הצלבנים ומדינתם הארץ ישראלית

תקופה: 1099 לספירה – 1291 לספירה 

בין השנים 638 ל 1099 יש בארץ ישראל שלטון ערבי. 461 שנה. אם רואים את כל התקופות שקדמו הן היו יותר קצרות. הביזנטים בערך 300 שנה, הרומאים כ- 250 שנה, החשמונאים כ- 100 שנה, יוונית 200 שנה, הפרסית כ- 200 שנה. בתקופה הצלבנית בין השנים 1099 ל 1291, 192 שנה. לאחר מכן שוב שלטון מוסלמי עד שנת 1917, 626 שנה. במשך 2000 השנים האחרונות, יותר מ 1000 שנה יש שלטון מוסלמי בארץ, 1087 שנה. אנו צריכים לדעת כי זו אחת הטענות הקשות שיש לערבים נגד מדינת ישראל או היהודים זה בעצם "אנחנו ישבנו כאן ואתם באתם בסוף המאה ה- 19", צריכים לדעת את העובדות. משנת 638, חוץ מ- 192 שנה של שלטון צלבני, עד שנת 1917, הארץ נשלטה על ידי מוסלמים ורוב התושבים בארץ היו מוסלמים. גם בתקופת המנדט הבריטי רוב התושבים הם מוסלמים. תקופות ארוכות מאוד של שלטון מוסלמי ורוב תושבי הארץ הם מוסלמים.

ארץ ישראל היתה תמיד חלק מאימפריה גדולה יותר, כלומר, ארץ ישראל לא היתה המרכז אלא חלק משלטון פחות או יותר רצוף על כל מזרח התיכון. אם לארץ ישראל היה לה תפקיד כל שהוא אז היה ירושלים כמקום קדוש ולא מרכזי, השלישי בחשיבותו לאיסלם ואולי היא היתה המקום שדרכו עברו מחלק הדרומי של אימפריה, מצרים, צפון אפריקה,  לחלק הצפוני, סוריה וכולי. זה לא היה מקום שאפשר היה למשוך הרבה מיסים, פורח ומשגשג כמו מצרים או עיראק.

אוכלוסיית הנוצרים הן שעריך אלו שישבו בתקופת הביזנטית ומתחילים מעט יהודים לבוא ולהתיישב בארץ ישראל. ברמלה מגיעים הקראים אבל ארץ ישראל בתקופה הצלבנית איננה חשובה ליהודים ונוצרים ואפילו לא למוסלמים. רוב יהדות העולם לא יושבת בארץ ישראל אף על פי שאין מניעה לעלות לארץ ישראל, אין רדיפות אלא חוסר רצון ליהודים להגיע לארץ ישראל מכיוון שאין בה מה לעשות. אפשר לעשות עסקים טובים יותר, כלכליים ורוחניים, במקומות אחרים, בעיקר יש פריחה יהדות ספרד, החכמים וגאונים יושבים בבל, עם ישראל מסתדר טוב מאוד בלי שיושב בארץ ישראל.

ריה"ל – יהודה הלוי ע"פ הסיפורים רוצה להגיע לארץ ישראל אבל היגע למצרים, בעבר הייתה מקובלת הטענה כי יהודה הלוי מת במצרים, ככל הנראה כחצי שנה לאחר בואו אליה ושם גם נקבר. אולם, ממצאים מהגניזה הקהירית שנתפרסמו בשנים האחרונות מעלים כי עזב את מצרים בחודש סיוון ונפטר, כנראה בארץ-ישראל, בחודש אב של אותה שנה. אגדה מהמאה ה-16 מספרת כי הוא הגיע לירושלים, נשק את אבניה ושר "ציון הלוא תשאלי", ואז פרש ישמעאלי שדהר רמסו בסוסו, וכך מת. לאגדה זו אין הוכחה מבוססת, אם כי לפי העולה ממצאי הגניזה נראה שיהודה הלוי מת מוות לא טבעי.

הרמב"ם – רבי משה בן מימון, בשנת 1365 עלתה המשפחה ארצה אך בגלל הישוב היהודי המדולל בארץ וקשיי פרנסה, החליט הרמב"ם לעקור למצרים ושמש כרופאו האישי של השולטן המצרי. פירושו המדעי הראשון למשנה נכתב בשפה הערבית.

 אתר: http://www.ilschool.org/lomdim/rambam/ra.ASP

גם העולם הנוצרי שבתחילת התקופה מנסה לאבק ולתפוס מחדש את ארץ ישראל מפסיק להיות מעוניין. בנוסף על כך גם המוסלמים לא כל כך מעוניינים בארץ ישראל וכך הארץ מתחילת להיות ריקה מתושביה. יש כפרים וערים כמו רמלה וירושלים אבל היא יוצאת מהתודעה.

אנו יודעים הרבה על יהודים בירושלים באותה תקופה בשל תגלית שהתגלה בקהיר, הגניזה, כתיבי קודש שנפסלים לא זורקים אותם, במשך הזמן כל דבר שהיה כתוב בעברית גם נשמר. בבית כנסת בקהיר שמרו בחדר ובסוף המאה ה- 19 מצאו אותו. היה בו התכתבויות של מאות שנים עם כל יהדות עולם, כולל ארץ ישראל, מכתבים עסקיים ואחרים. כל חומר נמצא באוניברסיטת אוקספורד.

מאגר דיגיטלי: http://www.zeevgalili.com/?p=216

המרכז לא נמצא בירושלים אלא בקהיר, בגדד ובמקומות אחרים. בסוף התקופה המוסלמית קורה דבר שמשנה את התמונה ויחס לארץ ישראל, התעוררות של העולם הנוצרי ביחסו לארץ ישראל. בשנת 1092 מתחיל מטיף נוצרי באירופה "אנחנו צריכים לחזור ולהחזיר לידינו את הקבר הקדוש". העולם הנוצרי כמו העולם היהודי מחכה למשיח. לפי הנוצרים הוא כבר בא אבל הוא יחזור כי אנו לא הינו מוכנים לקבל אותו. בספרים מאוחרים, חזון יוחנן, נכתב שהוא מבטיח לחזור כל אלף שנה. מה זה אלף שנה? בשפות אירופיות זה המילניום. זה לא אומר שהיגיע שנת 1000 אלא הזמן שהוא אמור לחזור. לא יודעים איך לספור אלף שנה, האם מרגע שהוא נולד, מת, או אחר. העולם הנוצרי חי בתחושה שהמשיח יבוא. כאשר הוא לא מגיע אחרי אלף שנה אז מתחילים לחשוב למה הוא לא חזר? התפיסה שמתפתחת באירופה בסוף התקופה היא שלא חזר מכיוון שהמקום שממנו הוא יצא והקבר שלו נמצאים בידיים מוסלמיות אז אין לו אפה לחזור. על מנת שהוא יחזור נדרש להחזיר את הארץ הקדושה לנוצרים.

התופעה שהתחילה עם מטיף אחד, הולכת וצוברת תאוצה, מקבלת ברכה של האפיפיור והתוצאה היא שהחל משנת 1096 מתחילים לנוע אמוני נוצרים בצורה בלתי מאורגנת, לא צבא מאורגן, לכיוון ארץ ישראל. תנועה עממית שמצטרפים עליה אצילים שרואים במסע הזדמנות צבאית וכלכלית אבל אף אחד ממלכי אירופה מאותם שליטים מרכזים לא מצטרף. בדרך מנסים לחסל את אויבי ישו, היהודים. מגיעים לקונסטנטינופול, עדין נמצאת בה את האימפריה הביזנטית. הערים הגדולות באירופה היו בערך 30 אלף איש, בקונסטנטינופול היו חצי מיליון. מקבלים מורי דרך. אביר שעולה על סוס ויוצא למלחמה לא יכולים לעצור אותו, כלומר, חיילים רגליים לא יכולים לעצור אותו.

הצלבנים מצליחים לעבור קבוצה אחרי קבוצה, הסולטן שיושב בקהיר לא שולח צבא לעזור, החליף שיושב בבגדד כמעט שלא מתערב, כובשים עיר אחרי עיר, מגיעים לאזור רמלה הבירה והיא מתפנה מכל האנשים, מפחדים מהם כי בדרך עשו מעשים אכזרים. מצליחים לכבוש את יפו שמאפשרת להם קשר בים לארץ. עולים לכיוון ירושלים בקיץ 1099. איך כובשים ירושלים? מסתובבים 7 פעמים לחומות, עם שופרות, כאשר לא עוזר שמים מצור על ירושלים, יש מידע מדויק מכיוון שהלכו איתם נזירים לרשמו את הכול, מגיעות שלוש אוניות הספקה מאיטליה, מפרקים אתן ועם הקשים בונים מגדלי מצור.

מספר תושבי ירושלים באותה תקופה נאמד ב-20 אלף. המוסלמים מתגוררים בשכונות שמסביב להר הבית. הנוצרים – באזור שמסביב לכנסיית הקבר, שייקרא בתקופה הצלבנית רובע הפטריארך, ובימינו הרובע הנוצרי. היהודים מתרכזים בפינה הצפון מזרחית של העיר, בין שער האריות לשער שכם של ימינו. כלומר, הרובע היהודי של אז הוא צפון הרובע המוסלמי של ימינו.

ביום 10/7 מצליחים לפרוץ את חומה באזור הצפון ונכנסים לשכונה היהודית, היהודים  נלחמים בהם וכאשר לא מצליחים מתרכזים בתוך בית הכנסת, אבל הצלבנים שורפים אתו על כל יושביו. הצלבנים כובשים את כל העיר, נשארת את המצודה (מגדל דוד) עם חיילים מצריים שלא מצליחים לכבוש ובהסכם איתם הם עוזבים ועוברים לאשקלון שעדין תחת שלטון מוסלמי. במעשה ארץ ישראל נכבשת על ידי הכוח הצלבני ב- 10/7/1099 ומתחילה בארץ ישראל את התקופה הצלבנית. 

פר. יהושע פרבר הוא מגדולי חוקרי הצלבנים בעולם, כתב ספר ממלכת ירושלים הצלבנית, 1700 עמודים. יודעים הרבה על התקופה מאשר תקופות מאוחרות יותר בגלל שיש תיעוד מלא עליה. חשוב היה לו להדגיש את ההבדל שבין ההתיישבות הצלבנית בא"י, לבין ההתיישבות היהודית ציונית בא”י.  שכן המוסלמים מתייחסים ואומרים, שהיהודים הם אפיזודה חולפת כאן בארץ כפי שהיו הצלבנים. הוא עשה זאת בהדגשת העובדה כי הצלבנים באו בכוח החרב, והיהודים במחרשה.  הצלבנים במצודות, והיהודים ביישובים חקלאיים.

  "מסעות הצלב" מאת גוסטב דורה

מחלקים את התקופה הצלבנית לשתי תת תקופות. התקופה הראשונה משנת 1099 על שנת 1187. בשנת 4/7/1187 קורה האירוע הטראומתי של קרב קרני חיטים שבו סלח א-דין מחסל את הצבא הצלבני וכובש את כל ארץ ישראל אבל האירופאים שולחים כוח עזר ומתחילה התקופה עד שנת 1291 יש מצב שחלק מארץ ישראל, אזור הרים, נמצא תחת שלטון מוסלמי ואת החלק של מישור החוף וחלקים של הגליל ממשיכים להיות תחת שלטון צלבני. ירושלים נכבשת על ידי המוסלמים ב־2 באוקטובר 1187, לאחר 88 שנות שליטה צלבנית.במשך 104 שנה נלחמים אחד נגד השני עד שנת 1291 שנופלת עכו שהיא הבירה באותה תקופה לידי המוסלמים. חומות עכו ואולמי אבירים שייכים לאותה תקופה. הצלבנים מפנים את המבצר האחרון עתלית (ידוע גם כמבצר פרגרינורום (Castellum peregrinorum) או שמו הצרפתי שאטו פֶּלֶרֶן (Château Pèlerin)), האבירים שאיישו את המבצר באותה תקופה היטיבו להבין כי ממלכת ירושלים הגיעה אל קיצה והחלו נוטשים את המבצר בדרך הים אל עבר קפריסין. ב-14 באוגוסט 1291, עזבה את המעגן המבוצר בעתלית ספינה ועליה אחרוני האבירים הטמפלרים, אחרוני הצלבנים בארץ ישראל. התקופה הצלבנית היא מאוד קצרה אבל חשובה בהרבה נושאים. הדבר הראשון מתחיל כרגיל אחרי שכובשים מה עושים? ארצות הברית כבשה עיראק ואחר כך מה ניתן לעשות? חלק מהצלבנים נשארים בארץ, מי נשאר? רק אלה שכדי להם להישאר בארץ ישראל, אז מי אלה? באירופה באותה תקופה נמצאת תחת שלטון פאודלי, אדם נמדד ע"פ כמות הקרקע שיש לו. יש שתי שכבות, 1) המיעוט בעלי הקרקע. 2) הרוב מחוסרי הקרקע. חלק מאלה שמגיעים לארץ ישראל רואים שיש בה מרחב, הפכו לבעלי קרקע אז אין סיבה לחזור. מי תופס את קרקע? מי יורש באירופה את אבא בעל האחוזה? הבן הבחור. כל הירושה שלו. הילד השני הולך לצבא, הילד השלישי הולך להיות כומר. לא מעט בנים שנים ושלישיים נשארו בארץ והפכו לרוזנים ונסיכים, מקימים ממלכות קטנות. הבן הראשון חזר לאירופה.

למי שייכת ארץ ישראל? לא מדינה אחת באירופה כבשה את הארץ, אפילו לא קואליציה אלא קבוצת אנשים. האצילים מחליטים להקים ממלכה עצמאית, בוחרים אחד ממפקדים הבחירים ועושים אותו מלך ירושלים, ממלכת ירושלים הצלבנית. פעם הראשונה שארץ ישראל נקרת על שם ירושלים כשם הרשמי. בלטינית: Regnum Hierosolymitanum. זה לא מושבה באירופה אלא אותם אנשים לפי תפיסתם, חוזרים ארץ אבותיהם ומקימים ממלכה עצמאית שהיא קשורה באירופה בקשרים כלכליים, משפחתיים. במשך אותם 192 שנה שוב יש מדינה עצמאית בארץ ישראל. פעם האחרונה שהיתה מדינה עצמאית היתה בממלכת החשמונאית. בערך במשך אלף שנה אין מדינה עצמאית בארץ ישראל.

התפיסה הציונית אומרת שברגע שהיהודים גורשו מארץ ישראל על ידי הרומאים הארץ היתה שוממה וכאשר חזרו במאה ה- 19 אז התחיל את התפתחותה.

המדינה הצלבנית מתנהגת כמדינה אירופאי באותם הימים, המלך, ע"פ התפיסה האירופאי, ראשון בין שווים, כל האחרים בוחרים בו וכאשר הוא נפטר בוחרים מישהו אחר, לפעמים נוצרות שושלות, אין את התופעה של מלך אבסולוטי, הוא מלך של כל האצילים ומחלקים את ארץ ישראל בנחלאות. כל אציל מקבל נחלה כפי שמקובל באירופה. ניתן לראות את רוזן conde  של טבריה, הדוקה duque של בית גוברין, הדוקה של קיסריה. כאשר הרעיון הפאודלי אומר שמקבלים את קרקע אבל בעת מלחמה כל אחד חייב לגייס אנשים לצבא. בעולם של מאה הביניים אין צבא קבע. התפקיד של המלך הוא מאוד מוגבל, התעסק בעיקר בבעיות ומשפט בין אצילים ואחראי לארגן את צבא במקרה של פלישה. כל אציל בנחלה שלו הוא השלטון.

המלך ישב בהתחלה על הר הבית בירושלים, מאוחר יותר בונה לעצמו ארמון באזור מגדל דוד של היום. הוא שולט בארמון שלו וכמה קרקעות שלו מפוזרות בכל הארץ. התואר מלך ירושלים התחיל להסתובב בין כל מיני אנשים עד היום, התואר עובר בירושה מאז התקופה הצלבנית ונמצא אצל אליזבת מלכה אנגליה. מלכת אנגליה היא מפקדת הצבא, ראש הכנסייה האנגליקנית וגם מלכת ירושלים.

הבעית הראשית של הצלבנים היא שאין אנשים שבאים להתיישב בארץ ישראל. אנשי אירופה באים לבקר, עולי רגל לאתרים הקדושים. המצב מגיע לכך שהאפיפיור מתערב ואומר למאמינים שלעבוד ולהלחם בארץ ישראל מחפר על החטאים. העולם המוסלמי לא יושב בשקט על השתלטות של הצלבנים על ארץ ישראל. לפני הצלבנים כמעט לא עניין אותם. כל הזמן ארץ ישראל הצלבנית נמצאת במאבק מתמיד נגד העולם המוסלמי שתוקפים אותם. בשנים הראשונות, העוצמה הצבאית הצלבנית, מגיעים עוד גלים לעזור, הצלבנים מצליחים להרחיב את שליטה שלהם, כובשים את אשקלון, מעבר הירדן, בונים מבצרים, כמעת כובשים את דמשק והיה ניסיון לכבוש את מכה על ידי האציל רינו דה שאטיון שפירק את האוניות בבנה אותן מחדש במפרץ אילת. אף על פי כן הצלבנים נשארים מיעוט מספרי השולט, אולי אפשר להגיד שיש כאן מצב קולוניאלית או אימפריאלית.

הנוצרים לא נותנים לאנשים לא נוצרים להגיע לירושלים. הצלבנים בונים מחדש את כנסיית הקבר שנהרסה על ידי המוסלמים. לוקח 40 שנה לבנות את הכנסייה, בשנת 1140 חונכים את הכנסייה, מה שאנו רואים היום בכנסיית הקבר זו אותה כנסייה הצלבנית. מחדשים בירושלים והכול הארץ, בכל מקום שישו היה מקימים כנסיות, אותן כנסיות מתקופת הביזנטית חוזרים מחדש. אחת הכנסיות היפות היא סנטה אנה בירושלים. אנה (חנה) היתה אימא של מריה (מרים), מקום שמרים נולדה.

מה עושים עם המבנים המוסלמים שנמצאים על הר הבית, כיפת הסלע ומסגד אל אקסה? לפי נבוא של ישו הר הבית ייהרס ולא יישאר אבן על אבן. כלומר, צריכים להרוס אבל למה להרוס מבנים יפים? אז מחליטים לנצל את הבתים. כיפת הסלע הופכת להיות טמפלום דומיני, מקדש האדון, בלטינית, היא לא הכנסייה המרכזי אבל היא הכנסייה הממלכתית, בה מקיימים את הטכסים הראשיים. מעל אבן השתייה הם בונים מזבח, ואת המערה שבסלע הם הופכים לקריפטה של הכנסייה. את הסלע הם מקיפים בשבכת ברזל כדי למנוע מעולי הרגל להמשיך לחצוב ממנו מזכרות. על גג כיפת הסלע מוצב צלב גדול.

"כיבוש העיר נחוג בתהלוכה חגיגית, שנוהלה על יד הפטריארך. השכם בבוקר התהלוכה נעה מהקבר הקדוש לטמפלום דומיני. כאן נעצרה לתפילות חגיגיות מול הכניסה הדרומית. לאחר מכן המשיכה התהלוכה לאורך משטח הר הבית למקום קבורת החיילים הצלבנים, שנפלו בקרבות על כיבוש העיר".  The Latin Kingdom of Jerusalem

מסגד אל אקסה הופך למפקדת הצלבנים. הם מכנים את המבנה טמפלום סלומוניס (מקדש שלמה, Templum Salomonis ), וממנו נובע שמו של המסדר, הטמפלרים. הקמרונות שעליהם השתית הורדוס את רחבת הר הבית, משמשים את הטמפלרים בתור אורוות לסוסיהם. הצלבנים מכנים אותן "אורוות שלמה", והשם הזה נותר עד ימינו.

כל שאר המסגדים הופכים גם לכנסיות, בירושלים רק אוכלוסייה נוצרים שמורכבת בשני חלקים, הנוצרים האירופאים והנוצרים המזרחים, צאצאי הביזנטים ובתוכה קבוצה מאוד מעניינת של עם נוצרי עצמאי שחי במזרח התיכון באותה תקופה והם הארמנים. באותה תקופה יש את המדינה ארמניה של נוצרים, ע"פ המסורת הם היו העם הראשון שקיבל את הנצרות, לא כבודדים אלא כעם והם קיימו שתי מדינות וקשרו את עצמם לביזנטים, סיפקו לצלבנים את כל הידע על מזרח התיכון וגם סיפקו נסיכות למלכים כי אף נסיכה באירופה היתה מוכנה לבוא למקום כמו ארץ ישראל.

האוכלוסייה הנוצרית היתה כל הזמן באיום מתמיד מצד האוכלוסייה המוסלמית, שבשנים הראשונות לא היה רציני אבל אחר כך כן ומצד שני העולם הנוצרי לא יודע מה זה צבא קבע.

עולי הרגל מתחילים להגיע לארץ ישראל. מי צריך לטפל בהם ומי אחראי עליהם? הם לא אזרחים של המקום, אין מצב של מדינה שמספקת שירותים, שמירה, אכילה, טיפול בחולים, להראות את הדרך. מגיעים אנשים מכל מיני מקומות ולא ידעו איך לדבר איתם. אי לכך ממצאים או מפתחים את התופעה של המסדרים הצלבנים או נוצרים. דבר התחיל פרנסיסקו הקדוש מאסיזי ואחרי באיטליה.

מסדר נזירים, הוא מסדר של אצילים שמגדישים את הזמן לצורך הפעילות הנוצרית, נזירים לכל דבר פרט שלא יושבים במנזרים, כלומר, לא נמצאים במנזרים כדי להתפלל וללמוד אלא לוקחים על עצמם תפקידים, אין להם רכוש וכמו כן לא נשואים, לפעמים לפרק זמן או לכל החיים. הם אבירים נזירים שמסתובבים עם נשק.

מסדר ההוספיטלרים, מסדר מאוד מוכר, מקבל את שמו מהתפקיד שהוא מבצע, בשמם המלא "מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים" (נקראים גם "יוהניטים" מלשון "יואנן" – יוחנן בהגיה לטינית) Ordo militiae sencti Johannis Baptistea hospitalis Hierosolymitani הוא מסדר צבאי נוצרי. בניגוד לשאר המסדרים הצבאיים, לדוגמת בני מסדר הטמפלרים, מסדר יוחנן הקדוש לא הוקם כתוצאה ממסעי הצלב. המטרה שלשמה הוקם הייתה הגשת עזרה רפואית לצליינים נוצרים שביקשו לעלות לרגל לירושלים. המסדר שגשג בירושלים והקים בה בית חולים, קרוב בכנסיית הקבר, שתפקד גם תחת השלטון המוסלמי. המסדר קיים עד היום. שרות האמבולנסים של אנגליה נקראת סנט ג'והן אמבולנס .(St. John Ambulance Association)  

"הצלב המאלטי", סמל המסדר ההוספיטלרי

אחרי שהצלבנים עוזבים את ארץ מגיעים לקפריסין ולאחר מכן עוברו למלטה.

מסדר הטמפלרים. קבוצה שלקחה את תפקיד להיות השומרים של ארץ, כוח צבאי נייד. הם גם מטפלים בעולי הרגל. הם ממקדים על הר הבית. הבסיס הוא מסגד אל אקסה ולכן נקראים הטמפלרים. בעיקר נמצאים בו אנגליים וצרפתיים. נזירים לוחמים שמקיימים כצבא קבע, משתמשים בחללים שנמצאים בתחת להר הבית כאורוות סוסים. היום יש מסגד מאוד גדול.

מסדר הלזריסטים. ישו היה מרפא ואחד מאנשים שהוא טיפל היה מצורע אלעזר lazaro, הוא נפטר וקם לתחייה, זה נתן את המחשבה שמצורעים, מחלה שהיתה מפוצה באירופה, רק צריכים לבוא לארץ ישראל ומיד יהיו בריאים. כאשר הם מתחילים להגיע, אף אחד לא רצה לטפל בהם ונשארו מחוץ חומות ירושלים וכך נוסדה מסדר שנקרא הלזריסטים המצורע היה מופרד מהחברה. מסדר מיוחד של אבירים מצורעים, מסדר סן לזר. האיגוד מתחילתו היה מוסד לטיפול בחולים ובמצורעים, ונוהל כנראה על ידי נזירים ארמנים. המוסד המרכזי היה "בית המצורעים" בחומה הצפונית של ירושלים (בקרבת השער החדשה של ימינו) בסמוך לפשפש שנקרא מאז פשפש סן לזר. היה יוצא דופן בכך, שהיה מורכב ממצורעים ומאנשים בריאים, אשר מילאו תפקידים דתיים וצבאיים, וכאמור, בראשו עמד מגיסטר שהיה מצורע.

מסדר הטבטונים.
בגרמנית Deutscher Order, בלטינית Ordo domus Sanctæ Mariæ Theutonicorum
מסדר שהיה מורכב בעיקר מאבירים מגרמניה, מסדר של לוחמים. ראשיתו כחלק ממסדר ההוספיטלרי ומ- 1198 כמסדר עצמאי. אבירי המסדר התרכזו בעיקר בגליל, והחזיקו בין היתר במבצר המונפור. מקור שמו של המסדר נובע מהשבטים הטווטונים שהתגוררו בגרמניה עוד מהעת העתיקה.

לאחר שעוזבים את ארץ חוזרים לגרמניה. משתתפים בפלישה לפרוסיה הפאגנית על מנת לנצר את תושבי האזור. האבירים הקימו את מדינת המסדר הטבטוני וניהלו נגד שכנות המדינה החדשה, ובעיקר כנגד ליטא הפאגנית, מערכות שנחשבות עד היום כנוראיות ביותר בתקופת ימי הביניים. למסדר בנוסף להיותו כוח צבאי היה בסיס כלכלי חזק מה שאיפשר לו לגייס שכירי חרב ולהפוך למעצמה ימית בים הבלטי.

אמנם ראשית מטרתו של המסדר הייתה הגנה על הצליינים מפני סכנות שונות, אך בפועל נוצל כוחם של האבירים לקידום ההתיישבות הגרמנית ברחבי אירופה. כיום המסדר פועל בעיקר למטרות צדקה במרכז אירופה. 

נוצרו מנגנונים של אבירים שלקחו על עצמם תפקידים אבל עדין יצר בעיה בשביל הארץ כי אם כוח של אותם אבירים מעריכים שהיו בארץ כ- 50 אלף אירופאים כאשר אוכלוסיית הארץ היתה כחצי מיליון, כל הנוצרים היו במיעוט שישב בעיקר בערים הגדולות, ירושלים, עכו, יפו ואחרים, היו להם חוות חקלאיות.

תפקיד של המבצרים הצלבנים היה להיות מצפים כאשר הם נמצאים בראשי ערים ובמקומות בולטים. המבצר הוא מבנה מרובע עם מגדלים בפינות, כולל חפיר ללא מים ותנינים. לא בונים אותם על מנת להילחם בתותחים אלא עבור פרשים שמתקרבים. בונים מבצרים בכל אורך הארץ והמוסלמים לא מצליחים לכבוש אותם. אחרי קרב קרני חיטין לא מצליחים לכבוש את מבצר כוכב הירדן במשך שנה וחצי כי למוסלמים לא היה את הידע ואת הכוח. המבצרים היו קשורים בקשר עין על מנת לאותת אחד את השני.

במשך 88 שנים הצלבנים מצליחים להחזיק את ארץ כמדינה צלבנית עצמאית מדרום לבנון, כל הגולן, מעבר הירדן עד קו המדבר. המרכז בירושלים.

עולם המוסלמי מתחיל לנסות לדחוק את מלכים ומצליחים לאחד כוחות ורק כאשר המשפחה האיובית שצלאח א-דין הוא הגיבור מרכזי שלה אבל אביו התחיל במערכה והיה ממוצא קורדית מעיר תיכרית. צלאח א-דין מונה למושל מצרים בשירות אדונו, נור א-דין. עם מותו של אדונו בשנת 1174, מרד צלאח א-דין ביורשו והשתלט על מצרים. זמן קצר לאחר מכן השתלט גם על סוריה ומדינות נוספות. לעט לעט מצליח לשלב את כל הכוחות המוסלמים בקריאת לגיהאד, להחזיר את הארץ הקודש למוסלמים. אחרי שכמה פעמים הוא נכשל הוא תוקף את טבריה ואז הרוזן שלה קורה למלך ירושלים לעזרה. מלך ירושלים מגיע לאזור ציפורי, מצליחים למשוך אותו לכיוון טבריה ועל יעד אזור קרני חיטין מצליח צלאח א-דין לעצור אותו, מקיפים את הצלבנים בטבעת של אש בקיץ שנת 1187 ומצליח לחסל את הצבא הצלבני. מלך ירושלים נופל בשבי ורק קבוצה קטנה מצליחה לפרוץ את המצור ולהגיע בחזרה לירושלים אבל קרה דבר שתמיד חוששים, אם נפסיד קרב אחד אז לא צריך לגרום קריסת כל המערכות.

הסיפור של הצלבנים ממשיכים ללמוד אותו עד היום. הערבים חושבים שליהודים יקרה אותו דבר כמו שקרה לצלבנים שבאו לעולם המוסלמי, השתלטו על המרחב במשך 88 שנים ובסוף זרקו אותם מארץ ישראל. מחכים לצלאח א-דין. יש לערבים זמן, אולי מפסידים קרבות אבל כל פרק זמן מגייסים צבא מחדש וממשיכים לתקוף ופעם אחד שהם יוכלו להצליח אז ההשלכות יהיו קשות ולא יישאר אף אחד, כלומר, ארץ ישראל ללא יהודים. למה מדינת ישראל מצליחה להחזיק את המרחב? כי היהודים מצליחים במה שהצלבנים לא הצליחו, להמשיך להביא עליה כי אם היו נשארים רק את ה- 600,000 תושבים שהיו בעת הקמת מדינת ישראל לא בטוח אם היום היתה קיימת את המדינה. 

בדומה לאותה תקופה גם היום בונים מצפים בגליל כאשר הישובים הערבים נמצאים בעמקים, לא כל הישובים יש חומה. מי בונה חומה? רק החלש בונה חומה. כמו כן גם מייצרים סיפורים ומקימים קברי קדושים, או במילים האחרות, זו הזרוע הדתית לתפיסת הגליל ולגרום ליהודים להסתובב באזור. בדרום אין קברי קדושים כי אין מאבק טריטוריאלית.

בשנת 1187 צלאח א-דין מצליח לכבוש את כל ארץ ישראל אחרי מצור גם מצליח לכבוש את ירושלים. העיר היחידה שלא מצליח לכבוש את עכו למרות המצור שם על העיר. נפילת הממלכה הצלבנית גורמת באירופה זעזוע מאוד גדול כבשמך 100 שנה אירופה שולחת כוחות ומנסה לכבוש בחזרה את ארץ ישראל. המסע הראשון היה בשנת 1099, לאחר מכן 14 מסעות צלב מגיעים מאירופה על מנת לשחרר את ארץ ישראל. המפורסם ביותר הוא המסע השלישי שבו השתתפו שלושת מלכי אירופה הגדולים, קיסר האימפריה הרומית הקדושה פרידריך ברברוסה, פיליפ אוגוסט (השני) מצרפת וריצ'רד הראשון ("לב הארי"), מלך אנגליה. מתוך השלושה, המחנה המרכזי היה זה שבראשותו של ריצ'רד "לב הארי", שכן מחנהו של פרידריך מברברוסה ספג אבידות רבות במהלך הדרך (ובכלל זאת גם טביעת ספינתו של פרידריך ברברוסה בים התיכון).

כוחותיהם של ריצ'רד הראשון ושל פיליפ השני הגיעו לעכו (כאמור, רק מעטים מחייליו של פרידריך ברברוסה הצליחו להגיע לעכו) וצרו עליה. בעוד שכוחותיו של פיליפ השני נערכו לחזרה לאירופה, הכוחות בראשותו של ריצ'רד הראשון המשיכו דרומה בקרבות קשים לאורך מישור החוף. למרות שניצח בקרב ארסוף ובמספר קרבות נוספים, כוחותיו לא עמדו לו למאבק על ירושלים והוא החליט על חתימת הסכם עם צלאח א-דין בשנת 1192. באמצעות הסכם,  הכריז בכך על הצלחה ועל הקמתה מחדש של ממלכת ירושלים הצלבנית שבירתה היא עכו. למעשה, ירושלים לא שוחררה, אלא רק הובטח מעבר חופשי לנוצרים.

ארץ ישראל מולקת בשנים, הצלבנים שולטים במישור החוף וחלקים מהגליל והמוסלמים באזורים ההרים. במשך 104 שנים הבאות נלחמים ביניהם. יש אירוע, פרידריך השני, שהיה קיסר גרמני שחי בסיציליה, ידע מספר שפות, הזמנים כל זמן לחצר שלו יהודים, ערבים ואחרים והדבר האחרון שהיה לו בראש היה לצאת במלחמה נגד המוסלמים אז שהאפיפיור דרש ממנו לצאת למלחמה, הגיע לארץ ישראל ומגיע להסכם בשנת 1222עם הצאצאים של צלאח א-דין שאין צורך להלחם, לוקחים את ירושלים ומחלקים אותה בשנים, המוסלמים יושבים בהר הבית והנוצרים יושבים בכנסיית הקבר והמוסלמים מקבלים מזרון שמוביל אותם ליפו. במשך 20 שנה ירושלים מחולקת בין נוצרים ומוסלמים. כאשר פרידריך נפטר, הנוצרים בירושלים כובשים את הר הבית, המוסלמים חוזרים או כובשים שוב וזורקים את נוצרים מירושלים וממשיכים לתקוף אותם, אירופה לא מגיע לעזרת הצלבנים, גם הביזנטים לא באים, מנסים אפילו עם הפלישה המונגולית לעשות קשר צלבני-מונגולי נגד המוסלמים אבל גם זה לא עוזר, בשנת 1291 מצליחים המוסלמים לכבוש את עכו וכל הנוצרים האירופאים עוזבים את ארץ ישראל, כולל את כל המסדרים שעוזבים עם כל הניירות שלהם ותם הפרק השני של השליטה שנוצרית בארץ ישראל, התקופה הצלבנית, שמשאירה שני דברים, הרבה מאוד שרידים ארכיאולוגים, מבצרים צלבנים, עכו, כנסיית הקבר ועור הרבה כנסיות נוספות, והדבר השני הוא שאותם אנשים שחזרו לאירופה אבל לקחו איתם את שם ירושלים וארץ ישראל ואחרי שנים הם אלו שכבשו את כל העולם, בכל מקום שהם הגיעו הביאו איתם את ירושלים ואת ארץ ישראל, התושבים בהרי האנדים יודעים מה זה ירושלים, בגלל שהנצרות הולכת ומתפשטת בכל העולם הקשר עם ירושלים וארץ ישראל נוצק עוד יותר. דבר שלישי מעורר לעולם המוסלמי להילחם על ירושלים והמלחמה נמשכת עד היום.