התקופה הברזל א

תקופה: 1200 – 1000 לפנה"ס

בתקופת הברונזה המאוחרת יש שליטה אימפריה מצרית על ארץ כנען שכוללה מערכת ערי ממלכות קטנות. נתונו לממלכות אוטונומיה בתנאי שממלאים את החובות למלך, לשלם מס, לספק את צורכי הצבא ולהיות נאמנים. סביב שנת 1200 עוצמת האימפריה המצרית מתחילה לרדת. סביב שנת 1050 כבר אין אימפריה מצרית ומצרים חוזרת לגבולותיה, שושלת 20. יש הרבה תיעוד איך האימפריה מתחילה אבל לא ההפך, הנסיגה איננה מתועדת.

מתי מתחילה את התקופה? צריך להיות מספר שינויים. אם התקופה התחילה בשינוי פוליטי, כיבוש מצרי אז ראוי לסיים אותו עם הנסיגה. זה לא קורה ביום אחד אלא תהליך ארוך. התרבות הקודמת, ערי ממלכה הכנעניות מספקות להתקיים. מי ומה גורם את הדבר הזה? מי יכול להיות אחרי לחורבן הזה? השינוי שיחיד שאנו רואים שהתקופה קוראים לה תקופת הברזל כי זו תקופה שמתחילים להשתמש בברזל אבל כמות הברזל שנמצאת בחפירות בארץ כמעט שאין, המתכת היותר שימושית ממשיכה להיות הברונזה. הברזל יהיה שימושי יותר כאשר תהיה פלדה, יותר חזק. לתקופה יש עוד שמות, התקופה הישראלית הראשונה, כיבוש והתנחלות. רוב התיעוד של התקופה הוא מצרי.

סביב שנת 1200 המזרח הקדום עובר תקופה קטסטרופלית וטראומטית. יש את אימפריות המצרית הגדולה, החתית, מיקנית, אשור, בבל. אם מסתכלים על המפה בשנות 1200 אורים את הדברים הבאים: האימפריה החיתית נעלמת, האימפריה המסחרית המיקנית נהרסת, רוב ערי החוף גם נהרסות, מצרים מצמצמת בתחומיה. מהפך, שינוי גדול. יש סיבות. המציאות היא שמתרחשים דברים שונים. אין תעודות, עדויות היסטוריות, לא כותבים. מה קרה לחיתים, או מיקנים? תקופה חושך. האזור עובר שינויים גדולים, גם בארץ ישראל.

מה הבעיות בתקופה? קשה מאוד ע"פ המקורות שנמצאים להבין מה קרה בתקופה. מקור ראשוני הוא מקור שנכתב בעת התרחשות אחרת הם מקורות משניים או ענייניים. יש מעט מקורות ראשוניים לגבי ארץ כנען, אין בה אימפריה, הצבא המצרי לא יוצא למסעות מלחמה אז לא משארים תעודות כמו התקופה הקודמת. הטקסט היחידי שמספר מה מתרחש בתקופה זה התנ"ך. ספר התנ"ך יש לו מגבלות כטקסט היסטורי, הוא לא נכתב כספר היסטורי אלא כרעות תפיסה דתית ותיאולוגית. לפי המסורת כל אחד כתב את ספרו אבל כל מחקרים המודרניים מעידים מעל כל ספק שהתנ"ך לא נכתב על ידי אדם אחד וגם לא ביום אחד. הוא נכתב בטקסט מקודש לא לפני סוף בית ראשון, חלק בתקופה מלך יהודה הושיע במאה ה- VII לפנה"ס, חלקים בתקופה שבית ציון. ז"א הטקסט איננו מקור ראשוני ויש מרחק גדול של זמן בין זמן הכתיבה וזמן התרחשות, כלומר, הכי מוקדם כתבו את תנ"ך אחרי 500 שנה, זה הרבה זמן. מה אנו יודעים על מה שקרה לפני 500 שנה?

בעיות בחקר התקופה:
* המקורות ללימוד התקופה (מיעוט מקורות ראשונים. המקרא כמקור היסטורי)
* עדויות הממצא הארכיאולוגי
* תיארוך
* פרשנויות חוקרים

הממצא הארכיאולוגי נותן מקום לתיאוריות שונות, ולא תמיד נותנת תשובה חד משמעי לגבי השאילות שאנו רוצים לדעת. הוא יכול לתאר חורבן של עיר, שרפה אדירה, וכולי. יכולים לדעת איזה עיר נהדרת ומה קרה לה אבל מה שהחורבן לא אומר מי הרס את עיר,  מתי קרה? אין תאריך מדויק. יש בעיה של תיארוך.

   מצבת מרנפתח 1208

מצבת-ניצחון זו היא המקור המצרי והזר, היחיד שהשם "ישראל"  נזכר בו, כמקור מחוץ למקרא, בסימול אתני ברור של עם. מעניין שגם במקרא, הראשון שקרא לבני ישראל "עם"
 היה פרעה: "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו…"(שמות א: ט-י) בשני המקומות בולט החשש המצבה היא מקור עצמאי ובלתי-תלוי. עולה ממנו שבסוף המאה  ה- 13 לפנה"ס הסתובבו שבטים הקרויים "ישראל".

במצבה מספר פרעה מרנפתח על מסע נצחונו בארץ כנען וזו לשונו:

"המושלים שבו לארץ באומרם שלום / אין אחד אשר ירים ראשו בין תשע הקשתות (כנוי לארצות אסיה), נרפתה טיחנו, שקטה חתי / נבוזה כנען בכל רע / לוקחה אשקלון, נלכדה גזר / ינועם היתה כלא היתה / ישראל הושם זרע אין לו / חורו היתה כאלמנה למצרים"

מצבת מרנפתח או מצבת ישראל, או אסטלת ישראל:
http://www.mkm-haifa.co.il/schools/davidy/proyectim/history/inscription/mernepta.htm

תשע קשתות הוא ביטוי של האויבים של מצרים. נרפתה תחנו, אזור ארץ ישראל, סוריה עד טורקיה. שקטה חת, אימפריה החיתית. בעצם חתי כבר לא קיימת. נבוזה כנען בכל רע, כלומר, חיסלתי כנען.

מצבה זו היא התעודה הנוכרית הראשונה המזכירה בפירוש את ישראל והיא מעידה כי ב- 1230, כבר נסתיימה תקופת הכיבוש וההתנחלות, ישראל היה עם ידוע וישב מכבר בארץ כנען. כל הסיפור של יוסף, משה, יציאת מצרים אין שום תיעוד מצרי. למה שיהיה?

בכתב המצרי לפעמים מוסיפים סימן קטן בסוף המילה כדי להסביר לאדם איך לירוא. כך ניתן לדעת כאשר קוראים את המילה שהיא ארץ. על יד המילה ישראל מופיע סימן אחר, איש אישה ושלושה פסים, כלומר, איש אישה הרבה, משמעות עם. הכותב עושה הפרדה בין ערי ממלכה ועם ישראל.

מתי נכנס עם ישראל בארץ כנען? מתי היה הכיבוש? הכניסה צריכה להיות או יותר נכון להגיד נוכחות של עם ישראל בארץ כנען סביב שנת 1200. כל הכרונולוגיה מסתובבת סביב הכתובת.

בגלל האין תעודות אחרות נדרשים לפנות לתנ"ך לבדוק האם ניתן להוציא ממנו מידע.

1 ) ספר יהושע פרקים י-יב
2 ) ספר יהושע פרקים יג-יז
3 ) ספר במדבר פרק כא
4 ) ספר שופטים א

עם ישראל לא מצליח להיכנס מדרום, דרך ערד, יש שם מלך כנעני. איך נכבשת יריחו? מקיפים את העיר במשך 7 ימים, עם שופרות והחומות מתמוטטות. הרבה ארכיאולוגים חפרו ביריחו איך מתמוטטות חומות העיר. רצוי לציין שנשים וילדים נשארים בעבר לירדן. שלב שני של המלחמה, אחרי כיבוש יריחו, הולכים לכבוש את העיר עי שנמצאת בקו ישר קרוב לבית אל, בפעם הראשונה לא מצליחים ובפעם השניה העיר נכבשת.

קבוצה אנשים שנקראים הגבעונים מרמים את יהושע ומקיים ברית בינהם. המלכים מדרום כנען מבינים שיש אויב בעיתי והולכים להילחם לא נגד יהושע אלא בגבעון. יהושע נאלץ לקיים את הבטחתו ולעזור ומביס אותם. קיים תאור מאוד מדויק איך הוא כובש כל אחת מן הערים. מלך ירושלים הוא המנהיג של הקואליציה. הורגים את המלכים, הורסים את הערים ולא לוקחים שלל. חוק ההרס. משמידים ולא משאירים דבר.

לפני שיהושע יוצא למלחמה נגד הדרום, אחרי שהוא כובש את העי, יהושע הולך לשכם, הר עיבל, ומקים אתר לאדוני, מזבח? ומחדש את הברית של עם ישראל.

אחרי שנלחם בממלכות הדרום מתארגנים ממלכות הצפון למלחמה במנהיגות מלך חצור ויהושע מביס אותם גם כן. בסה"כ כבש 31 ממלכות. ע"פ המקרא, עם מנהיג אחד ובפרק זמן יחסי קצר יהושע כובש את ארץ כנען ושלב שצריך לבוא אחר כך צריך להיות השלב ההתנחלות. אבל ספר יהושע לא מסתיים בפרק י"ב החיים היתה יכולה להיות יותר קלים. בפרק י"ג יהושע כבר זקן והמקרא מספרת על הארץ הנשארת, כלומר, מקומות שלא נכבשו. בפרק הבא מסופר על חלוקת הארץ, גבולות. למשל גזר, היתה ברשימה של יהושע ולא יכלו להוריש אותה, כלומר, רואים שלא כבשו ומשעבדים אותה. שבט מנשה צריך להתיישב בצפון עמק יזרעאל ונאמר רשימת ערים בעמק בית שאן, מגידו ודור, ערי כנעניות חשובות שנמצאות ברשימה של יהושע ולא יכלו אנשי מנשה להוריש את הערים האלה. סיפור אחר או שונה מהראשון. אין התאמה בין הסיפור המקראי לבין עצמם. אותן ערים לא נכבשו ולקח הרבה זמן, בתהליך ממושך, מצליחים לשעבד אותן. גם מסופר בשבט מנשה מתלונן ליהושע שהם שבט גדול ואין להם מקום, יושבים בהרים ובעמק את הכנענים.

בספר יהושע עצמו יש גרסות שונות במה שקורה בכניסה והתיישבות בארץ כנען. בגדול כבשו אבל בקטן פה ושם לא כבשו. אם רוצים לבדוק מה באמת קרה זה מאוד בעיתי. בסופו של דבר, כמסר החוקרים מספר התיאוריות במה שקורה בארץ כנען בתקופה. אפשר לקבץ אותן לשלושה תיאוריות עיקריות.

3 גישות (אסכולות) להבנת תקופת הברזל א

א ) גישת הכיבוש האלים (אולברייט, ידין)

צריך בגדול לקבל את הספר יהושע, מנהיג אחד, צבא אחד, תקופה קצרה שבמהלכה כובשים ושורפים ערי ממלכה בארץ כנען באופן אלים. אצל הארכיאולוגים מי שמקבל את הגישה היו אולברייט וידין.

ב ) גישת ההתנחלות השקטה (אלברכט אלט, יוחנן אהרוני)

הגישה אומרת שלא היה כיבוש אלים, נכנס יהושע וחיסל את כל ממלכות הכנעניות באופן מהיר אלא היה תהליך ארוך וממושך של התנחלות שבמהלכה לעט תוך מאוד שנים נעלמו את הממלכות הכנעניות.

ג ) הגישה הסוציולוגית (גוטוולד, מנדנהול)

הגישה בה מתפיסה עולם אחרת ולא קשורה למקרא.

מה התרומה הארכיאולוגית לבעיה? יריחו, העי, ערי הדרום, חצור.

מי רגע שהתגלות את הבעיות במקרא, בראשית מאה ה XX, התגייסו החוקרים כי יכול להיות שלארכיאולוגיה יהיו פתרונים. הארכיאולוגיה יכולה להוכיח איזו גירסה במקרא היא נכונה. שאילה הדיוק בארכיאולוגיה לטובת המקרא. הארכיאולוגיה מגויסת על מנת לפתור בעיות בטקסט המקראי. מה עושים? צריכים לקחת את אתרים שמספרים בתנ"ך על הכיבוש, לבדוק אחד אחד ולראות באיזו מידה הם מתאימים, וניסו לראות לטובת מי האתרים

מראשית המחקר הארכיאולוגי חקרו ביריחו. אנשי גישה הכיבוש: חיפשו את חומות אבל לא מצאו חומות מסיביות ומרשימות שהתמוטטו בכל צורה שהיא. בשנות ה- 50 כאשר קתלין קניון חוקרת ביריחו פרסמה מאמר שנאמר שבתל יריחו אין שרידים מאוחר משנת 1500 לפנה"ס גם לא קרמיקה. 300 שנה יותר מאוחר זה הרבה זמן, כלומר, אין שרידים מתקופה הברונזה המאוחרת.

בדקו אתרים נוספים. בדקו את עיר ערד, המקום הראשון שניסו לכבוש על מנת להכנס לארץ מאזור הדרום. על יד אתר ערד מתקופת הישראלית יש עוד אתר נוסף אבל שמנה 3000 לפנה"ס, ברונזה הקדומה. כלומר, אין בערד שרידים מאותה תקופה.

אתר נוסף על יד רמלה, חרבה בית אל. היא מזוהה עם העי. אתר ענק, חרבה מאוד גדולה, חפרו במקום וזמנה 3000 לפנה"ס. גם כאן אין שרידים מתקופה הברונזה המאוחרת.

מה אמרים אנשי הגישה הכיבוש? אתרים אינם מזוהים נכון, כלומר, אולי האתר ערד או בית אל היו במקומות אחרים. ביריחו הזיהוי הוא בטוח. אפשרות שניה בתנ"ך יש סיפורים אטיולוגיים (חקר הסיבות, סיפור אטיולוגי יכול להיות אמיתי מבחינה עובדתית והיסטורית, או בידיוני, ויכול אף להיות עירוב של עובדות אמיתיות ובידיון). אנשים רואים תופעה בשטח ומדביקים לה הסבר, כלומר, רואים גל אבנים ואומרים אלו אבנים ש… סיפור. רואים עיר הרוסה, ושואלים מי השאיר את החרבה הזאת, אז אומרים בטוח מתקופת יהושע. האטיולוגיה מסביר את הסיפור בעת העתיקה, התנ"ך לפעמים מוסיף עד היום הזה.

אולברייט היה תיאולוג, חוקר מקרא, ולפי דעתו הארכיאולוגיה יכולה לתת מענה ומגיע לארץ ישראל בשנת 1928, מחפש תל קטן שניתן לחפור אותו, הוא מכניס את השיטה לחפירה לפי רבעונים, מגיע לתל בית מרסים. אם הסיפור המקראי נכון צריכים למצוא תל מאותה תקופה, עיר כנענית, שרואים סימנים שרפה. חופר את אתר בצורה מאוד יסודית. כל מה שהוא מוצא מתאים לתיאוריה שלו, העיר נהרסת סביב שנת 1200 לפנה"ס, יש מעל חורבותיה ישוב התנחלות, אחר כך ישוב פלשתי ולאחר מכן עיר מממלכת יהודה. יש כיבוש אלים ומה שנאמר בספר יהושע נכון.

אתר תל בית מרסים:
http://www.bibleage.com/site/beit_mirsim.html

כאשר ידין מתחיל את החפירות בשנות 1954 מחליט לחפור בחצור, בעיקר העיר הכנענית וישראלית. רואה קיר ישראלית וחופר, מוצא שרידים לארמון כנעני שרפו על היסוד, הזמן ע"פ הקרמיקה בערך 1230. גם מתאים לסיפור המקראי. שנים לאחר מכן מגיע חוקר אמנון בן-תור ומגלה ארמון כנעני, מבנה אדיר. המבנה נשרפה בצורה אדירה שאבני הבזלת התפוצצו. עדויות מהשרפה הן מרשימות, אולי היו מחסני שמן. אין ספק שחצור נהרסת לפני ה- XIII  בשרפה אדירה.

"וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא, וַיִּלְכֹּד אֶת-חָצוֹר, וְאֶת-מַלְכָּהּ, הִכָּה בֶחָרֶב: כִּי-חָצוֹר לְפָנִים–הִיא, רֹאשׁ כָּל-הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה. וַיַּכּוּ אֶת-כָּל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-בָּהּ לְפִי-חֶרֶב, הַחֲרֵם–לֹא נוֹתַר, כָּל-נְשָׁמָה; וְאֶת-חָצוֹר, שָׂרַף בָּאֵשׁ. וְאֶת-כָּל-עָרֵי הַמְּלָכִים-הָאֵלֶּה וְאֶת-כָּל-מַלְכֵיהֶם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ, וַיַּכֵּם לְפִי-חֶרֶב–הֶחֱרִים אוֹתָם: כַּאֲשֶׁר צִוָּה, מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה. רַק כָּל-הֶעָרִים, הָעֹמְדוֹת עַל-תִּלָּם–לֹא שְׂרָפָם, יִשְׂרָאֵל: זוּלָתִי אֶת-חָצוֹר לְבַדָּהּ, שָׂרַף יְהוֹשֻׁעַ."

הויכוח המקראי ארכיאולוגי. הגישה הניה. ההפך, התנחלות שקטה. היה שקט אבל לא לאורך זמן.  היא מתחילה אצל חוקר מקרא גרמני אלברכט אלט שפעל בסוף מאה ה- 19, בראשית מאה ה- 20. פרסם מאמר בשנות 1920 שנקרא החלוקות הטריטוריאליות של ארץ כנען ובו נאמר שאם מסתכלים על אזור מסוים ורואים איך הישובים מאורגנים, לא כל כך משתנים, אפה שיש הרים וישובים זה משהו יחסית קבוע. אם משתנה התמונה זה אומר "דרשינו". היישובית תמיד מדברת על יציבות. האם לבדוק מה שכתוב בתנ"ך או לא מכיוון שכל אחד יכול לחשוב ויש לו דעות שונות לכן צריכים לחקור/לבחון בגישות חוץ מקראיות ועצמאיות. המתודה שהוא מציע זה לבדוק מיקום הישובים. איך נדע? לא מתוך המקרא. הוא מתחיל מה קרה בארץ כנען לפני הכיבוש והתנחלות ומה קרה לאחרי.

אם לוקחים את המפה של ערי הממלכה בארץ כנען. מערי מדינה עצמאיות לממלכת יהודה וממלכת ישראל. זה שינוי גדול ומשמעותי, במקום עיר יש מדינה ברצועה ההר המרכזי. השינוי הזה תוך 200-300 שנה, איך התרחש? לא היה התנגשות בניהם, ערי מכשור החוף נשארו כעניות ואחר כך פלשתיות. מה עושה עם ישראל כאשר נכנס לארץ כנען? מתיישבים באזורים בלתי מיושבים של ארץ כנען, באזור ההר ולא בתוך ערי ממלכה הכנעניות, עם הזמן כאשר היו יותר חזקים השתלטו על ערי הממלכה הכנעניות והיו אזורים שאף פעם לא היו תחת שלטונם. על סמך הניתוח מיקום הישובים מגיעים למסכנה שעם ישראל לא מתאבק עם העם הכנעני, לא כובש את ערי הממלכה אלא נכנס ועושה התנחלות שקטה. בשנות 1950 יוחנן אהרוני מחליט לעשות את הדוקטורט על אותו נושא. לצורך כך צריכים למצוא באזורים הלא מיושבים של ארץ כנען צריכים למצוא שרידים של התיישבות הישראלית ועוד ערי הממלכות הכנעניות קיימות. באותו זמן אזור הרי יהודה ושומרון לא נמצאים בשטח מדינת ישראל ולכן הולך לגליל העליון ועושה סקר ארכיאולוגי, רושם את השרידים ומסמן  במפה. הוא רואה שבזמן שחצור היה בשיא פריחתה בהרים של הגליל העליון יש ישובים קטנים שהוא מגדיר כישובי התנחלות, כניסה במצפה חרשים, בעלי אופי אחר ולא אופי כנעני.

אחרי מלחמת ששת הימים בשנת 1967, מגיסים כל מי שלמד ארכיאולוגיה לצבא ועושים סקר גדול באזור באר שבע עד עמק יזרעאל, כלומר, כל אזור יהודה ושמרון, אזור המרכזי של התיישבות הישראלית. התוצאות היו מפתיעות. באזור בין הרי חברון להר הגלבוע בתקופה הכנענית היו כ- 50 אתרים קטנים ובתקופת ההתנחלות נמצאות שרידים בכ- 250 אתרים. העוצמה והכמות בהתיישבות באזור ההר המרכזי אין ויכוח בתקופה בין שנת 1200-1000 לפנה"ס.

בחפירות נוספות מסתבר שערי ממלכה כנעניות שונות היום ניתן לתארך יותר מדויק מתי נהרסו וזה היה בטווח של 150 שנה. שוב, תהליך איטי של השתלטות על ערים הכנעניות ולא על ידי כיבוש אלים ובזמן קצר.

כנען בתקופה הברונזה המאוחרת. חורבן ערי הממלכה:
מגידו 1140, לכיש 1150, חצור 1270, אפק 1230, גזר 1207, בית שאן 1150

מגידו נהרסה ונבנתה מחדש שלוש פעמים באותה מתכונת עד שבפעם השלישית נבנתה אחרת, כלומר, התושבים חוזרים ובונים אותו דבר, בפעם השלישית יש התיישבות ישראלית.

לכיש היא עיר כנענית עד שנת 1150, יש ממצאים מצרים עד אותה שנה.

בבית שאן יש ממצאים של המלך רעמסס השלישי עד אמצע מאה ה- XII לפנה"ס.

אפק נהרסת בשנת 1230

גזר כנראה בשנת 1207 לפי מצבת מרנפתח

השאילה היום היא לא מתי נהרסו אלא גם מי הרס אותם. יש שלושה אפשרויות לכוח ההורס, בני ישראל, המצרים כי האימפריה נמצאת כל הזמן בנסיגה ויכול להיות שכאשר הם עוזבים גם הורסים את הערים, במכתבי עמרנה מספרים כל הזמן איך נלחמים אחת עם השניה ערי הממלכה הכנעניות, יכול להיות שכאשר אנשי מצרים עוזבים אז הורסים אחת את השניה.

עם ישראל משתלט על רצועה ההר המרכזי והתוצאה היא שמוקמות ממלכות לאומיות לאומת ערי הממלכה הכנעניות שממשיכות להתקיים במכשור החוף.

ע"פ המחקר הארכיאולוגי הגישה של התנחלות השקטה מתאימה יותר מאשר הגישה הכיבוש האלים.

שהיתה במשך שנים שגויה במחלוקת מנקודת ראות המקראית. יש פרשנות וחילוקי דעות על מה מתרחש באותה תקופה. הקושי בהבנה נובע כמעט מחוסר טקסטים בן הזמן, מקורות ראשונים. בתנ"ך יש הרבה אידיאולוגיה ואינו מקור ראשוני ויש בו הרבה סטירות, דבר במקשה על הבנה מה באמת קרה. הניסיון מבראשית מחקר מגייסים את ארכיאולוגיה על מנת להוכיח את התיאוריות השונות. התוצאה היתה התפתחות של שלוש גישות מרכזיות: גישה הכיבוש האלים, הגישה ההתנחלות השקטה, הגישה הסוציולוגית.

בשנות 1980, בעקבות מחקרים הסוציולוגית ואנתרופולוגים שקשורים לתרבויות הנוודיות במקומות שונים בעולם, שבוחנים את הדרך שבה חברות נוודיות עוברות לישובי קבע, כמו הבדואים. נקודת המוצא אינה התנ"ך.

שתיקת העולם המדעי לאחר חשיפת המזבח ליד שכם
http://emet1.com/?page_id=63

המשך אור חדש על ההתנחלות הישראלית
http://reutt.ath.cx/forum/index.php?action=printpage;topic=616.0

מנדנהול, חוקר בריטי, פירסם מאמר האם היו הישראלים המוקדמים נוודים פסטוראליים? נוודות חצי עונתית, מדי שנה עושים מעגל נוודות למגדלי צאן בעיקר למרחקים קצרים. אם לוקחים את המאפיינים של החברות אלה ומשווים עם ההתנחלות עם ישראל אפשר לראות הרבה דמיון.

מתי באזור מסוים יש חברה נוודית? ומתי חברה נוודית מתיישבת ומתי נודדת?

גוטוולד, חוקר גרמני, כתב ספר השבטים של אדוני. לוקח את תיאוריה של תהליכים של התיישבות ונדידות ומשווה אותה לתהליכים שעובר בני ישראל ובעיקר בתקופת הכנענית.

התיאוריות הן שונות מכל מה שלמדנו על תולדות עם ישראל. על מה הם מתבססים? הם מכירים תעודות ממקומות שונים. התעודות מזכירות אנשים שהכינוי שלהם הוא ע'פירו.

מי הם הע'פירו?

הגדרה חברתית (לא אתנית), הכינוי ע'פירו מתייחס לגרים שאינם בנו מקום.

ע'פירו הוא כינוי לאנשים שנפלטו ממסגרת החברה הממוסדת כגון, עבדים שברחו מאדוניהם, אנשים שלא יכלו לשלם חוב, אנשים שלא הייתה להם זכות ירושה ואין להם ממה להתפרנס, אנשים שעוזבים את משפחה. אנשים אלה לא יכלו לחיות במסגרת החברתית של ערי הממלכה הכנעניות וחיו באזורים הבלתי מיושבים, בעיקר בסְפָר המדבר, באזורי השוליים של ערי הממלכה. הם לא יכולים לחיות לבדד ולכן התארגנו בחבורות (יש קשר חברתי אבל לא קשר דם, כלומר, זה לא משפחה) שגיבשו לעצמן כוח צבאי וחיו בעיקר משוד וביזה באותן ערים כנעניות. פורעי החוק, תופעה חברתית זו רווחה בתקופה הכנענית והייתה כרוכה בבעיות ובקשיים.

קיימות תעודות משנת 1700-1800 לפנה"ס באתרים שונים, סוריה, מסופוטמיה, ומזכירים, למשל חוזה מכירה, אני מכרתי שדה ל… הע'פירו. בעברית יש את מושג גר ותושב, כאשר אברהם הבינו רוצה לקנות את מערת המכפלה ובה ואומר

 גר ותושב אנכי עמכם, תנו לי אחוזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני

המילים "גר ותושב" נשמעות כסותרות זו את זו. גר הוא חיצוני לחברה. התושב הוא חלק ממנה. אברהם צריך רשות לקות אדמה באזור שאינו בתחומו. אין לו זכויות כמו אזרח ממלכת חברון באותם ימים. היה מעמד חברתי בעת עתיקה של אנשים שהוגדו כגרים. אנשים שלא היו בני המקום ושייכים למסגרת החברתית הם נחשבו כגרים, היו להם זכויות מוגלות. המושג הע'פירו מתייחס לקבוצות אנשים שהמושג מגדיר את המעמד החברתית שלהם.

יותר מאוחר, בזכות התעודות המצריות, מלך מגידו כותב "אני שומר את השדות מאויב הע'פירו". מלך ירושלים כותב "נא לשלוח עשרה חיילים כי הע'פירו מאיימים אלי". במחצית השניה של אלף השני לפנה"ס, בתקופה הברונזה המאוחרת יש בעיה חברתית בארץ כנען, יש קבוצות של אנשים שמחנים ע'פירו, שמאיימים על המערכת החברתית של ערי הממלכות הכנעניות.

 שני מקרים, דוגמאות או דמויות של אנשים מהתנ"ך שמתאימות מה זה ע'פירו. הראשון הוא יפתח הגלעדי, השופט. לפי המתואר בספר שופטים, פרקים יא-יב, היה יפתח בן אישה זונה ולכן גורש מנחלת אביו. לא היה לא זכות ירושה ולכן האחים שלו מגרשים אותו מהבית. הוא אסף סביבו "אנשים ריקים" (יא,ג) וישב בארץ טוב. כאשר נלחמו עמון בישראל, ראו זקני ישראל שאין מנוס מלהזעיק לעזרה את יפתח, וקראו לו שיובילם במלחמה. בעצם רצו את הצבא הפרטית שלו. בתחילה נטר להם טינה, אך לבסוף הסכים, בתנאי שיהיה להם לראש. בתום משא ומתן קצר עם בני עמון, בו גולל יפתח את האירועים ההיסטוריים המוכיחים כי הארץ שייכת לעם ישראל, יצא יפתח למלחמה והביס את בני עמון תבוסה מוחצת, כמאמר הכתוב, "מכה גדולה מאוד" (שופטים יא 43).

הדמות השניה שמתנהגת כמו ע'פירו היה דוד המלך. סיפור מעלליו של דוד במהלך התקופה שבה ברח מפני שאול מזכיר במידה רבה את תופעת הע'פירו. דוד ואנשי גדודו מזכירים בהתנהגותם ובנדודיהם את תופעת הע'פירו.

במהלך נדודיו דוד מקבץ אליו גדוד לוחמים המורכב מבני משפחתו ו"כל איש מצוק וכל איש אשר לו נשא וכל איש מר נפש" (שמ"א כ"ב 2) בעזרת גדוד זה הוא מכה בפלשתים, מתגרה בשאול, מציע להגן על גוזזי הצאן של נבל הכרמלי ומציע את שירותיו הצבאיים לאכיש מלך גת. כך הוא דואג לאנשיו למזון ולאספקה.

אומרים גוטוולד ומנדנהול שחוקרים תהליכים של התיישבות והתנוודות, הם בוחנים את תולדות ארץ כנען ואת תולדות ההתנחלות הישראלית ואומרים, לשכוח ברגע סיפור התנ"ך ולהסתכל לעובדות הסוציולוגיות. אם בודקים מה מתרחש בארץ כנען בתקופה הזאת, לא מדברים על קבוצה שמגיע מן המדבר, מצרים אלא שבכנען מתרחש תהליך שבו חלקים של התושבים של ערי הממלכה הכנעניות נוקשים את הערים האלה ועוברים לאזורי השוליים. למה, מה הסיבה? אם מסתכלים על הכלכלה באותה תקופה ורואים ערי הממלכה הקטנות יושבות תחת אימפריה מצרית שגובה מסים, שכל פעם שמלך מצרי יוצא למסע מלחמה צריכים לספק לו מרכבות ומזון לחיילים אז אפשר לראות ולהבין שהמצב הכלכלי בכנען מאוד בעיתי, הרבה אנשים נקלעים בקשיים ועוזבים את הערים. האוכלוסייה שתתיישב בהרים, אזור לא מיושב, הם פליטים של ערים כנעניות שבוחרים מבני עמו, מארגנים בחבורות ולעט לעט מתגבשים במה שאנו נקרא בימים עם ישראל.

מוצא ישראל הקדום מן האוכלוסייה האוטוכטונות בכנען
צמיחת ישראל אופיינית לתהליכים ארוכי טווח של התנחלות והתנוודות לסירוגין
קריסת המערכת הנענית-מצרית בסוף האלף השני לפנה"ס הזרז החברתי כלכלי לתהליך התנחלות (תהליכים דומים מתרחשים ברחבי הלבנט)

אזור הנגב הצפוני עד היום ניתן לראות תקופות שהוא מיושב ותקופות שלא. אז מה קרה? רואים תהליכים, כאשר השלטון מרכזי יש עניין אז אנשים מתיישבים בו, כאשר יש קשיים כלכליים או בצורת אז עוזבים את האזור או מספר תושבים מבאר שבע עוברים לחיות חיים נוודות. התהליכים אלה של התיישבות והתנוודות לסירוגין במשך ארוך אפשר לראות תקופות. התושבים לא נעלמים, ממשיכים להתקיים אולי בצורה שמשאירה פחות שרידים ארכיאולוגים. ע"פ החוקרים בין השנים 1200-1000 מתקיים תהליך של התנוודות של אוכלוסיה שנוטשת את הישובים העירונים בגלל סיבות כלכליות, עוברת לאזורים בלתי מיושבים ובתהליך ארוך החבורות הלא שלא היה קשר דם קודם מתאחדים וממצאים דת חדשה, דת אדוני. הדת היא הדבר המשותף והמאפיין שלה בשונה לכל הדתות האחרות באותה תקופה יש בה מרכיב סוציאלי. הדבר המונוטאיסם כבר היה קיים קודם, המרכיב החדש הוא הדאגה לגר, יתום, אלמנה, המרכיב החברתי כמו לא תרצח, לא לגנוב. בסיכום: בראשיתו של עם ישראל הוא נוודים כנענים שבורחים מבתיהם, שולי האוכלוסייה הכנענית, שמארגנת בעם חדש שיש לו מרכיב של אלוהות מיוחדת ודואגת לקשיים של החברה.

מאוד קשה לקבל שעם ישראל מגיע מ פורעי החוק כנעניתיים. הסיפור המקראי, חלק גדול מתולדות עם ישראל נכתב בסוף בית ראשון ומבטא את האידיאולוגיה של מלך יאשיהו מלך יהודה.

איזה עם ממציא לעצו היסטוריה שבה מוצאו ממסופוטמיה ובשלב השני מהתפתחותו הוא ממצרים וכל הזמן יש איסור לבוא במגע עם הכנענים. מי יכול לעשות דבר כזה לעם שחי בארץ כנען? רק מי שרוצה להתרחק מתולדותיו ממקום שבו הוא נמצא.

בסיפור המקראי יש שאילות שאין תשובות, כמו למשל, שכם אף פעם לא נכבשת, עיר כנענית מאוד חשובה, היא קיימת, מה היה הקשר?

מה יכול להיות המבחן הארכיאולוגי? אם האוכלוסייה היתה של נוודים שמתיישבים או של תושבי ערים הכנעניות שהתיישב והתנוודו בתקופות, היה צריך לצפות שהתרבות החומרית תהיה מאוד דומה לתרבות הכנענית. אם הם באים מערים כנעניות ואחר כך בונים בתים, עושים לעצמם כלי חרס וכולי, מצפים שיהיה דומה לעולם הכנענית.

הבתים שלהם שונים, בית ארבע מרחבים, הבית הישראלי, הוא איננו דומה לבתים הכנענים. יש להם מסורת בניה אחרת. אין בתים דומים במקומות אחרים. הקרמיקה ב- 90% היא דומה לקרמיקה הכנענית. בסיכום: יש מרכיבים כנענים בתרבות הישראלית אבל האיזה מידה?

מה מאפיין ישוב התנחלות.

1 ) בית ארבעת המרחבים מורכב מארבעה חדרים. שלושה מהם מלבניים ושווים בגודלם. הרביעי, מלבני אף הוא, תוחם את השלושה ואנכי להם. המעטפת החיצונית של המבנה היא מלבנית בדרך כלל או ריבועית בחלק מהבתים. במבנים מלבניים, היחס בין הצלעות הארוכות לקצרות הוא כמעט שווה, ללא קשר לגודל או תפקיד המבנה. ההפרדה בין שלושת החדרים המקבילים התבססה בדרך כלל על עמודים בלבד. החדר הרביעי, האנכי, הופרד באמצעות קיר מלא.

הדעות חלוקות באשר לתכלית של הבנייה בצורה זו. חוקרים רבים קובעים שסידור זה הוא פונקציונלי טהור: החדר האנכי השמאלי היה אזור עבודה, שבו מוקמו התנור והאובניים, ובו אוחסנו חומרי הגלם להכנת המזון. החדר האנכי המרכזי היה ללא גג ושימש כחצר, ואילו החדר האנכי הימני שימש כאזור אכילה. החדר האופקי שימש לשינה.

יכול להיות שלבית היו שתי קומות ואז החלוקה שונה. כל בני משפחה ובעלי החיים חיים בבית שהיה מאוד גדול. המשפחות גם היו גדולות. יש מספר הצעות של איך הביתים היו בנויים.

בית ארבעת המרחבים: זוהי צורת בנייה, שלא מוכרת לפני תקופת הברזל. טיפוס הבנייה הזה נעלם לאחר חורבן הבית הראשון, כלומר, זהו טיפוס אופייני לתקופת הברזל. כל הבתים באותה תקופה מאוד דומים. אתר בשילה היתה באותה תקופה ההתנחלות המרכז הרוחני, פולחני של עם ישראל. כאשר חפרו רצו למצאו את המשכן. היה מוקף סוללה הפר מתקופת הברונזה התיכונה. בתקופה הברזל מתחילים לבנות בתים ובונים אותם בשוליים של התל, על הסוללה, כאילו חופרים בתוך הסוללה, כלומר, במדרון. גם בתוכנית הבסיסי ניתן לראות בתים ארבע מחרבים.

אתר:
www.mkm-haifa.co.il/schools/davidy/proyectim/bible/culture/house1.htm

 

תכנית היישוב בעזבת צרטה. במרכז האתר בית ארבעת המרחבים הגדול. סביבו עשרות ממגורות חפורות ששימשו לאגירה. במעגל החיצוני בתי מגורים קטנים יותר.

2) היעדר עצמות חזיר באתרים אלה (באתרים המזוהים כפלשתיים נמצא אחוז גבוה במיוחד של עצמות חזיר, ובאתרים שמזוהים כפניקיים  כנעניים שיעור עצמות החזיר שנמצאו היה רגיל, כלומר אופייני לאירופה באותה תקופה).

3) כדים גדולים המזוהים עם העם העברי – קנקני שפת הצווארון הם כלי אגירה של שמן, יין, גרינים. בסיסם של הכלים אינו שטוח כדי שיהיה נוח להניחם על גבי האבנים לבישול או להטמינם באדמה. שפתם בולטת כדי שיהיה נוח להרימם מעל הראש.

בתל שילה מצאו כמות מאוד גדולה של קנקנים. הקנקנים הם שרידים שנשארו כשרוב האתר נשדד. רובם הגדול נמצאו בחצר הכוהנים מונחים על גבי מדפים. הכלים השבורים בחלון מסומנים בנקודות הם מיוחדים לשבט מנשה. לא נמצאו כמותם במקומות אחרים. ע"פ החוקים אין פרופורציה, יחס בין גודל של הבית או תל לבין כמות הקנקנים שנמצאו. אותם קנקנים ישראלים לא מוצאים באתרים כנענים אבל קנקנים כנענים כן נמצאים באתרים ישראלים.

אין כלים ממקומות אחרים, מעט כלים, דלים, פשוטים, מצביע על חברה מאוד פשוטה.

4) היעדר כתובות וכיתובים.

 

5) תרבות חקלאית. ממגורות חפורות ששימשו לאגירה.

תמונות:
http://telem-pub.openu.ac.il/users/yuvalga/10140/10140_9_A/index.htm

האם ניתן להאפיין את הפולחן ואם הוא שונה מפלחן הכנעני? האם בתקופה הישראלית ניתן לדבר על מקומות פולחן?

הממצא הכי מסקרן הוא בהר עיבל, אזור שכם. האתר התגלה בשנת 1980 במסגרת סקר העתיקות ביהודה ושומרון, שנערך על ידי מחלקת העתיקות אז, היום רשות העתיקות. במקום האתר התגלה גל אבנים גבוה במיוחד. בחפירות שנערכו בו התגלו על דיד אדם זרטל ואנשי צוותו ממצאים המעידים לכאורה כי היה במקום אתר פולחני. בצילום אוויר ניתן להראות רחבה גדולה עם מבנה באמצע. החצרות נמצאו שרידים ועצמות. ע"פ החוקרים המבנה הוא מזבח ומקשרים אותו לספר יהושע. בספר מסופר שיהושע לפני שיוצא למלחמה בדרום עולה להר עיבל ומקים בו מזבח על מנת חדש את הברית עם אדוני. מעט הממצאים שייכים לתקופת הברזל א. לכן צריכים לקבל לפחות חלק מן טקסטים המקראיים כאמינים לגבי תקופת הכיבוש וההתנחלות. (ספר עם נולד). לא נמצאו מקומות דומים בארץ

ישנם חוגי ארכיאולוגים שלא מקבלים את המסכנות.

כאמור, רוב העצמות היו שרופות באש מדורה וחתוכות סמוך לפרקים. שריפה זו מעידה, כי הבשר לא נועד לאכילה אלא נשרף באש פתוחה (דהיינו, שלא בתנור). וכך אישרה ההתאמה הגבוהה לדיני הקורבנות במקרא, יחד עם הדמיון הרב של המבנה מבחינה ארכיטקטונית למזבחות הישראליים, את הדעה כי לפנינו אתר פולחני ומזבח מראשית תקופת ההתנחלות הישראלית. רוב העצמות היו כשרות לקורבן, עזים, כבסים, פרות אבל גם עצמות של יחמורים.

 

תרשים שחזור של המזבח בהר עיבל

אתר:
http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=926

אתר אחר שהתגלה, גם בשומרון בראש גבעה באמצע שום מקום, אתר פולחן חיצוני, שהוגדר כמקום פולחן פתוח. במקרא נהגו לכנות מקומות פולחן אלה "גבעה גבוהה". האתר הוא מתקופת ההתנחלות וננטש לאחר זמן קצר. פסלון עגל עשוי מברונזה, עגל נמצאים בכל העולם הקדום, צלמית שמבטא אלוהות זכרית.

גובה – 12 ס"מ. אורך – 18 ס"מ. תארוך – בערך 1200 לפני סה"נ. צלמית השור שמשה ככל הנראה כסמל לפריון בפולחן מימי השופטים, באזור שהיה בנחלת שבט מנשה.

אתר:
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11123&kwd=6050

מקטר הוא כלי פולחני להבערת קטורת מבזלת. יש לו חלונות ובחלק העליון יש לו קערה. כאשר מתחמם מוציא ריח טוב. היו שמים אותם בבתים ובמקדשים. חלקם עם דמויות.

בכלי הפולחן לא היו הבדלים גדולים בין הדתות.

דגם בית אדוני מחרס, עם שני עמודים שנמצאים בקידמתו, נמצאו באתר כנעני. דגמי בתים ממסופוטמיה ומן הלבנט, חלקם נושאים סמלי אלוהויות מסוימות, התקיימו כבר באלף השלישי לפני הספירה, ונהוג לראותם כמייצגים את ביתם של האלים. הדגמים הוגשו כנראה כמנחות לאלים במקדשיהם, או נשמרו בבתים למטרות פולחן פרטי או שהונחו בקברים.

התוכנית היחידה שמתאימה למקדש שלמה, בתיאור לה, הוא מקדש שנמצא בסוריה. אין יחידות במבנים של המקדשים, חפצים וכלוי.

  

דגם מקדש, אזור הר נבו, עבר הירדן, התקופה הישראלית II
המאה ה-9 – המאה ה-8 לפני הספירה
חרס, גובה: 29 ס"מ רוחב: 31 ס"מ

דגם מקדש זה, שנמצא בעבר הירדן, ואחרים דומים לו מארץ ישראל, משקפים בבהירות את המסורת האדריכלית של מקדשים כנעניים-פניקיים. החזית הרחבה מזכירה את הכניסה למקדש שלמה, שבה עמדו שני עמודי ברונזה שעמדו חופשיים, שכונו 'יכין ובועז' (מלכים א ז ; 21)

באחת הממגורות שסביב הבניין המרכזי בעזבת-צרטה התגלה אוסטרקון בן למעלה מ-80 אותיות מן המאה ה-12 לפני-הספירה. באחת משורותיו מצוי האלפ-בית בן 22 האותיות – הקדום ביותר המוכר בכתב פרוטו כנעני. השורות האחרות הן תרגילי כתיבה

אוֹסְטְרָקוֹן, פירושו שבר של כלי חרס. בארכיאולוגיה מכנים כך שברים של לוחות וכלי חרס שעליהם נהגו לכתוב ולצייר בימי קדם. הכתיבה נעשתה על ידי חריתה או בדיו. כתבו עליהם רשימות שונות, תעודות ומסמכים ואף מכתבים אישיים.

סיכום: מה שמאפיין את התקופה יש תהליך התיישבות ממושך ובקביל ירידה של ערי הממלכה הכנעניות. הדגם ההתיישבות שונה, ישובים קטנים באזור ההר שלא היה מיושב במשך 200 שנה. לאחר מכן מקימים ערים. יש דמיון ארכיטקטוני, מחנה משותף, תרבותי של בתים אבל אין ביצורים, אין מבנה ציבור, אין היררכיה חברתית, כל הבתים מאוד דומים. החברה בשלך זה עדין מאוד שיווני. כאשר מקימים ממלכה אז יש מלך, אנשים עשירים. ממגורות ביתיות שמצביע על משפחות ולא על ארגון חברתי אחר. מתכנים הפולחנים הפתוחים, קרמיקה מאוד פשוטה. במילים אחרות חברה מאוד פשוטה.

מה קורה אחר כך? איך פתאום מתוך מערכת התנחלות מגיעים לאימפריה הגדולה של דוד המלך ושלמה.