במשך 33 שנים חי ישו ובברית החדשה אין הרבה תזכורים עליו ומה שהוא עשה. גם אצל משה רבינו פרטים על ילדותו, גם לגבי מוחמד. היום ניתן לדעת הרבה דברים על אדם ואדם. באותה תקופה לא חשבו לכתוב על האנשים הגדולים אם זה לא רלוונטי לפעולה ההיסטורי.

כאשר היגע ישו לשלב לבצע את התוכנית האלוהית, וכך ישו הולך לנהר הירדן להיטבל ע"י יוחנן המטביל. יוחנן היה יהודי, מסור וחרוץ שהיה מושפע מכת האיסיים אבל לא היה חלת ממה. יוחנן הוא המבשר את בואו של המשיח. במקרים רבים מישהו מכין את הקרקע כדי שייבאו את הדמות האמיתית.

ישו עובר בארץ ויש לו הרבה תומכים ומעריצים. ישו היה שילוב של כמה דברים ומיצג ומבטה בהתנהגותו, דעותיו, ברוח הדברים שלו את כל נביאי ישראל הגדולים, נביאים סוציאליסטים. ישו לא חידש אלא חידד, גיבש והביא מוצר. יחד עם זאת עשה מספר ניסים רפואיים וניסים אחרים.

דג בתרגום חופשי ביוונית ניתן לומר ישו, משיח, בן, אלוהים, גואל. ישו הוא המשיח, הבן, האלוהים והגואל.

ישו הוסף סביבו 12 שליחים שהם היו דייגים וחקלאים ובראשם השליחים נמצא שמעון בר יונה, פטרוס. פטרוס פירושו ביוונית הוא אבן, סלע, צור. בעברית הוא פטר, כלומר, בכור. כיפא שם בארמית. הוא היה דייג.

השם פטרוס ניתן לו כאשר הכריז לראשונה כי ישו הוא המשיח ובנו של אלוהים.

13 ויהי כבוא ישו אל-גלילות קיסריה של-פילפוס וישאל את-תלמידיו לאמר מה-אמרים לי בני אדם מי הוא בן-האדם. 14 ויאמרו יש אמרים יוחנן המטביל הוא ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים ירמיהו או אחד מן-הנביאים. 15 ויאמר אליהם ואתם מה-תאמרו לי מי אני. 16 ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן-אלהים חיים. 17 ויען ויאמר אליו אשריך שמעון בר-יונה כי-בשר ודם לא גלה-לך את-זאת כי אם-אבי שבשמים. 18 וגם-אני אמר לך כי אתה פטרוס ועל-הצור הזה אבנה את-קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה. 19 ואתן לך את-מפתחות מלכות השמים וכל-אשר תאסר על-הארץ אסור יהיה בשמים וכל-אשר תתיר על-הארץ מתר יהיה בשמים. (מתי ט"ז: 13-19)

אנו רואים שישנו פירוט מפורט ביותר, מתי נותן את הנוסחא המלאה של מה שאמר פטרוס לישו.

קיסריה של פיליפוס זה היום חמת גדר. ניתן לראות מן פלטפורמה כללית איך הנצרות רואה את ישו כממשיך של אנשים כמו אליהו, ירמיהו, יאשיהו. הכנה לדבר האמיתית. 

ישו שואל, מה האנשים אומרים עלי? מי אני? והוא אינו מהסס לומר לישו: "אתה הוא המשיח בן אלוהים חיים", וישו עונה: "אשריך שמעון בר יונה (שמו העברי של פטרוס) כי בשר ודם לא גילה לך את זאת… ואף אני אומר אליך כי אתה פטרוס ועל הסלע הזה אבנה את קהילתי…

פטרוס אומר לו שהוא המשיח, אך קודם כל הוא בן אלוהים. רואים את הביטוי של השילוש הקדוש, ישו כבן אלוהים חיים, אלוהים החי בבן אדם בתוכנו.

האם ישו ראה את עצו כמשיח? ע"פ הבשורה על פי מתי ישו כן ראה את עצמו כמשיח. רוב החוקרים חושבים שהביטוח "בן אלוהים" אינו השימוש שהנצרות עשה בו אחר כך. הרבה פעמים התורה בני ישראל מוזכרים כבני אלוהים. השילוש הקדוש, כפי שאנו מכירים היום, לא ממצא בברית החדשה.

קהילה משמעות ביוונית היא אקלסיה. "על הצור הזה אבנה את קהילתי". אפה יש צור? במקום שיש סלע? אפה יש סלע? במקום שיש קבר או מצבה. במקום הזה אבנה את קהילתי. הנצרות רואה בפסוק הזה את מרכזיותה של רומא בעולם הקתולי, אף על פי שרומא לא נזכרת. במקום אחר נאמר על רומא עיר של פגאנים, זונות ומוות. אבל אחרי שקיסר רומא קונסטנטינוס התנצר אז צריכים להפוך את היחס כלפי רומא.

פסוק 18 מלמד על הפעם הראשונה שבה ישו מדבר על יסוד של כנסייה. הקהילה היא למעשה כנסייה. קהילה של מאמינים (כנסייה קתולית, כנסייה אורתודוקסית. אין הכוונה למבנה עצמו אלה לקהילה שבונה את עדת המאמינים).

ואתן לך את מפתחות מלכות השמים". האפיפיור, היושב בכנסיית סנט פטרוס ברומא, נחשב ליורשו של פטרוס ולממלא מקומו של ישו, ומשום כך הוא מחזיק במפתחות לגאולה. מכאן חשיבותו בעולם הקתולי ומרכזיותה של רומא. לא מופיע בברית החדשה שפטרוס מת ברומא אבל יש ספרות חיצונית. פטרוס מקבל את מפתחות השמיים ולכן הוא תמיד מופיע עם שתי מפתחות ביד, לגן עדן ולגיהינום.

מן הפסוק ניתן ללמוד: א) ישו הוא המשיח בן אלוהים. ב) רומא וקידושה. ג) ישו ממלא את פטרוס להיות יורשו הרוחני באדמה. לכן ע"פ המסורת הקתולית ישו מסר לפטרוס והוא מסר לאפיפיורים אחרים את הסמכות, שרשרות האפוסטולי (שליח). האפיפיור הוא נציגו של האל על האדמה.

מה מספר לנו מרקוס על הדיאלוג, התקשורת והשיחות שבין ישו לתלמידיו

27 ויצא ישו ותלמידיו ללכת אל-כפרי קיסריה של-פיליפוס ויהי בדרך וישאל את-תלמידיו ויאמר אליהם מה-אמרים לי בני אדם מי-אני. 28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן-הנביאים. 29 וישאל אתם לאמר ואתם מה-תאמרו לי מי-אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח. 30 ויעד בם לבלתי דבר-עליו לאיש. (מרקוס ח: 27-30).

אנו רואים שישנן כאן הצעות שונות, אך יש לזכור שבשלב זה יוחנן המטביל כבר מצא את מותו, ערפו את ראשו. שכן אנשים חושבים שאותו אחד שהחזיר נשמתו לבורא זה ישו בעוד שאחרים חושבים שזהו אליהו, למה אליהו מניין בא? אליהו עלה בסערה השמימה ולא מת ככל האדם.

הניסיון זה לפרש את מה שאומרים אנשים על ישו מלמד למעשה שישו אינו סתם אדם רגיל. הם חושבים במושגים של משיחיות, בציפייה לאיזו שהיא גאולה.

האווירה שמופיעה בטקסט זה ניתן לראות שבדברי התלמידים יש אווירה של מסתורין סביב דמותו של ישו. ישו אינו טורח להסביר ולפשט את הדברים. כאשר פטרוס אומר אתה הוא המשיח, ישו אינו מגיב. ישו מבקש במפורש שלא לספר על חוויית המפגש עמו, כמשיח לאחרים.

אם פטרוס חש שהוא המשיח והתלמידים האחרים לא הגיבו, כל האחד עשר הקשיבו או שמעו, לא לספר לאיש. הדבר חוזר כתבנית קבועה. בכל פעם שהתלמידים חווים עם ישו איזושהי חוויה שמימית, הוא תמיד יזהירם שלא לספר. נשאלת השאלה מדוע הוא עושה?

התשובה שניתנת על ידי חכמי הדת הנוצרית היא שישו רצה להיות כמו מלך היורד אל העם, שכל אדם באופן אישי יכיר בו. ולאו משום שמישהו אמר לו שהוא המשיח.

הדבר מושלח לנושא הר סיני. "נעשה ונשמע" כאילו כל אחד ואחד כורת ברית אישית עם האל.   

לוקס גם הוא מספר על אותו אירוע.

18 ויהי הוא מתפלל לבדו ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר המון העם מה-אמרים לי מי-אני. 19 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים קם נביא אחד מן-הנביאים הקדמונים. 20 ויאמר אליהם ואתם מה-תאמרו לי מי-אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלוהים אתה. 21 והוא העיד בם ויצום לבלתי הגיד לאיש את-הדבר הזה. (לוקס ט: 18-21).

לא כתוב היכן הוא נמצא כאשר הוא שואל אותם. ההבדל בין לוקס למרקוס הוא בעצם הזכרת מקום הימצאו. האווירה ההיסטורית של הספקות, העירפול, המסתורין לגבי דמותו של ישו עולה גם בלוקס.

יוחנן הוא אוונגליון שמגמתו היא תיאולוגית.

כאשר יוחנן מספר את הדברים אין מטרתו לספר סיפור או היסטוריה, הוא רוצה לצקת את היסודות לדת החדשה. הוא תיאולוג, הוא אומר "הדבר נהיה לבשר ושכן בתוכנו", את זאת האוונגליונים האחרים אינם אומרים. הוא זה שרוצה לשכנע שישו הוא בן האלוהים חיים, הוא האלוהות שהתגשמה בבשר.

בראשית היה הדבר והדבר היה את האלוהים ואלוהים היה הדבר: 2 הוא היה בראשית את האלוהים: 3 הכל נהיה על-ידו ומבלעדיו לא נהיה כל-אשר נהיה: 4 בו היו חיים והחיים היו אור לבני האדם: 5 והאור האיר בחשך והחשך לא השיגו: 6 ויהי איש שלוח מאת האלוהים ושמו יוחנן: 7 הוא בא לעדות להעיד על-האור למען יאמינו כלם על-ידו: 8 הוא לא-היה האור כי אם-להעיד על-האור: 9 האור האמתי המאיר לכל-אדם אשר בא אל-העולם: 10 בעולם היה ועל-ידו נהיה העולם והעולם לא ידעו: 11 הוא בא בשלו ואשר-המה לו לא קבלהו: 12 והמקבלים אתו המאמינים בשמו נתן-עז למו להיות בנים לאלוהים: 13 אשר לא מדם ולא מחפץ הבשר אף לא-מחפץ גבר נולדו כי אם-מאלוהים: 14 והדבר נהיה בשר וישכן בתוכנו ונחזה כבודו ככבוד בן יחיד לאביו רב-חסד ואמת: 15 ויוחנן העיד עליו ויקרא לאמר הנה זה הוא אשר אמרתי הבא אחרי היה לפני כי קדם-לי היה: 16 וממלואו לקחנו כלנו חסד על-חסד: 17 כי התורה נתנה ביד-משה והחסד והאמת באו על-ידי ישו המשיח: 18 את האלוהים לא-ראה איש מעולם הבן היחיד אשר בחיק האב הוא הודיע: 19 וזאת עדות יוחנן בשלח היהודים כוהנים ולוים מירושלים לשאל אתו מי אתה: 20 והוא הודה ולא כחש ויודה לאמר לא המשיח אני:) 21 ויאמרו אליו ומי אתה האליהו אתה ויאמר אינני האתה הנביא ויען לא: 22 ויאמרו אליו מי-זה אתה למען נשיב את-שלחינו דבר מה-תאמר לנפשך: 23 ויאמר אני קול קורא במדבר פנו דרך יהוה כאשר אמר ישעיהו הנביא: 24 והשלוחים באו מן-הפרושים: 25 וישאלהו ויאמרו אליו מדוע אפוא מטביל אתה אם-אינך המשיח ולא אליהו ולא הנביא: 26 ויען אתם יוחנן ויאמר אנכי מטביל במים ובתוככם עומד אשר לא ידעתם אתו: 27 הוא הבא אחרי אשר היה לפני ואני נקלתי מהתיר שרוך נעליו: 28 וזאת הייתה בבית אניה מעבר לירדן אשר יוחנן מטביל שם: 29 ויהי ממחרת וירא יוחנן את-ישו בא אליו ויאמר הנה שה האלוהים הנשא חטאת העולם: 30 זה הוא אשר אמרתי אחרי יבא איש אשר היה לפני כי קדם-לי היה: 31 ואני לא ידעתיו כי אם-בעבור יגלה בישראל באתי אני לטבל במים: 32 ויעד יוחנן ויאמר חזיתי הרוח כדמות יונה ירדת משמים ותנח עליו: 33 ואני לא ידעתיו והשלח אתי לטבל במים הוא אמר אלי את אשר-תראה הרוח ירדת ונחה עליו הנה זה הוא אשר יטבל ברוח הקדש: 34 ואני ראיתי ואעידה כי זה הוא בן-האלוהים: 35 ויהי ממחרת ויסף יוחנן ויעמד ועמו שנים מתלמידיו: 36 ויבט אל-ישו והוא מתהלך ויאמר הנה שה האלוהים: 37 ושני תלמידיו שמעו את-דברו וילכו אחרי ישו: 38 ויפן ישו אחריו וירא אתם הלכים אחריו ויאמר אליהם: 39 מה-תבקשו ויאמרו אליו רבי איפה תלין: 40 ויאמר אליהם באו וראו ויבאו ויראו את-מקום מלונו וישבו עמו ביום ההוא והעת כשעה העשירית: 41 ואנדרי אחי שמעון פטרוס היה אחד מן-השנים אשר שמעו מאת יוחנן וילכו אחריו: 42 הוא מצא ראשונה את שמעון אחיו ויאמר אליו מצאנו את-המשיח: 43 ויביאהו אל-ישו ויהי כהביט אליו ישו ויאמר שמעון בן-יוחנן לך יקרא כיפא והוא ביונית פטרוס: 44 ויהי ממחרת ויואל ישו לצאת הגלילה וימצא את-פילפוס ויאמר אליו לך אחרי: 45 ופילפוס מבית-צידה עיר אנדרי ופטרוס: 46 ויפגע פילפוס את-נתנאל ויאמר אליו מצאנו את אשר כתב משה בספר התורה והנביאים את-ישו בן-יוסף מנצרת: 47 ויאמר אליו נתנאל המנצרת יצא טוב ויאמר אליו בא וראה: 48 וירא ישו את-נתנאל בא לקראתו ויאמר עליו הנה באמת בן-ישראל אשר אין-בו רמיה: 49 ויאמר אליו נתנאל איך ידעתני ויען ישו ויאמר לו בטרם קרא לך פילפוס ואתה תחת התאנה אנכי ראיתיך: 50 ויען נתנאל ויאמר אליו רבי אתה בן-אלוהים אתה הוא מלך ישראל: 51 ויען ישו ויאמר אליו יען אשר הגדתי לך כי-תחת התאנה ראיתיך האמנת הנה גדלות מאלה תראה: 52 ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לכם מעתה תראו השמים נפתחים ומלאכי אלוהים עלים וירדים על בן-האדם: (בשורת יוחנן, פרק א).

מנתח את הדברים ברמה של פישוט האמונה. מתאר את תפקידו של יוחנן המטביל, הוא המבשר את בואו של ישו, החלוץ. ליוחנן אין שום מטרה לספר סיפור, כל מטרתו היא להאדיר את ישו וכי ישו היה קיים מאז ומתמיד. מבראשית היה הדבר.

לעומת זאת האוונגליונים האחרונים הרוצים לתאר את ההיריון ברוח הקודש וכול, הם מתחילים מהתחלה כמו אדם שנולד, ישנה איזו שהיא התחלה. אצל יוחנן הדבר לא נמצא והוא מתחיל מבראשית. הוא לא נולד מבשר ובוודאי שלא מזיווג כי אם הוא האלוהים שהגיע לעולם.

 

ישו גם מדבר על סוף העולם ומבקש להתכונן ליום הדין.

משיחיות מצד אחד ואפוקליפסה, סוף העולם מצד שני. אלו הדברים באותה תקופה בארץ ישראל. ישו ידע למי הוא פונה ועל הרקע שלו. הייתה בארץ ציפייה להגעת המשיח, גואל, מהפכה, למשהו דרמטי.