רב היבטיים על ארץ ישראל

היסטוריה

11.    היכן היא ארץ ישראל 

12.    יחסי הגומלין בין אדם ושטח בארץ ישראל

13.    עיר וכפר בארץ ישראל הקדומה

14.    האימפריות והארץ: בית ראשון 

15.    האימפריות והארץ: גלות בבל ובית שני

16.    העולם ההלניסטי וארץ ישראל

17.    המדינה החשמונאית – אדם ומרחב

18.    האימפריה הרומית וארץ ישראל

19.    ארץ הקודש –  הביזנטיים – האמונה והמרחב

20.    ערבים ומוסלמים בארץ

21.  הצלבנים ומדינתם הארץ ישראלית

22.  הממלוכים – צבא + משטר

23.  ארץ ישראל תחת העותו'מאנים בגדולתם

24.  האימפריה העותו'מאנית בירידתה

מטרת הקורס: מסע ארוך בזמן, מבראשית הופעת האדם באזור שלנו עד בראשית העת החדשה, סוף מאה ה- 18 תחילת מאה ה- 19. כדי בעצם לנסות ולראות כיצד כל תקופה, שלטון, קבוצה של אנשים השפיעה על המרחב. עמדת המוצא ניסיון ארוך טווח לבדוק את הקשר הקיים בין האדם ולבין סביבתו, את הקשר האנשים שחיים במרחב ובין המרחב שבו חיים. אדם הוא תבנית נוף מולדתו. תגיד לי מאפה אתה אז אגיד לך מי אתה.

בעולם היווני, לפילוסופים הטרידו את השאילה למה אנו הכי מפותחים? למה באזור הים התיכון התפתחו את התרבויות שהם הכירו? באירופה של אז אין כמעט שום דבר, במדבר סהרה גם אין שום דבר וכל הדברים מסביב ים התיכון. התשובה שהם נתנו היא: האקלים. באירופה קר מדי, גשום מדי, קשה מאוד לחיות ולכן לא התפתח שם תרבות. בדרום, מדבר סהרה, חם מדי ויבש. הטבע ייצר מצב שרק באזור של ים תיכון תיפתח תרבות. לא חשוב אם זה נכון או לא אבל זה בעצם המקום קובע את אופי האנשים. ניתן לראות האסקימואים חיים כפי שהם חיים בגלל המקום שבו הם חיים. האנשים שחיים בגו'נגל  באפריקה חיים במתפתחים בגלל העובדה הזאת. כך התחילו לפתח רעיונות שמנסים להסביר היסטוריה דרך גיאוגרפיה. לגבי האסקימואים, שאלו במאה ה- 19, למה באזור הצפוני לא התפתחה תרבות, מכיוון שהתאים כל כך קשים אז האנשים צריכים להדגיש את כל החיים כדי להתקיים, אוכל, שינה, התרבות. לכן בכל אורך ההיסטוריה, באזורים הצפונים לא התפתחה תרבות. גם באורך קו המשווה לא התפתחו אימפריות, תרבויות. תרבות האינקה על קו המשווה אבל בערים של 4000 מ. מה חום עושה לאנשים? אין חשוק לעבוד. עבור אירופאים לראות אנשים שעושים הפסקה בצהרים (סיאסטה) נראה להם אנשים עצלנים. מצד שני הם לא צריכים לדאוג במיוחד, אין צורך לעבוד כל כך קשה, כי הטבע מספקת שפע של גשם, צמחיה, כך שיש הרבה אוכל (פרות, ירקות וכול.). לכן גם התפתח שום דבר. חיים בגן העדן הטרופי.

אז מה קרה באזור ים התיכון? בעבר היו תנאים שצריכים להגדיש בהתחלה הרבה מאוד מאמץ כדי לשנות את הסביבה לצרכים, לבנות תרזות, תעלות, כבישים, וכולי. לכן בבראשית ההתפתחות מצרים, בבל, יוון, רומה, היו האימפריות הגדולות. מה קרה אחר כך? סדרתה את השטח אז כבר לא צריכים לעבוד. מה עושים בים התיכון החל ממאה ה- XIX עד היום? איך גרמני, אנגלי או שבדי רואה את ים התיכון? פה שרים ושם רוקדים, שותים יין, בקיצור, מקום מאוד נחמד אבל לא רציניים, יכול להיות אתר נופש. מקום שהטבע ייצר מצב שצריכים לעבוד כל הזמן אבל גם יש מספיק זמן לפעילויות אחרות כמו לצייר, לכתוב, ללשון ולהתעסק בפילוסופיה, פחות או יותר בקו הרוחב ה- 40. לא חם מדי ולא קר מדי. לכן בקו פריס, לונדון, ברלין, מוסקובה יהיו מרכזי האימפריות. הטבע והנוף משפיע זה ראיון שהגיע במאה ה- 19. הגיאוגרפיה מאחורי ההיסטוריה. לכן השחורים באפריקה באים במקום שאין בו תרבות. הבדואים הם בני המדבר. תרבות הבדואית מבוססת על המקום שבו הוא חי, לכן הוא נבט, גר באוהלים וכולי. קיימת תפיסה באומרת שבעצם, לפי מאה שנה הנוף היה שונה לגמרי, לא פרדסים, כבישים, ערים, וכלוי. האקלים לא השתנה, גם לא השתנה הקרקעות, אז מה השתנה? האדם השתנה. מילה אחת ששינתה את הנוף בארץ ישראל? ציונות. לא הנוף ייצר את האדם אלא האדם ייצר את הנוף. נאמר הבדואי הוא בן המדבר ויש כאלה שאומרים שהבדואי הוא אבי המדבר. אפה שמגיע הבדואי אז שם יש מדבר. כמו כן ניתן לראות שתל אביב היא עיר במזרח התיכון אבל בפועל היא עיר מרכז אירופאי ואם סימנים של צפון אמריקה. תל אביב לא נראה כפי שנראה בגלל שהיא במזרח התיכון אלא שלמרות שהיא במזרח התיכון. היא נבנתה ע"י אנשים שהגיעו מאירופה וכך היא נראה. אפשר לראות את יפו ואת תל אביב. התרבות היא שיוצרת הנוף. האם ארץ ישראל השפיע על התרבויות שהיו בה או האם התרבויות שהיו בה ייצרו הנופים השונים בארץ ישראל של בית ראשון, בית שני, יוונים, רומאים, ערבים, הצלבנים, אוטומנים, וכל תרבות היה כאן. כיצד כל תרבות הסתכלה וייצרה את המרחבים השונים שלה. חשוב לנו להבין מתי יש אירוע כמו גם איך הדברים נראו.