תקופה: 330 לספירה – 638 לספירה 

החל משנת 330 מתחיל את התקופה הביזנטית וקונסטנטינופוליס שימשה במשך אלף שנה בירתה הבלתי מעורערת של האימפריה הביזנטית שהיא בעצם האימפריה הרומית הנוצרית. זה לא עם חדש שכובש, הרומאים ממשיכים להיות הרומאים השולטים בעולם רק שעכשיו הם מתפללים לאל וישו במקום ליופיטר, ונוס וכל הדברים האחרים. המעבר לעולם הביזנטי הוא בעצם שינוי תרבותי בתוך האימפריה. הם לא קראו לעצמם אנחנו עם ביזנטי. השם ניתן על ידי חוקרים כ- 1000 שנה מאוחר יותר.

השינוי משפיע לארץ ישראל בשני דברים. מצד אחד הקיסרות קרובה יותר, מצד שני הנצרות יצא מארץ ישראל ולכן ארץ ישראל מקבלת חשיבות מאוד מרכזי. הנצרות היא דת גיאוגרפית היסטורית. במה נקרא לנוצרים לאמין?  מצד אחד לאמין באב, הבן והרוח הקודש. והם נקראים לאמין בצורה של אירועים היסטוריים. הבשורה, לידת הבתולה, המעשים שעשה ישו, המשפט, הצליבה, הקבורה, התחייה. אם מישהו לא מאמין באחד הדברים האלו אז לא יכולים להיות נוצרים.

צריכים לאמין שישו הוא בנו של אלוהים על מנת להיות נוצרים.היהדות לא מאמינה בשום אירוע היסטורי. אפשר להיות יהודי בלי לקבל שהיהודים היו במצרים. התפיסה היהודית אומרת "כולנו הינו בהר סיני", זה לא אירוע היסטורי, אף אחד לא יודע מתי היה האירוע, יודעים את היום ואת השנה אבל לא באיזה שנה. גם לא יודע אפה זה היה. מתי היה חורבן בית המקדש? יודעים באיזה יום אבל לא באיזה שנה. הספירה לוח השנה מתחילה מבריאת העולם, הספירה הנוצרית עם לידת ישו. הספירה המוסלמים עם אירוע היסטורי בחייו של מוחמד. יהודי טוב מקבל את קיומו של האל ומקיים את מצוותיו. לאומת זאת הנוצרות מחייבת לאמין באירוע היסטורי אבל אין שום הוכחה שאותו אירוע היסטורי התקיים.

הנצרות כדת מתחילה להתפשט בעולם זמן קצר לאחר מתו של ישו. הולכים בכל מקום בעולם ומספר על אירועים בחיים של ישו. אם היה את האירוע של צליבת ישו אז היה עוד אחד מהרבה אנשים שנצלבו. גם הרומים אף פעם לא צלבו בצורה של T אלא של X. איך ניתן להוכיח שאירוע היסטורי היה? להראות אפה זה היה ולבנות בו אתר, כנסיה, לשים כתובת, להביא את אנשים מספר פעמים. אחרי מספר שנים כולם ידעו. בעיתון יש שני דברים אמתיים, תאריך ומחיר.

ברגע שקונסטנטין לקח את השלטון שלח את אימא שלו אלנה לחפש את השרידים של אירועים מלפני 330 שנה. היא מוצא כל מה שהיא מחפשת, מקום הצליבה. הנוצרים טענו שבירושלים, על המקום שישו נצלב, הרומאים על מנת למנוע את פולחנים לישו, בנו מקדש לוונוס. לכן אלנה הורסת את המקדש ומוצאים את קבר ואת צלב קבור בתוך מערה. איך יודעים שזה הצלב האמיתי? שמו אותו על מת והוא קם לחייה. שברו את הצלב בשלושה חלקים,אחד לאפיפיור, השני לקונסטנטינופוליס והשלישי משאירים בירושלים ובונים כנסיה. בכל הכנסיות בעולם יש חתיכה של הצלב האמיתי. גם נמצא בתוך כל אדם, כלומר, מה עושים על מנת לקמע מזל טוב, תשבות toco Madera, מנהג נוצרי.

אחרי שאלנה יוצאת מן ארץ ממשיכים נציגים של הכנסיה ושל הקיסר ומזהים בכל הארץ את אתרים שהיו אירועים השונים של ישו, נצרת, כינרת, כפר קמה, הר האושר, הר התבור וההשתנות, למה התבור, אותו סיפור כמו הר מוריה, התנ"ך לא אומרת אפה זה היה. הנוצרים רצו אחיזה על התבור אז אמרו שהיה שם. בכל מקום היסטורי בונים על מנת למשוך את האנשים לבקר אותו. גם בירושלים מזהים כל האירועים של הויה דולורוזה. פטרוס שעשה ניסים ביפו וקיבל חלום.

האימפריה מזרימה כספים כדי לבנות בארץ ישראל מבנים גדולים ומתחילים לשלוח עולי רגל, צליינים. רוצים להפוך את כל תושביי האימפריה לנוצרים אז מתחילים לארגן מסעות לעליה לרגל לביקור המקומות הקדושים. הרבה אנשים רוצים להגיע כדי לקלוט משהו מהקדושה של ארץ. הארץ מתחילה להתמלא מצד אחד ממבנים כנסייתיים, הרבה כנסיות של היום נבנו על יסודות של כנסיות צלבניות וביזנטיים. כדי לטפל באנשים צריכים לארגן אכסניות, צבא לשמור עליהם, לתת שירותים שונים. בפעם הראשונה מי שמממן את ההוצעות זה האימפריה עצמה. כספים שנאספים בכל האימפריה מושקעים בארץ. כדי להראות איך הארץ פורחת תחת שלטון הנוצרי. דבר אחד לא עושים, לא עושים בארץ את המרכז של האימפריה. מרכז השלטון יושב בקונסטנטינופוליס, האפיפיור יושב ברומא וארץ ישראל מתחילה להיות "ארץ הקדושה" של האימפריה. פטרוס נצלב ברומא והיו לו ממשיכים.

מתפתח בארץ ישראל מרכזי לימוד, המנזרים הגדולים. אם רוצים ללמוד ולהתפתח בנצרות זה לא בעיר. בונים בבית לחם את כנסית המולד, בסיני בונים את סנטה קטרינה, הארץ מתחילה להתמלא באנשים.

לגבי האוכלוסייה היהודית אולי יש ויכוחים על גובה המיסים אבל יש פריחה כללית ורוחנית, ניתן לראות את בתי הכנסת במקומות שונים בגליל. מתפתח משב הכלכלי הישן של גידול היין, הנוצרים לקחו את היין מן היהדות והפך לדבר מרכזי בפולחן הנוצרי. כמעט בכל מקום ניתן למצוא גת ביזנטי. כל כפרים בונים כניסיות. הארץ מתמלא ומתחילים לבנות בנגב, פריחה הרי הנגב כאשר המבנים המרכזים הם הכנסיות. הנבטים המקומיים התנצרו ובנו את כל הערים בהרי הנגב. למה יש ערים במדבר? כי השלטון רצה שיהיה. יש פריחה עירונית בנגב רק כאשר השלטון מחליט ותומך. השלטון היה מעוניין להבטיח את דרך הבשמים  ומעבר לסיני וסנטה קטרינה. למרות שבכל הסיורים מסבירים על החקלאות המדברית, הם חיו מכספים ממשלתיים כחיילים, כמרים, אנשים שמחזיקים את הכנסיות. היו עובדי אדמה שקיבלו הנחות במכס, מיסים וכך אפשר לקיים את החקלאות, קיימות עדויות לכך. ארץ ישראל פורחת למרות שאנו לא הכוח המוביל. לכן הרבה שנים לא למדנו וחקרנו את התקופה כי האטו המרכזי שלנו היא שהמרחב מתפתח ופורח רק כאשר אנו השלטון. בתקופה הביזנטי היו במרחב יותר אנשים מאשר תקופות אחרות עד מאה XX. רק בגלל שלארץ נוספה רק את האלמנט של הקדושה. ארץ ישראל הופחת יותר ויותר נוצרית ומתחיל את המאבק עם היהדות.

ספר הקודש של הנוצרים נקרא הברית החדשה. מה זה הברית החדשה? איזה ברית? הברית הוא חוזה בין עם ישראל ואלוהיו, אם אתם תעשו כך… ונתתי את הארץ… מה אומרת התיאולוגיה הנוצרית, האם הפרתם את הברית ולכן אלוהים שלח את משיח ועשה ברית חדשה עם עמו החדש. אי לכך כל משהובטח ליהודים בימים ההם הובטח או עבר לנוצרים. ארץ ישראל הוא חלק מאותו הסכם ושייכת לעם הנוצרי כולל ירושלים.

לפי המסורת הנוצרית, ישו הוא צאצאיו של בית דוד כי המשיח מגיע מבית דוד. מה ניתן לעשות כאשר הרבה אנשים מאמינים בזה? לפי המסורת תלמידי ישו כתבו את כל התיאורים. יש עדויות כתובות מסוף המאה I תחילת מאה II, קרוב מאוד לאירועים.

האימפריה הביזנטית יורשת את כל האימפריה הרומית ויש נוצרים בהרבה מקומות, כל האימפריה מתנצרת ומתחילים להגיע לארץ ישראל כעולי רגל וגם כדי להיות כאן. במקביל מתחיל זרימת כספים לאזור.

בכנסיה במזרח ים המלח חפרו על מנת לבנות כנסית חדשה יוונית אורתודוקסית ומצאו ריצפת פסיפס, מפה גדולה שמתארת את כל המרחב.

כניסית הקבר קבר נקראת בעולם הביזנטי כניסית התחייה. בכנסיה קתולית רואים הרבה על האיסורים של ישו, לאומת זאת בכנסיות מזרחיות אורים אלמנטים אחרים כמו ישו המלך. אחרי שלושה ימים שישו היה בקבר קם לתחייה ועלה לשמים. כנסיות נוספות להר הזיתים, כנסית קבר מרים.

ארץ ישראל שימשה גם לכפרה. אנשים עלו לארץ ישראל כדי לקיים מעשי צדקה כי היה ברור להם שאחרי זה מחכה להם את העולם הבא. כל הכסף השקיעו בבניה כנסיות וממזרים, בתי חולים וכולי. קיסרית בא לארץ ובנתה חומה חדשה שמרחיבה את ירושלים דרומה וכוללת בתוכה גם את הר ציון, ברכת השילוח.

היהודים מתחילים להרגיש לא טוב בארץ, הפכו מגורם נסבל באימפריה הרומי לרוצחי האל. בשנים הראשונות לא היה מאבק אלים של העולם הנוצרים נגד היהודים אבל במשך התקופה הביזנטית יותר יהודים עוזבים את הארץ ועוברים למקומות שאינם בשליטה נוצרית, חוץ מקו הגבול והאימפריה הרומית והאזור העיקרי הוא בבל.

האימפריה הפרתית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, בהדרגה השתלטה על מסופוטמיה (עיראק של ימינו) בין 190 לפנה"ס ל-224 לספירת הנוצרים, והפכה לאויבתה המרה של האימפריה הרומית, בכך שהגבילה את השתלטותה מזרחה אל מעבר לקפדוקיה (היא מרכז טורקיה של ימינו). סופה של אימפריה זו בא בשנת 224 לספירה, כאשר מלכה האחרון הובס על ידי אחד מן הוסאלים שלו, ונוצרה האימפריה הסאסאנית.

האימפריה הפרתית בשיאה
האימפריה הפרתית בשיאה
האימפריה הסאסאנית (226651) היא האימפריה השנייה של האזור דובר הפרסית (כולל איראן, אפגאניסטאן, חלקים מטורקיה, סוריה וסעודיה, ועוד). הסאסאנים הם בני המקום שכבשו את השטח מן הפרתית. כעבור ארבע מאות שנה נכבש השטח על ידי האימפריה המוסלמית כחלק מהכיבושים של הח'ליפים האיסלאמיים. הסאסאנים כינו עצמם "מדינת האיראנים", ותואר העומד בראשה היה "שאהנשאה", מלך המלכים. בירתה הייתה בקטסיפון. דת האימפריה הייתה הזורואסטריות.תקופת הסאסאנים היא אחת מהחשובות בהיסטוריה של איראן: במהלכה התפתחה התרבות הפרסית והיא הייתה האימפריה הפרסית הגדולה האחרונה לפני הכיבוש המוסלמי. הייתה לה השפעה הן על התרבות הרומית, והן על תרבות מזרח אסיה בתקופה זו. חלק גדול מהמורשת של האימפריה נמשכה אל תוך תקופת הכיבוש המוסלמי, והשפיעה על דפוסי השלטון ועל התרבות של האימפריה המוסלמית.

מכיוון שהסאסאנים שלטו בבבל בתקופת ההתגבשות והחתימה של התלמוד הבבלי, הייתה לתרבותם גם השפעה על ההלכה היהודית בתקופה זו, ועל התלמוד עצמו.

ארץ ישראל מתחילה להתרוקן מיהודיה. בשוני מכל האתוס שאומר על כך שהיהודים גולו מארץ ישראל, עברו לגלות, אפילו נכתב במגילת העצמאות, אלא שהיהודים עזבו את ארץ ישראל מתוך שיקולים כלכליים ופוליטיים, אף אחד לא רדף את היהודים וגירש אותם. התנאים הפכו יותר קשים.

יוליאנוס הכופר, קיסר לאחר קונסטנטין, לא הסכים עם המפכה התרבותית החדשה וניסה לחזור לאלילות. הוא גם נתן לאפשר ליהודים לבנות מחדש את בית המקדש. הוא רצה להשתמש בעולם היהודי כנגד העולם הנוצרי. הוא נהרג במלחמה עם הפרסים. הנצרות הולכת ומתפתחת והיהדות הולכת ונעלמת.

הקרדו בירושלים נבנה בתקופה הביזנטי, תכנון ערים רומי, במקום המקדש הנוצרים שמים את הבסיליקה.

ירושלים במפת מידבא  
ירושלים במפת מידבא

בשנת 612 קורה אירוע טראומתית לעולם הנוצרי, מתוך המאבק של העולם הביזנטי עם הולם הפרסי, אחד המלכים הפרסים הצליח להביס את הצבא של קיסר הרקליוס ומגיע, בהשפעה של שר הצבא שלו שהיה יהודי, לארץ ישראל בשנת 614 וכובש אותה. היהודים שהיו בארץ ראו בשמחה את הכיבוש הפרסי, תמכו בו ושיתפו פעולה בתקווה להקלה במצבם. היהודים ששילמו מיסים כבדים לשלטון הביזנטי, הושפלו כחלק מהאידיאולוגיה הנוצרית. זמן קצר לאחר כיבוש הפרסים את הארץ, הם היפנו עורף ליהודים ומדיניותם גרמה ליהודים סבל.

הדבר הראשון שעושה הפרסים הוא להרוס את כל האתרים הנוצרים בארץ, כנסיות ומנזרים במדבר יהודה. יחד עם זאת לוקחים איתם את החלק של הצלב הקדוש שהיה בירושלים. התוצאה היא שאין כמעט מבנים ביזנטיים או לא נשארו יותר מבנים ביזנטיים. נזירים רבים מצאו את מותם תחת כיבוש זה. רק שני דברים נשארו, הכנסייה המולד בבית לחם בגלל סיפור, כאשר נכנסו הפרסים וראו את התמונה של הלידה ובה יש שלושת מלכי המזרח שהלכו בעקבות כוכב הזוהר. אותם מלכי מזרח היו דומים לפרסים ולכן לא הרסו את הכנסייה. גם לא את המנזרים במדבר יהודה וסנטה קטרינה. במשך 20 שנה היו במרחב ורצו לעשות הכרזת כורש, רצו לתת את ארץ ישראל ליהודים אבל כנקרא לא היה כל כך הרבה יהודים באזור. בסופו של דבר לקחו מושל נוצרי. הפרסים לא שלחו מתיישבים לארץ.

בשנת 628, הקיסר הרקליוס יוצא במסע מלחמה ומצליח לנצח את הצבא בפרסים והם, הפרסים, מחזירים את השריד הצלב מהבירה הפרסית קטיספון. הצלב חוזר לכנסיית הקבר עד שנת 1187 (קרב קרני חיטין עם המוסלמים). הפרסים יוצאים, הנוצרים חוזרים לארץ, הרקליוס נכנס במסע ניצחון בירושלים. הרקליוס רוצה לחסל את כל היהודים שעזרו לפרסים לכבוש את ארץ. הוא כמלך לא רוצה אבל הכמרים כן רוצים אז נותן ליהודים את האפשרות להתנצר או למות. רק מספר זעום של יהודים הצליח לברוח ולמצוא מקלט במצרים או במערות ויערות. ככפרה להפרת הבטחתם ליהודים, הנזירים קיבלו על עצמם יום צום, אותו הקופטים שומרים עד היום.

בשנה 632 מת הנביא מוחמד, ומיד אחרי מותו יורשיו יוצאים לכבוש את העולם. שלוש שנים לאחר מכן מגיעים לארץ ישראל ויש מספר קרבות. בשנת 638 נופלת ירושלים לידיים של המוסלמים. עומר איבן אל חטב, החליף הראשון שירש את מוחמד, כובש את ירושלים ומקבל את כניעת העיר מידי הפטריארך סופקוניוס. נגמרת התקופה הביזנטית בארץ ומתחיל תקופה חדשה, התקופה הערבית הקדומה. האימפריה הביזנטית ממשיכה להתקיים כמעט אלף שנה עד אשר הטורקים כובשים את קונסטנטינופוליס.

ארץ ישראל מלאה מבנים וכניסיות נוצרים, זאת הארץ הקדושה, למרות שאחר כך כובשים אותה את המוסלמים, תקופת הביזנטי בונה את הקשר בין כל אדם נוצרים, אפה שהוא נמצא, לארץ ישראל שקיים עד היום.