תקופה: 638 לספירה – 1099 לספירה
תקופה ביזנטית הנוצרית הראשונה בארץ ישראל. תקופה הראשונה שארץ ישראל משנת בהתפתחותה על אימפריה הגדולה. ארץ ישראל היתה חלק מאימפריה הרומית ופרסית אבל פעם הראשונה שאימפריה משקיע את המשאבים שלה בפיתוח של ארץ ישראל. פרק זמן שקורים תהליכים חשובים בארץ. תהליך אחד הוא חילופי אוכלוסייה כאשר אוכלוסיית יהודית כמעט לעלמת מהארץ מכיוון שלא נוח לחיות באותו מרחב של העולם הנוצרי. הנוצרים מתייחסות לארץ ישראל כי שייכת לה בדין, בתפיסת העולם של הנוצרים האל עזב את העם היהודי. אי לכך הנוצרים משתלטים על ארץ ישראל, בהתחלה היתה התפתחות יהודית בגליל אבל עם הזמן היא נעלמת כתוצאה מהתגברות של הצד הנוצרי. הנוצרים לא כל כך רצו לראות שם יהודים ומצד שני היהודים לא כל כך רצו לחיות שם. זה לא אומר שמישהו פגע בצד השני. לירושלים יהודים לא נכנסים. רק פעם אחד בשנה, ביום 9 באב אושרו ליהודים להתפלל, לא כתובה ליהודים אלא דפקה לנוצרים, אם היהודים מתאבלים על הריסת בית המקדש זה מקדם את החזרת ישו שעמד ובכה בהר זיתים. מסמלת את ניצחון של הנוצרות על היהדות, אם היהודים בוכים אז הם שמחים. על הר הבית הנוצרים לא בנו שום דבר, ירושלים היתה מאוד צפופה עם כל בניה הנוצרית של כנסיות וממזרים. הר הבית נשאר כדי לקיים את נבואתו של ישו. הצד הבא מגיע כאשר העולם מוסלמי, הערבים שיוצאים מערב למסע כיבושים בעולם, בתוך המסע מגיעים גם לארץ ישראל.האיסלם כתנועה חברתית דתית שיוצאת מהמדבר. מוחמד מתחיל, איש מכה, הוא לא בדואי, המקצוע היה סוחר, איבד את כל כספו, התחיל לעבוד אצל עלמה עשירה שבסופו של דבר הפכה לאישתו. היא דאגה לכל העניינים הכספים ולא היה לו מה לעשות אז המציא תורה חדשה. הוא התחיל את פעילותו במכה, עיר מסחרי לכל תנועה הסחר שעברה מתאימן למערב, השיט בים סוף היה בעיתי לכן רוב התנועה היא יבשתי. העיר מכה ומדינה היו ערים גדולות ומסחריות. המנהיגות ישבה בערים הגדולות. כאשר מוחמד מתחיל את פעילותו אז יש לו התנגדות של אנשי מכה, תקופה הבערות, תקופת קדם אסלאם או הג'אהִליה, עדין עובדי אלילים. כצואה ממאבקים פנימיים בשנת 622, מוחמד יחד עם מספר אנשים חברים שלו, עוזב מכה ועובר לעיר מדינה, ההגירה. החל מאותו אירוע מתחיל את הספירה. המוסלמים מגיעים עד טורקיה, מרכז אסיה, כבוש את כל מרחב ממצרים עד מרוקו, ספרד ופורטוגל. בשנת 732, רק 110 שנה מאוחר יותר בקושי ממצליחים לעצור אותם 100 ק"מ דרומה מפריס, צרפת. הכוח שיצוא ממדינה מביס את האימפריה הביזנטית, האימפריה הפרסית. יש שני מקרים דומים, אחד אלכסנדר מוקדון, השני הוא ג'ינגיס חאן בשנת 1206. אבדל אחד, אפה שהם הגיעו, חוץ מספרד ופורטוגל, יושבים או נשארו עד היום כדת וכעם. זה קורה באותה נקודה זמן שהאימפריה הביזנטית וממלכה הפרסית מתישות אחת את השניה בקרבות בינהם. הקרב החשוב ועיקרי הוא בירמוך, המוסלמים מביסים את הצבא הביזנטית. כתוצאה מכך הביזנטיים יוצאים מסוריה וצבאות הערבים מגיעים לארץ ישראל לא כיעד ולא כמטרה, ארץ ישראל נמצאת בדרך ואין לה שום חשיבות מיוחדת בעולם הערבי באותה תקופה, עוברים למצרים וממשיכים עד אוקיינוס אטלנטי. עוברים אחר כך לספרד במקום שנקרא גיברלטר, מקור השם כנראה בערבית "ג'בל טארק", שפירושו: "ההר של טארק". טארק הוא המצביא המורי שניצח בשנת 711, בקרב גואדאלטה Guadalete, את המלך הוויזיגוטי רודריגו Rodrigo. קדם אסלאם – wikipedia
הדבר הראשון שעושים המוסלמים בארץ ישראל הוא מחליפים את העולם הנוצרי כך גורם לירידה בחשיבותה של הארץ. חלק גדול מכלכלתה של הארץ התבססה על חשיבותה כארץ קדושה לאימפריה. כל הכספים שהאימפריה שלחה עבור נציגים, צבא, כמרים, נזירים, כנסיות וכולי נפסק. המוסלמים פיתחו, אמרו לתושבים שאם הם נכנעים אז מקבלים את כל הזכויות שלהם, בתים, רכוש, אפשרות להתפלל, האיסלם מקבל את קיומם של הנוצרים ויהודים, עם הספר. התושבים לא יכולים לעשות כל דבר, בגדים מסוימים. מצד שני חובתו של השליט להגן עליהם. צריכים לשלם מיסים שמוסלמים לא משלמים. בכל מקום שהמוסלמים מגיעים אם יש עובדי אלילים הם צריכים להתאסלם או להעלם אבל יהודים ונוצרים לא צריכים להתאסלם. ע"פ האיסלם היהודים הם בני חסות ויש כל הזכות לחיות. בכל מקום שהמוסלמים מגיעים לא נלחמים בהם מכיוון שהמוסלמים הם עם קל ונוח הרבה יותר, לא צורכים הרבה ממה שקיים. התושבים היו שמחים להחליף את השליט הביזנטי.
כאשר הצבא המוסלמי מגיע לירושלים אז היגיע את הפטריארך (בישוף) שמבנין שלא יקבל עזרה מצבא הביזנטי, הוא נכנע לצבא המוסלמי, יש את המסמך הכניע המקורי שמבטיח לתושבי העיר את זכויות, רכוש, לא פוגע בהם. כמו כן הציגו הנוצרים תנאי שלא להתיר ליהודים את זכות הישיבה בירושלים גם בעתיד. השלטון הביזנטי נסוג אבל התושבים נשארים בארץ, כלומר, בשנים הראשונות רוב התושבים הם נוצרים. לעט לעט ויחד עם הצבא המוסלמי מתחילה אוכלוסייה ערבית להתיישב בכל האזורים אבל לא כתוצאה מכך שהם דוחקים את האחרים אלא בתוך המערכות הקיימות, במקביל הנוצרים, בעיקר אלו שהיו קשורים לשלטון, מתחילים לעזוב את הארץ. פרט ממקום אחד, אף עיר לא נהרסה וגם לא נכבשה. הסיבה של עזיבת הנוצרים קשורה גם למצב הכלכלי מכיוון שהם מפסיקים לקבל את הטבות ומענקים מן האימפריה הביזנטית. הקיסרים לא שולחים כספים. אם תושבי ערי הפיתוח היו צריכים לשלם מיסים כמו תושבי המרכז אז הרבה אנשים לא היו נשארים בהן. תהליך של הגירה של ערבים לארץ ישראל שנמשך מספר שנים. הערבים נכנסים לאזורים ריקים. הם לא מהגרים בתוך פרס או טורקיה. מהגרים לארץ ישראל כי אין דבר שיכול היה לעצור אותם. נמצאים לוב, באלג'יריה, מרוקו. במשך 40 שנים הראשונות יש תהליך איטי של עזיבת הנוצרים, חדירה לעט של מוסלמים במקומות ריקים.
אין שום התייחסות מיוחדת לארץ ישראל. הפקידות הנוצרים מתחלפת בערבית מוסלמית ולא שינו את המערכת המנהלית. הערבים משאירים את השם של הארץ, מפלסטינה לפלשתין. ארץ ישראל הצפונית (פלשתינה סקונדה של הביזנטיים) היתה למוז הצבאי (ג'ונד) של אורדון (ירדן) ובירתה נקבעה בטבריה. ארץ ישראל הדרומית (פלסטינה פרימה של הביזנטיים) היתה לג'ונד פלשתין ובירתה נקבעה בלוד. המחוז האחרון היקף את יהודה ושומרון ולפי הגיאוגרפים הערבים מן המאה העשירית, סופחו אליו גם הנגב והאזורים הדרומיים של עבר הירדן.
בהתחלה היהודים מנסים לחזור לארץ ישראל כי האויב המרכזי לנעלם. האיסלם והיהדות יותר קרובים מהנצרות. המוסלמים לא נראו כל כך רעים. היו יהודים שהתאסלמו כי האיסלם היא דת דמוקרטית, ברגע שאדם מתאסלם, לא חשוב מאפה הוא הגיע, הוא נחשב מוסלמי כשר לכל דבר. ברגע שיהודי מתאסלם אינו יכול לחזור להיות יהודי. ¿?
לפי תפיסה המוסלמית, מערת המכפלה שייכת לעם המוסלמי ולפי התפיסה היהודית שייכת לעם היהודי. לכן בזמן שיש שלטון מוסלמי בחברון היהודים לא יכולים להיכנס בה וכאשר היהודים שולטים בחברון אז מאפשרים למוסלמים להתפלל בה. לפי המסורת המוסלמית משה כן עבר את הירדן ונקבר בדרך בין ירושלים ליריחו, נבאי מוסה.
בשנת 632 מת הנביא מוחמד, מתחילה את שאילה מי יורש אותו. אין ירושה מסודרת שעוברת מאב לבן. עד היום ניתן לראות מי יורש את שייך כאשר הוא נפטר? הקרוב המוכשר ביותר. יכול להיות אח, בן דוד או הבן השלישי. לא כמו בעולם הנוצרי שצריך להיות בן הבכור. השבת מחליט מי המוכשר ביותר. לפי שמלך חוסיין נפטר היה יורש הכתר אחיו, אבל ברגע האחרון החליט למנות את הבן שלו. ארבה החברים של מוחמד, אלו שהיו סביבו ונלחמו איתו, היו היורשים שלו. לישו אין יורשים, הוא בין אלוהים, יש הממשיכים אבל ישו בכר בפטרוס. המוסלמים המציאו את התפקיד ה"חליף" שהוא המחליף של מוחמד. אחד אחרי השני. כאשר אחד נפטר אז יורש אותו את החבר השני. תקופה החברים או צדיקים. השיעים מאמינים כי הוא הספיק למנות את בן-דודו עלי ליורשו, אולם הסונים מאמינים שהוא מת בלא מינוי יורש. לאחר מותו, נקבע אבו בכר כמחליפו, אולם רק בכל הנוגע לענייני ניהול המדינה והצבא. ארבעת הח'ליפים הראשונים שירשו את מוחמד לאחר מותו ב-632. והם: אבו בכר 632-634, עומר בן אל-ח'טאב 634-644, עות'מאן בן עפאן 644-656, עלי בן אבי טאלב 656-661. תפקיד של הח'ליפים הוא לעמוד בראש הצבא ולכבוש את העולם.
התחילו שינויים בעולם המוסלמי שמשפיעים לארץ ישראל ולירושלים בפרט.
הם מאוד רוצים לאסלם את עולם, להחזיר את העולם לאמונה המונוטאיסטית של אברהם ונביאים אחרים, שהושחתה במהלך הזמן. מוכנים לקבל את קיומם של יהודים ונוצרים. הם רוצים להפיץ את האיסלם כדת אמת. המוסלמים יכולים לקבל מדינה יהודית במקום אחר אבל לא מקבלים שיהודים שולטים במוסלמים. יש עולם נוצרי שכמעט לא היו מוסלמים בתקופות הקודמות. כאשר הנוצרים כובשים את צפון אפריקה, מלזיה, הודו אז המוסלמים מתחילים להיכנס למדינות נוצריות. תמיד היו נוצרים שנשארו בקרבת מקומות קדושים. ברגע שהמוסלמים עלו לשלטון, אף פעם לא היה מצב שיהודים שלטו על מוסלמים. מדינה ישראל היא שגיאה או תקלה של ההיסטוריה.
אחד הח'ליף שנחשב ביותר בארץ ישראל היה עומר בן אל-ח'טאב. ע"פ המסורת המוסלמי מתייחסים אליו את כניעת ירושלים. הוא נלחם בפרסים ומגיע לירושלים. כשהגיע זמן התפילה הציע הפטריארך סופרוניוס לח'ליף להתפלל בכנסייה. אולם עומר סירב, כדי שהמקום לא יהפוך למקום קדוש גם למוסלמים ויפתח פתח לסכסוכים ומלחמות על המקום, ויצא להתפלל בחוץ, במקום בו בנוי כיום המסגד בסמוך לכנסיית הקבר ברובע הנוצרי בירושלים. המבנה המקורי הוקם כנראה במאה העשירית לספירה וממנו שרד רק בסיס הצריח הקיים היום. המבנה הנוכחי הוקם בתקופה הממלוכית במאה ה-15. צריח המסגד גבוה במספר סנטימטרים מכיפת כנסיית הקבר הסמוכה, למען ידעו מי הוא השליט.
אין לבלבל את המסגד עם כיפת הסלע המצויה על הר הבית וקרויה על ידי רבים בטעות בשם "מסגד עומר". עומר אמנם בנה על הר הבית מסגד, אך לא הייתה זו כיפת הסלע, אלא מסגד אל-אקצא, שהיה אך מבנה דל עשוי עץ שנהרס והוחלף במבנה המפואר. אחד מהאגפים במבנה המודרני נושא אף הוא את השם "מסגד עומר". ע"פ הסיפור, ראה עומר שאישה שופכת זבל, הוא חפר במקום ומצא את יסודות בית המקדש. לכן החליט לבנות את המבנה שנקרא של שמו.
המוסלמים מנסים לעלות את קדושתה של ארץ ישראל וירושלים ותופסים את הפטנט של הנוצרים, איך להפוך מקום לקדוש? מתחילים לספר עליו סיפורים.
הח'ליף הרביעי עלי בן אבי טאלב נרצח על ידי מי שהיה מושל דמשק. שלאחר מותו החל שלטון בית אומיה שנמשך עד שנת 750. מעאויה בן אבו סופיאן התחיל שושלת ונגמר את התקופה שהחברים מחליפים אחת את השני. בשמך 90 שנה העולם המוסלמי כולו בשליטה שושלת או משפחה אומיה. השליט הראשון עושה שינוי גיאוגרפי משמעותי, מעביר את בירת האימפריה לדמשק כי היא נמצאת במקום אסטרטגי, בדרך הים ניתן להגיע למצרים, קרוב לקונסטנטינופול. בתקופת בית האומיה, מגיע האימפריה המוסלמית לשיא גדולתה. דמשק אינה עיר קדושה אבל עיר חשובה ביותר מבחינת מדינית. בדמשק יש מסגד אומיה על שרידים של כנסיה נוצרית. בתוך המסגד נמצא קיברו של יוחנן המטביל, הוא מבשר הגעת המשיח, לכן בעולם המוסלמי יש חשיבות. דמשק רוצה להמשיך ולחזור להיות בירת העולם הערבי מוסלמי.
אחרי דמשק יש בגדד וקהיר, מה המשותף? בירות שלא יושבות על שפת הים. זה הבדלים מאוד משמעותיים שקיים בין העולם הנוצרים לבין העולם המוסלמי. העולם המוסלמי אף פעם לא פיתוח כוח ימי רציני. שליטת הים נמצא או נשאר בשליטה נוצרית. הבירות המוסלמיות נכנסות פנימה על מנת למנוע להיות מוקפות. רק לטורקים העותומנים יש את איסטנבול אבל מאוד קשה להגיע אליה. בים המשיכו לשלוט הביזנטיים, הצלבנים. המוסלמים נתן את השם לראש הצי, אמירן, שליט הים.
בעולם הערבי היו התנקשויות שגרמו לפילוג בעולם המוסלמי, השיעים והסונים. משמעות המילה שיעה הוא מלשון סיעה, שהיא פלג, קבוצה. במאה השביעית לספירה אירע באִסלאם קרע סביב השאלה מי יירש את מקומו של הנביא מוחמד כמנהיג העדה המוסלמית בעולם. הסונים טענו כי היורש יבוא מקרב בני שבט אל-קוריש, שבטו של הנביא, וכנגדם טענו השיעים שהיורש חייב להיות מצאצאיהם הישירים של מוחמד וחתנו עלי.
השיעים רואים בעלי אבן אבו טאלב, בן דודו של מוחמד ובעלה של פאטמה בתו (שקיבל עליו את האסלאם ראשון או שני אחריו), הח'ליף הרביעי, את יורשו הבלעדי של מוחמד ואינם מכירים בשלושת הח'ליפים הראשונים אבו בכר, עומאר ועותמאן. בגלל הקשר המשפחתי בין עלי ומוחמד אז עבור השיעים עלי הוא היורש האמיתי.
ייסוד הכת מיוחס לבנו של עלי, חוסין, שהוא ו-70 מבני משפחתו נרצחו בעיר כרבלא שבעיראק על ידי צבא סוני. לזכר הירצחו מציינים השיעים את חג העשוראא בו הם מכים את עצמם עד זוב דם לזכר ייסוריו.
במאבק בין המוסלמי לנוצרים לא מצליחים המוסלמים להגיע לשני מקומות מאוד חשובים, רומה וקונסטנטינופול. בגלל סיבות פוליטיות מחפשים תחליף לאי הצלחה. כל מוסלמי צריך להגיע למכה אבל יש שבה גם אנשים שמתנגדים לאיסלם ולא יכולים למנוע מהמוסלמים לעלות למכה, אולי בדרך למכה אז שמים להם עוד תחנה שהיא ירושלים.
בהתחלה כאשר מוחמד ניסה למשוך את היהודים נתן הוראה להתפלל לכיוון ירושלים, כאשר ראה שזה לא הולך אז ביקש להתפלל לכיוון מכה. בקוראן מסופר החלום אשר ביקר מוחמד בירושלים. מחברים סיפור, נסיעה לילה, באל אקסה (נקודה ציחוני), קושר את הסוס בקותל ועולה להר הבית, הוא מתפלל בהר הבית במסגד שנקה אל אקסה, מסלע היסוד עולה לשמים, נשאר בסלע סימן הנעל. מגיע לשמיים ומוריד את הקוראן. הרבה אנשים מאמינים בסיפור. ממשיכים לקרוא ולהתייחס לירושלים כמקום קדוש. יש אנשים שאומרים שכל הסיפור הוא על מנת להתנגד לנוצרים, מכיוון שלא מצליחים לכבוש את רומה וקונסטנטינופול אבל כן את המקום הקדוש ביותר לנצרות.
למה מוחמד עולה לשמים? ישוב עלה לשמים מהר הזיתים, כנסית עלה לשמיים, בה קיים סלע שממנו, ע"פ המסורת, עלה לשמיים. אין קבר של משה על מנת למנוע עליה לקבר. יש עברה דתית ללכת אל המתים. היום קיימת תופעה של עליה לקברי צדיקים. לכל כנסיה יש פסלים של קדושים ומתפללים בהם. הרבה גדולי התורה מתנגדים לתופעה של עליה לקברי צדיקים אבל יש אחרים שתומכים ומעודדים אותם. בעבר היו רק הרבעה קברי צדיקים, רבי בעל הנס, רבי שמעון בר יוחאי, רבי עקיבה, הרמב"ם, היום יש ארבעה מאוד. קבר רחל, הבאבא סלי הם חדשים.
מוחמד עולה לשמים והמוסלמים בונים את כיפת הסלע. לא מתפללים שם תפילה בציבור לכן זה לא מסגד. בנה אותו אחד מבית אומיה בשנת 671. המבנה העתיק ביותר שעומד וממשיך לתפקד.
כאשר מגיעים המוסלמים לירושלים, בשלב הראשון צריכים לבנות מקום תפילה. המוסלמים לא חייבים להתפלל במסגד, יכולים לעשות בכל מקום אחר במשך השבוע, אבל ביום שישי, חייבים להתפלל במקום סגור. יש להם בעיה כי ירושלים מאוד בנויה ועמוסה. המקום היחיד שפנוי הוא מעל הר הבית כי הנוצרים לא השתמשו בו. אפה יבנו בתוך הר הבית? צריכים להתייחס לגיאוגרפיה, מקום שפונים בעת התפילה והוא חייב שיהיה לכיוון מכה. ליהודים תמיד פונים למזרח. יש בתי כנסת עתיקים בגליל שפונים דרומה אבל בתפוזות המשיכו לפנות מזרח. המוסלמים בדקו ותמיד פונים לכיוון המכה. כתוצאה מכך פיתחו את המדע שנקרא אסטרונומיה. הרבה כוכבים נקראים בשמות ערבים. בנו את המסגד בפינה על מנת שניתן יהיה להשתמש את כל הרחבה של הר הבית למקום תפילה.
בית אומיה משקיע כספים בפיתוח ירושלים. ניתן לראות שלושה ארמונות שהם בנו ונמצאים מסביב הר הבית. ארמון ארמון הישאם ביריחו הוא גם שייך לתקופה בית אומיה. צפונה מטבריה גם יש ארמון אומיה גדול. התרומה הגדולה היא שהם בונים עיר חדשה בארץ ישראל. בהתחלה בנו באזור לטרון אבל בגלל מגפה חיפשו מקום אחר ובונים בשנת 711 את העיר רמלה כבירת השלטון המוסלמי בארץ ישראל, והיא העיר האחרונה שנבנה בארץ ישראל עד שנת 1900 ששוב המוסלמים בונים עיר חדשה ושמה באר שבע.
כאשר המוסלמים מגיעים קיימת עיר בירה בארץ ישראל, קיסריה, אבל המוסלמים לא יכולים להשתמש בה בגלל חשש של תקפות מצי הביזנטית. גם כאשר שושלת בית אומיה נופלת בשנת 750, ועולה לשלטון משפחת עבסים אחרי שמחסלים כמעט כל בית אומיה, אחד מצליח לברוח ומתיישב בספרד ומתחיל תקופת הזהר באזורים כמו קורדובה, גרנדה וכולי. משפחת עבסים בונים עיר חדשה בבגדד ומעבירה את השלטון לשם. כאן נולד הסיפור אלף לילה ולילה.
קיימת סטטוס קואו (status-quo) בין הנוצרים והמוסלמים ולכן יש ירודה בחשיבותה של ארץ ישראל. מבצעים שיפוץ של כיפת הסלע ומקלקל את השם של מי שבנה אתה ושם את השם שלו. במשך מאות שנים יעדו שמשפחת עבסים בנו את כיפת הסלע עד שמגיעים אנשים מאירופה בסוף המאה ה –XIX ושמים לב שהתאריך הוא שגם רשום שם הוא 100 שנים קודם. בגג כיפת בסלע מצויה כתובת המתארכת את בנייתה לשנת 72 להג'רה, היא שנת 691/2, זמנו של הח'ליף עבד אל-מלכ מבית אומיה. הח'ליף העבאסי אל-מאמון (813 – 833) שיפץ את המבנה, והחליף את פסיפסי הקיר שציינו כי המבנה נבנה על ידי הח'ליף עבד אל-מלכ בפסיפסי הנושאים את שמו, אולם לא שינה את תאריך הבנייה המופיע עליהם.
המוסלמים ידעו טוב מאוד לחשב את התאריכים אבל לא שינו את הלוח השנה שמתבסס על הירח. הם גם פיתחו את האלגברה, את הספרות שאנו כותבים התקבל מעולם המוסלמי מ- 0 ל- 10. עם 10 ספרות ניתן לכתוב את כל המספרים. פתנים ערביים: 1-2-3-4-5-6-7-8-9-0
מתפתח זרם ביהדות של הקראים, שרק שומרים על התורה בכתב. מתחילים את פעולתם בעיראק אבל השלטון המקומי זורקת אותם משם ומגיעים לרמלה.
הפורטל של היהודים הקראים בישראל: http://www.karaim.net/
משפחת עבסים שולטת במשך 100 שנה. השלטון העבסי החל להתרופף לקראת אמצע המאה התשיעית וירושלים נכנסה לתקופה ארוכה של חוסר יציבות. בתקופה זו שלטו בעיר הטולונים, הקרמטים, האיחשידים, הפאטימים והסלג'וקים.
השושלת הפאטימים נוסדה בשנת 909 על ידי עבדאללה אלמהדי בילא, שטען לזכות לשלטון על בסיס קשר הדם שלו לנביא מוחמד, דרך בתו של הנביא פאטִמה א-זהרה (ומכאן שמה של השושלת) ובעלה עלי אבן אבו טאלב, בן דודו של הנביא והאימאם השיעי הראשון. הפאטימים בונים את קהיר בתוך מרכז האימפריה. בארץ ישראל יש כל הזמן פריצות של שבטים.
בשנת 1099 מגיעים הצלבנים לארץ ישראל מתחילה תקופה חדשה.
האסלאם היא דת מונותאיסטית, המבוססת על הקוראן, שלפי אמונת חסידיו, נשלח מהשמים על ידי אללה דרך מוחמד. המוסלמים מאמינים, כי מוחמד הוא הנביא האחרון ("חותם הנביאים"); מרביתם רואים בחדית'ים, המספרים על חייו ומעשיו של מוחמד, כלי מרכזי לפירוש הקוראן.
הנביאים הם: ישו (ישה), יוחנן, אברהם (חליל), יוסף, אהרון ומשה (מוסה), ישמעל
חוקרים חילונים מעריכים כי האסלאם החל את דרכו במאה השביעית בחצי האי ערב. תחת הנהגתו של מוחמד ויורשיו, האסלאם התפשט במהרה דרך המרת דתם של פגאנים רבים, וכיבושים צבאיים.
האיסלם היא הדת הכי גדולה בעולם ויש לה מיליארד ו-300 מיליון מאמינים. מתייחס לכל האנשים שלא מאמינים בו כעובדי אלילים. אללה הוא האלוהים של המוסלמים.
הקוראן הוא הספר המקודש ביותר למוסלמים. בספר זה מרוכזות 114 סורות (פרקים). על-פי המסורת המוסלמית, חובר הקוראן בידי אללה והורד מן השמים אל מוחמד קטעים קטעים. מוחמד מסר את דברי אללה למאמיניו בצורת אמרות קצרות, ואלה רשמו אותן על כפות תמרים, על פיסות עץ ועל עצמות. רק בשנת 651 קובצו האמרות לספר הקוראן. פרט ל"סורת אל-פתיחה", סורת הפתיחה, שהיא סורה קצרה, הסורות מופיעות בקוראן לפי אורכן – מהארוכה ביותר עד לקצרה ביותר.
וכך כתוב בקוראן:
אללה הוא מי שברא את היקום לפני 8000 שנה ויום אחד הוא ישמיד אותו.
לאחר שאללה ישמיד את העולם יגיע יום הדין, כל בני האדם יקומו לתחייה כדי להישפט על מעשיהם. חלקם ישלח לגיהינום וחלקם יכנסו לגן עדן.
ארבעה מצוות שכל מוסלמי חייב לקיימם:
1. כל מוסלמי חייב להתפלל חמש פעמים ביום: כשהוא קם בבוקר, בצהריים, אחר הצהרים, בערב ולפני שהוא הולך לישון. צורת התפילה בכריעה לכיוון מכה.
2. כל מוסלמי שלא עני חייב לשלם מס עניים עבור אנשים שאין להם כלום.
3. כל מוסלמי חייב לצום במשך חודש בשנה (צום הרמאדן) במשך החודש הזה אסור עליו לאכול ולשתות מהבוקר ועד הערב.
4. כל מוסלמי חייב לעלות לרגל למכה לפחות פעם אחת בחייו (בסיום צום הרמאדן). ולהגיע למסגד שבו נמצא ה"כאבה". במסגד הזה הנביא מוחמד החל להפיץ את הדת המוסלמית.
כדי להיות מוסלמי צריך רק שני עדים ולהגיד את המשפט הבא:
"אין אל מלבד אללה – מוחמד הוא שליחו של אללה"
המוסלמים אינם אוכלים חזיר וכלב. כמו כן אינם יכולים לשתות אלכוהול.
בעולם המוסלמים יש שני תפקידים, את התפקיד ה"חליף" שהוא הראש הדתי, התפקיד של הסולטן שהוא הראש המדיני. בחלק מההיסטוריה זה אותו בן אדם. סולטן יכולים להיות הרבה. הסולטן הוא כמו מלך או שליט. החליף יכול להיות רק אחד.
מקומות קדושים לפי חשיבותן בעולם המוסלמי: מכה, מקום שבו נולד הנביא מוחמד, מדינה עיר שבה נפטר ונקבר. במקום השלישי בחשיבות נמצאת ירושלים.