21-1-2010
קבוצה אתנית וכת דתית. כת סינקרטיזם (2). עשו תערובת של כמה אמונות. אין חוט שידרה באמונה, המוטיב העיקרי. ניתן לראות בחגים שהם קשורים לפרסים, שיעה, סונה ואמונות נוספות נוצריות. כך גם יצרו לוח שנה מאוד מעניין.
התייחסות לעלי היא יותר גבוהה מאשר מוחמד. אם יש שמש, ירח וכוכבים אז מי זה עלי? הוא השמש כי רואים בו כמורה הלכה. מי שמסוגל לקרוא ולהבין מה שמוחמד אמר זה רק עלי כי הוא קיבל את השליחות הגדולה לנתח מה שכתב מוחמד. לכן הוא ברמה יותר גבוהה.
העלאווים עשו מאמץ לשלב את עלי עם האל, וכך יש יצירה משותפת עם השמש והירח. שביל החלב הם נשמות שמפלו. יכול להיות שבמשך הזמן העלאווים נכנסו בתוך הקונצנזוס וניתן לראות אותם בקרבת האסלאם. זה תהליך אבל בעקרון באמונה היום מחליפים את מוחמד בעלי. לכן הסונה מאוד שונה אותם.
ניתן לראות בדת העלאווית שקיימים דברים של אמונה ואלו הקשורים לשמש וירח.
העלאווים פחדו מהסונה. הצליחו לשרוד ולא חיסלו אותם מכיוון שהתרחקו והתיישבו באזורים הררים.
אין פסקה הלכה שהעלאווים סולקו מן האסלאם. הבהאים והדרוזים סולקו. קיימת פסקה נגדם משנת 892 שנאמר שהלוואים הם כופרים ואפילו גרועים יותר מאשר היהודים והנוצרים. מוכרים כאנשים לא נורמטיביים. חל איסור להתחתן עם עלאווים.
קשה מאוד לדעת ממתי הם מופיעים. רואים שהם נמצאים באזורים הררים, כלומר, ברחו לשם. לא ידוע על שנה מסוימת אבל עם קיימת פסקה במאה ה-9 אז באותה תקופה הם כבר נמצאים.
מקור השם
ישנם אנשים הטוענים שעלאווים אינם שיעים או סונים אלא סינקרטיזטים, אוסף של עדות שונות וכנראה היו נוצרים. לפני מלחמת העולם הראשונה נודעו העלאווים כ"נֻצַיירִים". מי שהדביק את השם כנראה לא סבל אותם לכן נקראו "נצארה" (נוצרים), שהוא כינוי גנאי. הם נמצאים בשוליים מאחר והם מקבלים את הקוראן בספק, אין מסגדים. במקום לומר להם "כופרים" אז אמרו "נוצרים". כמה אפשרויות:
א. על שם המחוז ההררי בסוריה "אנצאריה" שהיווה את מושבם, כלומר, קיבלו את השם על אותו אזור שבו הם חיו אבל אין תעודות קדומות לכך.
ב. דבר שני "אנצאר", כלומר, אנצאר של מוחמד. אנשים שתמכו במוחמד: מוהאג'רון ואנצאר. מוהאג'רון (אנשים שקבלו את האסלאם ראשונים. הקבוצה שיצאה עם מוחמד ממכה והתיישבה יחד איתו בעיר מדינה), אנצאר (אנשי מדינה שנתנו חסות למוחמד). האם הם קשורים לשם הזה? ניתן בספק גדול.
ג. היה אדם שקראו לו מוחמד אבן נוצייר מתומכיו של האמאם השיעי חסן אלעסכרי שנודה על שום אמונותיו הדתיות הקיצוניות. היה שליח שלהם, יצג אותם, ארגן ודיבר בשמם. בפועל מייסד הכת. מוחמד אבן נוצייר נפטר בערך בשנת 1873.
ד. צורת הקטנה על דרך זלזול של המילה "נצארה" (נוצרים), רמז לזיקתם לנצרות או מנהגים הנוצרים.
המונח "עלאווי" הוא מונח חדש יחסית, ומקורו בתקופת המנדט הצרפתי בסוריה. המונח מתייחס לזיקתם של העלאווים אל האימאם עלי בן אבי טאלב, מייסד האמונה השיעית, חתנו של הנביא מוחמד.
אם שואלים אותם הם מעדיפים להיקרא עלוואים כי דוחים את העניין "נוצאריה" כי מציג אותם כאילו הם כופרים בתוך האסלאם. כמו כן פחדו מן הפרשנות הנוצרית לגבי שמם.
אם השורשים במאה ה-9 אז הם נמצאים בערך אלף מתאיים שנה, ז"א שלא מעט שנים הקבוצה שרדה.
אוכלוסייה
בישראל קיים רק כפר אחד מעדת העלאווית, אלף חמש מאוד תושבים בכפר ע'ג'ר (4) שברמת הגולן. בסוריה חיים בערך שני מיליון עלאווים. היום נמצאים בכל הערים המרכזיות של סוריה. חלקם באוכלוסייה הסורית הינו כ־12%. הם קבוצת המיעוט הגדולה בסוריה.
ישנם גם כמאה אלף עלאווים החיים בלבנון, ואחרים בחבל האטאי בדרום טורקיה, 75% מכלל העלאווים חיים בסוריה.
אמונה
היא יוצאת דופן. סגידה לשמש ולירח. כנראה היתה התפלגות בתוך השיעה והם מיצגים את האגף הרדיקלי בתוך השיעה. כל המאמץ של מוחמד היה לא לסגוד לדברים, אבנים. גם אסור להתפלל כאשר השמש זורחת או שוקעת. אלו דברים הכתובים בקוראן. אז מדוע הם הלכו לתפיסה אחרת? אולי בגלל שבמקור הם היו פגאנים, כנענים או פיניקים.
הדת העלאווית היא דת סודית. רק חכמי הדת, החאצ'ה, בקיאים בה. לשאר פשוטי העם, עאמה, יש אפשרות להצטרף לחאצ'ה החל מגיל 18. בדומה לדרוזים רוב אנשי העלאווים לא יודעים הרבה על האמונה, על תוכנם של כתבי הקודש או של התיאולוגיה העלאווית, הנשמרים בידי מעמד מצומצם של זכרים שותפי סוד.
אין להם בית תפילה. הם מפללים בתוך הבתים בפרטים של נכבדי הדעה.
לבני העדה ציוויים מוסריים כלליים כגון:
א) לא לרצוח. עבורם זה דבר הקשה ביותר.
ב) לא לגנוב. לאדם שגונב אז העונש הוא כפול.
ג) לא לשקר.
ד) חובה נאמנות למנהיגי העדה.
כאשר מנהיג הדת מת או חולה אז לא יכולים כל אחד להציג את עצמו כמועמד לתפקיד כי קודם חייב להגיע לרמה מסוימת. בגיל 15 או 16 מקבלים העלאווים הזכרים שיעורי דת, אך עליהם מוטל להחליט האם הם רוצים להמשיך בלימוד הדת, להיות תלמידיו של שייח', ולהתחיל בדרך ארוכה ללימוד סודות הדת העלאווית. בשונה לדרוזים ששולחים את התלמידים המצטיינים, מותר העלאווים המעוניינים לבקש להתקבל בבית הספר העלאווי בסוריה.
כמו כן עליהם להשתתף בטקסים פולחניים, עליות לקברי קדושים. מאפיינת אותם האמונה בגלגול נשמות.
העלאווים מכירים בחמשת יסודות המצוות של המוסלמים. הם טוענים שהמדובר בחובות סמליות, ואינם מבצעים אותן בפועל. נסיונותיו של חאפז אל אסד לקרב את העלאווים לאסלאם כללו בניית מסגדים בערים עלאוויות. כהני הדת במסגדים אלו ניסו להורות לצאן מרעיתם להתפלל בקביעות ולקיים את המצוות הבסיסיות של האסלאם. בשאר אל אסד הלך בעקבות אביו ועודד את העלאווים להתרחק ממנהגיהם המסורתיים ומהתיאולוגיה הייחודית להם, לכפור באלוהותו של עלי, ולהכריז על עצמם כמוסלמים שיעים.
יש שני סוגי אמונות: אמונה טרנסנדנטי, משהו חיצוני. האל מחוץ. צריכים לעשות דברים על מנת להרגיש אותו כמו תפילה, השתחוות, בית הכנסת וכולי. היהדות והאסלאם הסוני הם טרנסנדנטיות. מולה נמצאת אמונה אימננטית, האל נמצא בתוך האדם והוא רק צריך להפעיל ולהרגיש אותו.
העלאווים, בניגוד האסלאם אמונתם היא אימננטית. דוגמה נוספת של אותה אמונה היא הבודהיזם. ניתן לראות שאין להם תפילות. בודה יושב רגוע כי הוא משחזר בגופו ובנפשו את עצם האמונה. האדם לוקח חלק מהבריאה על ידי האל. אין הבחנה בין האל והאדם.
אצל העלאווים יש פעולה אחרת והיא סינקרטיזם. אלכסנדר מוקדון יצר את הסינקרטיזם. הוא למד שקיימים יוונים וברברים, הם מחוץ לתרבות היוונית. כאשר הגיע למזרח הוא מופתע כי ראה שיש בהם תרבות מאוד גבוהה ואז עלה את הרעיון לשלב את התרבויות. לכן דרש מכל המפקדים להתחתן עם נשים מזרחיות. לשלב שתי דתות זה סינקרטיזם.
העלאווים מאמינים ברעיונות נוצריים כגון האלוהות שהתגלתה בצורת שילוש לאורך ההיסטוריה שבע פעמים. בכל תקופה מתגלם השילוש באישים חשובים מההיסטוריה היהודית הנוצרית והיוונית. השילוש האחרון הוא עלי, מחמד וסלמאן אלפארסי, שהוא דמות נערצת באסלאם, מתומכי מחמד.
בראש נמצא עלי שהוא סוד האמת, הוא ה"באב", השער שדרכו פרץ את המעגל ובא לקרת האדם. מצד שני יש מוחמד. הוא ה"מענא", כלומר, הפירוש. מה שרואה עלי רק מוחמד יכול להסביר. בצד השלישי נמצא ה"אסם", כלומר, האדם התחליתי, הריאלי. האדם שלקח על כתפיו את פיתוח הרעיון של העלאווים, סלמאן אל-פארסי.
באמונה השיעית חזר השילוש שוב ושוב בהיסטוריה – שבע פעמים, והיו מעורבות בו דמויות שונות, שזהותן לא תמיד ברורה ומוסכמות, ביניהן: הבל, אדם הראשון; יהושע, משה; פטרוס, ישו ואחרים. לא במקרה מוקדם ברשימה חלקית זו הבן/תלמיד לאב/מורה, שכן העלאווים מקפידים על סדר זה, במטרה להקדים גם את עלי למוחמד בשילוש הסופי והמסכם.
טקסי הפולחן לשילוש הקדוש שמשתתפים בו גברים בלבד מתקיים בחגים השונים על פי הלוח הנוציירי. הפולחן כולל שימוש בלחם ויין, מדיטציה מרוכזת בדמויות השילוש.
בפולחן הנוציירי משולבים גם אלמנטים אליליים כגון פולחן שבו מזהים את דמויות השילוש עם השמש והירח. העלאווים מתפללים כאשר פניהם אל השמש.
חגים
האופי הסינקרטיסטי של הדת הנוציירית מוצא את ביטויו המובהק גם בלוח החגים שלה. יש להם שמונה חגים. כמעט כל השנה יש להם מה לעשות. הלוח הנוציירי גדוש חגים ממקורות שונים: נוצריים פרסיים ומוסלמיים (סוניים ושיעים).
מן המורשת הפרסית חדרו ללוח השנה הנוציירי חג הנורוז (3), ראש השנה הפרסית. נחוג בחודש אפריל, נמשך יומיים. וחג המהרג'אן. זה פסטיבל. התכנסות מיוחדת. יוצאים לטבע, אוכלים ושמחים. נחוג ב-16 באוקטובר, נמשך שלושה ימים, לא עובדים.
מן הנצרות אומצו, בין היתר, חג האפיפניה או חג התגלות, הנקרא וטאס'ע (טבילה). מים הקדושים, מוצאים בבורות מים ושופכים אותו עליהם לברכה, שפע וכולי. העלאווים אינם הולכים לטבילה אבל כן יוצאים לטבע. נחוג ב-6 לינואר. ביהדות בחג סוכות היו יוצאים עם לפידים אל בורות המים, בסיום הקיץ ותחילת הגשמים, היו מתפללים לשנה גשומה.
וחג המולד שהוא יום הולדת ישוע. האם הם מזכירים אותו ומזהים איתו? העצם הלבישו את החג בתוך התרבות העלאווית. זרקו הרבה נוהלים ומנהגים שהיו קיימים אצל הנוצרים.
מן האסלאם, עיד אלפטר (חג סיום הצום), בלי שקודם לו צום כלשהו, ועיד אלאדחא (חג הקרבן, הנחוג אחרי העלייה לרגל למכה), בלי הכרה בחובת העלייה לרגל למכה.
מן האסלאם השיעי אומצו שני החגים השיעיים הידועים: עיד דיר'ע חום, המציין במסורת השיעית את מינויו של עלי ליורש בידי מוחמד, ועאשורא, יום הזיכרון לקדושי השיעה ובראשם חוסיין בן עלי שנטבחו בכרבלא שבעיראק בשנת 680 בידי שליטי בית אומיה. יש אבלות מוחלטת באותו יום, לא יוצאים לעבודה.
מגוון חגים זה מעיד מצד אחד על האופי הסתגלני של הכת, שחיה רוב תולדותיה חיי מיעוט נרדף. מצד אחר, אין לשכוח שחגים אלו רוקנו במידה רבה מתכניהם המקוריים ואין הנוציירים חוגגים אותם בצורתם המקובלת בדתות או בתרבויות שמהן נשאלו אלא בשינויי צורה ותוכן בולטים ובפירוש חדש שנועד להתאימם לדת הקולטת.
העלאווים בסוריה
הצרפתיים הכשירות את העלאווים כקצינים, נתונו להם תפקידי ביטחון. אסד למד להיות טייס בצרפת. משפחתו יכולה להיות בערך שלושת אלפים אנשים, חמולה אחת שמצליחה לשלוט במדינה.
אסד מציג את עצמו היום כסוני. יש הרואים בהתנהגות זו מעשה תקייה. לצורך הקיום ניתן להציג את עצמו לפי הרוב. הסתרת האמונה בסביבה עוינת. מאז שנת 1970 משפחת אסד שולטת בסוריה.
הצרפתים העריכו שעל מנת לשלוט באזור זקוקים באנשים נאמנים. לכן טיפלו וקידמו את אנשי העלאווים והכשירו אותם בתפקידי ביטחון. לא רצו להביא צרפתיים לשמירת סוריה ולבנון.
העלאווים היו מיעוט נרדף עד לתקופת המנדט הצרפתי (1944 ) שבו ניתנה להם אוטונומיה. הם השתלבו בצבא הסורי, כאשר זו קיבלה עצמאות, שכן ראו בכך הזדמנות לשיפור מצבם הכלכלי והחברתי. משנות ה-50 רובם הצטרפו למפלגת הבעת' בסוריה, שערכיה היו לאומיים חילוניים. המפלגה בצעה הפיכות צבאיות (1963, 1966) בהנהגת קציני צבא ובראשותם חאפט' אל אסד שהפך לנשיא סוריה ושלט בה כמעט 40 שנה עד מותו. כך נוצרה תופעה שאין לה אח ורע בנוף הפוליטי של המזרח התיכון: מיעוט (העלאווים) השולט על רוב (מוסלמים סונים).
באופן מסורתי העלאווים מתחלקים לחמש כתות – חייאביה, חיידריה, מורשידים (תומכי סולימאן אל מורשיד), שמסיה (כת השמש), וקמרי (כת הירח). כיום אבדה משמעותם של רבים מן ההבדלים בין כתות אלו, וישנם נישואים בין שבטיים רבים. ממשלו של אסד מתאמץ להעניק לכל השבטים חלק שווה בשלטון.
חמולת אל ואחש הם הענייה ביותר. משם אסד ומשפחתו מגיעים. דבר זה מהווה משבר לגיטימציה גדול מאחר ומי שמגיע מתחתית השכבה הסורית לא יכול לחתום על הסכם שלום עם ישראל. זאת לעומת סאדאת שמגיע מהעלית של העולם הערבי במצרים.
איך זה יכול להיות שנושאי התפקידים הבכירים הם סונים שמי שמושך את החוטים הם העלאווים? לכל אחד מהדמויות יש דמות צללים. החזית היא סונית כדי לא ליצור מצב בו יחשבו שסוריה היא לא מדינה סונית. בפועל (ולא למראית עין) נדחקו הסונים לטובת שליטתו של אסד. הסיבה לתופעה היא קבלת לגיטימציה, חזות, פני הדברים כלפי העולם. בניהול המו"מ עם ישראל תמיד נשלחו הסונים כדי שיראו שהם השולטים והם אלו שמנהלים את המו"מ.
העלאווים כתבו מכתב מחאה לצרפתים ולבריטים שמופתעים לראות את היחס שמקבלים היהודים אחרי שהם סבלו בגולה וחזרו לארץ ישראל. למה מאפשרים לערבים לפגוע בהם כאשר היהודים הם עם שקט ויותר ויכולים להביא ידע, הון ואמצעי פיתוח? בין החותמים היה סבא של אסד, נשאי סוריה.
העלאווים אינם מוסלמים סונים ורצו עצמאות. פנו לממשלת צרפת בתאריך 8/11/1936 ונאמר להם שהקמת מדינה סוריה פירושה שיעבוד של העם העלאווי וחשיפתו לסכנה של מוות ושמדה. העם העלאווי נתן עזרה לצרפת, היו חיילים ושמרו על האיזור. קהילת העלאווית ראתה את היחס שמקבלים היהודים בדמשק בעת המנדט וחששו מה יקרה כאשר המעצמות ילכו ותהיו מדינות ערביות עצמאיות.
2. סינקרטיזם (איחוד קהילות) הוא מונח המתאר ניסיון ליישב בין אמונות שונות ואפילו מנוגדות על מנת ליצור מיזוג בין האסכולות השונות. סינקרטיזם – Wikipedia
רב היבטיים על ארץ ישראל 