התקופה הברונזה הקדומה

תקופה: 3300 – 2200 לפנה"ס

בתקופה מתרחשים שלושה תהליכים מאוד דרמתיים, מהפכות: תרבותית, חברתית וטכנולוגית.

טכנולוגי. מתחילים לייצר חפצים שעשויים מברונזה. למה מהפכה? מכיוון שכלים מנחושת לא היו טובים יותר מדי. היו רכים ושבירים. נזק חדש שכולל בערך 10% דיל ונקרה ברונזה. הוא יותר חזק. מי המצאי אותה ואפה? נחושת יש בארץ אבל אפה יש בדיל? בתאילנד. נתיב סחר הבדיל. איך ואפה עשו את הקומבינה, היו לאנשים נחושת והוסיפו בדיל. איך יצא את הרעיון? זה מהפכה טכנולוגי מאוד משמעותית. המחרשות מברונזה יותר יעילות, יכלו לחרוש  יותר עמוק ושינה את החשיבות. כלי הנשק. גם מביא עליה ברמת החיים.

תרבותי. בראשית הכתב הוא באזור מסופוטמיה בתרבות השומרי. שומר הוא שמו של אזור הנמצא בדרום ארם נהריים אשר בדרום עיראק המודרנית. לדעת החוקרים, התרבות השומרית היא אחת התרבויות הראשונות בתולדות האנושות, אם לא הראשונה שבהן. לפי ההנחה המקובלת, ראשיתה של תרבות זו בסביבות שנת 4,000 לפנה"ס. שומר הייתה מחולקת בין ערי-מדינה שנלחמו באופן תדיר האחת עם האחרת. בין הערים הראשיות אפשר למנות את אוּ‏ר (שמוזכרת במקרא כ"אור כשדים"), ארך (אורוכ) ולגש. לתרבות זו מיוחסות כל ההתחלות של ציוויליזציה מתקדמת שעתידות היו לשמש כבסיס לתרבות המערבית: המצאת הגלגל, כתב היתדות, מדע, בתי משפט ועוד.

בערים יש מחסנים שנמצאים בתוך המקדשים. במחסנים צריכים לדעת מה נכנס ויוצא ממנו. בהתחלה רשמו קוים אבל מהר מאוד התחילו עם שיטה שמבטאים רעיונות. כתב היתדות. למשל האנשים צירו בית והיה המילה בית. כך מתחיל הסימנים הראשונים. חומר גלם הוא בוץ. הסימנים העתיקים ביותר נקראים פיקטוגרמות. זה היה אומנות. כאשר הם לא הספיקו על מנת לבטא רעיונות אז מתפתח מערכת תוספת של סימנים, הם נקראים אידאוגרמה. דוגמה הכף יד שמופיע בכבישים זה אידאוגרמה. כאשר יש גם אלמנטים של שמיעה, פונטי נקרא פונוגרמה.

  לוח בכתב השומרי

המושג של בירוקרטיה הוא מאוד חיובי כאשר מתייחסים לארכיאולוגיה כי חברה בירוקרטית בעת העתיקה היא חברה שיש בה מערכת שלטונית מסודרת, כתיבה, היררכיה חברתית.

במקביל למסופוטמיה מתפתח גם במצרים כתב מצויר שנקרא כתב חרטומים או הירוגליפי. יש קשרים בין שני חלקי העולם של אותה תקופה.

במסופוטמיה לקחו קבוצה של סימנים של משולשים ורבעונים, כל קבוצה של סימנים זה מילה, הוא נכתב לרוב על טבלאות חרס רך באמצעות מקל שיצר את צורות ה"יתד". טבלאות החימר נשרפו והוקשו על מנת ליצור כתב קבוע או מוחזרו לשם כתיבה נוספת, במידת האפשר.

   דוגמה כתב יתדות

במסופוטמיה ומצרים מתחילים במקביל לכתוב על תולדות העולם, כרונולוגיה מוחלטת. היסטוריה ומיתוסים. מיתולוגיה.

פלטה לוח השחיקה של נערמר. הוא מספר ארוע. בפלטה מתוארת סצינת כיבוש מצרים התחתונה על מלך מצרים העליונה, אך אין עדות ארכיאולוגית למהלך צבאי חד, אלא להשתלטות איטית והחלפת התרבות החומרית ( קרמיקה / כתב / ידיעות טכנולוגיות) של מצרים התחתונה בזו של העליונה. לא מדובר בהכרח על תיעוד היסטורי של אירוע ממשי – תפקיד המלך הוא איחוד מצרים "מאחד שתי הארצות". תחילת מלכות פרעה במצרים עד כיבוש היווני. חשיבות הפלטה היא בהופעה משלושת של ראשית הכתב, הקאנון המצרי ותופעת איחוד מצרים. על מנת לנהל ממלכה גדולה יש צורך בתיעוד, רישום ובירוקרטיה, על כן גם כמובן צריך כתב. הקובע מסמל את מצרים התחתונה.

     

לוח השחיקה של נערמר

במצרים הכתב נשמר לאומת זאת במסופוטמיה חל שינוי בכתב היתדות.

מהפכה העירונית. לא כולם חקלאים. הישובים נמצאים באורך הנהרות כ- 4000 דונם שטח, זה מאוד גדול. גרים בהם אלפי אנשים. זה מהפכה חברתית מאוד גדולה. לא כפרים קטנים שמנוהל ע"י ראש השבת, שייך.

נושא העירוניות. תחילת הקונספט של העירוניות ובגלל זה תקופת הברונזה הקדומה שרבים הארכיאולוגים שטוענים שזאת ראשית העירוניות בישראל. בכל מקרה הנסיון להגדיר עיר הוא אחד הניסיונות הכי ותיקים במחקר האנתרופולוגי,היסטורי,ארכיאולגי היו מספר חוקרים במהלך המאה הקודמת שניסו לתת את הקרירטיונים שלדעתם אמורים לאפיין עיר בזמן העתיק, המוביל והמפורסם שבהם הוא גורדון צ'יילד האנתרופולוג האוסטרלי המרקסיסטי שנפטר בנסיבות טרגיות של גלגול רכבו מן הצוק. הוא נתן 10 קריטריונים או מונחים שלדעתו צריכים להכיל בעיר

1) גודל היישוב, מעל מספר עשרות דונם. 2) יחוד עסקי, מומחים. 3) ריכוז עודפי מזון. 4) בניה מונומנטלית. הזה קצת מטעה מדובר בבניה שפשוט קצת יותר גדולה ומרוכזת מבניה דומסטית רגילה. 5) היררכיה חברתית, שכבה שלטת. מבנה שילטון וריכוזיות. חברה דמוקרטית היא חברה מפותחת. 6) שימוש כתב. 7) התפתחות מעדית, מתמטיקה, לוח שנה. 8) אומנות. 9) מסחר, יבוא מוצרי מותרות. 10) סולידריות ארגונית, תלות הדדית.

עם השנים התברר שהקריטריונים שיצר צ'יילד פשוט לא תואמים ולא מתאימים לישובים שהתגלו בארץ ישראל כאשר הראשונים שבהם מתוארכים לברונזה הקדומה 2 ולכן הקריריונים הפכו למאוד גמישים. במיוחד כאשר נזכור שתקופת הברונזה הקדומה בישראל היא תקופה אנלפבתית אבל היא גם תקופה שמלאה באדמינסטרציה ומסחר בעזרת חותמות וטביעות חותם גליליות ואחרות כמו כן מאפיינים אחרים שמתאימים לישובים ולתכנון עירוני.

לפי אהרון קמפינסקי כאשר חוקרים אתרים יש לקחת בחשבון שלושה קריטריונים: 1) גודל הישוב, הוא צריך להיות פי 10 מיישובים בסביבה. 2) בניה ציבורית מונומנטלית. 3) תכנון עירוני מהתחלה.

לגבי החינוך היה בבית.

כאשר מדברים על ישובים עירוניים בארץ ישראל הם אתרים מאוד קטנים ביחס לערים בארצות אחרות. מגידו, תל אפק, לכיש, ירושלים. בממוצע 25 אנשים בכול דונם. ב- 50 דונם יש 1000 אנשים.

התרבות המצרי היתה מאוד שמרנית ולא אפשרה חישודים, שמרו את הישן. היא לא היתה יכולה לעשות מעבר לעולם המודרני. כאשר פגשה את תרבות היווני אז היה הסוף שלה, קפאה ונגמרה. עלייתה ונפילתה של תרבות.

 

אף פעם לא היתה מדינה מסופוטמיה. היו באזור ממלכות שונות שלפעמים חלק מהם שלטו על כל המרחב הגיאוגרפי, כמו אשור, שומר, בבל.

במסופוטמיה, באזור הפרת והחידקל התפתחה תרבות של שני עמים שונים: השומרים והאכדים. השומרים הם העם בעל התרבות העתיקה ביותר הידועה במחקר; הם אינם שמים ומוצאם אינו ידוע. השומרים שכנו באזור הדרומי של מסופוטמיה, בארץ שומר, והגיעו לדרגת התפתחות תרבותית לא מבוטלת. כיום ניתן לראות במוזיאונים ברחבי העולם, חלק מכתבי השומרים בכתב היתדות שהצליחו לשרוד. האכדים, לעומתם, הם עם שמי שהגיע מצפון מסופוטמיה וכבש את שומר. עם הזמן נטמעו השומרים בתוך העם האכדי. בשלב מאוחר יותר נבנו על תרבויות עתיקות אלו שתיים אחרות – האשורים בצפון והבבלים בדרום.

האיזור הדרומי נקרא בתנ"ך בשם שִׁנְעָר, והצפוני – ארם נהרַיִים או אַשּׁוּר

הכובשים בימי מסופוטמיה לא השליטו את דתם ואמונתם על העם הנכבש, אלא קיבלו את דת המקור ואף שילבו בה את זו שלהם.

הדת השומרית-אכדית שונה מן הדת האשורית-בבלית. ההבדל המרכזי הוא שהשומרים והאכדים היו הרבה יותר פוליתיאיסטים ואילו האשורים והבבלים נטו לכיוון אמונה בפחות אלים ואפילו עשו כמה צעדים לקראת מונותיאיזם. האל העליון אצל האשורים הוא אשור ואצל הבבלים זהו מרדוך. בפועל, כיוון שמדובר באותו אזור גאוגרפי, ובתהליכים היסטוריים ארוכים, בעצם נוצרה במסופוטמיה תרבות משולבת של כל העמים האלו, עם פנתאון "מסופוטמי".

בירת ממלכת אשור, נינווה, נפלה במאה ה-7 לפנה"ס, אך האשורים המשיכו לעבוד את אשור, והעיר אשור המשיכה להתקיים. בבל נותרה עצמאית זמן רב לאחר מכן ושמרה על אמונתה ועל פולחן האל העליון מרדוך.

חלוקת תקופת הברונזה

תקופה	ציר זמן	מצרים
א ) ברונזה קדומה	3300-2900	שושלת א'
ב ) ברונזה ביניימית	2900-2650	שושלת א'-ב'	קדם עירוני
ג ) ברונזה תיכונה	2650-2350	שושלת ג'-ה'	עיור
ד ) ברונזה מאוחרת	2350-2200	שושלת ו'	בתר עירונית

בבראשית התקופה עדין אין ישובים עירוניים. אחל משנת 3000 לפנה"ס מתחילים לבנות ישובים ולכן התקופה נקרא קדם עירוני. בסוף התקופה הערים חללות להתקיים.

ממצאים ארכיאולוגים. על המפה ניתן לראות הרבה ישובים בהשפלה, הרים, עמקים. הם יושבות בתחתית של התל. בגלל שיטות המחקר,  לא מקלפים את כל התיל ולכן גם לא מגיעים לתחתית התילים. אי לכך מוצאים ממצאים במקומות מאוד מצומצמים. בחתך של התל או בשולים שלו. יש דוגמה מעניינת ובעייתית של עיר מתקופת הברונזה. הכלים וקרמיקה מאוד שונים מתקופת הקודמת. עיר ערד

תל ערד:
http://www.bibleage.com/site/arad.html

http://www.hacnanit.ybay.co.il/

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2902995,00.html

http://www.syt.co.il/showTrip.asp?id=384

http://www.archaeology-classic.com/Israel_H/Arad.html

כאמור ערד הקדומה הייתה עיר מבוצרת ומתוחמת בחומות אשר הקיפוה מכל עבר, להתרשם משני מגדלי השמירה ושני הפשפשים שנתגלו עד כה, ומכך להבין כי מדובר בעיר שהוקמה על פי תוכנית מתאר מדוקדקת אשר לקחה בחשבון את כל צורכי התושבים. יש בה גם מצודה אבל היא שייכת לתקופה הישראלית. שטח שלה 200 דונם. העיר איננה תל, היא נבנתה בתקופת הברונזה, מתקיימת כ- 500 שנה וננטשת. במשך השנים כיסה אותה אבק המדבר.

ארכיאולוגית רות עמירן חפרה את התל. לא נחפרה באופן מלא. אתר מאוד יוצא דופן. הוא יושב על קערה טופוגרפית. בדרך כלל התילים נמצאים בראש גבעת אבל כאן לא. החומה שוחזרה, שני קירות עם מילוי בפנים ועם מגדלים מרובעים ותומכים. הגובה היה יותר ממנה ששוחזר. כאן היתה מערכת מנהלתית רצינית, שהיתה מסוגלת לבנות עיר גדולה ולנהל אותה.

כניסה לעיר מרשימה, שער גדול שממנו יוצא רחוב ראשי אשר חוצה את העיר מצד לצד. כמעט כל הבתים היו, פחות או יותר, באותו גודל. הבתים היו מלבנים, מסביב לקירות היה ספסל שעליו היו כלי הבית כמו קנקנים. במרכז הבית היה אבן שעליו היה עמוד עבור התקרה. מגבלה גודל הבית הוא אורך קורות האץ שיכולים לשים בתקרה. עמוד באמצע מכפיל גודל הבית. אפה מביאים את האצים? הר חברון. לפי הארכיאולוג יהודה גוברין כי מדובר באבן ששימשה לצרכים פולחניים וזאת כיוון שאין היא מצויה תמיד במרכז הבית וכן בשל העובדה שרוחבו של הבית אינו מצריך עמוד תמך,הואיל והבית אינו גדול וניתן להניח בין קירותיו קורות עץ כדי שישמשו כגג לבית. האם היו לבתים חלונות? לא יודעים. מצאו מודל של בית מחרס ללא חלונות. הסיבה לכך נעוצה בתנאים האקלימים של האזור בכך שמכיוון מערב נושבות רוחות עזות המביאים עמם חולות ואבק. לבית היה גם חצר משק קטן, לפעמים השתמשו בו עבור בישול. היה מוזיאון עם כל הממצאים של תל ערד אבל היום אין תקציב לתחזק בו.

מאפה יש מקור מים? הישובים בדרך כלל נמצאים על יד מקורות מים. אם אין מים אז אין ישוב קבע. מי שבחר את המקום עשה בכוונה. אין שם מקור מים, מעיינות. במרכז האתר כיום נמצאת באר מרשימה שנחפרה בתקופת ממלכת יהודה ( 1500 שנה לאחר חורבן ערד הקדומה) אך במקור היה כאן מאגר למי נגר (מי גשם הזורמים על פני השטח), שזרמו משולי הגבעות סביב ומלאו את השקע, בנקודה הנמוכה שבעיר. כמות המים שנאגרה כאן ודאי לא היתה מספיקה לאנשים בימינו אך סיפקה כ 2 ליטר מי שתיה לאדם ליום – כמות סבירה לימי קדם. (הנחת החוקרים היא שחיו בערד כ 2000 נפש). גם היו בה בעלי חיים. יותר עזים מאשר כבשים. עזים דורש פחות מים.

בעיר יש מבנה מפואר וגדול ממדים אשר לדעת החוקרים שימש כארמון שליטי העיר שכאמור הייתה עיר ממלכה שבראשה עמד ככל הנראה מלך כמצוין במקרא. זה מצביע אולי על היררכיה חברתית.

בדרך כלל הבתים בגודל דומה אבל יש שני בתים גדולים צמודים, מתחם מבנים ציבוריים. כאן נמצאים שני בתים גדולות צמודים. באחד הבתים נמצאה אבן עומדת והנחה היתה שהוא בית מקדש. חייב להיות בכל אתר לפחות בית מקדש אחד לכן מחפשים אותו. צריך להיות חדר גדול ומפואר יותר. לא נמצאו ממצאים בהם. גם בתל מגידו נמצאו שני מבנים גדולים צמודים. מבנים אלה שימשו בין היתר כמרכז פולחני אשר היו בו צמד מקדשים גדולים ובסמוך אליהם צמד מקדשים קטנים יותר. למה שנים? זה אופייני, תושבי המקום היו פגאנים כפי שנהוג היה במצרים הקדומה וכן בכל רחבי ארץ כנען כך שהיו להם אין ספור אלילים עשויים אבן כשכל אל שימש למטרה אחרת.

באחד המחדרים התגלה ציור על אבנן של שני אנשים, אחד עומד והשני שוכב. נראה כמו ציור של ילדים. לפי רות עמירן זה פולחן דו מוסי, קטמוס catamus חיה חצי שנה וחצי שנה מתה. אותם פולחנים קיימים ביוון הקדומה, מבטא את חרדה של החקלאי. בקיץ הכול מת וצריך אחר כך לקום לתחייה.

למה בשנת 3000 לפנה"ס מקימים ישוב במקום הזה, מתקיימת 500 שנה וננטשה בצורה מסודר? אף אחד לא כובש אותה. מה היתה בסיס הכלכלי? רות עמירן מצא נחושת ודמויות אספלט. זה מקשר עם ים מלח. אספלט היה מאוד חיוני באותה תקפוה. כמו כן מצאו עדויות קשרים עם מצרים. מצאו קנקן מאוד גדול עם חריטה שבה כתובה את שם של נערמר מלך מצרים. כרונולוגי זה מתאים. היה באזור חקלאות. ערד לא היה מקום שנמצא לדרך לצפון. כמו כן מצאו שחלק מהכלים יש חומר גרנית. כאשר חקרו וחפרו בסיני בהר הגבוה, מצאו מקום דומה למבנה בתים של ערד ועם אותה קרמיקה, נחושת וחפצים עם גרנית. לפי החוקרים יש קשר, הפועלים שבאו לערד היו מסיני. כנראה שערד היתה עיר בדרך לכנען לכן הקימו אותה. כאשר ממלכת המצרי היו בעיות פנימיות ולא טיפלו בתושבי ערד אז התושבים עזבו אותה. אינטרסים של מדינות.

מגידו. עיר בתקופה ברונזה הקדומה. בחתך שעשו החוקרים הם עלו על חתך של המקדשים. אם אזור מסוים הוא מקודש אז בכל התקופות ממשיכים להתייחס אליו כמקום מקודש. בכל התקופות מקומות הקדושים משמרים את הקדושה שלהם. צריך להיות שינוי תרבותי מאוד דרמתי על מנת לתת שימוש אחר למקום. בתקופה הישראלית עשו מאמצים על מנת לבטל את הקדושות הכנעניות ובמקום היו רק חדרי מגורים. במה, עבור טקסים, שירה, לא ניתן לדעת. יש בסיסי עמודים שעליהם עמד הגג, צמוד לבמה נמצאים חדרים ששימשו כמקדשים, מספר מקדשים בפעילים באותו זמן. לבמה יש מדרגות. באחרונה בדקו באזור המקדשים, לא פירקו אותם אלה חפרו בתוך המקדש. מצאו קירות עבות ממערכת מקדשים נוספת. חשבו שלא היתה עיר. יכול להיות שישוב העירוני התחיל להיות מוקדם. כאשר חפרו במגידו מצאו חומה מאוד מסיבית, 4 מ. גובה, עם מגדלים. היום לא נמצאת כי פירקו אותה על מנת לראות מה יש למטה.

אתר תל מגידו:
http://www.bibleage.com/site/megiddo.html

מקומות נוספים בתקופת הברונזה:

תל ירמות באזור בית שמש,  (בערבית: חִ'רבּת אל-יַרְמוּך) הינו תל גדול קדום המשתרע על שטח של כ-250 דונם בשפלה, כ-5 ק"מ מדרום לבית שמש. בחפירות הרבות שנערכות בתל, מ1970 ועד ימינו אנו, נחשפה מערכת ביצורים הכוללת חומת אבן וחפיר, ארמון רחב ממדים ואזורי מגורים מהתקופה הכנענית הקדומה ואפילו אקרופוליס מהתקופות המאוחרות יותר. ניתן לראות במבנה השער הכניסה שחל התפתחות של שערי עיר, עושים אותם יותר מתוחכמים ומרשים. מצאו גם מבנה קדום שנקרא הבית הלבן בגלל צבע הטיח, האם הוא מקדם, ארמון?

כפר מונש. נמצא בו מטמון של מתכות וכלי נשק. הקבוצה החשובה ביותר של כלי המתכת בני האלף ה-3 לפנה"ס שנתגלתה בישראל. בקבוצה זו יש מספר רב של פריטים מרביתם כלי נשק ועבודה. הכלי הקובע לתארוך קבוצה זו הוא גרזן האפסילון. גרזן זה מופיע במכלולים מתקופת הברונזה הקדומה ג'. בגלל שמקובל לראות את הגרזן של כפר מונש כאב טיפוס לסוג זה של גרזנים, יש לתארכו לסוף תקופת הברונזה הקדומה ב'. כולם היו שבורים, אולי של צורך מחזור, שימוש חוזר. ראשי גרזנים, ראשי חיצים, גרזן אפסילון, ראשי רמחים, משור גדול, קשקשי שריון. ההנחה היא שהגיעה למקום קבוצה של 4 חיילים ומפקד עם כלי נשקם שנלחמו ומתו במקום.

 ראש חנית ואפסילון מברונזה

תל שרוחן, הוא תל בנגב הצפוני על גדתו המערבית של נחל הבשור. שמו בערבית הוא, תל אל פרעה (הדרומי). התל נמצא בסמוך למושב עין הבשור ולמרות שגובהו הוא רק כ-20 מטר מעל סביבתו, הוא בולט למרחוק באזור המישורי בו הוא נמצא. שטח התל הוא 66 דונם ועובי השכבות הארכיאולוגיות בו הוא כ-14 מטר. צדדיו המזרחיים והצפוניים של התל נמצאים מעל ואדיות והם תלולים. הצד המערבי מתון מאוד וגם הצד הדרומי מאפשר גישה אל התל. בתל נתגלו שרידי ישוב מתקופות שונות והארכיאולוגים סוברים, כי היישוב בתל התקיים ברציפות בין תקופת הברונזה התיכונה ובין התקופה הרומית.

ממצאים חקסוסיים מהאתר מעידים לטענת מספר חוקרים, על היותו 'שרוחן', עיר מצרית. העיר נזכרה שלוש פעמים ברשומות המצריות: סיפור גירוש החיקסוס בידי יעחמס הראשון אשר צר על שרוחן במשך שלוש שנים עד אשר הכניעה. מסע מלחמו של תחותמס השלישי, וזה של שושנק. התל שוכן בסמוך לדרך לחצי האי ערב, וכן דרך הים.

צלמיות סכמתיות

אין סימני כתיבה בארץ ישראל, מוצאים כתובת מצרי. מוצאים סימון בעלות, זה דבר שמדבר על התפתחות חברתית, חברה היררכית, רכוש פרטי, יש אנשים שיש להם יותר, אנשים מסמים את הרכוש שלהם ומשתמשים בחותמות. הרבה פעמים החותמות הן השלב הראשון לפני הכתב. בהתחלה יש בסימן ציור והוא הופך עם הזמן לסימן כתוב.

היישוב העירוני בה לסיום סביב שנת 2500 לפנה"ס, אם בודקים את הערים השונות ניתן לראות שהן חדלו להתקיים בתאריך קצת אחר. הערים ננטשו ולא נהרסו. סוף היישוב העירוני לא נגרם כתוצאה מהשתלטות של גורם עוין אלא מתהליכים טבעיים שמתרחש בארץ ישראל. אנשים לקחו את החפצים. נשארו חפצים כמו קנקנים גדולים (פיטס) וכלי חרס אחרים שלא לוקחים בגלל הגודל או בגלל שניתן לייצר אותם שוב. אין שימני שרפה. מה קורה באותן שנים שמערכת עירוני חדלה להתקיים למרות שבמקומות אחרים במזרח הקדום ממשיכה. בגלל הכלכלה החקלאי, רצף של שימוש בשדות גרם להידרדרות של השדות ואנשים לא יכלו להתקיים. שינויים אקלים, כמה שנים של בצורת גורם לסוף יישוב עירוני. אולי מגפה, בעיות פוליטיות, במצרים יש בעיות פוליטיות שאולי גורמו או השפיעו לכלכלת היישובים בארץ ישראל. באזור הצפון ממשיך להתקיים יישוב עירוני.

  פיטס – קנקן גדול

בית ירח. בצפון, קרוב לבית הקברות כנרת. כל השטח היה עיר ענקית באותה תקופה הברונזה קדומה. נחפרה באופן חלקי. האתר בבית ירח יש שריד של מבנה גדול מאד ששימש כאסם ציבורי. מבנה זה מלבני עם קירות רחבים 7X8 מ'. בתוך הקירות מבנים עגולים שכנראה שימשו כאסמים. יישוב של קבע צריך מקום אחסון של מזון. אפשר לאחסן שם את כל התוצרת של אזור נגב כינורות. ניתן ללמוד על המבנה החברתי כלכלי: היבול החקלאי נאסף באסם דבר המעיד על הסוג השלטון ואכיפתו. יש מספר מקבילות לאסמים אילו במצרים- ששם שמרו על חיטה בצורה נוחה מפני מזיקים בגלל שהכניסה היא מלמעלה.

בבית ירח נמצאה קרמיקה אחרת. כלים אילו נעשו ביד ולא באבניים והם מחופים בצבע מאפיין הוא הצבע שחור ואדום. מאוד מבריק. "כלי חירבת כרך" (Khirnet Kerak Ware)). החוקרים משערים שסוג ייחודי זה נוצר על ידי גל של מהגרים שהגיע לארץ והמשיך לייצר את הכלים כפי שייצרם בארץ מוצאו (אשר אינה ידועה – ומשערים שהייתה באזור הרי קווקז). פעם דיברו על פלישות, היום חושבים שקבוצות עברו ממקום למקום עם הידע ותרבות שלהן.

   כלי בית ירח

אתר חפירות בית ירח אוניברסיטת ת"א:
http://www.tau.ac.il/humanities/archaeology/projects/betyerah/hebrew.html

בגולן היו אתרים

רוג'ום אל הירי . בעברית נקרא האתר "גלגל רפאים" משום שעל פי המקרא היו תושביו הקדמונים של אזור הבשן – הגולן המודרני, שבו שוכן האתר, עם של ענקים שכינויים המקראי היה "רפאים". בשל כך, לדעת אנשים דתיים מסוימים, נוצר המקום על ידי ענקים, ומהווה הוכחה לפעולתם של ענקים באזור, כפי שנכתב בתנ"ך. מקורו של המונח "גילגל"' או "גלגל" הוא הצורה המעגלית של האתר. בערבית נקרא המקום "רוג'ם אל הירי". שפירושו "גל האבנים של חתולי הבר", ומקור שם זה אינו ידוע.

המבנה המגאליתי המרשים ברמת הגולן, מעסיק את החוקרים מאז גילויו לפני כעשרים וחמש שנים. למבנה עתיק זה (בן כחמשת אלפים שנה) יוחסו פונקציות מעניינות ומרשימות, שזכו לתימוכין מהשוואות לאתרים דומים ברחבי העולם, אך לכל הצעת-פירוש יש גם חסרונות, והאתר ומהותו הם עדיין בגדר חידה. השערות החוקרים מציעות שלושה כיוונים: א. מבנה פולחני;  ב. מערכת שנועדה לתצפיות אסטרונומיות; ג. אתר קבורה. כאשר חפרו במקום מצאו קבר במבנה המרכזי.

רוג'ום אל הירי, שזכה לכינוי "סטונהנג' הישראלי", נתגלה בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת וגילו מוערך בסביבות 3,500-4,000 שנים. לדעת חוקרים רבים זהו אחד השרידים המגאליתיים היותר מרשימים שנתגלו באזורנו. לא מפתיע אם מסתכלים על המימדים של האתר. המדובר בעצם בשתי יחידות ארכיטקטוניות: מצבור אבנים מרכזי וארבעה קירות – מעגלי אבנים, חלקם לא שלם, המקיפים אותו. המצבור המרכזי מהווה את גרעינו של האתר ובנוי אבנים קטנות, גובהו 5-6 מטרים וקוטרו 25-20 מטרים. אל המצבור מחוברים ארבעה קירות – הקיר הראשון צורתו חצי מעגל קוטרו 50 מטר ורוחבו כ- 1.5 מטר, קיר זה מחובר לקיר שני המהווה מעגל כמעט שלם. קוטרו כ- 90 מ'. הקיר השלישי מהווה מעגל שלם ללא קטיעות והפרעות קוטרו כ- 110 מ' ורוחבו, לכל האורך 2.6 מ'. הקיר הרביעי הוא החיצוני והגדול ביותר מבין הקירות, קוטרו כ- 150 מ' ורוחבו 3.2 מ'. 

 

מאמר:  http://www.israjung.co.il/hiri.htm

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3102052,00.html

סוף תקופה והתחלה חדשה