העלייה הראשונה

במהלך המאה ה- 19 התרחש באירופה "אביב העמים" (התעוררות לאומית של עמים רבים בעיקר במערב אירופה), התעוררות זו השפיעה על היהודים, לאומיותם התעוררה, והם פנו להקים מדינה יהודית בא"י.

משה לייב לילינבלום, יהודי מתבולל, מראשי תנועת ההשכלה ברוסיה, שפרעות "הסופות בנגב" שינו את גישתו, חדל להאמין בהתבוללות וראה בזרותם של היהודים במדינות השונות את הבעיה היהודית. הוא טען שהפתרון לבעיית היהודים הוא ארץ משלהם. עיקר טענותיו של לילינבלום היו:

* האנטישמיות לא תחלוף, שנאת היהודים החריגים תתקיים תמיד.

* היהודים נפגעו בגלל עליית מעמד הפועלים, שראה ביהודים מנצלים וגנבים.

* הרפורמה בדת, ההתבוללות והשכלה לא פתרו דבר, משום שהיהודים נרדפו על רקע מוצאם, בין שהיו חילוניים או דתיים.

* ההתבוללות אפשרית כפתרון לבודדים, אך לא לעם כולו. משום כך יש לעלות לא"י.

יהודה לייב פינסקר: משכיל יהודי רוסי, מתבולל מאודסה, ששירת כרופא צבאי מתנדב בצבא הרוסי במלחמת קרים, וזכה לאות הצטיינות. פרעות "הסופות בנגב" גרמו לשינוי בדרך מחשבתו, והוא פנה לחפש פתרון לאומי לבעיה היהודית. בשנת 1882 פרסם פינסקר את הספר "אוטואמנסיפציה". הספר פורסם בווינה בגרמנית, כדי לעורר את יהודי מערב אירופה העשירים לסייע בהקמת תנועה לאומית. למרות זאת, הספר עורר בעיקר את יהודי מזרח אירופה הסובלים.

פינסקר דגל ברעיון ה"אוטואמנציפציה" שפירושו שחרור עצמי, התרחקות מהגויים ומעבר מאנומאליות לנורמאליות. על היהודים לשחרר את עצמם בתהליך בן מספר שלבים:

* שינוי בהרגשה – מודעות לאומית.

* התארגנות בקונגרס.

* פנייה להמון היהודים – גיוס כספים, פנייה למעצמות.

* הקמת מדינה יהודית שרק בה יוכל כל אדם לקבל את הכבוד האישי המגיע לו.

עם זאת יש לעלות כמה שיותר מהר לא"י, למרות הקשיים ובעיות ארגון. פינסקר מפריד בין היהדות שאינה קשורה לארץ כלשהי ובין הלאומיות היהודית- שקשורה לארץ, אך בגלל שעוד לא השיגו אותה לא מתייחסים אל היהודים כאל עם. פינסקר לא שם דגש דווקא על א"י, אך הייתה לה עדיפות בשל הקשר ההיסטורי רוחני לעם הציוני. הוא האמין שגם שטח אחר יוכל לשרת את המטרה הראשונית "ארץ משלנו".

תנועת "חובבי ציון" החלה את דרכה ללא ארגון, באופן ספונטאני ומפוזר. קמו עשרות אגודות של "חובבי ציון" ברוסיה ובמזרח אירופה, ללא קשר ביניהן, אך עם מטרות משותפות לכולן. חבריהם האמינו בצורך לעלות לא"י, להתיישב בה ולעבוד את אדמתה, ולהקים בה בסופו של דבר, מדינה יהודית. לאחר פרסום רעיונותיהם של פינסקר ולילינבלום ולאור קשיי האגודות, יזמו השניים את כינוס ועידת קטוביץ' כוועידת היסוד של תנועת "חובבי ציון". הוועידה התכנסה בשנת 1884 בעיר קטוביץ' בגרמניה. זו הייתה ההתארגנות הלאומית היהודית העולמית הראשונה של היהודים, אליה הגיעו 35 נציגים. התאריך נקבע לפי מועד חגיגת מאה שנה להולדת הברון מונטיפיורי (האירוע שימש תירוץ לעריכת הכינוס, למנוע האשמה בהתארגנות לצורך מטרה פוליטית).

מטרות הוועידה היו ליצור הנהגה מרכזית לכל אגודות "חובבי ציון", שתנסה להשיג רישיון חוקי לפעילות האגודות במזרח אירופה, ולרכז את כל המאמצים למען מפעל משותף – יישובה המחודש של א"י. פינסקר נבחר כיושב ראש ההנהגה. בזאת קמה תנועת "חיבת ציון"

הטורקים חוקקו חוקים נגד העלייה לארץ ישראל אלא שהפקידים הטורקים לא הכירו אותם. העולים היו מקבלים אישור שהייה בארץ במשך שלושה חודשים אבל בסופו של דבר לא חיפשו וגירשו אותם.

רוב העולים לא הגיעו בגלל האידיאולוגיה אלא שלמרות האידיאולוגיה גם היה צורך של תנאים מסוימים חברתיים וכלכליים שאיתם אפשר לחיות.

משנת 1882 עד 1914 הגיעו שישים וחמישה אלף עולים. אין הרבה סיבות לחלק אותם בין עליה ראשונה ושנייה. אין הבדל גדול בפרופיל של העולים בין שתי העליות. כולם עלו מאותם אזורים. אנשים ממעמד הביניים שמגיעים עם הון קטן ואנשים שהגיעו בלי הון והפכו להיות פועלים או אנשים שלא שייכים לקטגוריה מסוימת, הגיעו ללא הון, לא שייכים לסוציאליסטים וגם לא חלוץ. הם מאוד מקווים להסתדר בארץ.

יפו מזכירה לאנשים את עיר אודסה, עיר מודרנית. אנשים עברו בין הישיבות בירושלים לעיר המודרנית ביפו. מי שעשה את החלוקה הם קבוצת של אנשים שעלו משנת 1904 והם מגדירים את העצם כפועלים סוציאליסטים עם אידיאולוגיה חילונית. כאשר הם עלו לארץ לא ידעו ששייכים לעליה השנייה אבל כאשר כתבו ספרים אז אמרו שהם שונים מאלו שעלו לפניהם. לא מדובר בכמות גדולה אלא לכמה מאות אנשים. אנו התחנחנו על אטוס של חלוציות סוציאליסטית. רוב האנשים באו לא"י היו בעלי תפיסות קפיטליסטיות שבאו כדי לחיות ולהצליח כלכלית. איך עם בונה זהות ולאום? מחפשים סיפורים.

האנשים האלו לא כתבו, כל אחד היה עסוק בפרנסה שלו. לכן כאשר התחילה תחרות ועל מנת לא לעבד את מקורו, בנו מפלגה הציונים הכלליים. אפילו השם מצביע על מהות האנשים, כלומר, לא שייכים לעמדה פוליטית מסוימת.

שישים וחמש אלץ אנשים עלו במשך 32 שנה. היו שני גלים מרכזים משנת 1882 עד שנת 1884 גל של הפוגרומים במזרח אירופה (באודסה שבאוקראינה בשנת 1871, "סופות בנגב" בשנת 1881) ו"חוקי מאי" בשנת 1882. (חוקים אנטישמיים ברוסיה). הקמת "חובבי ציון" ופרסום ה"אוטואמנסיפציה" על ידי פינסקר הביאו להתעוררות לאומית קטנה בקרב חלק מיהודי תחום המושב.

קונגרס פוקשאן, הכינוס של אגודות ליישוב א"י על ידי עבודת אדמה, בדצמבר 1881 בעיר פוקשאן ברומניה והקמת הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה, הארגון הראשון שעסק בעלייה קבוצתית מאורגנת. הועד ארגן הפלגות מגאלאץ אל א"י של עולים שיצאו מקרב יהדות רומניה. (1882 הקמת ראש פינה ע"י קבוצת יהודים מרומניה)

לאחר הגל הראשון הייתה דעיכה של העלייה שהתחדשה שוב ב- 1890. הגל השני היה בשנת 1890 עד1891. הסיבות להתגברות המחודשת היו:

* ממשלת רוסיה העניקה אישור רשמי לפעילות של תנועת "חובבי ציון" בארצה. החל משנת 1890 החל לפעול בארץ "הועד האודסאי" ביפו, תפקידו היה לקלוט עולים שהגיעו לארץ בזכות הפעילות החוקית של חיבת ציון ברוסיה.

* מצבם של יהודי רוסיה הלך והחמיר: השלטונות המשיכו לדחוק את יהודי רוסיה מענפי המסחר והתעשייה, כמו כן ב-1891 גורשו יהודי מוסקווה. מצב קשה זה הגביר את עליית היהודים מרוסיה לארץ ישראל.

* מצבם הכלכלי של מושבות העלייה הראשונה מתקופת גל העלייה הראשון השתפר בזכות עזרתו של הברון רוטשילד (הוקמו מטעים, יקבים וכדומה); תופעה זו משכה לארץ-ישראל את גל העלייה השני שבתוך העלייה הראשונה.

חלק מתיישבים באותם מקומות של הישוב הישן, ירושלים, צפת, טבריה. חלק מתיישב ביפו וחלק מאוד קטן, חובבי ציון. הם דתיים, בעלי אידיאולוגיה ועולים לא"י כקבוצה. התארגנו בחו"ל ועלו ביחד. מספר מושבות הוקמו או חיזקו ע"י קבוצות אלו. קודם שלחו שליח לבדוק אפה ניתן לקים מושבה. חסר לקבוצות האלו ארגון גג ואין תוכנית מאורגנת. הם מתיישבים במקומות ע"פ קריטריונים שהקבוצה קבעה.

מאמר של עורך עיתון גאלדמאן, ערב ראש השנה תרמ"ב 18.10.1881

פונים אליו בתגובות על מאמר הקודם שכתב בעיתון

מיום ראה מאמרי "שאו גם ציונה" אור במב"ע הנוכחי, קדמוני רבים מיושבי הצפון במכתבי תודה על גלותי חרפה מארץ הצבי. רבים יאמרו עם הספר כי נתונים הם לעזוב את ארצם ולבוא ציונה, אם רק אהיה להם לעיניים לתורתם הדרך ילכו בה, בחבילות שאילות יקיפונו במכתביהם, ואנכי אשר זמני נתונה להביא טרף לביתי, לא אוכל לגזול עת להשיב לאיש איש על שאילותיו, והנני לתת פה לפני הקוראים את שאלות 20 משפחות מעיר קאלבום אשר הציעו לפני במכתבם אלי, ואשר מתשובת השאלות הללו ילמדו לרעת כל המתאוים לרעת משלום ירושלים, מצבה על נכון.

המכתב מתמקד בטכניקה. הסוכנות היהודית טרם נוסדה אז רוצים לדעת איך עולים לארץ, כמה כסף נדרש, מה צריכים לעשות. שאילות:

1) הנקל להשיב כברת ארץ להושיב שם ארבעים משפחות בני מאתים נפשות (אמרנו ארבעים משפחות, כי נאבה לקחת עמנו בעלי מלאכות שונות, וגם כזה נקווה לעצתו). 2) כמה מחיר חבל הארץ ההיא בכסף תונרמא [טורקי] וכסף ארצנו. 3) איככה שם בנין בתי הכפרים והגרנות ורירי בקר וצאן, וכמה תעלה מחיר בית ונורן ודיר למשפחה אחת. 4) באיזו מן הבהמות יעבדו את האדמה ובאיזו כלי עבודה. 5) כמה מחיר הבהמות והכלים למשפחה אחת. 6) האם יש שינוי בין עבודתה האדמה בארץ הקדם לעבודת האדמה אשר פה. 7) האם מיני השיפון ושיבולת שועל ותפוחי אדמה יחסרון בארצות הקדם, אם מטבע בארץ או מעצלות האיכרים כי לא יזרעום. 8 ) האם תמכור הממשלה שדות או רק האיכרים. 9) ישולם מחיר השדה בפעם אחת או על יד על יד, וכמה ההברל ע"ד זה או זה. 10) הימצא לקנות שדות וכרמים אשר חלו כמו ירי עובדים או רק שדות נעזבות שוממות, וההבדל במחירם. 11) אם נאלץ לשכור לנו בראשית ימי עבודתנו מורים, מאיכרי הארץ למען יורונו אופן העבודה ומה תהי משכורתם. 12) אם נוכל להשיג חלקת שדה ממוך לישוב עם מעינות מים, (הבדל מחיר ממקום למקום). 13) כמה יעלה מחיר הכנת הזריעה ודי פרנסת משפחה אחת לשנה טרם יישאו אלומותיהם. 14) תעצור הממשלה בעד הבאים ואם תדרוש אחרי מכתבי מסע. 15) מה הוא מס הממשלה והארץ. 16) מי המה הראשים והשופטים מהממשלה על תושבי הכפרים. 17) האם תמחה הממשלה לחגור כלי קרב וללמד ירינו לקרב. למען נוכל לעמוד נגד צר כי יבוא בנבולינו. 18) האין מגור משכני הערבים הפראים. 19) האם נוכל לקוות כי ראשי עמנו בבריטניה יעזרו לנו במועצותיהם. 20) אם אין מפריע מצד הממשלה לעניין הנהגתנו בדתנו וחינוך בנינו, ר"מ לעבור עבודה בחגיהם. 21) הטוב יותר להיות תחת מחסה הממשלה המקומית או תחת מחסה ממשלה אירופאית. 22) אם נוכל להיכנס תחת מחסה ממשלת אירופה. 23) אולי טוב לנו לשלוח איש מאתנו, למען יראה לחקור לדעת הכל על נכון, וכמה יעלו הוצאותיו. 24) הנקל להשיב שם פועלים, אם נאבה לכונן פאבריקין לדברים שונים, ואם לא יכבד עלינו להשיב כל המחסורים אשר יחסרו לבני הכפרים. 25) אם תבוא האכין ?? בברית המסחר עם ארצות אירופה, ואם ימצאו שיירות סיעוד לעיר בשם.

מה הוא מציע?

וטרם התחיל להשיב על משאלותם, אדבר בדרך כלל ובמרוצת רברינו יפתרו רבים משאלוהם ועל המותר אשיב אחד לאחד. כל ההתחלות קשות יאמר החכם, וכלל נדול הוא בעולם העשייה. ואם כל התחלות קשות בכול הדברים, עוד יכבד פי שנים ההתחלה בעניין עבודת אדמה, ועוד יותר בארצות תונרסא, ורב מהם בארץ הקדם.

כי ראשית מעשינו תהיה לכונן חברה באחת מערי אירופה, אשר מטרתה תהי לקבל ידיעות בכל אלה אשר יאבו לבוא ולהאתו בארץ.

במילים אחרות לארגן חברה שתעבוד באופן מסודר ותעזור לאנשים שרוצים לעלות לא"י, שתספק תשובות למי מתאים ולמי לא. החברה לא הוקמה ואף על פי כן העולים מגיעים ומקימים מושבות.

מאמרים:

ההגירה היהודית ההמונית של יהודי אירופה : 1870- 1914