לימודי ארץ ישראל

14 תגובות

שלום רב

סיכומי שיעורים במכון אבשלום.

מחולק לפי נושאים והרצאות.

א. היסטוריה של ארץ ישראל. פרופ' גדעון ביגר
ב. מבוא לארכיאולוגיה של ארץ ישראל. גב' גליה דורון
ג. סוגיות בתולדות הציונות. פרופ' יגאל עילם
ה. אסלאם. מר משה גבאי
ו. נצרות. מר עודד ציון

המסמכים הם מסמכי מקור שנדרש עריכה ותיקונים. כמו כן יש תוספות מאתרי אינטרנט חופשי כמו ויקיפדיה, סיכומים מתלמידים אחרים ומספרים על מנת להשלים ולארחיב כל נושא.

החומר במאגר זה הינו לצרכים לימודיים בלבד.

מבקש סליחה על טעויות כתיב ושגיאות טכניות. ניתן לשלוח הערות לתיקון, המלצות לשיפור הנושאים, אתרי אינטרנת שימושים, תמונות, ביקורת חיובית וברכות.

מחשבות חיוביות
מאוריסיו אזרצקי


מושגים

שפלה: מקום עם גבעות בגובה של 200-250 מטר

מישור: מקום שאין בו הבדלי גבהים

עמק: שקע טופוגראפי מאורך הנוצר על ידי התחתרות אפיקו של נחל, סחיפה או פעילות קרחונית

בקעה: אזור שקוע מפני סביבתו שנוצר כתוצאה משבר. תהליך הקשור בכוחות הפנימיים שיפוע לים בכדור הארץ

הר: גוש אדמה המתנשא לגובה יחסי רב מעל פני סביבתו (בד"כ מעל 300 מטר)

רמה: שטח … מסביבתו, שפסגתו מישורית

אוקיאנוס: אזור הימים העצום המכסה כמעט 3/4 מכל פני כדור הארץ

ים: מקווה גדול מאוד של מים מלוחים

דלתה: משטח סחף דמוי מניפה (דמוי האות דלתה היוונית) שאותו יוצר נהר, שבו הוא יוצא אל חוף מישורי של ים או אגם

מפרץ: מקום שהים פורץ ונכנס לתוך היבשה

יבשה: שטח אדמה עצום המוקף אוקיאנוסים

אגם: מקווה מים עומדים. יש אגם טבעי ויש אגם מלאכותי

באר: בור שעומקו מגיע עד שכבת המים התת קרקעית

ביצה: מקום של מים רדודים עומדים ואדמה טובענית

מעיין: מקום מים הנובע מן הקרקע. מוצא טבעי למים התת קרקעים

נהר: נחל מים גדול נרחב

נחל: ערוץ המושך מים בכל ימות השנה או רק בימות הגשמים

אי: יבשה מוקפת מכל צדדיה מים

חצי אי: יבשה המוקפת מ- 3 צדדים מים וקשורה במקום אחד ליבשה

מיצר: מקור צר של מים בין יבשות וארצות

מדרון: צלע ההר…

פסגה או כיפה: המקום הגבוה בהר, ראש ההר

סכר: מבנה בניצב לכיוון הגרימה שחוסם את ערוץ הנחל. יש סכר טבעי ויש סכר מעשי אדם

מכתש: בקע, ההפך מכיפה

אוכף: חיבור בין שני הרים או גבעות

קו רכס: קו דמיוני המחבר את ההרים ביחד

קו פרשת המים: קו רכס הגבוה ביותר באזור, שבו המים היורדים באזור מתפצלים לשני צדדיו, וזורמים לכיוונים מנוגדים

 

מקורות מידע

ביבליוגרפיה מומלצת

אנציקלופדיות
http://www.mikragesher.org.il/titles/encyclopedia/

ספרים

אתרי אינטרנט
http://www.bibleage.com/

מילון:
http://www.bibleage.com/dictionary/archeology.html

קורס מזורז בהיסטוריה יהודית:
http://www.aish.com/hisrael/history

לקסיקון לתרבות ישראל:
http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfindex.aspx

על ישראל. נושאים כללים
https://aboutisrael.co.il/

תמונות ישראל:
http://israelinphotos.com/

מודעות פרסומת

המצב בארץ ישראל בתקופת ישו

כתיבת תגובה

 

ארץ ישראל בעת עליה הנצרות נשלטת ע"י האימפריה הרומי. הרומים נלחמו בחשמונאים וכבשו את א"י באופן סופי בשנת 63 לפני הספירה. אז התחילה תקופת הרומי באזור עם שיטת הדקפוליס.

הדקפוליס הייתה קבוצה של עשר ערים הלניסטיות שהיו ממוקמות ברובן בעבר הירדן המזרחי.   

1. גרשה (ג'רש בימינו) בירדן 
2. סקיתופוליס (בית שאן בימינו) – שימשה גם כבירת אגד הערים 
3. היפוס (הידועה גם בשם סוסיתא) 
4. גדר או גדרה – היישוב הירדני אום-קיס 
5. פלה (בצפון מערב ירדן מזרחית למעבר נהר הירדן של ימינו) 
6. פילדלפיה – (עמאן של ימינו) 
7. דיאון – בצפון ירדן 
8. קנטה – בדרום סוריה 
9. רפנה – יש המזהים אותה עם אבילה 
10. דמשק – בירת סוריה 
11. אבילה – (כיום קואיליבה בצפון ירדן, ליד אירביד), יש המזהים אותה עם רפנה

ארץ ישראל עוברת תהליך של רומניזציה והלניזציה. בשנת 34 לפנה"ס הרומים מינו את הורדוס בשלטון בארץ. הורדוס, בנו של אנטיפטרוס, היה בן משפחה של יהודים חדשים. החשמונאים עשו פעולה מסיבית של גיור. הורדוס מגיע מעיר אשקלון שאז היה חלק מחבל אדומיאה. לכן נקרה אדומי. הורדוס בתפיסתו בעייני הנוצרים, הוא שלט 31 שנים, אדם מאוד מיוחד, בנאי גדול אבל חולה נפש. יהודי חדש שרצה להוכיח את עצמו ליהודים וגם לרומאים. הורדוס "עלה לשלטון כמו שועל, מלך כמו נמר ומת כמו כלב". הורדוס הוא המלך בתחילת הנצרות.

היהדות נמצאת במאבקים מול השלטון הרומי וגם מאבקים בתוכה. החשמונאים מייצגים את סוף של עצמאות הלאומית בארץ. מאז החשמונאים ועד תנועת הציונות לא היו היהודים עצמאים בא"י. גם לא היה חיבור בין דת ומדינה. היה בכל התקופות לחץ ומצוקה גדולה ליהודים בארץ. מה שמביא את הראיון של המשיחיות בתוך היהדות. הלחץ הרומי עורר ציפיות, תקוות, תחושות והמתנה לגאולה, עידן אחר. משיחיות ששלווה אלמנטים דתיים ולאומיים.

היהדות בתוכה חיפשה דרך עקב לחץ סביבתי רומי. לאן היהדות הולכת? בארץ פעלו שלושה קבוצות עיקריות:

א) צדוקים. על שם צדוק, הכהן הגדול ממשפחת החשמונאים. הם מילאו תפקידים בבית המקדש וגם היו קשורים להכנסות מאוד גדולות. זה לא אומר שכולם היו מושחתים. הצדוקים הם היו המבוא של תנועה הקראים היותר מודרני. הם היו קראים ואמינו בתורת שבכתב בלבד ולא היו מוכנים לקבל את הפרשנות של קבוצות אחרות. היו בעל תפישה ארצי, מעשי ורציונאלי. הם אמרו שהשלטון הרומי מאוד חזק, אי אפשר לנצח אותו וצריכים לדעת להסתדר איתו. תפישה פרגמאטית. הצדוקים לא אמינו בעולם הבא. עולמו של אדם הוא כל הוויית הארץ עצמה כולה.

צדוקים – Wikipedia

ב) איסיים. היא תנועה הנזירות בנצרות מאוחר יותר. השפיע על הנצרות באופן כללי, בעמדות של ישו, בנזירות. ישו לא היה איסיים למרות שמאוד מושפע מהם. גם יוחנן המטביל גם לא היה שייך לאיסיים למרות שגם הוא מאוד מושפע מהם. האיסיים היו חלוצים שפרשו מהישוב המאורגן. קבוצה קטנה של חלוצים שהלכו לפני מחנה. עבורם כל מה שקורה בישובים, בכפרים, בערים היו תחת שחיתות וברמה נמוכה. לכן פרשו והלכו לגור במדבר. פרשו מהחיים המטריאליים. למה הלכו לגור במדבר? הנזירות הראשונה בעולם הנוצרי גם בא מהמדבר. במדבר אין בניינים ודברים אחרים להסתכל. במדבר הכול שטוח, אין מה להסתכל החוצה ולכן רצוי ויכולים להסתכל פנימה. ההפך מהצדוקים, האיסיים אומרים שאין כל משמעות העולם הזה, כי העולם הזה הוא מעבר, דרך לעולם הבא. לכן פיתחו את הראיונות של שכר ועונש, עדן וגיהינום. התנועה הושפעה מאוד מתנועות פרסיות זורואסטריות (הרעיון המרכזי בדת הזורואסטרית הוא הבחנה דיכוטומית בין טוב לרע, כשעל האדם לסייע בהשלטת הטוב על הרע). תנועת הגנוסטיקה היא בסיס לתנועת הקבלה ביהדות יותר מאוחר. האיסיים כל הזמן חיכו לשינוי, לא קראו על זה משיח אבל כן היה להם תיקווה שמישהו יביא גאולה וניצחון של בני האור על בני החושך. מהפכה ארצי קוסמי. בתנועה יש הרבה אלמנטים, סיפורי סוף העולם. הם דיברו הרבה על נבואות קץ העולם. הם ראו את עצמם יותר טובים יותר מאשר האחרים כי הם היו אנטי מטריאליים, גופניים, כלכליים, לא היה להם רכוש ועבדו מאוד קשה בעבודות שמחברת את הגוף ואת הנפש למרות שראו את הנפש שמתנגדת את הגוף ונלחמת בו. אף על פי כן המשיכו לקיים יחסי מין ולהוליד ילדים. זה דבר שהשפיע בחלקו לנצרות בהתנגדותה למין.

איסיים – Wikipedia

ג) פרושים. הקבוצה הגדולה ביותר. הפרושים היו מפלגת האמצע ששלווה דברים צדוקים מעשיים ואלמנטים משיחיים איסיים. גדולי הפרושים, שמעיה ואבטליון, הלל ושמאי, רבן גמליאל, פאולוס, רבי אליעזר בן הורקנוס, וגדול הפרושים חי מאה שנה אחרי ישו והיה רבי עקיבה. רבי עקיבא אמר: "הכל צפוי והרשות נתונה". הפרושים היו הזרם שניצח ביהדות וקבע את גורלה של היהדות כפי שאנו מכירים אותה היום. היום אנו חיים ע"פ תפישה העולם הפרושים, שיש בה אלמנטים של העולם הזה והעולם הבא, שכר ועונש, מצווה ושכרה. התנאים והמוראים הם יורשי הפרושים, כותבי המשנה והתלמוד, התורה שבע"פ. הפרושים היו הרוב, הקבוצה הדומיננטית ביותר שהפכה את היהדות להיות דת של מצוות, דת של מעשה ונשמע, דת שיש בה תורה בכתב ותודה שבע"פ, שמסבירה ומפרקת, אולי מפורטת מדי. לכן הפרושים היו הזרם המרכזי שניסה באותה תקופה לתת מענה לבעיות וקשיים של היהודים בארץ, מצוקות, דילמות מול השלטון הרומי בראיה שתהיה מעל המטפיזיקה, מעל העולם הזה אבל עם אחריות במה שקורה ביום יום. הפרושים חפשו השביל המאזן ולא פרשו כמו האיסיים ולא הסתפקו עם הדברים של העולם הזה כמו הצדוקים, והפכו את היהדות להיות דת של מצוות ומעשה.

פרושים זה בעצם כינוי גנאי = אלה שפרשו החוצה מהעם. פאולוס למשל מגדיר עצמו כפרושי.

פרושים – Wikipedia

ישו יצא בעיקר נגד הפרושים, האם מישהו שמקיים מצוות אז הופך אותו להיות אדם מוסרי יותר? שאילה שסוקרטס פעם שאל.

 

עידן שלום הרומי Pax Romana, מקיסר אוגוסטוס ועד קיסר מרקוס אורליוס בשנת 180 לספירה. עולם הרומי היה עולם של סדר עבודה. ים תיכון נקרא Mare Nostrum, כלומר, שלנו, וכל האימפריה היה מסביבו. האימפריה הרומי לא סבלה את הנצרות כי חשבה שהנצרות היא דת אנטי חברתית, אנטי ממסדי, ודת של אמונות טפלות. יחד עם זאת האנשים האינטלקטואלים בעולם הרומי שהיו בעלי תפישה רציונאלי פסלו את האמונה הנוצרית על כל הדברים או אלמנטים המשיחים שלה. הנצרות נתפסה גם כאיום מדיני כי הייתה דת מיסיונרית מהתחלה. היהדות לעומת זאת נהנתה כדת ביחד יותר מכבד מצידם של הרומים.

מספר היהודים בתחילת הספירה נוצרית היו בערך ארבעה מיליון יהודים כאשר שני מיליון היו בארץ ישראל ואחרים בערי האימפריה הרומי. בסה"כ היו באימפריה ארבעים מיליון תושבים, כלומר, היהודים היו 10% מכלל האוכלוסייה. זה דבר שמאוד משפיע על היחס של האימפריה הרומי ליהדות. אזרחות רומי נתן הרבה זכויות לאנשים. רק 10% מתושבי האימפריה היו אזרחים. פאולוס היה אזרח רומי ולכן לא צלבו אותו.

המילה סובלנות הייתה רחוקה מהרומאים, לכל מקום אליו הם הגיעו הם כפו את דתם על התושבים המקומיים. כל ניסיון לשנות משהו התפרש כמרד בקיסר, פולחן הקיסר כל מקום בו הם נחתו הם חייבו להקריב קורבן לקיסר. כל מקום שבו הם נחתו בנו עיר בסגנון רומי. לבנות על פי השיטה על פי הסדר הרומאי. הם חשבו שהאמת אצלם, שכך צריך לחיות, שזו הציליביזציה, הם הרגישו שהם הביאו את האור לעולם.

מתוך כך נשאלת השאלה מדוע היהודים זכו ללגיטימציה? מדוע היהודים המשיכו לקיים את אורך החיים הדתי שלהם באימפריה הנוקשה הזאת? לרומאים היה כבוד למסורת אבות.

הדת היהודית כדת עתיקה המבוססת על כתבי קודש, זכתה ללגיטימציה של השלטון הרומי.

היא הייתה שונה מכל אמונה פגאנית שהסתובבה באזור, דת מונותאיסטית שלא ידעו איך להתעסק איתה.

הקיסרים הרומאים היו מגיעים אל חכמי היהדות לנסות ולהבין את העולם הרוחני הזה, זה היה בשבילם אושר עילאי, מוכרים סיפורים של התקרבות בין קיסרים לחכמי דת כמו ההתקרבות בין רבי יהודה הנשיא לאנטונינוס – קרקלה.

אפילו אדריאנוס המכונה בתלמוד "שחיק עצמות", היה קיסר נאור שעזב את רומא והסתובב בעולם ורצה ללמוד עוד ועוד והגיע גם אל החכמים במזרח האימפריה. אין ספק שהדת היהודית הייתה גורם מניע בנושאים הללו.

ברגע שצומחת קבוצה מתוך היהדות ובאה ומגדירה איזשהו נתיב חדש שאמנם יוצא מתוך היהדות אך מהר מאוד מזהים שהנתיב הזה פותח כיוון חדש של אמונה. הכיוון החדש הזה אינו מכובד ע"י הרומאים שכן אין זו דת עתיקה או מסורת אבות.

הדת החדשה הזו שמתגבשת שואבת את מקורותיה גם מהיהדות וגם מהתרבות הפגאנית, התרבות ההלניסטית רומית. כל מה שהיא תעשה או תעצב החל מחיי המעשה (במבנים) האם להכניס פסלים או לא וכל מה שהיא תתיר בחיי היומיום למאמין הנוצרי יהיה בבחינת פשרה שהיא עושה עם האמונות הקודמות של האנשים וכניסה לדת חדשה.

צריך להבין שכאשר מתנסחים, יש מה שנקרא פסיכולוגיה של ההיסטוריה, כאשר מנתחים את המצב שבו אנשים מפנים את הדת, הטענה השלישית היא שאי אפשר לבא לבני אדם ולהגיד להם, אפילו לא ברמה של אינדיבידואל. תשכח את כל מה שידעת עד עכשיו, היכן גדלת מה סיפרו לך, מי אתה, תשכח את הזהות שלך ותיצור זהות חדשה לגמרי, הדבר אינו עובד!

מוכרחים לעשות איזושהי התאמה, לבא ולצאת עם איזה שהם שורשים ועל הבסיס הזה לבנות את הערכים החדשים, אי אפשר לנתק אדם מערכיו לחלוטין, הדבר פשוט אינו עובד.

איפה אנו ממקמים את ישו מבחינת הקבוצות היהודיות (שהיו קיימות אז) ?

בעולם היווני-רומי נהגו לחלק כל דבר לארבעה. גם יוסף בן מתתיהו מתייחס ל-4 קבוצות יהודיות:

 

 

תחום

 

צדוקים

 

פרושים

 

איסיים

 

קנאים

 

תפישת ישו

 

 

אריסטוקרטיה

 

 

+

 

 

 

 

 

הלכתיות

 

פולחן ביהמ"ק

מצוות חברתיות

גם מחוץ ביהמ"ק

הלכות קומראן

טהרה

 

 

גזרה קדומה (אלוהים מחליט)

האדם קובע

את גורלו

האדם קובע

את גורלו

נולדו כ-

בני אור

 

כל אדם

יכול להיגאל

אמונה במשיח ותחיית המתים

 

 

+

 

+

 

+

 

+

ביהמ"ק וירושלים

+

+

עם בקורת

+

+

עם בקורת

הברית החדשה

 

 

 

+

 

 

+

עוני וחומרנות

 

 

 

+

 

 

+

 

דעות החוקרים והנוצרים שונות, רבים מהחוקרים סבורים שישו היה יהודי נורמטיבי שהייתה לו בקורת על בית המקדש אך לא הלך לגור במדבר. הוא העביר בקורת בציפייה שיקום בית מקדש מתוקן.

בתקופת בית שני הייתה בקרב הפרושים קבוצה שכונתה בשם "חסידים" אנשים בעלי קירבה מיוחדת לאלוהים שביכולתם לסייע (דוגמת חוני המעגל, או חנינה בן-דוסא). חסידים אלו ראו את מערכת היחסים שבינם לבין האלוהים הינם יחסים שבין אב לבן. מבין כל קבוצות הדמויות היהודיות שאנו מכירים. ישו קרוב ביותר אל קבוצת החסידים מתוך הפרושים. מה שקושר אותנו להכרותינו עם ישו כאדם שמתפלל (בתקופתו של ישו לא היה סידור תפילה, ונהגו להתפלל די מעט. הקבוצה שממשיכה את ישו דומה יותר לאיסיים שכינו את עצמם כברית החדשה.