הקדמה. האימפריה העותומאנית

התיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה. קיימת גישה לחבר את כל האירועים מסביב היהודים. הרכבת מסמלת את המודרניזציה.

המרחב שאנו עוסקים בו הוא ארץ ישראל כי אנחנו מגדירים אותו כך אבל אינו קשור לאימפריה העותומאני. באותה תקופה היו פרובינציות או מחוזות. ארץ ישראל הייתה השייכת לפרובינציה (וילאיית) של דמשק עד מאה ה-17 שהאימפריה העותומאנית מחלקת מסיבות פוליטיות את הוילאיית לשניים, דמשק בחלק הדרומי וצידון בחלק הצפוני. ניתן לראות שארץ ישראל לא הייתה יחידה נפרדת. במילים אחרות המושג ארץ ישראל הוא לא כל כך רלוונטי באותה תקופה. אז למה משתמשים בכל אופן במושג? אם מתעסקים בעליה והתיישבות בארץ אז המושג יותר מתחבר. האם היו גבולות? עד המאה ה-19 לא דיברו על גבולות. רק כאשר המנדט הבריטי נכנס לארץ ישראל אז מתחילים לדבר ולהגדיר גבולות בין האנגליים והצרפתיים. אז גם בוא היהודים הציונים והגדירו את הגבולות של א"י ואפה יכולים להתיישב, מירדן עד הים ומלבנון עד באר שבע.

מסגרת הזמן. מתקופת האימפריה העותומאנית, בין השנים 1289-1928 ובא"י בין השנים 1516-1918, סה"כ 401 שנה. הכנסייה הגדולה באימפריה הביזנטית בקונסטנטינופול הפכה להיות המסגד הגדול וכיום היא משמשת כמוזיאון. איה סופיה (כנסיית החוכמה הקדושה, Sancta Sophia) הינה כנסייה יוונית אורתודוכסית ונחשבת לאחת הדוגמאות הבולטות של האמנות והאדריכלות של האימפריה הביזנטית וכאחד הבניינים המפורסמים בעולם.

בהתחלה לא הייתה אימפריה אלא ממלאכה משבטים נבדים שהצליחה במלחמתה מול האימפריה הביזנטית. השבטים לא היו אז מוסלמים. אחת מנסיכויות אלה הייתה נסיכות אוסמנאואולו  "בני עות'מאן". האימפריה הביזנטית היא האימפריה הרומית בגרסה חדשה וקונסטנטינופול היא העיר הבירה שלה. עד היום העיר מסמלת את האימות בין הנצרות והאסלאם, האימות בין מערב ומזרח. לא ברור מתי ואיך כל עותומאניים התאסלמו אבל קיימים הגדות של חלומות והתגלויות. אללה מופיע באותו חלום לסולטאן והבטיח לו הרבה דברים, שליטה בעולם וכולי. אחר כעותומאניים כובשים את ארצות האסלאם אז איך יכול להיות? התפתחות של האימפריה היא מאוד עטית ובשנת 1516 כובשים את ירושלים.

הקורס מתרכז בתקופה העותומאנית אלא רק במאה ה-19 כי היא מאוד שונה בגלל הדברים ושינויים שקרו בה. לפי הלוח הכרונולוגי המאה ה-19 מתחילה בשנת 1800. ע"פ רוב החוקרים העת החדשה בארץ ישראל מתחילה בשנת 1799 עם הגעת נפוליאון למזה"ת מכיוון שמגיעה מעצמה מערבית. אבל אנו מתרכזים בעת החדשה, אז נכנסה המודרניזציה, מהפיכה תעשייתית, שיפור בתנאי הרפואה.

בדרך כלל אימפריה עולה, מתרחבת ובשלב מסוים מתחילה התחלשות, אימפריה אחרת עולה ומפילה אותה. באימפריה העותומאני, השלב האחרון הוא שונה. במאה ה-18 מתחילה שקיעת האימפריה אבל לא היה מי שיכול להחליף אותה. פתאום קרה נס… משהו הפוך ממה שצריך להיות, היא מצליחה להחזיק מעמד למרות הכל.

הממלכה בשנת 1351 מתחילה התפתח, עיר הבירה הייתה בורסה, נחשבת לעיר קדושה. בשנת 1453 כובשים את קונסטנטינופול ומשנה את השם לאיסטנבול, הסולטאן שכובש קונסטנטינופול הוא מהמט השני "הכובש" (Fatih Sultan Mehmed).

בהתחלה באירופה מאוד העריצו את העותומאניים. תקופה עשרת הסולטאנים הראשונים הייתה מאוד טובה, הממלכה הייתה יעילה עם צבא יעיל. לא היה בהתחלה פערים גדולים בחברה. ההתנהגות הייתה כמו שבטי בדואיים. עם הזמן הכול משתנה, חלק התעשרו.

הסולטאן שכבש את האזור מזרח התיכון היה סלים הראשון בשנת 1516. לא עמד נגד האימפריה העותומאנית כוח חזק שהיה יכול להתמודד איתה. גם באירופה לא הייתה מסוגלת לעמוד נגדה בקרב בגלל הפיצול בממלכות. אירופה הייתה מתארגנת למסעות צלב נגד האימפריה העותומאנית אבל לא מצליחה וכך כל הזמן כבשו עוד יותר שטחים באירופה.  העותומאניים ניסו שלוש פעמים לכבוש את וינה, אוסטריה, ולא הצליחו. בפעם האחרונה במאה ה-17 נחשב לתחילת השקיעה של האימפריה העותומאנית. הניסיונות לכבוש עוד שטחים באירופה גזרו את כל כוחה של האימפריה כי כל ניסיון עולה הרבה כסף, צריכים לשלם משכורות, לחלק מהאנשים היו משלמים עם חלוקת שטחים או עוצרות אבל עם יש כישלון אז לא ניתן לחלק שום דבר. השטחים שקיבלו בעיקר הקצינים היו בכל ימי חייהם, זה נקרה איקטה.

הסולטאן האחרון בין העשיריה הפותחת הוא סולימאן הראשון, בנו של סלים הראשון. מדינות אירופה מאוד העריכו אותו וקראו לו סולימאן המפואר. באותה תקופה הייתה פתיחת הגבולות שגרם לכך בנוסף לשטחים גם קיבלו תרבות, שפות והרבה ידע. הסולטאנים קיבלו את חינוך ותרבות הכי טובים באותה תקופה והיו תמיד יועצים. כאשר יש כישלון צבאי אז ניתן לומר סגירת הגבולות שגם גורמת להתדרדרות כספית, מנטלית, תרבותית וכולי.

כל הזמן קיים את האסלאם במקביל לאימפריה אבל הסולטאנים שלטו בעניינים. באימפריה היו עמים ודתות שונות. ככל שהקיצוניות גוברת אז היחס או סובלנות כלפי המיעוט שאינה מוסלמית וטורקית הולכת ופוחתת. זה גם גורמת הידרדרות האימפריה מבפנים כי לא יכולים לשלוט בצורה טובה. הרעיון של "השלום העות'מאני" (Pax Ottomana) בדומה ל"שלום הרומי" מתבססת על שקט בשטחי האימפריה. האימפריה קלטה בזרועות פתוחות את המוסלמים והיהודים אשר נמלטו מאימת האינקוויזיציה וגירוש ספרד. היהודים מתיישבים במקומות שונים כמו איסטנבול, סוריה, יוון וא"י.

סולימאן המפואר הקים את חומת ירושלים, מערכת הובלת מים וסבילים. המאה ה-16 הייתה תקופה של פאר עם דרכים מובטחות, חאנים לאורך הדרך, שווקים בתוך הערים, הייתה התפתחות בערים, טבריה, צפת וירושלים. צפת עם תעשיית הצמר, התפתחות תורת הקבלה ומרכז יהודי, טבריה עם דונה גרציה (1). לא כל סולטאן בונה חומה, זו השקעה מאוד גדולה. כיפת הסלע עובר שיפוץ מאוד רציני, מחליף את הפסיפסים לאריחים קרמיקה. אותם אריחי קרמיקה גם לא רואים היום כי הבריטים החליפו אותם פעם נוספת ולכן הביאו משפחות ארמניות ומאז יש לנו את הקרמיקה הארמנית בירושלים.

קשה מאוד להחזיק אימפריה גדולה והיא מתחילה לשקוע. קשה מאוד לשמור על התושבים, לכלכלה ולביטחון. התוצאה הסופית של שקיעה אימפריה היא איבוד שטחים, אנשים, פחות גבית מיסים. אם אין מספיק כסף אז גם לא יכולים להחזיק צבא חזק. כל הדברים קשורים אחד עם השני וכל הדברים האלו גורמים לשקיעת האימפריה.

מה היא נקודת המבנה? למה דפקה עכשיו? מדינות אירופה מפסיקות להזרים כספים לאימפריה העותומאנית, לא סומכות עליה שתחזיר הלוואות והמטבע הטורקית מאוד חלשה. איך השפיע לא"י שנמצאת בפריפריה? ככל שמתרחקים מאיסטנבול אז הפיקוח הולך ויורד.

כאשר אימפריה שוקעת גורמת לאיבוד שטחים וירידה דמוגרפית. בא"י אין איבוד שטחים כי ממשיכה להיות חלק מהאימפריה אבל יש בה הרבה בעיות דמוגרפיות.

שיטת גביית המסים הפכה לגבייה ישירה על ידי השלטון המרכזי. נעשה ע"י שליטים מקומיים, פחה. זו ידועה בתור תקופת ה"תינתמאת" (הרפורמות) בשלטון העות'מאני, שנועדה ליעל את המשטר ולרצות את המעצמות שעזרו לה להדוף את המצרים. נחקקו תקנות בדבר שוויון לנתינים לא מוסלמים והענקת מעמד מיוחד לקונסולים. מחוזות ירושלים, שכם ועזה אוחדו ליחידה מנהלית אחת תחת פלך צידון. המולא נבחר לשלוש שנים במקום לשנה וכוחו גדל מזה של הפחה, דבר שהיקשה על הפחה להשתמש בתפקידו לרעה. מס הגולגולת המשפיל הוחלף במס בדל.

תפקיד הפחה מתקבל במכרז. כל שנה האנשים צריכים להגיש מועמדות והם מציעים סכום הכסף שהם מתחייבים לגייס מאותו מחוז שהם מעוניינים. לא תמיד יותר טוב מי שמציע יותר גביית מיסים, זה אומר שהוא גם לוקח הרבה כסף מהאוכלוסייה. השלטון גם בודק האם יש לו סיכויים להצליח במשימה. בדרך כלל היו משפחות אצולה עם הרבה כוח אבל אם לוקחים את הכוח מהם אז יש מקום למרידה.

בדומה לממלוכים האימפריה העותומאנית הייתה לוקחת ילדים מאזור יוון ומדינות אחרות באירופה עבור הצבא. הילדים היו נוצרים והפכו להיות מוסלמים לכל דבר. כמה קצינים אלו התעסקו בגביית המיסים.

למרות שקיעת האימפריה ממשיכה לשרוד במשך 300 שנה. אחד מהסיבות היא לא לתת לפחה לשלוט במקום יותר משנתיים. מאשרים להם להגיש הצעה במקום אחר או תקופת המתנה. כמו כן לא היו לוחצים אם אותו פחה לא היה מצליח להביא את כל הכסף שהבטיח. אם מחליפים את הפחה זה לא מבטיח שמי שמחליף אותו יכול להצליח. לכן היו מגיעים להסדרים כאשר הסולטאן היה מבקש כתנאי שיהיה שקט באזור אחרת היה צריך לשלוח את הצבא. לעמים היו מציעים תמורה גביית מיסים שטחים נוספים כך שהיה יכול לגבות יותר מיסים.

האוכלוסייה מאוד סבלה מיום הגביה. התושבים היו עוברים לאזור אחר כי לא היה להם מספיק כסף על מנת לשלם את המיסים. אותם אנשים הופכים להיות בדואים. קיימת בעיה של נטישת כפרים, לא כל הזמן אבל לסרוגים, אי יציבות במרחב הכפרי. בא"י היו מעט ערים, הרוב היו כפרים והרוב אוכלוסייה חקלאית. ניתן להבין שהמצב מאוד לא טוב בגלל שיטת גבית המיסים. שלטון הפחות. המאה ה-19 מוצאת את א"י במצב לא טוב כלכלית ודמוגרפית לאומת המאה ה-16.

שלב שלב מתחילה האימפריה לאבד את השטחים שלה, אזור הקווקאז איבדה לרוסיה, אזורים אחרים עוברים להיות תחת חסוי של אנגליה וצרפת, מדינות הבלקן הופכות להיות מדינות חופשיות, כמו כן יש מדונות כמו הונגריה שהופכת להיות תחת חסות של האימפריה האוסטרו הונגרית.

	תואר	שם	בטורקית	שנות שלטון
1	ביי	עות'מאן הראשון	Osman Gazi	1299-1326
2	ביי	אורהן הראשון	Orhan Gazi	1326-1359
3	ביי	מוראט הראשון	I. Murat	1359-1389
4	סולטאן	באיזיט הראשון	Yıldırım Bayezid	1389-1402
		תקופת בין המלכים	Fetret Devri	1402-1413
5	סולטאן	מהמט הראשון	I. Mehmet	1413-1421
6	סולטאן	מוראט השני	II. Murat	1421-1444
7	סולטאן	מהמט השני "הכובש"	Fatih Sultan Mehmed	1444-1446
	סולטאן	מוראט השני	II. Murat	1446-1451
	סולטאן	מהמט השני "הכובש"	Fatih Sultan Mehmed	1451-1481
8	סולטאן	באיזיט השני	II. Bayezid	1481-1512
9	סולטאן	סלים הראשון	Yavuz Sultan Selim	1512-1520
10	סולטאן	סולימאן הראשון "המפואר"	Kanuni Sultan Süleyman	1520-1566
11	סולטאן	סלים השני	II. Selim	1566-1574
12	סולטאן	מוראט השלישי	III. Murat	1574-1595
13	סולטאן	מהמט השלישי	III. Mehmet	1595-1603
14	סולטאן	אהמט הראשון	I. Ahmet	1603-1617
15	סולטאן	מוסטפא הראשון	I. Mustafa	1617-1618
16	סולטאן	עות'מאן השני	II. Osman	1618-1622
	סולטאן	מוסטפא הראשון	I. Mustafa	1622-1623
17	סולטאן	מוראט הרביעי	IV. Murat	1623-1640
18	סולטאן	איברהים הראשון	I. İbrahim	1640-1648
19	סולטאן	מהמט הרביעי	IV. Mehmet	1648-1687
20	סולטאן	סולימאן השני	II. Süleyman	1687-1691
21	סולטאן	אהמט השני	II. Ahmet	1691-1695
22	סולטאן	מוסטפא השני	II. Mustafa	1695-1703
23	סולטאן	אהמט השלישי	III. Ahmet	1703-1730
24	סולטאן	מהמוט הראשון	I. Mahmut	1730-1754
25	סולטאן	עות'מאן השלישי	III. Osman	1754-1757
26	סולטאן	מוסטפא השלישי	III. Mustafa	1757-1774
27	סולטאן	אבדילהמיט הראשון	I. Abdülhamit	1774-1789
28	סולטאן	סלים השלישי	III. Selim	1789-1807
29	סולטאן	מוסטפא הרביעי	IV. Mustafa	1807-1808
30	סולטאן	מהמוט השני	II. Mahmut	1808-1839
31	סולטאן	אבדילמג'יט הראשון	Abdülmecit	1839-1861
32	סולטאן	אבדילאזיז	Abdülaziz	1861-1876
33	סולטאן	מוראט החמישי	V. Murat	1876
34	סולטאן	עבדול חמיד השני	II. Abdülhamit	1876-1909
35	סולטאן	מהמט החמישי (רשאט)	Mehmet Reşat	1909-1918
36	סולטאן	מהמט השישי	VI. Mehmet	1918-1922
37	ח'ליף	אבדילמג'יט השני	Halife Abdülmecit	1922-1924

ניסיונות רפורמה ראשונים במאה ה-19

א) פירוק חבל … נחשב לרפורמה אדירה.

ב) בשנת 1840 הסולטאן אבדילמג'יט מבצע רפורמה ראשוניות. הוא מנסה להיות אירופאי. הוא מנסה להכניס את המודרניזציה לאימפריה העותומאנית. הוא מבין שאם לא עושה סדר בבית, ויש מדינות שמעוניינות לעזור להם אז למה לא להרוויח ולפתח את האימפריה. טכנולוגיה ורעיונות חדשים. גם היום הטורקים עושה מאמצים להיכנס לשוק וקהילת אירופה.

מטרתה של הצהרת הטנזימאט (Tanzimat Fermanı) הייתה "להביא את יתרונות הממשל התקין לרחבי האימפריה באמצעות הקמתם של מוסדות חדשים". הרפורמות הקיפו תחומים רחבים כמו הממסד השלטוני, הממסד הצבאי, מערכת החינוך ועוד, וניסו להשיג את מטרתן באמצעות שינויים חקיקתיים והרחבת חירויות הפרט במדינה.

מטרתן העיקרית של הרפורמות הייתה לעודד זהות עות'מאנית בקרב בני הלאומים הרבים תושבי האימפריה ולבלום את התפתחות רעיונות הלאומיות. כמו כן ביקשו המחדשים לעצור את תהליך שקיעתה של האימפריה וצמצום גבולותיה. מטרה עיקרית זו לא הושגה, אך תהליך המודרניזציה שעבר על האימפריה העות'מאנית, ועל טורקיה לאחריה, נחשב במידה רבה תוצר של תקופה זו ושל רעיונותיה.

חלק מן הרפורמות הם ההתחייבות לשלומם, כבודם ושלום רכושם של כל תושבי האימפריה. ארגון מחדש של הצבא. רפורמה חקיקתית שכללה את אימוץ החוק האזרחי והפלילי הצרפתי וחוק הקרקעות. הקמת האוניברסיטאות המודרניות בשנת 1848. השוואת זכויותיהם של לא-מוסלמים, כולל הזכות להתגייס לצבא, ביטול מס הגולגולת בשנת 1856. יצירת מעמד אזרחי אחיד לכל תושבי המדינה בשנת 1869. הקמת הבורסה הראשונה באיסטנבול בשנת 1866. חוק העירייה משנת 1877 מטפל בנושאים כמו בחירות וארנונה.

הבן שלו אבדילאזיז לא הסכים עם הרעיון. עשה מה שהיה חייב לעשות בגלל הלחץ המעצמות אבל ניסה למנוע לבצע את הרפורמות. לפי דעתו צריכים לשחק את המשחק של האימפריה העותומאנית ולא המחשק של המעצמות ומדינות אחרות.

כאשר הגיעו המהגרים היהודיים הראשונים לפלסטינה, הייתה האימפריה העות'מאנית אחרי תנועת רפורמה התנזימת. בין השנים 1839-1878 נעשתה רפורמה במיסוי, בחוקי חכירת קרקע, ובנוהלי אדמיניסטרציה. הרפורמות יצרו את התנאים החוקיים והכלכליים ששימשו את הרקע לקולוניזציה היהודית.

לא ניתן היה להקים שכונה או מושבה ללא חוק קרקעות. ליהודים ונוצרים היה אסור לקנות קרקעות חקלאיות. אדמות עירוניות כן יכלו לקנות. החוק קיים בעצם עד היום עם השינויים הנדרשים לאורך התקופות, חוק קרקעות משנת 1967 מתבסס על חוק הבריטי שמתבסס על חוק הטורקי. הטורקים לקחו יועצים שוויצרים.

הסולטאן עבדול חמיד השני שהיה הסולטאן בולט בסוף המאה ה-19, היה הרבה שנים בשלטון (1876-1909) ועשה הרבה דברים טובים עבור האימפריה בתחום החינוך ופיתוח אזורי. הוא הביא הרבה ביטחון לא"י ושינויים אבל בדרך כלל לא מדברים עליהם בגלל הדימוי שיש לעותומאניים שהפריעו להתפתחות של א"י. כל מגדלי השעון בארץ נבנו לכבוד 30 שנות שלטונו של עבדול חמיד השני. גם השעון הוא סמל של מודרניזציה ואירופה. המגדלים הוקמו ככל הנראה, על מנת להראות שהאימפריה העותומאנית מתקדמת ומפותחת ולהדגים את שליטתו האבסולוטית של הסולטאן בשטחי האימפריה. קמו שישה מגדלים, הנמצאים ערים צפת, עכו, חיפה, שכם, יפו, וירושלים. המושל הבריטי הורס את השעון של ירושלים על מנת לשמור על המראה ההיסטורית.

בזמנו התחיל לפעול את רכבת יפו-ירושלים. בשנת 1888 קיבל היהודי הירושלמי יוסף נבון זיכיון לבניית מסילת יפו – ירושלים עם הזכות לבניית הסתעפויות לשכם ועזה. מחוסר מימון נמכר הזיכיון לקבוצת הון צרפתיים. המסילה נחנכה ברוב פאר והדר בשנת 1892. בתחילה הופעלה רכבת אחת בכל כוון ומשך הנסיעה היה 4 שעות. מסילה זו שימשה בעיקר לתנועת עולי רגל והובלת דואר.

"המסילה החיג'זית" המפורסמת נבנתה בשנים 1909-1901 מדמשק למדינה שבערב, לאורך 1301 ק"מ. הטורקים נמנעו מלהשתמש במסילת בירות-דמשק שהייתה בהשפעה צרפתית והעדיפו בניית מסילה חדשה מדרעא, עיירה סורית שבדרום החורן לצמח ומשם דרך עמקי הירדן ויזרעאל לחיפה, באורך 162 ק"מ, היא נקראת בשם "רכבת העמק". הרכבת הראשונה חיפה – דמשק הופעלה באוקטובר 1905 . מרבית התכנון, טכנולוגיה והעבודה המקצועית נעשו ע"י הגרמנים בראשות מייסנר פשה.

עלות הקמתה כ־ 16 מיליון $ שנתרמו ע"י הסולטאן התורכי ושליטי מצרים ואיראן. המסילה נחנכה ב-1 בספטמבר 1908, יום ציון הכתרתו של הסולטאן, היעד של הגעתה עד העיר מכה לא הושלם מעולם. היא הגיעה מדמשק עד מדינה, מרחק 1,300 ק"מ, וחסרו לה עוד 400 ק"מ להגיע למכה. עם בוא הרכבות החלו להגיע ספינות קיטור בלוחות זמנים מסודרים, והתפתחה תעשיית מזכרות.

רוחב המסילה החדשה עמד על 105 סנטימטרים, 1.7 סנטימטר פחות מהתקן העולמי ל"מסילות צרות". עד היום לא ידועה הסיבה העיקרית להחלטה.

הסולטאן עבדול חמיד השני מקים את העיר באר שבע על מנת לעשות סדר בנגב בגלל הבדואים. הבריטים כבר היו במצרים והיו צריכים להגן על האזור. התיכנון של העיר היה גרמני.

בועדי קלט היה אמת מים מתקופת הורדוס שופצו על ידו על מנת לתת מים בבקעת יריחו. לפני כן לא היה שום דבר משמעותי ביריחו. גם פיתוח את הבקעה על מנת להגן את האזור משבטי הבדואים. בנוסף לכך לוקח את האדמות האלו לעצמו. הוא גם הביא מאפריקה עובדים שחורים לעבודה בשדות הפרטיות שלו. בשנת 1909 הייתה מהפכה בטורקיה והדיחו אותו. כל הרכוש הפרטי עבר למדינה. יום אחד הגיעו הבנות של הסולטאן עבדול חמיד השני ותבעו את הנציב הבריטי. היה משפט ואדמות נשארו אדמות מדינה, מיריחו עד צמח.

יריחו מתפתחת, צליינים מתחילים להגיע, בונים אכסניות. הוא גם מביא אוכלוסיית הצ'רקסים (2) במקומות מזרחיים או בעיתיים. כמו כן גם צ'צ'נים והבוסנים. הם הגיעו מאזור הקווקאז בים השחור, אותו אזור שהיה בשליטה עותומאני. אוכלוסייה שהתאסלמה ונמצאת תחת שלטון רוסי לכן הם עוברים בתוך האימפריה העותומאנית המוסלמית. ברגע שנכנסים כפליטים אז השלטון מחליט איפה לשים אותם. בא"י היום יש כפר קמא וריחניה, אזורים עם אוכלוסייה בדואית. קרוב לכפר קמא יש הר תבור עם כפר שיבלי  וקרוב לריחניה נמצאת טובאס בבקעת הירדן. באזור של קיבוץ גן שמואל היה עוד ישוב שעקב מגפת המלריה ננטש ושרידי היישוב מוכרים כיום כ"ח'ירבת צ'רקס". הכי הרבה צ'רקסים היו ברמת הגולן. ברמת הגולן הייתה אוכלוסייה מאוד מגוונת אבל רק הדרוזים נשארו. הם עברו לאזור קוניטרה. הסורים לא נתנו לאנשים ללכת למקומות אחרים ובנו עיר גדולה עבור כל הפליטים. הסורים לא עושים הרבה רעש מהעניין כי מאוד מאמינים ומשוכנעים שכל הגולן יחזור להיות בשליטתם ואז הפליטים יחזרו לכפרים. מערכים שהיום האוכלוסייה היא כ- 160 אלף אנשים. גם במת עמון יש אוכלוסיה של צ'רקסים וצ'צ'נים. העיר ג'רש בירדן נבנתה בתקופה של עבדול חמיד השני עם צ'רקסים וצ'צ'נים.  כפר בוסני היה בתוך אזור קיסריה. הם בנו את המסגד שרואים היום.

עם כל הכבוד השינויים הרבים שהכניס הסולטאן עבדול חמיד השני עיקר הנס במאה ה-19 היה בזכות המעצמות, המרחב השתפר כלכלית, דמוגרפית, טכנולוגית וכולי. טוב לאוכלוסייה המקומית אבל לא כל כך טוב לאימפריה העותומאנית. בזכות זה המשיכה האימפריה העותומאנית לחיות עוד מאה שנה. המעצמות הן מדינות אירופה בריטניה, צרפת, רוסיה ואוסטרו-הונגריה. במשך השנים גם אוסטרו הונגריה נלחשת. במקומה קמה פרוסיה שכובשת את החלקים של גרמניה, איחוד גרמניה של אותה תקופה, הריס השני.

במלחמת העולם הראשונה רוסיה, צרפת ואנגליה הולכות יחד, הן בעלות ברית. גרמיה הייתה בת ברית של האימפריה העותומאנית. כאשר מסתיימת את המלחמה יש הפסד של הטורקים והתפוררות של האימפריה, מחלקים את השטחים בין המדינות שניצחו. איך מתחלקת את העוגה? רוסיה נמצאת בתוך המהפכה הרוסית וכך נשארות צרפת ואנגליה על מנת לחלק את העוגה. א"י עוברת להיות מנדת בריטי ומדינות אחרות כמנדת צרפתי.

1 – דונה גרציה. http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=67

2 – הצ'רקסים – Wikipedia

3 – הסולטאן עבדול חמיד השני – Wikipedia

אתרים:

האימפריה העות'מאנית – Wikipedia