4-6-09
עשיו שונא את יעקוב. למה בחרו את המודל הזה? מערכת בעיתית בין האחים. ניתן לראות התייחסות החז"ל בתלמוד בהקשר לעשיו והגויים. למה אומרים שעשיו מייצג את הגויים? בתקופת בית השני, עקב מערכת היחסים בין היהדות והעולם ההלניסטי רומי בחרו במודל הזה. חיים בתחושה שהעולם החיצון חייבים לשנאות את היהודים. זה לא שנאת חינם. יעקוב מייצג את היהודים ועשיו שונא את יעקוב לכן עשיו מייצג את הגויים ששנאים יהודים.
היהדות מגיעה עם רעיון אוניברסאלי, דת מונותיאיסטית, יש אלוהים שעושה הכול נעשה מדברו, ולא רק את היהודים. הרעיון של עם הנבחר זה כדי לקומם ולהרגיז אנשים שלא כלויים בתוכנית. היהודים מבקשים זכויות מתוקף העובדה שהם העם הנבחר.
אם לא הינו יודעים על שום דבר והפליות אלא שזאת קבוצה שמייצגת את העצמה, מחזיקה בפטנט אל אחד לכול. הרעיון מזמין מיסיון (מיסיונר, מטיף), בלי קשר איך מבצעים מיסיון, למה לכפות לאנשים אמונה? זו לא דרך של היהדות, לא עסקו במיסיון ורק נשאר בתוך הקבוצה. מיסיון עומד בסתירה לרעיון העם הנבחר לכן לא הלכו להפיץ את האמונה היהודית. איך הכנסייה הנוצרית התמודדה עם הרעיון של עם הנבחר, העובדה שהיהדות המציא את המונותיאיזם והמשיח יצא מתוך היהודים. הנוצרים הראשונים היו יהודים שנקראו לעצמם יהודים חדשים. פיתחה את התזה שאלוהים בחר בעם היהודי אבל ברגע שהנצרות הופיעה, הוקמה הכנסייה והיא פותחת את שעריה לכולם. היהודים שמצטרפים לכנסייה הם חטאים.
הרעיון של עם נבחר הוא רעיון פסול. כמה עמים ותרבויות קיימים. איך זה שתרבות מסוימת נותנת על עצמה את הבחירה?
התורה הנאצית דיברה על הגזע הארי העליון (1). תמיד היתה נטייה אצל עמים גם בעת העתיקה. העם היהודי לא המצא את ההתאחדות הזאת. נכון שיש הבדל מהותי בין בחירה אנושית לבחירה אלוהית אבל גם הדת מתבססת על תרבות האנשים.
באיסלם בכל שטח שכבשו דרשו לקבל ולקיים את הדת האיסלם למאת יהודים ונוצרים, אומה המתפשטת והמדינה היא הכלי כדי להפיץ את הדת.
בשנת 1231 הוקמה האינקוויזיציה. היתה מוסד שהוקם על ידי הנוצרים על מנת לטפל אך ורק בנוצרים שאינם מאמינים ומקיימים את הדת הנוצרית. להילחם בתופעת הכפירה באמצעות חקירתם. לא נדרשו מהיהודים לעבור חקירת האינקוויזיציה.
אנו חונכנו שהעולם שונא אותנו, רודפים ורוצים להרוג יהודים, שעשיו שונא את יעקוב. אם באמת היה כך איך זה החזקנו מעמד ואיך לא הושמדנו מזמן? בעזרת השם! בדרך כלל לא סופרים את ההרוגים ולא מסתכלים אחורה. השואה מראה לנו מה יכול לקרה כאשר מישהו מחליט להשמיד את היהודים, כאשר שולט בשטחים אשר נמצאים יהודים אז משמיד 80-90% מהם. במקומות שהשליטה היתה מוגבלת כמו רומניה, בולגריה, הונגריה אז האחוזים הם קצת יותר נמוכים. אפילו מדינה כמו הולנד לא חשוב איך האוכלוסייה מתייחסת ליהודים כי הם פחדו מהגרמנים.
היהודים היו תחת שלטון נוצרי באירופה מעל 1000 שנה. מתיאודוסיוס בשנת 395 (אחרון הקיסרים, ששלט באימפריה הרומית המאוחדת) עד האמה ה-15, תקופת הביניים. במשך הכול השנים האלו אם הכנסייה היתה מקבלת החלטה שלא רוצים יהודים אז הם היו צריכים להתנצר או לעזוב את האזור כמו שקרה בספרד.
ברגע שמשנים קו "יהודים אבל לא בבית ספרינו" אז היהדות סולקה ונגמרה מרגע לרגע. באירופה היו עמים פגאנים, עובדי אלילים, הם נעלמו מאירופה. אם הנוצרות היתה מתנהגת באופן דומה כלפי היהודים אז היהדות היתה נעלמת מאירופה.
בכל אופן איך שרדו היהודים? לא קרה נס. מדיניות הכנסייה היתה שיש לשמר את היהדות, לאפשר ליהודים להתקיים. לצורך זה התקבלו החלטות בוועידות הלטרניות (כינוסים עולמיים של ראשי הכנסייה הקתולית, לצורך קבלת החלטות לגבי עיקרי הכנסייה).
בוועידה הלטרנית השלישית בשנת 1179.
לא להכריח ליהודי להתנצר אבל אם מתנצר אז יהיה לתמיד. על הנוצרים היה לא להשתמש בדרכי אלימות על מנת להביא להמרת דתם. יהודי היה רשאי להמיר דתו לנצרות כרצונו ללא כל התנגדות. הדבר העיקרי היה שהוא עשה זאת מבלי שאילצו אותו בכוח.
לא לפגוע ביהודים פיזי
לא ניתן לקחת את רכוש היהודים ולפגוע בפרנסה וכלכלתם של היהודים ללא החלטת שופט.
לא להפריע ליהודים לקיים את החגים היהודים
בימיו של אינוצנטיוס ה-3 כונסה הוועידה הלטרנית ה-4 (Concilio Lateranense IV) בשנת 1215 והתקבלו החלטות קשות נגד היהודים
איסור על היהודים לקחת ריבית מופרזת (הכירו בכך שלא ניתן לאסור כלל על ההלוואות בריבית).
הטלת תשלום מעשר עבור הרכוש שהיה שייך בעבר לנוצרים ונקנה ע"י היהודים.
לבוש מבדיל ומזהה.
בימי אבלות נוצריים אסור להם לצאת לציבור.
ליהודי אסור לשאת תפקיד ציבורי בו יהיה ממונה על נוצרי.
מומרים חייבים לשמור על דתם בשלמותה, ללא זכר למנהגיהם הישנים.
היהודים לא היו אהובים בידי הנוצרים, בעיקר בגלל מלאכת מתן ההלוואות בריבית. הריבית נראית תמיד כקצוצה אצל מקבל הריבית, אשר שוכח להביא בחשבון את המקרים שבהם ההלוואה איננה מוחזרת למי שהעניק אותה. רצו תמיד להגביל את הריבית אשר משלמים ליהודים. כאשר הוא מתכנן את מסע הצלב מציין אינוצנטיוס ה-3 שהמלווה בריבית היהודי יוותר על הריבית עבור התקופה שבה הלווה הצלבני היה בארץ הקודש.
היה אמנם רצון להבדיל בין היהודים לנוצרים, ולמטרה זאת באה ההוראה של הטלאי הצהוב. תמיד אין אוהבים את זה שמלווה כסף, ועל כן לא תימה שאין אוהבים את היהודים. מאז ומתמיד לא אהבו אותם.
התפיסה לאפשר את הקיום היהודי מתבסס על אגוסטינוס הקדוש (3) במאה ה-4. הוא ניסח את המיתוס שעליו חזרה כל האפיפיורים להסביר למה חשוב שהיהודים בכל זאת התקיימו ולא לפגוע בהם. היהודים אשר גרמו למשיח למוות ולא אמינו בו.
יש תפקיד ליהודים בחברה הנוצרית. עליהם לשמש כעדים לאמתוּת הבשורה. הם עצמם אמנם אינם מבינים – או אינם רוצים להבין – את הנבואות האצורות בספרי הקודש שלהם, אולם מי שאינו קשה עורף כמותם לא יוכל שלא להבינן כפי שהנוצרים מבינים. אם יעלו עובדי האלילים ספקות באשר לאותנטיות של הנבואות, יוכלו הנוצרים להפנותם אל היהודים. דווקא משום שאינם חסידי הנצרות אלא אויביה ניתן להאמין להם כי הנבואות אכן קדומות, וכי הנוצרים לא שיבשו אותן על מנת להתאימן למושיע. באחרית הימים עתידים היהודים לחזור בתשובה, עיניהם תיפתחנה וגם הם יבינו את מה שהנוצרים הבינו זה כבר – כי העולם נגאל על ידי ישו.
היהודים הכשירו את הקרקע, ישו המשיח יצא מתוך העם היהודי וספר התנ"ך מראה על נבואת המשיח.
לפני שהכניסה הפכה לבעלת בית, בסוף האימפריה הרומית, היהדות היתה יכולה למלא את התפקיד שהנצרות מילא בתקופה מעבר זו כי היתה שקיעה של דתות המזרח ועמים רומים הלניסטים במערב חיפושו אחרי עמידות אמת דתיות. אם היהדות היתה מוכנה להיכנס בתוך החלל הזה אז היום העם היהודי היה יכול להיות מעצמה עולמית.
ישו לא קילל את היהודים. היהודים המשיכו את אמונתם שבפועל זה אותו אל של הנוצרים. לפי אגוסטינוס צריכים לשמור את היהודים אבל בשולי האוכלוסייה.
יש הבדל עצום בין שנאת ישראל הנוצרי ובין האנטישמיות המודרנית (4)
היטלר קיבץ את כל עקרונות האנטישמיות המודרנית יחדיו, גיבש אותם לתורה מסודרת, הקצין אותם והעלה אותם על הכתב בספרו מיין קאמפף ("מלחמתי"), אשר היווה את הבסיס למצע הרשמי של המפלגה הנאצית ולמעשה, היווה לכאורה הצדקה למעשי הנאצים בשנות מלחמת העולם השנייה.
כתב היטלר: ראיתי ביהודי אדם השונה רק בדתו… התנגדתי לרעיון שיש לתקוף את יהודים בגלל שהוא שונה באמונתו… חשבתי שהעמדה שלקחה העיתונות האנטישמית בווינה איננה ראויה למסורתה התרבותית של אומה גדולה… דברים שהתרחשו בתקופת הביניים לא היתי רוצה שיחזרו…
בעצם אומר שהוא אינו אנטישמי ושונא יהודים על רקע דתי אלא שונא יהודים בגלל סיבות אחרות
מה רצתה האנטישמיות המודרנית של היטלר? עולם ללא יהודים.
מה השינא נוצרית אומרת? היהודי אינו פסול להצטרפות, חיה או וירוס שצריך להתעלם מן העולם. השקפת הנוצרית אינה מקבלת את הרעיון שצריכים לסלק את היהודים מן העולם. צריכים לשים לב מה היעד של הנוצרים, מה רוצים מן היהודים? אולי רק חיבוק אבל זה לא מגיע להשמדה.
האינקוויזיציה התחילה באנגליה. המדינה הראשונה שגירשה יהודים, אחר כך צרפת וספרד על רקע עליה המדינות הלאומיות, חיבור בין לאומיות ודת. האנגלים פיתחו גם דת שלהם במשך תקופה ארוכה, היה ריב עם האפיפיור ולא התחיל עם הנרי ה-8. בצרפת גם היה ריב בין הרשות המלכותית והרשות הכנסייתית, מלכות הארץ מול מלכות השמים. אבל מול קיסר בגרמניה הכנסייה היתה יכולה להתמודד.
הדבר הראשון שעשו המדינות הלאומיות החלוציות היה לגרש את היהודים. בצרפת נשארו יהודים באזורים בשליטה הכנסייה. המקום הכי בטוח ליהודים בתקופת הביניים היה רומה.
ליהודים היה מאוד קשה במסעי הצלב והיהודים חיפשו עזרה ומקלת מהבישופים כי בעלי התפקידים היו כפופים לאפיפיור.
ראשי הכנסייה הנוצרית התנגדו לרדיפות אבל כל פרק זמן יש התפרצות. אחרי מסעי הצלב מגיע אולי 200 שנה אחר כך את המגפה הדבר השחור (5), אירועים גדולים שאבדו שליטה.
היהודים היו גורם מתווך בין אנשי אצולה השולטים ובין העם המקומי. הם עם חלש, מיעוט שלא יכלו להתגבר על יצרה.
הרמב"ם. חי בתקופת הביניים במצרים. הפליה גויים.
"שור של ישראל שנגח לשור של נכרי, פטור". לא מגיע פיצוי כפי שאין העובד כוכבים (הגוי) מחוייבין את האדם על בהמתו שהזיקה, והרי אנו דנים להם בדיניהם, כלומר, אנו מתנהגים לפי הדין שלהם. "שור של נכרי שנגח לשור של ישראל, בין תם בין מועד משלם נזק שלם". קנס הוא זה לגויים, לפי שאינן זהירין במצוות ואינן מסלקין הזיקן; ואם לא תחייב אותן על נזקי בהמתן, אין משמרין אותה ומפסידין ממון הבריות. (רמב"ם הלכות נזקי ממון פ"ח ה').
ישראל ונוכרי בבאו לדין, אם אפשר לזכת אותו אז הכול בסדר אחר הולכים בעקיפים. לפי רש"י עקיפים זה בחוכמה עד שפותרים את ישראל. כך חזרנו לעשיו ויעקוב.
הרמב"ם יושב בגולה והיהודים אינם מגדלים שור ועוסקים בחקלאות. למה לתת תחמושת לגויים? אין דין אחד לכולם.
מוסר יהודי. כדי להבין אותו קודם צריכים להבין את המשמעות של מוסר הוטנטוטי: "אם הוא גנב את הפרה שלי זה רע. אם אני גנבתי את הפרה שלו זה טוב". ביטוי זה ממצה את המוסר ההוטנטוטי. איך אדם מתנהג כלפי הקבוצה שלו וכלפי אחרים. בתרבות הקדומה היו מתנהגים באותה צורה, כל שבט היה סגור בתוך תרבותו. בתרבות האינדיאנית היו תוקפים את השבטים שאין ביננהם קרבת דם והמעשה לא היה נחשב עברה. היום לפעמים ניתן לראות את ההתנהגות של הצוענים. רומאים עשו הפרדה בין חוק האדם וחוק הארץ. עד המהפכה הניאוליתית שעברו להתיישבות בערים ונוצרות ממלכות, עד אז כל שבט היה יחידה סגורה ושמרו על הכליים הבסיסים, עשרת הדיברות. כל אלא שנמצאים מחוץ לשבט אז הם מחוץ למנהג.
אינואיטאים הוא שם כולל למספר עמים החיים באזור הארקטי אבל הם קוראים לעצמם במילה "אינואיט", בשפת האינואיט, משמעה "העם". כל מה שנמצא מחוץ לשבט זה לא בני אדם. כלפי פנים יש להם תרבות מאוד יפה של עזרה ושמחה. בתפיסה של השבט האנושות מתצמצמת רק לשבט.
כאשר אומרים מוסר ומתייחסים לקבוצה מסוימת, לא חשוב אם זה נקרא הוטנטוטים, צוענים, אסקימוסים או יהודים, כאשר אומרים מוסר יהודים אז אומרים משהו שפסול מיסודו. מוסר יהודים זה אומר שחל רק על היהודים?
כאשר דורשים זכויות מוסריות ומתלוננים על היטלר. העם היהודי לא שרד בגלל הכוח היהודי אלה בזכות העובדה שהיה עולם שלא היה שותף להיטלר בדעות שלו. העולם התחלק בשנים, בני אור ובני חושך. בזכות הניצחון של בני האור שלא ניהל מלחמה למען היהודים אלא על מנת להגן על הערכים ומוסדות שלו. רק בזכות הערכים האוניברסאליים היה יכול העם היהודי לבקש הגנה, בני אדם באשר הם.
כאשר אומרים מוסר יהודים אז עושים הבחנה עם מוסר אוניברסאלי. ישעיהו ליבוביץ (6), שנא את הנצרות ולא היה מוכן להודות במערכת מיחסים המורכבת בין נצרות ויהדות. ליבוביץ מספר מתייחס לשני אנשים שדיברו בעת מלחמת העולם השניה על מנת לעלות את המורל של החיילים, בארצות הברית הסבירו למה חיילים אמריקנים נתנו את נפשן. מצד השני הגנרל ביפן דיבר על הערכים שעבורם החיילים נותנים את נפשן. אז ליבוביץ מסכם, שני האנשים מדברים בשם הערכים אבל בסוף המלחמה לקחו את היפני ותלו אותו. ליבוביץ היה יכול לבחור בתוך דוגמה אנשים אחרים כמו והיינריך הימלר, יוזף גבלס או אדולף היטלר אבל לא רצה להרגיז את היהודים. מה ליבוביץ רוצה להגיד? את משפט נירנברג, המצח תולה את המנוצח. כל תרבות עם הערכים שלה.
את הביטוי "יודונאצים" השמיע ליבוביץ בתגובה להרג המוני בהפצצות חיל האוויר בתחילת מלחמת לבנון הראשונה. היה לליבוביץ הרבה אומץ להגיד דברים שלפעמים הרגיזו את הציבור. גם כינה כ"יודו-נאצים" שופטים בישראל אשר לטענת ליבוביץ התירו "לענות שבויים ערבים כדי לסחוט מהם הודאה".
ברמה אידיאולוגית, רעיונית שעליה מתחנכים דורות, ליבוביץ הגן על תפיסה רלטיבי סטית או פוסט מודרני. כל עם או קבוצה יש את התרבות שלו ולא ניתן להביא ביקורת ולדבר בשמם.
גישה רלטיביסטית מוחלטת מובילה למסקנות בלתי נסבלות: פלוני חושב שהמשטר הנאצי היווה שפל מוסרי חסר תקדים ומעשיו היו זוועתיים, אלמוני חושב שזה היה משטר מפואר ומעשיו היו התגלמות הצדק ואין כל דרך לקבוע מי משניהם צודק! חיי החברה, למרות שהם רחוקים משלמות, אינם מתנהלים על פי "כל דאלים גבר" או "כל אחד כישר בעיניו יעשה". חוקים המגינים על חירויות הפרט או מסדירים הסכמים הוגנים מבוססים במידה רבה על תובנות מוסריות.
ליבוביץ עניין את המאגר היהודי והוא רצה לגונן עליו כי ידע שיש חלקים ביהדות שלא ניתן לגונן על בסיס אוניברסאלי. אבל לא היה מוכן לומר שאין בסיס למשפט נירנברג או לתלות פושעי מלחמה.
בתנ"ך, אנחנו קוראים על גורל הערים והעמים הנכבשים על ידי עם ישראל בזמן כניסתם לארץ. השמדת יושבי כנען, כפי שקובע חוק החרם בספר דברים (דברים כ 16-18).
רק מערי העמים האלה אשר ה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל נשמה: כי החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוך ה אלהיך: למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם לה אלהיכם:
חוק החרם בדברים כ' הוא חוק קשה מבחינה מוסרית ולכן חז"ל פרשו אותו שלא על פי הפשט ולשיטתם למעשה לא בוצעה השמדה מוחלטת של עמי כנען אלא ניתנה אפשרות של כניעה.
על פי גישת ביקורת המקרא, ספר דברים נכתב זמן רב לאחר הכניסה לארץ. הספר הוא מסוף תקופת בית ראשון, מימי חזקיהו ויאשיהו ואילך. משום כך, ממילא אין ספר דברים מקור השראה לכובשי ארץ כנען הישראלים. חוק החרם לא היה ידוע לדור של יהושע, שכן הוא טרם נכתב בזמנם. יתרה מזאת, חוק מסוג זה לא בוצע מעולם.
מדוע בימי יאשיהו, זמן הכתיבה של ספר דברים על פי ההשקפה הרווחת במחקר המקרא, נוצרה אידאולוגיה שהצמיחה את ה"חוק" שבדברים כ, 15-18?
ימי יאשיהו, זמן ירידת כוחה של האימפריה האשורית, היו ימים של תקווה ושל התעוררות התודעה הלאומית. עם השחרור מעול אשור הייתה תקווה שישראל, שהייתה פחווה אשורית, תצטרף לממלכת יהודה, ועל שתי הממלכות המאוחדות ימשול מלך מבית דוד. כך יתחדשו ימי הממלכה המאוחדת. המחשבה על ישראל גדולה וללא השפעה אלילית-כנענית זרה, הולידה את המחשבה האוטופית על כיבוש שבו משמידים אוכלוסייה זאת.
עוד נראה, כי הרפורמה הפולחנית של יאשיהו, שביקשה להסיר ולבעֵר כל זֶכר להשפעה אלילית – השפעה שמקורה בכנענים יושבי הארץ הקדומים – יצרה את האידאה שלפיה משה מצוּוה על החרמת הכנענים. החרמה שלא נבעה מתוך תפיסה גזענית, אלא נועדה למנוע את השפעתם האלילית.
חוק זה איננו תעודת כבוד למחוקק הדויטרונומיסטי. יתרה מזאת, חוקים התובעים השמדה או היבדלות קיצונית מהעמים הסובבים מעידים על חולשה ופסימיות בשאלת יכולתו של עם ישראל לחיות בשכנוּת תוך שמירה על ייחודו.
השמדה הייתה נורמה התנהגותית דתית במזרח הקדום. השפעה פולחנית אפשרית מצד עמים מהווה נימוק להשמדתם. אולם נימוק זה חושף את חולשתו של עם ישראל ומטיל בספק את יכולת ההתמודדות שלו עם תרבות העמים הסובבים אותו. בשל חולשתו נצטווה העם להשמיד את אלה העשויים לגרור אותו לעבודה זרה.
להשמיד שבט זה דבר אחד ולהשמיד ממלכה זה דבר אחר. איך קמו אימפריות? כאשר אשורים ובבלים כבשו את ארץ ישראל הם לא השמידו את העם אלא לקחו את המנהיגים וכול האליטה והגרו אותם.
מנהג זה לא היה גרוע מהשמת האינדיאנים בהמוניהם באמריקה, טבח של הפרוטסטנטים והקתולים במאה ה-17, וטבח הארמנים ע"י התורכים, או ההרג במלחמת האזרחים בספרד, הפצצת רוטרדם ועוד. כלומר זה מנהג של בני אדם מאז ומתמיד.
התייחסות של הרמב"ם. כאשר ציווה להשמיד עמי כנען אז התוצאה היא שעם ישראל תושפע מהם באמונותיהם או תתבולל בתוכם. לא לחשוב שזו החזריות או נקמה אלא מעשה על פי שיקול דעת אנושי.
הסבר הרמב"ם נשמע כמו נימוק נאצי, כאילו יש איגיון. היתה הנחת עבודה, איך מטפלים בווירוס מסוכם (היהודים)? אז צריכים לחסל אותו. זה לא אומר שהם שונאים בני אדם אלא שרוצים להציל את האנושות. בצעם היהודים הם לא בני אדם ולכן חייבים להשמיד אותם.
לא אומרים שהנאצים בגלל שהם נאצים אז הם לא בסדר.
אין שום רעיון שאפשר להצדיק בשמו השמדת בני אדם. לא המטרה מקדשת את האמצעים אלא שהאמצעים מעידים על המטרה. אם יש מטרה שדורשת אמצעים כמו סילוק בני אדם אז היא פסולה.
למה המערב ניצח בשתי מלחמות העולם? לא היה יכול להיות תוצאות אחרת. דבר זה אפשר להסביר בדיעבד. למה שיטות של היטלר, היפנים, פשיזם, קומוניזם נכשלו. במבט לאחור ניתן להסביר אבל לא בזמן אמת. חכמים לאחר מעשה. הדבר נכון עבור חברות, מדינות, תרבויות. מי שלא עומד במבחן הדטרמיניסטי אז הוא צריך לפנות את המקום לאחר. בנושא העיקרי ששייך לדיון המוסרי, מה שאין לו תוקף אוניברסאלי ולא ניתן לעמיד אותו מול אמת אז גורם לכך שאין אפשרות לקיים קואליציה גדולה. זה ההסבר למה המערב ניצח.
http://www.newacropolis.org.il/Content.asp?ID=58&Content=Philosophers
יהודים ונוצרים בימי הביניים
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15782