תקופת הניאוליתית

תקופה: 8300 – 4500 לפנה"ס

ניאו = חדש, ליתוס = אבן, תקופת האבן החדשה או האחרונה מכיוון שלאחר מכן לא תהיה עוד תקופה אבן. תקופת הזמן הוא בערך 8300 לפנה"ס עד 4500 לפנה"ס. ניתן גם לחלק אותה לשני תת תקופות, לפני ואחרי שימוש בכלי החרס.

המעבר בין תקופה לתקופה במקרה של תקופת הניאוליתית הוא מאוד דרמתי, המהפכה החקלאית. זו תהליך חברתי וכלכלי, מאוד ארוך שגרם השפעות רבות על עורך החיים של חברות שונות. שינוי משמעותי לעורך החיים של בני אדם. במהלכו האדם עובר מכלכלה של ציד ולקט לכלכלה לגידול מזון, מחקלאות. חיים בשטח מסוים ואוכלים כל משיש בו, כאשר נגמר האוכל עוברים לשטח הבא, בדרך כלל הם עושים במחזור, מסלול נוודות וחוזרים לאותם מקומות.

הם שמו לב שבאותו מקום שהיו לפני שנה, ואכלו גרעינים, באותו מקום צמחה חיטה בר. באיזה שלב שמו לב שאם לוקחים את גידולים היפות ביותר ושומרים את הגרעינים שלהם ואחר כך טובלים אותן באדמה. המעבר לחקלאות מתאפיין ביכולת של הביות של חקלאות וגם של בעלי חיים. הצמח הראשון שעברה ביות זה החיטה. לגבי בעלי החיים, זה הכלב. יש הבדל בעצמות בין כלב שעבר ביות ואלו שלא, כלב בר. כמו כן בין גרעינים של צמחים שעברו ביות ואלו שהם צמח בר. למה מבוית הכלב? אולי הגנה. בעלי החיים הראשונות שבויתו לשימוש האדם היו הכבשים ועזים, בקר קצת יותר מאוחר, עופות עוד יותר מאוחר.

היכולת לשלוט בעלי החיים, בגידול שלהם מבינים תמורה גדולה יותר. יותר בשר, חלב, גרעינים יותר גדולים. ברגע זה הוא נהפך לחקלאי. עורך החיים משתנה, הוא כבר לא צריך לרוץ אחרי האוכל ממקם למקום אלא הוא חי בנקודה מסוימת שמסביבו הוא יכול לגדל מה שצריך. המהפכה החקלאי היא בעצם מהפכה חברתית וכלכלית מאוד גדולה.

מאמר מחיות הבר לחיות הבית:
http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/333028.html

 

ייצור מזון

עודפי מזון

גיוון במזון

צורך באגירה

יישוב קבע

פרנסה לא יצרנית

גידול אוכלוסיה

התפתחות מסחר

פקידות

כלי חרס

אגירה

בניה מונומנטלית

היררכיה חברתית

פיתוח חשיבה

גידול יישובים

כתב

דת

טכנולוגיה

אמנות

התמחות

עיור

 

התרשים או סקיצה מראה את המצב כאשר הכלכלה עוברת מציד ולקט לכלכלה של ייצור מזון. בתקופה של ציד ולקט לא שומרים מזון וסוחפים אותו ממקום למקום, בחברה מגדלת מזון זה הכרחי לייצר עודפים, בשביל עונות שיש פחות גידול חקלאי, כמו כן על מנת לזרוע.

הדברים קורים בו זמני. אם יש עודפי מזון אז יש גיוון במזון. אם לאחד יש חיטה ולשני יש כבש אז ניתן להחליף. החליפין היה קיים קודם אבל מתפתח מסחר מכיוון שלאדם יש מזון רב יותר, פתוח, זמין ומגוון יותר. דבר זה יש לו השפעה גדולה לאורך החיים של בני אדם, הם אוכלים יותר טוב, פחות תמותת תינוקות, מתים בגיל קצת יותר מבוגר, כך יש גידול באוכלוסיה.

חברות פרה היסטוריות לא מונות, בדרך כלל, יותר מ- 100 אנשים, מכיוון שאין להם יותר קרקע. הישובים, אתרי חניה שהופכים לישוב קבע. אפה ניתן להקים ישוב קבע? בראשיתם של התילים. בהרבה מהם ניתן לראות התיישבות מתקופת הניאוליתית.

פרנסה לא יצרנית. בעיקרון פרנסה יצרנית זה מי שמייצר מזון. כאשר חחים בישוב קבע ויש בו בנאים, למשל, אז הם בונים אבל מישהו אחר צריך לדאוג לפרנס אותם. יש לאנשים אפשרות לא רק לייצר מזון אלא לעסוק בדברים אחרים. אם בישוב יש מקדש אז זה אומר שהיו בו גם כהנים.

הישובים הופכים ליותר גדולים. כאשר מישהו צריך לארגן את הקבוצה שגרה בו. דורש אירגון חברתי שונה על מה שהיה קודם. אם קודם החברה היתה פחות או יותר שיוונית, רוב האנשים היו עסוקים באותו דבר. בישוב קבע הסימפוניה היא אחרת ומתחיל להיות תלוי במיקום האדמה, כמות אנשים בכל משפחה, בנים, בנות. ההבדלים יוצרים היררכיה חברתית, מעמדות, שליטים.

חברה שאננה כותבת אז לא ניתן לדעת הרבה היום עליה. אם רואים בתוך חפירה על בית גדול יותר מאחרים או מבנה ציבורי זה מצביע על ארגון חברתי. אדם כאדם, עד היום, יש צורך לבטא את המעמד שלו, מה שארכיאולוגים אומרים בניה מונומנטלית. לבנות יותר גדול ומפואר ממה שצריך.

ברגע שיש עודפי מזון, יש צורך לשמור אותו לשנה הבאה. כך נדרשים באמצעי אגירה. הצורך אפשר המצאה טכנולוגית בהתפתחות של האדם והיא כלי החרס. למה המצאה טכנולוגית? כי לוקחים בוץ, אדמה עם מים, שמים אותו באש והחומר שמקבלים הוא שונה מהמקור. עובר מבוץ לחרס. בערך 6000 שנה לפנה"ס מתחילים לייצר כלי חרס. זה מאוד עוזר לאגירה וגם לארכיאולוגים.

מי אוגר מה? יש אגירה ציבורית. גרעינים לשנה הבאה. למשל. ניתן לראות במקדשים שכוללים מחזנים. הם היו אוצר הממלכה. לחברה יש בעלות למשאבים הכלכליים. הקשר הון ושלטון לא השתנה עד היום. אגירה מאורגנת מביא לצורך לעשות סדר בדברים, מה נכנס ומה יוצא. הדבר הזה בסופו של דבר מביא להמצאה הכתב. לא הימצאו את הכתב על מנת לכתוב שירה או לבטא רעיונות פילוסופים או דתיים אלא הפקידים היו צריכים לרשום מה נכנס ומה יוצא במחזנים. ניתן לראות שהטקסים הראשונים הם רשימות של מוצרים כמו שמן, חיטה וכולי.

גם לאנשים יש יותר זמן פנוי. יש עונות שהחקלאים לא כל כך עסוקים. זה גורם לאדם להתחיל לחשוב על דברים שלא קשורים לקיום היומי, פיתוח חשיבה. ניתן לראות שמתפתח מדעים שונים, מתמטיקה, כמו כן את הדתות, המצאות טכנולוגיות כמו החרס, מתחילים דברים של יופי, אמנות, יש יותר זמן אז יכולים להתעסק בקישות החפצים.

הישובים מתפתחים וגודלים ומגיעים בסופו של דבר לתרבות עירונית. המהפכה הבא. ארגון עירוני, אורבניזציה. אפה התחילה? זה לא היה יכול לקרה באזור באורך הנהרות במסופוטמיה והנילוס מכיוון שתרבות החקלאי היא מושקה (השקיה riego), זה התפתחות יותר מתוחכמת וטכנולוגית. החוקרים חיפשו השרידים הראשונים של המעבר ומצאו ברכס הרים שמפריד בין אירן לעירק. הרים גבוהים מאוד ומצאו בגובה של 700-800 מ. יש בו צמחיה וחיות בר, שניתן לביית אותם.

חוקר, יש להתפתחות שלושה שלבים:

ציד ולקט                  savagery          salvages
חקלאות בראשית      barbarism         barbados
עיור                       civilization         civilizados

בהתחלה הוא פארי. ברגע שעובר לחקלאות אז הוא ברברי, כאשר עובר לתרבות עירוני אז הוא אדם בעל תרבות. כדי להיות בני תרבות אז צריכים לחיות בתוך עיר, civis = עיר.

יש לקחת בחשבון שבארץ ישראל תקופת הניאוליתית היא בין השנים 8000 ל- 4000 לפנה"ס. בארצות אחרות מתחילה ומסתיימת יותר מאוחר. התקופה ניתן לחלק בשלוש תתי תקופות. הראשונה נקרת ניאוליתית הקדם קרמיקה, כלומר, עוד לא התחילו עם הקרמיקה. מסביבת שנת 6000 לפנה"ס אז התפתחות התקופה הניאוליתית הקרמיקה.

אפה בתקופה הראשונה מוצאים ישובים ואפה לא? יש תקופה שניתן לראות ישובים באזור ההרים ותקופות שרואים יותר ישובים באזור העמקים. אפה האנשים חיים בארץ ישראל יש לו סיבות. לגבי התקופה הניאוליתית יש קצת בעיה מכיוון שנמצאו יחסית מעט ישובים, הרבה מהם הם חלק מתילים. אם היו נמצאים במכשור החוף, כאשר חופרים יסודות לבניינים בתל אביב בכמה מטרים ניתן למצוא שרידים באותה תקופה. בכל האזור היה הרבה סחף וקבר תחתיו את הישובים הקדומים. באזור של בבלי למשל נמצאו שרידים. הממצאים לא משקף את המציאות היישובית כפי שהיתה.

בודקים אופי הישוב, אתרים גדולים או קטנים, מבוצרים או פרוצים, מתוכננים או לא. אחר כך נבחן את המיקום, אלמנטים פולחנים, קרמיקה.

הבתים הראשונים שאדם בונה היו עגולים. למה עגול? בדרך כלל נקודות התורפה של בית נמצאים בפינות אבל נראה שצריך להיות סיבה אחרת. כאשר רוצים להתרחב אז יש כאן בעיה. אם הבית היה מרובע אז מוסיפים חדר אבל בבית עגול זה שונה. בפועל הבתים שונו את הצורה.

אתר הכי חשוב בארץ ובעולם בתקופה הניאוליתית הקדם קרמיקה היא יריחו, תל א-סלטאן. הוא נחפר הרבה פעמים ע"י הרבה חוקרים. החפירה הכי יסודית היתה ע"י קתלין קניון בין השנים 1952-1958, חוקרת בריטית. ע"פ הרשומים שלה על תקופת הניאוליתית משתמשים בכל האתרים האחרים. יריחו לא היתה עיר בתקופה של יהושע. היא מצא מגדל מאוד גדול ונמצא בתוך החומה, כמו כן החומה לא מקיפה את כל התל. כל הזמן משפצים את החומה. בשביל מה נבנה את מגדל? אם בנו לצורך שמירה אז למה נמצא בתוך החומות. בשביל מה חומה? מי היו האויבים הפוטנציאלים שבגללם היו צריכים להקים חומה, מערך הגנתי? הנוודים. החוקרים היום חושבים אחרת. יריחו מקום מהדר לחקלאות, יש מים, אקלים מסוים. מה היה הארגון החברתי שאפשר להקים את החומה ומגדל? צריכים גם לשאול מי בנה אותם? מישהו גם היה צריך לתכנן. צריכם לשלם עבור הבניה. יש ארגון שמנהל כלכלת המקום. חוקרים אחרים ראו שרק בחלק המזרחי קיימת את חומה ולכן הגיעו למסכנה שהחומה נבנה על מנת להתגונן משיטפונות נחל קלט. מקשרים את המגדל עם מגדל בבל, סמל סטטוס. בניה מיותרת כמו הפירמידות הגדולות. אין הסבר למגדל. לפי הערכות גרו ביריחו 2000 תושבים. לעת עתיקות זה הרבה אנשים. במגידו היו 500 אנשים, גם בירושלים בתקופת בית הראשון, עיר דוד, גרו 500 אנשים. הערים היו קטנות ולאומת זאת ביריחו היו יותר. בחפירות גם נמצאות בתים בצורה מבנית עם לבנים בוץ מיובשות בשמש ladrillos) de barro).

אתר תל יריחו:
http://www.bibleage.com/site/jericho.html

תמונות ממצאים תל יריחו:
http://telem-pub.openu.ac.il/users/yuvalga/10140/10140_1_A/index.htm

התגלו גולגולות של אנשים ופיסלו את הפנים. למה עשו ואותם? מה המשמעות? למה הם שמרו אותן בתוך הבתים? ניתן לזהות את עולם האמונות של אותם אנשים. בטורקיה רואים ציורים של גופות ללא ראש. למה מפרידים בין הגוף לראש? למה רוצים לשמר את הפנים המקורים? זה אומר שהיו צריכים לחכות לפנות שנה עד שרק תהיו עצמות וכך ניתן לשים אותם בבית. האם היה לצורך פולחן? להפחיד את האויבים כמו האינדיאנים? האם קשור לחיים אחרי המוות?

בירדן יש אתר ניאוליתית מאוד יפה קרוב לאמן. שם מצאו פסלים גדולים. מי הם? בדרך כלל כאשר לא מבינים אז אומרים שהם לצורך פולחן.

באותה תקופה מתחילים למצאו חצים או לראות שימוש בחצים. כלומר, מתחילים להשתמש בחץ וקשת בתקופה הזאת. בדרך כלל לא מוצאים את חץ המלא עם הקנה אלא רק את הראש.

באפריל 1983 נתגלו במערה בנחל חימר, אזור ים המלח, ממצאים מהתקופה הנאוליתית, ביניהם פסלים, מסכות, חרוזי עץ, כלי עצם, ראשי חץ, חוטים, בדים, גולגולות אדם מצופות אספלט, עם נסיון לשחזר תסרוקת, תספורת ולראשונה בארץ – מחצלות אטומות באספלט וכלים העשויים מהן. ממצאים אלו היו פריצת דרך בחקר ההיסטוריה של מדבר יהודה, שכן הם הממצאים הראשונים שנתגלו מתקופה זו. מצאו חרוזים בצבעים ירוק, אדום ושחור. פסלון קטן בדמות אדם או בעל חיים שיש בו פונקציה, כמו פריון.

מוצרי הטוויה מעידים על יכולת תעשייתית שלא  היו לה עדויות לפני כן. הממצאים מאזורים שונים מעידים על מרחבי המסחר הנרחבים.

מה השימוש של מסכות? לכנסים? הם היו צריכים לעבוד קשה על מנת לייצר אותן. מסכת אבן לפנים כחלק ממסכרת טקסית וכדומה.

עשו חפירות בזמן האחרון בגליל בעיקר חפירות הצלה במקום שבונים גשר וכבישים ומצאו מבנה בתים עם ריצפה עשויה מסיד. קתלין קניון מצא ביריחו לפני 50 שנה רצפה של טיח בצבע אדום. בשביל לייצר סיד מה צריך? צריכים לחתוך אבן או סלע של גיר, לרסק אותו, להביא אותו לאתר. סיד משקיעים אותו במים ומרתיחים אותו או לבשל אותו במשך 3 ימים. זה אומר שהיו צריכים אנשים על מנת לשמור את האש במשך 3 ימים. כמה אנשים צריכים בסה"כ על מנת לבצע את כל הפעולות, לחתוך אבנים, עצים, לשמור על אש. האם לכל הבתים היו ריצפה סיד או הוא סמל מעמד? זה מעיד על מבנה החברתי של היישוב, שיש חלוקת עבודה, היררכיה, אנשי מקצוע, ניהול. אלו הדברים שיותר מעניינים את הארכיאולוגים.

מאמר יריחו והזכות לארץ ישראל:
 http://www.global-report.com/jonas/?l=he&a=5906

תקופת ניאוליתית הקרמיקה. האדם מתחיל להשתמש בכלי החרס. איך אפשר לזהות תקופת החרס? לפי הידיות. הארכיאולוגים מנסים לחבר את החלקים ולשחזר את הכלי.

יש התפתחות של עולם, דעות, תפיסות עולם ולא כל כך מבינים מה בעצם רצו אותם אותם אנשים שהורידו את הראש של המתים, את הלסת התחתונה, שמו עיניים, תסרוקת מאספלט. האם כך רצו להראות בחי הנצח, האם קשור לאמונה? איך אנחנו יכולים לפרש תרבויות קדומות הוא מאוד אצום. כמו כן כל הקשור לצלמיות.

בשנות ה- 50 התגלה על יד קיבוץ גשר, פסלון שקיבל את הכינוי הונוס ממוכרתה. דמות האישה בתקופה הניאוליתית. רגליים, יריכיים גדולות, צורת הפנים מיוחד. מה הם ייצוג? מה פונקציה של האישה בעת העתיקה?

בתרבות הירמוכית מוציאים הרבה דמויות

 

אתר מאוד חשוב של אותה תקופה נמצאת באזור הירמוך ועל שמו נקראת את התרבות, תרבות הירמוכית. שטח האתר כ-200 דונם וזהו היישוב הגדול ביותר בעולם מאותה תקופה של ראשית החקלאות והקדרות. המוזיאון בשער הגולן מציג את הממצאים של תרבות פרהיסטורית ייחודית, שנמצאו באתר סמוך לקיבוץ, ליד נהר הירמוך. התרבות החומרית שממצאיה התגלו במקום (ועדיין ממשיכים להתגלות), חושפת את אורח החיים של כפר חקלאי קדום בן 7,500 שנה.

הכפר בשער הגולן שימש בזמנו מרכז פולחני ואמנותי מהחשובים במזרח הקדום. במקום נתגלו כלי עבודה כמו סכינים וגרזינים, כלי חרס, חפצי אמנות וממצאים אחרים. מרשימות מאוד הן צלמיות הפריון, שנעשו מחרס ומחלוקי נחל. צלמית (Icon, אייקון) הינה סמל חזותי פשוט, שנועד להעביר מסר קצר וברור ללא שימוש במלל. בצלמיות הנשים ייצוג של אלה ירמוכית שסגדו לה התושבים הקדומים של אתר שער הגולן. יש פסלים של נשים וגברים אבל הרוב הם נשים. בדרך כלל את פריון הגברי פסלו אותו עם אבר מין גדול, את הפריון הנשי עם ישבן גדול. יש לשים לב גם לצורת הראש, אף ואוזניים.

250 צלמיות נמצאו בחפירות בקיבוץ שער הגולן. הצלמיות הם פסלונים בעלי גוף נשי מאוד ואגן גדול ולכן חושבים שהתקיימה כאן תרבות מטריאכליות שקידשה את הנשיות והפריון. תרבות הפריון המוצגת במוזיאון מפותחת מאוד. הירמוכים ייחסו חשיבות רבה לגוף הנשי, ליכולת הפריון שלו, והעתיקו את סמני הפריון גם לעבודת האדמה.

ע"פ הפרשנות כאשר מציגים גוף אישה עם אברי מין כל כך מוגשים אז קשור לפריון. בתקופה שמתחילים לגדל גידולי חקלאי ולבעלי חיים, לאדם יש שליטה על הפריון. ככל שהוא מאמין יותר בכוח על שיכול להשפיע על הפריון שלו, אמונה שאלוהי הפריון יבוא לעזרתו ניתן למצוא גם בתנ"ך, סיפור של עקרות (שרה, רבקה, רחל, לאה). שליטה  בפריון של אנשים, חי וצומח תלוי בכוחות על וצריכים לעשות פעולות שאנו מגדירים פעולות פולחניות.

בקיבוץ שער הגולן גם נמצאו אלפים של חלוקי נחל וחלוקי בזלת. כולם עברו טיפול, ניתן לראות שרצו לייצג דמות עם פנים, ידיים ורגליים ויש כאלו שרק יש עיניים ופה. הרבה חלוקים חרוצים בדגמים גיאומטריים. לא יודעים האם יש משמעות. בדרך כלל הדמות מקרינה מסר מסוים והוא צריך להיות ברור. אם רואים אישה עם ישבן גדול ושדיים גדולים אז זה מסר של אישה פורייה. מה הקשר של עיניים לפריון? לכן כאשר מדגישים את העיניים המסר הוא אחר. היום מזוהה עם נפש, ראיה, פיקוח, תקשורת. אולי קשור על דמות שמסתכל, כלומר, כוח עליון שמסתכל, אלוהות.

צלם האישה באומנות הניאוליתית אינו אלא אב טיפוס של האלה. יש אמונה בהרבה מקומות של העולם של אם כל חי עם אלה, אלה הגדולה, שהיא נותנת את חיים לאנושות.

צלמיות שימשו כנראה גם כקמעות (להפריה, נגד עין הרע,…). היו קשורות אולי לפולחן המת, פולחן האבות, וכולי. לא ידעו להסביר יותר מדי ואז אמרו על הדברים שכנראה שימשו. היום בודקים קצת יותר.

צלמיות מפורטות, פנים, עניים, סכמטיות, מופשטות. מבגישות את המרכיבים החשובים ביותר להעברת המסר הסמלי או דתי. אברי המין ושריין אינם מודגש כלל. האמנת צלמיות פריון. תיאור העיניים שכוח לעינם תפקוד של ראיה, פיקוח תקשורת. האם מסמלות הצלמיות את חפיסה שהאדם נתן לפיקוח כוחות עליונים, שמעכשיו נצפים ויודעים ואל כן היא מחויב לקוד תרבותי, דתי ומוסרי.

בהתחלה לא מצאו מקום מגורים אז שלפני 10 שנים בדקו באזור שהיה ברכות דגים שנמצא כמה מאוד מטרים. אפה שאתה מחפש לא מוצא. אם לא מוצאים, זה לא אומר שלא קיים. כך שכל מה שחשבו אז על התרבות, היום אינו נכון. מצאו אתר מאוד גדול, חצר, חדרים מסביב, על גבול בניה ציבורית, והיה גם באר בתוך האתר בעומק של 20 מ. צריכים טכנולוגיה על מנת לבנות אותו וכמו כן מצביע על מערכת מנהלית שמפקחת על ענייני המים. האתר חי רק בתקופה הזאת.

מסתורית מאוד בעיני החוקרים העובדה שהירמוכים נעלמו מהשטח בבת אחת ובלי להותיר סימן, בעוד עצמות שנמצאו באדמה מעידות על כך שהירמוכים שחיו כאן הצליחו לביית את הזאבים, גידלו כלבים, כבשים, עזים, חזירים, בקר, הרי שרק סוג אחד של עצמות לא נמצא באדמה – עצמות בני אדם. לכן, מניחים הארכיאולוגים שהירמוכים נטשו את החיים כאן, כגוף אחד, מסיבות שאינן ברורות דיין.

לפי החוקרים הצלמיות קודם השתמשו בהם טכס חקלאי או פולחן, צריכים להתפלל לטבע ואולי צריכים את העזרה של אלילים. יתכן שזאת התקופה שמחיל להתפתח את הרעיונות של הדת.

מוזיאון שער הגולן:
http://ilmuseums.com/museum_HEB.asp?id=120

http://www.shaar-hagolan.co.il/site/biz.asp?page_id=464&pa_id=428

http://archaeology.huji.ac.il/golan/

לפעמים הולכים למוזיאון, רואים תמונה ומקבלים הסבר. גם כאן זה עניין של פרשנות. עוד יותר קשה זה פרשנות היסטורי. אם רואים את ההתפתחות של המין האנושי אפשר לראות שמהתחלה יש שלושה מתחים חברתיים: הראשון המתח הקיים בין חיים למוות, החרדה, הפחד למוות תמיד היה. המצרים מתמודדים הבעית המוות באמונה שיש חיי נצח, תרבויות אחרות מאמינות עם גילגול נשמות, אחרות עם גן עדן וגיהנום. המתח השני הוא בין הברה שמחוברת לטבע ובין החברה שיש לה סדר חברתי מאורגן שהיא החברה המבויתת. היום ניתן לראות המתח בין הבלגן שכל אדם הוא ומתנהג לפי דעתו ובין אדם שגר בתוך החברה עם סדר חברתי של נורמות וחוקים. בין ציביליזציה ואנרכיה. המתח השלישי הוא בין זכר ונקבה, בין המינים. אם לוקחים את שלושתם אז ניתן לראות שהאומנות, פולחן, התנהגות האנושי עוסקת בסופו של דבר בהם במשך כל התקופות. כך ניתן לפעמים להבין סמלים.

יש ביטוי בארכיאולוגיה: ההווה הוא מפתוח לעבר. אנו חייבים להניח שהראש של אותם אנשים שחיו בעבר בגדול עובד כמו הראש שלנו. הם פחדו מהמוות, היה מתחים בין המינים, אנרכיה חברתית, וכולי. כל מה שמפריע לאדם היום גם היה בעבר גם כאשר אנו לא יודע מה היה בתקופות קודמות.