תקופה בית ראשון: 1200 – 586 לפנה"ס
תקופה הראשונה שעם ישראל מתיישב בארץ, שולט בה, בונה ממלכות, הסתרח על כל המרחב ומעבד את אדמתו. עומדים לפנינו שלושה סיפורים או נרטיבים שמתארים את התהליך ההיסטורי.סיפור = תיאור רצף אירועים ללא פרשנות ובצורה "אובייקטיבית."
נרטיב = סיפור שעבר שינוי מתוך החוויה האישית והתייחסות לאופי ולאישיות, למערכת האמונות והערכים, ולתפיסת העולם האישית.
מיתוס = הוא "נרטיב" של קבוצה (שבט, עם) שתפקידו להכניס סדר בחוויות העולם של האנשים, סדר בעולם הנתפס כחסר הגיון, לעיתים לא צודק ולא הוגן; עולם בו שולטת המקריות וחוסר הסדר.
סיפור המקרא. מתחיל בתקופה האבות, לאחר פקר זמן של קיום של אותה משפחה קטנה, היא יורדת למצרים עקב מכירתו של יוסף. חיה שם ולאחר תקופה מסוימת הם משועבדים במצרים, עוברים תהליך של יציאת ממצרים (אגדה של פסח). הליכה במדבר, מעמד הר סיני, קבלת התורה. לאחר מכן צעדה לארץ ישראל. רוב הזמן יושבים באזור קדש ברנע. מכאן דרך ארץ אדום, מואב ואמון ולא נלחמים בהם מכיוון שהם צאצאים של אברהם כי הסב התיישב באדום, מואב ואמון הם הבנים שנלדו לבנות שלו. כן נלחמו באזור מלכי גלעד. משה נפטר לפני כניסת לארץ, יהושע עובר את הירדן, כובש את ארץ ישראל בסדרה של קרבות, הקרב יריחו, הקרב חמשת המלכים בעמק האיילון, אחר הולכים צפונה וכובשים את האזור הזה. אחר כך מתיישבים 12 שבטים. מגיעים לתקופת השופטים שבה יש מצב שכל שבט חי לעצמו. הכיבוש התרחש בערך בשנת 1200 לפנה"ס, תקופת הברזל. מספר שמואל יודעים שאחרי שבאים הפלישתים, שהם בעצם גוי הים, בלוחצים מאזור החוף על שבטי ישראל, ולכן השבטים מבקשים מלך ומתחיל את הסיפור של מלך שאול, אחר כך דוד. מלך דוד אחרי שמכה בפלישתים בונה אימפריה על כל המחרב מנהר מצרים עד נהר פרט, בערך בשנת 1000 לפנה"ס. כאשר הוא גם כובש את אדום, מואב, אמון, ארם אבל לא נלחם באזור השפלה, שם נמצאים הפיניקים שהם בעלי בריתות. בנו מלך שלמה בונה את בית המקדש. מתחתן עם 300 נשים ו- 700 פילגשים. בנו של שלומה, רחבעם נפרדת הממלכה בשתי ממלכות, ממלכת ישראל הצפונית שבריתה היא שומרון, כתוצאה ממרד של ירבעם בן נבט, וכוללה 10 שבטים וממלכת יהודה הדרומי שבריתה היא ירושלים, כוללה 2 שבטים, יהודה ובנימין. הממלכות בהתחלה נלחמו אחת לשנייה, לאחר מכן משלימות ויש בניהן יחסים. שושלת של מלכים עד שנת 721 לפנה"ס מגיעה ממלכת אשור, כובשים את כל חלק הצפוני של ממלכת ישראל. שבטי ישראל מתפזרים ונעלמים, גלות 10 השבטים. אם בחלק הדרומי היו שלושה שבטים (יהודה, שמעון, בנימין) איך לממלכת ישראל היו 10 שבטים? ממלכת יהודה ממשיכה להתקיים עוד 150 שנה עד שנת 586 לפנה"ס מגעים הבבלים וכובשים את ירושלים. ממלכת יהודה היתה שושלת של בית דוד.כאשר התחילו במאה ה- XIX לחקור את התנ"ך אז התחילו לעלות שאילות בעיקר בחלק הראשון, סיפור של יציאת מצרים, 40 שנה במדבר, כיבוש והתנחלות בארץ. עשו ביקורת וחיפשו עדויות ארכיאולוגיות. מתוך המקרא עולה שהכיבוש לא היה חד פעמי אלא שנעשה בכמה גלים ע"י כמה שבטים, כלומר, לא כולם פעלו ביחד כי לא היו תחת מנהיג אחד. לכן מי שנלחם באזור מסוים לא נלחם באזור אחר. הכיבוש היה בפרק זמן תוך מאבק בתושבי הארץ וגם הפלישתים. בסוף הכיבוש, יהושע מכה 31 מלכים, אבל כלום נמצאים באזור ההר ובהשפלה לא הורישו בני ישראל את התושבים המקומיים " ויהי ה' את יהודה וירש את ההר, כי לא להוריש את ישבי העמק, כי רכב ברזל להם. (שופטים א,ט) ". בהתחלה היה שבט דן האזור אבל נאלץ לעבור למקום אחר והם עלו לצפון באזור שהיום נמצא תל דן. בדרך כלל לא מספרים ששבט דן לקחו את אלילים איתם וסיפור פילגש בגבעה. הוא כינויו של אחד האירועים המוזכרים בסוף ספר שופטים. במוקד הסיפור מסופר על איש מבני שבט לוי שנקלע עם פילגשו לעיר של בני שבט בנימין, שם נאנסה הפילגש באכזריות על ידי בני העיר. בעקבות האירוע פרצה מלחמת אחים שבמסגרתה כמעט וחוסל שבט בנימין בידי שאר השבטים.
שבט זבולון התעסק במסחר, בברכה של יעקב " זבולון לחוף ימים ישכן והוא על חוף אוניות וירכתו על צידון (בראשית מט 13) ", אולי סיפור יפה אבל מעשי לא היה התנחלות במישור החוף. סיפור החוקרים. חוקרי התנ"ך, יש שלושה קבוצות, תנ"ך הכוהנים, סופרים ומלכים.
במאה ה- XIX תפס סיפור יציאת מצרים כסיפור שאין לו שום בסיס. כאשר התחילו לפענח את הכתב המצרי אז אירוע זה לא קיים. זה לא מנוע לחוקרים להמשיך לחפש את הר סיני.
שבטים מהמדבר שהתגבשו כעם. אפה עם ישראל גובש כעם מבחינת דתית? באזור הר סיני. הר סיני אינו חלק מארץ ישראל. ע"פ המסורת הר סיני לא נתפס כמקום קדוש לכן היהודים אף פעם לא חיפשו אותו. במאה ה- XIX הנוצרים חיפשו אותו. מתי היה מתן תורה? אנו יודעים באיזה יום בשנה אבל לא את השנה. מתי היתה יציאת מצרים? אנו גם יודעים את היום אבל לא את השנה. ע"פ התפיסה היהודית השנה לא חשוב, כי כולנו הינו בהר סיני, אז ביום. מעמד הר סיני אין לו קשר טריטוריאלית. כך אומרים שאולי הסיפור של בני ישראל בכיבוש הארץ לא היה אלא כיבוש איטי של הארץ על ידי קבוצות מסוימות אבל זה לא עם, אולי בניהן קשר דתי. לא מסופר בספר השופטים פעולה של כלל העם ישראל.
מתי נכתב המקרא? ע"פ מסורת היהודית נכתב על ידי משה כאשר הוא בעצו כותב על סוף ימיו. הנביאים הם דברי אלוהים באמצעות אדם, הכתובים עם דברי אדם. מניתוח הטקסטים יש שינויים בנוסחים, קטעים שלא מתאימים אחד עם השני. התנ"ך נכתב על ידי קבוצות של כותבים בתקופות מסוימות, וכל אחד שכתב הכניס בעצם דברים שהוא דמיין את ההיסטוריה הקודמת שלו. נכתב פחות או יותר באמצע תקופה המלוכה ביהודה. אולי ארעים לא היו אבל רצו ליצור היסטוריה. בהתחלה התיישבו בגליל ומאוחר יותר עבר לדרום. ירושלים לא נכבשה בתקופה יהושע למרות שהוא מכה את מלך ירושלים אבל לא כובש את אזור. אחריו השבטים ממשיכים את הכיבושים ומשלימים אותו. שבט יהודה כובש אזור ירושלים אבל לא מתיישבים בו למרות כל המסופר עליו כמו עקידת יצחק. עד כמה סיפור המקרא הם אמיתיים? המסורת היהודית לא רואה בספר התנ"ך ספר היסטורי, רק הוכחה שפעם הינו בארץ ישראל.
סיפור שלישי. ישראל פינקלשטיין באוניברסיטת ת"א. הסיפור מתבסס על שני דברים. הראשון העובדה שבמשך 150 שנה האחרונות חקרו את כל הארץ ומצאו את כל העדויות הארכיאולוגיות, אולי עדין מוצאים דברים קטנים אבל את המידע הבסיסי על כל מה שהיה בארץ, כמו כן נבדקו את כל הארכיונים בכל המקומות או מדינות, יש פחות או יותר תאור היסטורי שכל הדברים. הסיפור המקראי לא מקבל שום אישור, לא מסופר בשום מקום אחר. אם היתה מלכות דוד ומלכות שלמה ושלטו על שטח גדול במזרח התיכון היה צריך עדות לכך במקורות אחרים, היו צריכים במלוכות האחרות להתייחס בהן. מצד שיני יש עדויות ארכיאולוגים לתקופות מאוחרות יותר, כלומר, עדויות על מלכים של יהודה וישראל. מצור של אשורים על עיר לכיש ועל ארמון של מלך סנחריב מתואר את כל הכיבוש. " ואותו (את חזקיהו) כלאתי כציפור בכלוב בתוך ירושלים עיר מלכותו ". יש עדויות על מלך האחרון אבל לא על מלכות דוד ושלמה.
מאמר כתובות עבריות קדומות וחשיבותן:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=694180&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0
כיבוש הארץ וההתיישבות בתקופת יהושע והשופטים לאור הממצאים הארכיאולוגים
http://www.nds.com/z/chidusheitorah/pdf/2008/Cohen.pdf
מי שריכז את כל הכתבים היה עזרה הסופר. אחרי גלות בבל, כלומר, כמה מאוד שנה אחרי שקרו את כל האירועים. יש חוקרים שאומרים שבתקופת החשמונאים כתבו את התנ"ך כי לא נמצא שום קטע כתוב על התנ"ך לפני מגילות הגנוזות, כלומר, מתוקפת חורבן בית המקדש. לכן נכתב בתקופה החשמונאים בערך בשנת 150 לפנה"ס.
יאשיהו מלך יהודה, המקרא מספרת שהוא ערך בהדרגה טיהור עבודת האלהים מכל המאפיינים האליליים שהיו בה, הכרית את עבודת האלילים לגמרי, וריכז את הפולחן בירושלים, ברוח דרישות ספר דברים: אל אחד ומרכז פולחני אחד. היקף הטיהור היה מירושלים לערי יהודה וערי שומרון, ומעיד על ההיקף הגיאוגרפי של שלטונו. במסגרת הפעולות אף נערך בדק-בית בבית-המקדש, נמצא ספר תורה, חודשה הברית בין העם לה' ונחוג הפסח. ההנחה היא שזה היה ספר דברים. אולם ברור, שספר זה לא נכתב בימי יאשיהו, כי המלוכה בישראל כבר היתה קיימת קרוב לארבע מאות שנה, ולא היו כותבים.
יאשיהו כבש או שיחרר חלקים הצפונים מדי ממלכת אשור שהלכה והתמוטטה. הסוף שלו היה טרגי, כי פרעה , מלך מצרים, רץ על מנת לתפוס את השלל פגש את יאשיהו במגידו והרג אותו. ע"פ ישראל פינקלשטיין ביומי יאשיהו כתבו את התנ"ך, כל תקופת הזוהר היא המצאה היסטורית. בתל דן נמצא כתובת על צבא של בית דוד. לא מופיע השם דוד במקום אחר. גם כל התהליך היסטורי לא היה.
מי הם הישראלים? קבוצה של כנענים שחיו בארץ באותם תקופות הברונזה המאוחרת שמסיבות כלכליות, חברתיות ופוליטיות, קבוצה קטנה של אנשים, עלו ממישור החוף להרים שהיו ריקים, התיישבו בהם ופיתחה לעצמה את הדת היהודית, התנתקה מדתות אלילים אחרות שהיו באותם ימים, לכן לא היה כיבוש. התגבשו שתי ממלכות, ממלכת ישראל וממלכת יהודה. אף פעם לא היתה ממלכת מאוחדת וכך לא היה פרוק. הממלכה הגדולה ועשירה ישראל וממלכה קטנה מסביב ירושלים. אין כיתובים ממלכתיים עד תקופה מאוד מאורת. ממלכת יהודה מתחילה לפרוע רק כאשר ממלכת ישראל נופלת ואז תוספת את מקומה וממשיכה להתקיים. חוקרים את היסטוריה לפי שהיתה או לפי שרוצים שתהיה.יכול להיות שמישהו בשם דוד יסד ממלכה אבל היה היתה קטנה באזור הרי יהודה ולא גדולה ומרכזית, היה בית מקדש ששירת את החלק הדרומי ולא את החלק הצפוני.
חלוקת התקופה
ניתן לחלק את התקופה בשלושה חלקים: א) הראשונה בין שנת 1200 ל- 1000 לפנה"ס שבה יש את ההתנחלות של בני ישראל בארץ ישראל. לא חשוב מאפה הם באים, מדבר, מצרים, וכולי. באותה תקופה מתגבש עם שקרוב לתושבים המקומיים, עם חיים פסטורלי, מורכבים ממערכות כפריות חקלאיות. אולי עדין בכלי ברונזה. בתקופה הזאת אין עיר ישראלית. בערים יושבים את האויבים. הם יושבים בהרי יהודה וגליל, אולי בעמק יזרעאל. חיים ללא שיתוף פעולה. אין התייחסות למקומות המקודשים. האירוע היחידי שמתרחש בהרים לפי ספר שופטים הוא על אבימלך. מדי פעם יש בעיות עם ממלכות שכנות שרוצים להשתלט עליה. הביטוי במקרא "תשכב את הארץ עשרים שנה…" איש תחת גפנו וחתחת תאנתו. פלישות של בדואים ועוד מאבקים. נוצר מצב של פרק זמן שלא היה שליטה של מעצמות ואז בעצם אפשרות להיכנס ולהתיישב בה. בסוף התקופה מופיע ירושלים כעיר של נוכרים, "לא נלך ליבוס כי זאת עיר של נוכרים".
שופטים19
י ולא-אבה האיש, ללון, ויקם וילך ויבוא עד-נוכח יבוס, היא ירושלים; ועימו, צמד חמורים חבושים, ופילגשו, עימו. יא הם עם-יבוס, והיום רד מאוד; ויאמר הנער אל-אדוניו, לכה-נא ונסורה אל-עיר-היבוסי הזאת–ונלין בה. יב ויאמר אליו, אדוניו, לא נסור אל-עיר נוכרי, אשר לא-מבני ישראל הנה; ועברנו, עד-גבעה.
בתוך שטח ישראלי יש עיר של נוכרים ולא מפריע לאף אחד מכיוון שחברה כפרית חקלאית צריכה חברה עירונית על מנת לבצע את הפעולות, שתורים ומסחר. אפשר לקבל מיעוטים בתוך השטח שלה. ניתן לראות מאוחר יותר, היהודים היו מיעוטים בתוך עיר באירופה ונתנו שירותים, הם לא היו בעלי קרקעות.
מתגבשת מערכת שממנה נוצרו ממלכות. הרעיון של המלך כי בני ישראל התחיל עימות עם אויב ולא מצליחים להתגבר עליו. זה מקשר עם הפלשתים, אותם גוי הים מתקיפים את מצרים ולאחר מכן מתיישבים באזור עזה והשפלה. את העימותים והתנגשויות לא ניתן להתגבר על ידי גיבור אחד וקרב אחד. הסיפור של שמשון, אירוע אחרון ספר שופטים וכל ספר שמואל הוא מתייחס על מאבק בפלשתים. נבר שאול כמלך ובסופו של דבר נהרג בקרב עם הפלשתים בהר הגלבוע, כלומר, הפלשתים גם משתלטים על אזור העמקים. בני ישראל חייבים להתאחד על מנת לעמוד מול התפשטות הפלשתים. לא היתה להם מלוכה אחת אלא פדרציה של ערי מלוכה שהתארגנה בשעבדה את בני ישראל, שילמו מיסים. סביב שנת 1000 דוד המלך בסדרה של קרבות, סיפור של דוד וגולית (שמואל א י"ז), מערכות של ערים הפלשתיות בארץ נעלמות. דוגמה תל קסילה באזור הירקון.
אתר תל קסילה: http://www.bibleage.com/site/qasile.html
הפלשתים לא מובסים לגמרי וחוזרים לאזור החוף, הם נזכרים כאשר סנחריב כובש ממלכת יהודה, מחזיר למלך אשקלון שטח מסוים אבל אחר כך הם נעלמים לחלוטין מההיסטוריה עד תקופת הרומי לוקח את השם ומאז אנו חיים בפלסטינה. אין כמובן קשר בין הפלשתים והפלסטינאים של היום. אם זה ממלכה אחת נפרדת או שתי ממלכות, רוב החוקרים סבורים על כך שהיתה ממלכה, הנתונים ההיסטוריים מצביעים שכן היתה יכולה להתקיים כי ממלכות הצפונים ומצרים לא מדברים שהם שלטו בארץ כנקען. מלך דוד שלט 7 שנים בחרון אחר כך כובש ירושלים. ע"פ טדי קולט היה בשמת 1004 לפנה"ס ולכן בשנת 1996 היה 3000 שנה. למה הוא צריך להשתלט על ירושלים? מכיוון שעברים מחברה כפרי חקלאית לחברה שהיא מדינה אחת ממלכתית. מדינה לא יכולה לקבל בתוך שטח שלה קיום של שטח של מישהו אחר. דוד לא הורג את התושבים ולוקח אותם בתוך הממלכה שלו. ניתן לראות בצבע שלו את אוריה החיתי, היבוסים היו החיתים. למה הרומאים נלחמו 3 שנים על מנת לכבוש את מצדה? לא היה מקובל ואפשרי שבתוך האימפריה הרומי קיימת שטח או מדינה עצמאי, תפיסה עולם של מדינה. ארץ ישראל נכנסת למצב או ארגון של ממלכות על כל השטח.
מלך שלמה שלח אוניות בנמל עקבה זה לא אומר שהוא שלט בכל הנגב. לכן כאשר מדברים על תמנע בהקשר למלך שלמה אז זה רק סיפור מכיוון שלא היתה פעילות ישראלית באזור ובפועל מצרים שלט באזור. אין התיישבות ישראלית דרומה מבאר שבע.
לעתים הממלכות היו חזקות יותר. כתובים באשור מספרים על אחאב, כאשר יצא למלחמה נגד ארם, כאשר נפצע ביקש להשאיר אותו על המרכבה שלא יראה עם ישראל שמת המלך. סיפור שמופיע בעמים אחרים.
מלכים
ל"ד – ואיש צבא (מחיילי ישראל) משך בקשת לתומו (=בתמימות, בלי לכוון על אחאב) ויכה (החץ) את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין (=בין הקשקשים שעל השריון לבין השריון, כלומר בגוף אחאב עצמו), ויאמר אחאב למוליך רכבו: הפוך ידך (=החזר את המרכבה אחורנית) והוציאני מן המחנה כי החליתי (=כי נפצעתי) [ואחאב לא גילה לרכבו שהוא הוכה כדי לא להפחיד אותו ולגרום לפאניקה אצל העם] .
ל"ה – ותעלה המלחמה ביום ההוא (=והמלחמה התחזקה), והמלך היה מעמד במרכבה (=היה מראה שהוא עומד במרכבה כדי שלא יראו העם שהוא נפצע ואז יברחו) נוכח ארם, וימות בערב, ויצק דם המכה אל חיק הרכב (=וינזול דם אחאב אל מקום פנימי שבמרכבתו).
גוסטב דורה – מותו של אחאב
אחאב עמד בראש קואליציה של מלכי האזור על מנת לעצור את האשורים. אביו בנה את עיר שומרון. היו התקפות של ממלכת ישראל על ממלכת יהודה שכוללה מצור על ירושלים. אחר כך הדברים הסתדרו והיו פעולות משותפות. מסע משותף נגד ממלכת מואב. נמצאה כתובת בירדן ועליה מתועד הצד המואבי של אותו סיפור, והם נצחו את התקפות של ממלכת יהודה וישראל.
אחרי כמה מאות שנים אז מתגבשות ממלכות גדולות באזור, אחרי שממלכות קודמות נפלו. הממלכה הראשית היא אשור, בירתה באזור הצפון נהר החידקל. ממצאים נמצאים במוזיאון הבריטי, בית הגנבים הגדול ביותר בעולם. היא כובשת את ממלכות השכנות ומתקרבת לממלכת ישראל, אין כבר ממלכת החיתים, המידע מקראי משתלב יפה מאוד עם המידע האשורי לגבי המלכים. האשורים כובשים אזור של הגולן וגליל, נשארה ממלכה קטנה בשומרון ובשנת 721 לפנה"ס כובשים גם אותה, מגלה את התושבים הישראלים ומביאה במקומה את מי שאחר כך יהיו עם השומרוני. זו היתה פוליטיקה של אשורים, לא כעונש אלא צורה שלטון. תפיסה עולם שכך יכולים לשלוט יותר טוב. ארגון וחלוקה חדשה של האוכלוסייה. כי עם קשור למולדתו אז לוקחים אותו למקום אחר. אולי עברו לאזור ארמניה. קרה להם אותו תהליך שקרה לשומרונים כאן, הפכו כמעט ליהודים, אמצו את התרבות המקומי, מנהגים וכולי
סנחריב עולה לכיוון יהודה וכובש את עיר לכיש. יש מכתבים בין המפקדים בתיאור הקרב. מכתבי לכיש התגלו בשנת 1935 , אחת התגליות הכתובות החשובות שנמצאו בא"י. אלו הם אוסטריקונים – חרסים שעליהם נכתב בכתב עברי קדום המכתבים נכתבו על ידי אדם רם מעלה או מפקד צבאי בשם יאוש. המכתבים באים להצדיק את מעשיו של הושעיה בעיני אדוניו ובעיני המלך. מהיכן נשלחו מכתבי לכיש ערב חורבן בית ראשון? חקירה של בני בגין
בירושלים, בבריכת השילוח ובה נמצאה במוצא הנקבה בשנת 1880 כתובת. היא נמצאת היום בטורקיה. חזקיהו, הכין את ירושלים למצור באמצעות נקבת השילוח המפורסמת שסיפקה מים לעיר בעתות מצור. מסופר שחזקיהו סתם את מי המעיינות אשר מחוץ לעיר והעבירם לעיר דוד כדי שמלכי אשור לא ימצאו מים בבואם. הכתובת מתארת את העובדה שהחציבה התבצעה משני כיוונים והחוצבים נפגשו באמצע. אורכה של הנקבה שנחצבה מתחת לעיר דוד כדי להעביר את המים את ברכת השילוח הוא 553 מ' בקו אוויר של 320 מ'.
מאמר כתובת בריכת שילוח: http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9517
ממלכת אשור מחזיקה מעמד בערך 100 שנה ונופלת. על חורבותיה עולה ממלכת בבל שנמצאת דרום לעיר בגדד של היום. היא תופסת את כל השטח שהיתה ממלכת אשור אבל היא גם כובשת את יהודה, מורידה את מלך ושמה מלך מטעמה, הוא מולך 10 שנים. נבוכדנאצר, מלך אשור, שולח את צבאו לירושלים, המצור מתחיל ב- 10 טבת, ב- 17 בתמוז פרצו את החומה והעיר נשרפה ונכבשה ב- 9 באב. בשנת 586 לפנה"ס ממכלת בבל שולטת על כל הארץ, הורסים את בית המקדש ונגמר את הפרק ההיסטורי שנקרא בית הראשון.
מאמר חובן בית הראשון: http://www.ybz.org.il/?ArticleID=1416
רב היבטיים על ארץ ישראל 