14-1-10
"כדור הארץ הוא אך ארץ אחת ובני האדם תושביה. לאורך תהליך בלתי נמנע נשברות החומות המסורתיות של גזע, מעמד, אמונות ואומות. תהליך זה יוליד בבוא העת, ציוויליזציה אוניברסאלית". כך אמר בהא-אללה, שייסד את הדת הבהאית במאה ה- 19.
תחילת הבהאים בשנת 1850, אחת האמונות המאוחרות ומודרנית ביותר. בסיס הרוחני נמצא בארץ ישראל גם בגלל שרצו לקשור את הקשר ההיסטורי עם הארץ ועם היהודי.
הדת הבהאי נוסדה בפרס בשנת 1862 ע"י מירזא חוסיין עלי נורי, המכוּנה בפי חסידיו בהא אללה (תפארת האל). הוא היה שבוי בעכו, הלך לכרמל, התלהב במקום וראה ממנו את עתיד האנושות.
המקום הקדוש ביותר לבהאים הוא קברו של מייסד הדת, בהא אללה, בעכו (לשם הוגלה בפקודת השלטונות העותומאניים ושם מת). המוסד העליון של הדת, "בית הצדק האוניברסאלי", נמצא בחיפה, שם הוקם אחד ממקדשיהם המפוארים ביותר.הדת הבהאית אסורה בכמה ארצות מוסלמיות, ומאמיניה נרדפים באיראן מאז עלה חומייני לשלטון. קהילת הבהאים היו בין הראשונים שנרדפו ונפגעו. הרבה מאמינים בהאיים הוצגו להורג משום שהבהאיים פרשו מתוך השיעה. הדת תמיד קנאית. דפקה בתוך השיעה, הקבוצה הכי קנאית בתוך האסלאם, יצא קבוצה שהיא אוניברסאלית.
אולם בחלקים רבים אחרים של העולם זכתה הדת לתפוצה רבה למדי במאה ה-20, הצליחו לרכוש להם חסידים רבים בין השאר בשל סגידתה ליופי. מספר מאמיניה נאמד בשבע מיליון. חלק גדול של המאמינים הם שופטים, רופאים ומורים. כל המאמינים תורמים הרבה כספים לארגון.
האימפריה העותומאנית לא עזרה להם הרבה. לאומת זאת הבריטים אפשרו את התפתחותם כי ראו בהם קבוצה עם מסר של שלום, עוסקת עם הטבע וכולי. מדינת ישראל עשה חשבון של נדל"ן. היו לבהאיים הרבה אדמות טובות בכנרת. החליפו אותה עם אדמות באזור עכו.
היהדות לא אוהבת תנועות מיסיונריות לכן חל מגבלות על פעילות ומספר המאמינים הבהאיים. מכיוון שבהא-אוללה הבטיח לסולטן התורכי שלא יעסוק במיסיונריות בתחומי פלסטין על יהודי אשר רוצה להפוך לבהאי להגר מישראל.
טולסטוי היה בהאי, גם כמרים פרוטסטנטים קיבלו את דת הבהאי. כמו כן גם יהודים נסחפו בתוך הדת.
קהילת הבהאית מתקיימת על ידי תרומות שמקבלת ממדינות שונות. יש בדת הרבה אנשי מקצוע שתורמים הרבה ואפילו משאירים צווה לטובת הקהילה. כל איש חייב לתרום דולר אחד ביום לטובת הקהילה.
יחס בין האסלאם לבהאים.
בשנת 1925 התנועה האסלאמית הוציא פסק דין הלכתי שבו נאמר שהבהאים אינם שייכים לאסלאם וצריכים לגרש אותם. באותה תקופה האסלאם היה חלש מאוד, לא היה לו כוח. האימפריה העותומאנית אחרי מלחמת העולם הראשונה התפרקה. בכל אופן התנועה האסלאמית התכנסה וקיבלה החלטה. המופטי המצרי בשנת 1937 הכריז שהבהאים הם כופרים. אי לכך חל איסור למוסלמים להתחתן איתם והנשואים בהאים אינם תקפים, הילדים לא חוקים, לא ניתן לשלוח ילדים בבית ספר מוסלמי ונדרשו להפוך חדרים בבתים לצורך ללימודים.
תולדות הדת
בפרס של שנות ה-1790 החל שייח' אחמד תנועה דתית בתוך השיעה. חסידיו, שהיו ידועים בשם שייח'אים, ציפו להגעתו המיידית של הגואל מבית מוחמד, הידוע גם בשם מהדי. לאחר מותו של השייח' אחמד, מנהיג התנועה הפך לסייד כאט'ם.
הבאב
עלי מוחמד נולד בשנת 1819 בשיראז, בדרום-מערב איראן. אביו נפטר זמן קצר לאחר לידתו של הילד, כך שהוא גודל על ידי דודו האג'י מירזא סייד עלי, שגם כן היה סוחר. עם הגיעו לבגרות, הצטרף עלי לבית המסחר של משפחתו והפך לסוחר. מקורות אוהדים מתארים את אמינותו ואדיקותו, שהפכו אותו לחביב הסוחרים עימם עבד, הוא גם מתואר כנדיב במיוחד כלפי העניים.
במהלך עלייתו לרגל של עלי מוחמד לכרבלא, הוא נכח לעתים בהרצאות של סייד כאט'ם. מספר הפעמים בהם נפגשו ומשך מערכת היחסים ביניהם היו לסלע מחלוקת בין תומכי הבאב למתנגדיו. המקורות הבהאיים מראים כי עלי מוחמד השתתף רק בהרצאות ספורות, ולא היה מתלמידיו של סייד כאט'ם. כותבים אחרים, כדוגמת הסופר האחמדי, מַאוּלָנַה, טוענים כי מערכת היחסים בין השניים הייתה הדוקה, ונמשכה מספר שנים, ובכך יש רמז כי הכרזתו של הבאב על עצמו כמהדי אינה אירוע כה נסי, כפי שטוענים הבהאים.
טרם מותו של סייד כאט'ם בשנת 1843, הוא החל לדחוק בחסידיו לעזוב את ביתם ולצאת לחפש את "מלך הזמן", שביאתו תתרחש בקרוב. אחד מחסידים אלו, בשם מולה חוסיין, התפלל וצם במשך 40 יום, ואז הגיע לשיראז, בה פגש את עלי מוחמד.
עם הגעתו לשיראז בשנת 1844, מולה חוסיין פגש אדם צעיר, שלבש טורבן ירוק (שסימל את היותו סייד – מצאצאיו של מוחמד). הזר שהיה עלי מוחמד, הזמין את מולה חוסיין לביתו.
הבאב שאל את מולה חוסין מהם מעשיו בשיראז, ומולה חוסיין ענה כי הוא מחפש את המובטח. הבאב שאל אותו בתגובה, כיצד ניתן לזהות את המובטח הזה, ואז חוסיין ענה: "הוא יהיה משושלת יוחסין טהורה, ממוצא מהולל, והוא בעל יכולות מולדות, והוא חסר כל פגם גופני". להפתעתו של המולה, הבאב הכריז כי כל התכונות האלו, קיימות בו.
למולה חוסיין היה עוד סימן אחד שעל פיו ניתן לזהות את המובטח. הוא שמע מסייד כאט'ם כי המובטח יכתוב פירוש על סורת יוסף, ה-12 בקוראן, מבלי שיתבקש לעשות זאת. עלי מוחמד הגשים את הדרישה הזו גם כן, וכתב את הפירוש לאחר שהכריז על עצמו כבאב.
לאחר שבילה לילה שלם עם הבאב, כתב מולה חוסיין: "התגלות זו, שהוטחה בי באופן באופן כה פתאומי ונמהר, פגעה בי כמכת ברק. ידיעת התגלותו חשמלה אותי. הרגשתי מלא באומץ וכוח רב, כך שגם אם העולם, על כל תושביו ושליטיו רבי העוצמה, יקומו נגדי, אצליח לבדי להתמודד עם הסתערותם. הרגשתי כי היקום אינו אלא קמצוץ עפר באחיזתי. הרגשתי כקולו של גבריאל, הקורא לכל האנושות: התעוררו, ראו! אור השחר עלה. התרוממו, כי מטרת האל הופכת לידועה. הפתח לחסדו נפתח לרווחה! הכנסו לפיכך, אנשי העולם! שכן המובטח הגיע.
קיימת מחלוקת בין החוקרים לגבי מה היה תוכן הצהרתו של הבאב לגבי עצמו, ומתי היא ניתנה. הבהאים טוענים כי דבריו היו ברורים, כפי שתיאר שוגְהי אפנדי, בהקדמה לספר "מעלי-השחר": "השיעים מצפים לחזרתו של הקאים (כינוי למהדי), שיגיע בקץ הזמנים, וכמו כן לחזרתו של האימאם חוסיין. הסונים מצפים לביאתו של המהדי, וכמו כן לחזרתו של ישוע הנוצרי". כאשר הבאב, בתחילת שליחותו, המשיך את המסורת השיעית, הכריז כי ישמש בתור הקאים וכשער (באב), חלק מהמוסלמים לא הבינו את התפקיד השני (השער). הם דמיינו כי משמעותו הוא לשמש כשער חמישי (למהדי) כיורשו של עלי אבן מוחמד (נציגו הרביעי והאחרון של המהדי, במהלך תקופת ההיעלמות הקצרה שלו); אולם המשמעות האמיתית היא, כפי שהוא הצהיר בבירור, שונה לחלוטין. הוא היה הקאים; אך הקאים, אם כי הוא גם נביא עליון, למעשה מתייחס אל התגלות גדולה יותר (בהא-אללה, בראיית הבהאים) כפי שהתייחס יוחנן המטביל לישוע. הוא היה המבשר של מישהו אדיר אף ממנו".
בגיל 25 הכריז על עצמו כהתגלמותו החדשה והעצמאית של האל, והמהדי המובטח בנוכחות יורש הכס הפרסי, ואנשים ידועים אחרים. לאחר הכרזתו, הוא לקח לעצמו את התואר בַּאבּ, שפירושו "שער".
המונח באב לקוח מתוך עולם המושגים השיעי בו צמח והתחנך מירזא עלי מחמד. הבאב היה תלמיד של השיח' אחסאאי שעל שמו קרויה תנועת השייח'יה. השיעה שהיא דת משיחית מרגע הולדתה מחכה ומצפה לשובו של האמאם הנעלם. לאחר בריאת העולם על ידי האל הכול יכול, היה צורך בקשר עם העולם הנברא על ידי התגלות אלוהית. קשר זה נוצר על ידי האור האלוהי שהועבר מאדם הראשון אל מחמד ועלי ומהם אל שאר האמאמים של השיעה. בשנת 260 להיג'רה נעלם באופן סופי האמאם השניים עשר מחמד בן עבדאללה אל מהדי אלמנתט'ר. אלף שנה מאוחר יותר בשנת 1260 להיג'רה היא שנת 1843-4 התבקשו תלמידיו של השייח' אחסאאי לתור את איראן בחיפושים אחר המשיח המיועד שאמור לחזור לאחר 1000 שנה.
מולה חוסיין היה חסידו הראשון של הבאב. תוך חמישה חודשים, 17 מחסידיו האחרים של סייד כאט'ם הכירו בנפרד בבאב כהתגלמותו של האל, ביניהם אשה, משוררת, שקיבלה לאחר מכן את הכינוי טאהירי (טהורה). 18 המאמינים האלו נודעו כאותיות החיים והוטל עליהם תפקיד הפצת האמונה החדשה בראשית דרכה.
לאחר הכרתם של 18 המאמינים הראשונים בו כבאב, הוא יצא לעלייה לרגל למכה ומדינה עם אחת ממאמינותיו, קוּדוּס. במכה, הבאב כתב לשריף של מכה, והסביר לו על משימתו וייעודו. לאחר זמן מה, לאור ההתנגדות של חכמי הדת המוסלמים, המושל של שיראז הורה על מעצרו של הבאב. הממשל ארגן פגישות עם חכמי דת שונים, כדי לבחון את אמונת ה"באב". נציגי הממשל שאלו את מוחמד עלי לגבי התפקיד שהוא מייחס לעצמו. הבאב ענה כי הוא המובטח שלו ציפו המוסלמים (המהדי).
הממסד השיעי שפחד לאבד את מעמדו עם הגיעו של המשיח, רדף אותו ושם את הבאב בכלא בעיר מאקו שעל שפת הים הכספי. לאחר שכשל ניסיון המרד של חסידיו של הבאב וביניהם האחים מירזא יחיא נורי (לימים הבוקר הנצחי אלצבח אלאזל ומכאן התנועה האזלית) ומירזא חסין עלי נורי (לימים בהא אללה) החליט השאה נאצר אל דין להוציא להורג את הבאב. בשנת 1850, ראש הממשלה החדש הורה על הוצאתו להורג של הבאב. שש שנים לאחר שהכריז על עצמו כבאב.
ערב לפני הוצאתו להורג, כשהובל מתאו, נפל לרגליו של הבאב בחור בשם אַניס (הידוע גם בשם מולה מוחמד עלי זוּנוּזי), וביקש כי יוציאוהו להורג יחדיו עם הבאב; הוא הושם בתאו של הבאב. הבאב ואניס הועמדו בפני קיר. ניתנה פקודה לכיתת היורים לירות על האסורים, חצר המחנה נתמלאה בעשן הרובים העתיקים. כאשר התפזר העשן, ה"באב" כבר לא היה בחצר, ואניס עזב ללא פגע. תוך תכונה רבה בקהל, רבים האמינו כי הבאב עלה לגן עדן, או פשוט נעלם. בסופו של דבר מצאו החיילים את הבאב בחלק אחר של המחנה, ללא פגע. הוא ואניס נכפתו שוב להוצאה להורג, כיתת יורים שנייה נעמדה מולם, ופקודה חוזרת לירות על העצירים ניתנה. הפעם, הבאב ומלווהו נהרגו. במסורת הבהאית כישלונה של כיתת היורים הראשונה נחשבת לנס. גופותיהם נזרקו מחוץ לשערי העיר, כדי שייאכלו על ידי חיות.
אולם גופותיהם חולצו בחשאי על ידי קבוצת באביסטים והוחבאו. מאחר יותר הועברו עצמותיהם בחשאי לאספהאן, קרמנשאה, בגדאד (עיראק), דמשק (סוריה) ולבסוף לעכו (ישראל) בשנת 1899. בשנת 1909, הגופות הושמו בקבר מיוחד, שהוקם לצורך זה על ידי עבדול-בהא, במוזולאום בהר הכרמל.
הבאב ציווה על מאמיניו להכין את עצמם לקראת הופעתו של הנביא, למרות שנבואה זו כי עומד לבוא נביא חדש אחרי מחמד נחשבה לכפירה בעיני המוסלמים בפרס. הבאב, למעשה, היה המבשר של הדת הבהאית.
הבאב הותיר מספר רב של כתבים, המרמזים לבואו הקרב של המובטח, המכונה על ידי הבהאים כ"זה שאלוהים יגלה (לאנושות) ", ושהבאב עצמו היה רק טבעת על ידו של זה שאלוהים יגלה. 20 שנים לאחר מותו של הבאב, יותר מ-25 אנשים טענו כי הם המובטח, החשוב ביניהם היה בהא אללה.
טרם מותו של הבאב, הוא כתב מכתב לסובְח-אי-אזאל (אחיו למחצה והצעיר יותר של בהא אללה), שנחשב לצוואתו. במכתב הוא מינה את סובח-אי-אזאל למנהיג הקהילה הבאביסטית, לאחר מותו. הוא גם ציווה לציית למובטח לכשזה יופיע.
לאחר מותו של הבאב, הושמו רוב חסידי הבאב, לפחות אלו שנותרו בחיים, בכלא המכונה ה"בור השחור" בטהראן. בהא אללה טען בשנת 1853, במהלך כליאתו, כי הוא זכה לביקור מ"נערה מגן העדן", בתולת השמיים "חוריה", שהעניקה לו את המשימה לשמש כשליחו של אלוהים. עשר שנים לאחר מכן בבגדאד, הוא הכריז על כך לראשונה באופן פומבי. מרבית הבאביסטים זיהו אותו כ"זה שאלוהים יגלה", והחלו לקרוא לעצמם בהאים.
סובח-אי-אזאל ערער על הכרזתו של בהא אללה, וכך גם כל שאר האנשים שטענו כי הם המובטח. מדווח, כי לאחר שקיבל את המכתב הרשמי מבהא אללה, הוא טען כי זכה להתגלות אלוהית משלו; אולם הוא הכחיש זאת מאוחר יותר. מאמיניו של סובח-אי-אזאל היו ידועים בשם בייאנים או אזאלים. עבור הבאביסטים שלא הסכימו כי בהא אללה הוא המובטח, המשיך סובח-אי-אזאל לשמש כמנהיג, עד מותו בשנת 1912. השאלה האם היו לו יורשים, שנויה במחלוקת. מקורות בהאים טוענים כי 11 מתוך 18 מהעדים שמינה הפכו לבהאים, ובכלל זה בנו של סובח-אי-אזאל. האדם שכביכול הוא מינה לרשת אותו, האדי-אי-דאוּלאת-אבאדי, הכחיש בפומבי את אמונתו בבאב ובסובח-אי-אזאל.
טענתו של בהא אללה התחזקה עוד יותר, לאחר ויכוח דוקטריני עם סובח-אי-אזאל. מרבית חסידיו של הבאב עזבו את סובח-אי-אזאל, והפכו לבהאים. כיום, הבהאים מונים כששה מליון מאמינים, והאזאלים (או בייאנים) מונים כאלף איש.
בהא אללה
בהא אללה (פירוש פאר האל) נולד בעיר טהרן שבאיראן בשנת 1817. הוא עמד בראש המאמינים במעשיו של מייסד האמונה הבההאית,
לאחר כהתגלות האלוהית יצאו לגלות בהא אללה ותלמידיו.
בגלות זו עברו בהא אללה ומאמיניו מספר תחנות. בשנת 1853 התיישבו בעיראק, אך בעקבות מחאות של ממשלת איראן על כך שעיראק נותנת מחסה לכופרים באסלאם, סילקו העיראקים את בהא אללה ואנשיו מתחומי הממלכה. הם המשיכו לגלות עד שבשנת 1863 הגיעו לתורכיה, שגם היא לא ראתה את שיבתם במדינה בעין יפה, ועל כן הגלתה אותם לארץ ישראל, לעיר עכו. מירזא חוסיין עלי ובני משפחתו נשלחו לבית הכלא שבעכו, באשמת עמידה בראש קבוצה המביעה רעיונות שהינם בגדר כפירה על פי האסלאם. כעבור שנה וחצי הטורקים הגיעו למסקנה שמירזא חוסיין עלי אינו מהווה סכנה לציבור, ושחררו אותו. אולם הם חייבו אותו להיות במעצר בית שבמסגרתו הותר לו להסתובב חופשי במהלך היום, אך בלילות היה עליו לישון בחדר מסוים שהעמידו לרשותו.
בשנת 1868 סיים בהא אללה את ספרו, שלטענתו נכתב בהשראה אלוהית, שנקרא בשם "כתאב אקדס" (ספר הקודש). בספר זה הכולל כ-500 פסוקים, גיבש רעיונות לדת חדשה ומודרנית- הדת הבהאית. בבית זה אסף את דרשותיו ואגרותיו בשני ספרים, כתאב אלאיקאן (ספר האמונה האמיתית) וכתאב אלקודס (הספר הקדוש). באותה שנה, במסגרת הסיורים שנהג לעשות בארץ, הוא הגיע לכרמל, ובהשקיפו על מפרץ חיפה התלהב מן הנוף ומיופיו של הטבע. את התלהבותו ביטא באוזני תלמידיו, שבבוא הזמן החליטו שהואיל והוא התאהב בחיפה, הם יכריזו עליה כעיר המרכזית של הכת הבהאית בעולם מבחינה אדמיניסטרטיבית.
באותה שנה, הכריז בהא אללה עוד מספר הכרזות חשובות. בין היתר קבע שההולכים בדרך שהתווה הבאב מהווים מכאן והלאה את הבסיס לדת חדשה, דת של העידן המודרני. יסודות האמונה של הדת החדשה כתובים ב"כתאב אקדס", שדברים רבים בו שונים לחלוטין מהדת המוסלמית. למשל, הוא קבע כערך עליון את השאיפה של המאמינים בדת החדשה, שלפיה עליהם לחפש קרבה בין כל בני אנוש ללא הבדלי לאום, גזע, מעמד סוציאלי, מין וכדומה. הוא העלה לערך עליון מושגים כמו היגיינה, אסתטיקה, ובמקביל ביטל מושגים של עונשים בחינוך ושל קיפוח האישה. אפשר לומר שדת זו כמעט נטולת מצוות מעשיות, ובעיקר מתמקדת ברעיונות של פתיחות וחופש, אחווה, הרמוניה ושלום.
בהא אללה הכריז גם שהוא הנביא היחיד של הדת החדשה, בעוד הבאב, מירזא עלי מוחמד, שהיה מורהו, הוגדר על ידיו כמי שבא רק לבשר על בואו של הנביא הגדול, הלא הוא בהא אללה עצמו.
באחד מביקוריו בחיפה עמד הבהא אללה על הר הכרמל והצביע בפני בנו הבכור על המקום שיש לבנות את מקדש הבאב.
בשנת 1892 מת בהא אללה ממחלת הקדחת בגיל 75 ונקבר בעכו, באותו חדר שבו בילה את מרבית חייו מאז הגיע לארץ ישראל. הוא נמצא 2 ק"מ צפונית מעכו. במהלך הזמן הפך מקום זה את העיר עכו לעיר המקודשת ביותר בעיני הבהאים בעולם משום שבהג'י היה מעונו של בהא אללה בשנותיו האחרונות, ושם כתב את כתביו הקדושים, אשר הפכו מאוחר יותר לעקרונות וחוקי הדת הבהאית. כתובים אלה מהווים את הכתבים העיקריים של הדת הבהאית.
עבדול הבא
בנו עבדול בהא (עבד הבהא), שירש אותו, ליווה מילדותו את אביו במסעותיו בגלות ובתקופת מאסרו. העתיק את פעילותו לחיפה ורכש אדמות בכרמל.
משימתו הראשונה הייתה להרחיב את בסיס הדת בארץ ולשם כך בנה את קברו של אביו למרגלות הר הכרמל,בבניין ששימש גם מקום התכנסות ותפילה לבהאים. מתנגדי הדת הלשינו לתורכים כי בניין זה עתיד לשמש מבצר לבהאים המתכננים מרד נגד השלטון התורכי. בעקבות הלשנות אלו נעצר עבדול בהא במעצר בית בעכו לתקופה של שבע שנים. בשנת 1908 שוחרר עבדול בעקבות מהפכת התורכים הצעירים, התיישב בחיפה וקבעה כעיר הקדושה לדת הבהאית.
בשנת 1911 יצא למסע הטפה של הדת החדשה תחילה במצרים, ולאחר מכן באירופה ובארה"ב (שם נשא שתי נשים, לבנה ושחורה).
עבדול בהא הקדיש את חייו לשירות הזולת, הפצת האמונה הבהאית, בייחוד בעולם המערבי ויוסדו מוסדותיה האדמיניסטרטיביים המקומיים הסביר את תורתו של בהא-אללה לציבור הרחב, שיפר את תנאי החיים של האוכלוסייה באזור חיפה ועכו, הכולל ארגון וסעד לרבים שנפגעו מפעולות האיבה במלחמת העולם הראשונה.
פעולותיו ההומניטריות זכו להכרה ע"י הממשלה הבריטית , אשר העניקה לו תואר אבירות כהכרה על פועלו.
בשנת 1909 הקים עבדול בהא את המבנה הראשון של בניין המוזילאום בחיפה ובטכסיות טמן שם את עצמות ה"באב". בניית מבנה העל החלה בשנת 1948 והושלמה בשנת 1953.
שנת 1921 נפטר עבדול בהא ונקבר בחיפה יחד עם הבאב, אחותו ובני משפחתו. בצוואתו מינה עבדול בהא את נכדו הבכור, שוגי אפנדי רבאני, כממשיך דרכו.
שובי אפנדי רבאני
שוגי אפנדי לקח על עצמו את מנהיגות הדת הבהאית וקיבל את התואר "נוצר הדת". שוגי, שלמד באוניברסיטה אמריקאית והשתלם באוקספורד, תרגם את כתבי הקודש של הבהאים לאנגלית ואפשר את הפצת הדת בארה"ב ובקנדה. שם התחתן עם אישה מקומית בשם רוחיה, שגם לאחר מותו המשיכה להטיף לדת הבהאית ברחבי העולם.
במהלך 36 שנות כהונתו, שקד שוגי אפאנדי במיוחד על הפצת האמונה הבהאית, בייחוד בעולם המערבי וייסד את מוסדותיה האדמיניסטרטיביים המקומיים והלאומיים של הדת הבהאית. ממקום מושבו בחיפה הנחה גם את ענייני הקהילה הבהאית העולמית.
עם מותו הפתאומי של שוגי אפנדי בשנת 1957 בלונדון, למעשה, נסתיימה שורת המנהיגים היורשים של הדת הבהאית כי הוחלט לא למנות מנהיג בודד.
"המוסד המושל" – הוא הגוף המרכזי המתאם את הפעילויות הבהאיות בכל העולם, אשר נחנך בשנת 1963 (6 שנים לאחר מותו של שוגי אפנדי) בחיפה.
אחת מפעולותיו העיקריות הייתה תכנון מרכז הבהאים בחיפה ותכנון "בית הצדק העולמי", שחבריו נבחרו בשנת 1963. כיום, מנוהלת הדת הבהאית בידי "בית הצדק העולמי", מוסד שיסודו בכתבי בהא-אללה.
גוף זה מורכב מ- 9 חברים, שנבחרים כל 5 שנים בבחירות חשאיות, על ידי הצבעת רוב ללא הצגת מועמדויות, וללא מסעות תעמולה. בית הצדק העולמי משגיח על ענייניה הרוחניים והמנהליים של כלל קהילת המאמינים. מגייסים שופטים שיצאו לגמלאות ועוסקים וכותבים מסמכים בתורת המשפט ולמאן זכויות האדם.
לבית הצדק העולמי סמכות חקיקה בכל הנושאים שלא צוינו במפורש בכתבים הבהאים. הוא מטפל בהתכתבות עם מוסדות בהאים לאומיים, מכין ומפיץ מטרות ותוכניות בינלאומיות, משגיח על פרויקטים לפיתוח חברתי וכלכלי, אחראי על איסוף וניתוח סטטיסטי, על ניהול הקרנות הבינלאומיות ועל אחזקת המקומות הקדושים והגנים.
מוסד זה כיום שומר על אחדותה של הקהילה הבהאית, ועל דריכותה להגיב לצרכיו ולתנאיו של העולם המתפתח.
מקורת הדת בכת הבאביזם השיעית, ואשר ליקטה יסודות מכמה דתות ופילוסופיות אחרות, מתוך אמונה בקיומה של דת אוניברסאלית.
קיימת אצל הבהאיים השפעה של אמונת הזרתוסטרא שהיתה בפרס לפני כיבוש האסלאם. אמונת הניגודים, אור וחושך, שלום ומלחמה וכולי. העובדה שהבהאיים הם אוניברסליסטים, אנשי שלום, מתנגדים למלחמה מצביע על הניגוד בתוך האמונה לאזור שבו נמצאים.
הבהאים דוגלים באחדותן של כל הדתות ובשלום עולמי. אחדות המין האנושי. הם מטיפים לשוויון זכויות לגברים ולנשים, להפצת מידע, חינוך והשכלה בכל העולם ולקמת קהילה עולמית אחת המבוססת על צדק ושוויון. חיפוש אחר האמת, חיפוש אחר פתרון לבעיה הכלכלית העולמית, אמונה בהרמוניה בסיסית בין דת למדע. דת מהפכנית ביותר.
לפי דעתם אנו נמצאים בתקופה של … האל שלח נביאים לעולם כאשר האדם היה צעיר וחסר ניסיון. לכן תיפקודו היה לקוי והיה צורך שמישהו תוביל אותו בעיקר בענייני רוח. היום האדם מתבגר ורכש ניסיון. כל הנביאים דיברו על אותו נושא והגיע הזמן לרכז את כל הדתות בדת אחת, לקים דת עולמית אחת, דת אוניברסאלית לכל האנושות. התוכן הרוחני של האמונות הדתיות הוא מונותיאיסטי, אותו אל.
האל המתקשר עם האנושות באמצעות שליחיו ונביאיו, וכי הדתות הגדולות של העולם הובאו על ידי שליחים אשר הופיעו לאורך כל ההיסטוריה: משה, זראתוסטרא, בודהא, ישוע, מוחמד, בהא אללה. שליחים אלו נשלחו על ידי ה' למקומות שונים בתקופות שונות, בהתאם ליכולתם ולצורכיהם המתפתחים של עמים.
מטרת החיים עבורם היא הכרה ועבודת האלוהים.
מחייבים המאמינים לחפש את האמת הטהורה. כותבים הרבה וכך משפיעים לאנשים ללכת בדרך מסוימת כדי שהם התפתחו יותר את השאילה האמת.
שוללים באופן מוחלט דעות קדומות ואמונות תפלות. מה זה אמונה תפלה? מי קובע?
רואים בדת דרך כדי לקדם ידידות ואחווה.
1) פציפיזם. שלילת של כל המלחמות. חתירה לשלום עולמי תחת ממשלה בינלאומית שתקבל לידיה חלק מסמכויות של המדינות. איסור על לחימה ונשיאת כלי נשק. לא להשתתף בכוח צבאי של מדינה כלשהי, למעט כוחות או"ם. יכולים לעשות שירות לאומי, עזרה לבתי חולים או תפקידים אזרחים בצבא.
2) שוויון. שוויון סוציאלי, מעמדי ומיני. איסור על עבדות ושוויון לאישה. אין לאישה להשתמש ברעלה (פריט לבוש המשמש לכיסוי הראש או הפנים).
3) מונוגמיה. איסור להתחתן עם יותר מאישה אחת. איסור על נישואים שמטרתם הנאה או סיפוק מיני המכונים מוטעה. לבהאיים חשיבות רבה למוסד המשפחה. קדושת הנישואין משמעותה הכרה בשוויון בין בעל ואישה. הנישואין מתקיימים בהסכמתם של שני הצדדים והוריהם. הדת מתירה גירושין, אך אינה מעודדת אותם.
מותר להחזיר גרושה, כל עוד לא התחתנה עם איש אחר. (בדומה להלכה המקראית).
4) הצטרפות לדת. בניגוד לדתות אחרות הדת הבהאית אינה עוברת בירושה אלא הילד מביע את רצונו להשתייך אליה פעמיים, פעם ראשונה בגיל 15 ופעם שניה בגיל 21, אז גם מוענקת להם זכות הבחירה למוסדות הדת. בגיל 15 עוברים טקס שבו מכריזים על נכונותם לקבל על עצמם את עקרונות הדת.
אדם אשר רוצה להיות בהאי עליו להאמין בעיקרי הדת ולהשתייך לקהילה המקומית. ההצטרפות אינה כרוכה בטקס דתי מיוחד והדת הבהאית מקבלת אל שורותיה את כל בני האדם ללא הבדלי דת, גזע ומין.
בן הדת הבהאית מורשה להתחתן עם כאלו שאינם בני הדת הבהאית.
5) מדע. שיתוף פעולה עם המדע כי אין ניגוד אינטרסים. ניתן לבצע ניתוחים והעברת אברים. דבר שמאוד קשה בדת האסלאמית.
6) מטבע. מטבע אחד. לפסיק את המטבע הלאומי ולייצר מטבע אחד בכל המדינות ובנקים. התוצאה היא שערך הכספי של המטבע יהיה שווה. כלכלה עולמית.
7) תפילות. אין תפילה משותפת, פולחן ציבורי או ריטואלים דתיים. בהא אללה טען שאדם הרוצה להתפלל יכול לעשות זאת באופן פרטי ללא צורך בטקסט כתוב, והוא עושה זאת היישר אל האלוהים. התפילה היחידה שצריכה להיות כתפילה בציבור היא תפילה על הנפטר. ניתן לבחור את מספר התפילות. המתפללים פונים לכיוון קברו של בהא-אללה בעכו. ז"א שאין להתפלל לכיוון מכה. מקיימים את התפילות בכל מקום ובכל שעה עפ"י נוחיותם.
בהא-אללה קבע מספר כללים לגבי קבורה: אדם צריך להיקבר במרחק של שעה ממקום המוות, כשראשו לכיוון קבר הבהא-אללה בעכו, העיר הקדושה ביותר לדת, קריאת נוסח קבוע של תפילה אותו קוראים במהלך הלוויה.
8 ) היגיינה. לדת עניין מיוחד בערכי ההיגיינה. חובה דתית את הצורך ברחיצות היגייניות.
9) פעולות. לאדם מותר לעשות כל דבר, אלא אם כן אותה פעולה עומדת בסתירה לשכל הישר של האדם.
10) פעילות דתית. אין מקדשים ובתי דת, וגם לא כוהני דת. כוהני דת לא יודעים יותר מאדם אחר ואין סיבה שהם צריכים להיות על חשבון האחרים. בהא אללה ביטל את המושג "פולחן דתי" ואת המושג "כלי קודש" ו"מקומות פולחן", וקבע שכל אדם רשאי להתפלל במקום ובשעה שנראים לו.
לבהאים אין היררכיה דתית ואת תרומותיהם הם מקבלים מחברי הדת בלבד. הפעילות במוסדות הדת נעשית בהתנדבותם של אלה הרואים בעבודתם שליחות ונמנעים מפעילות מיסיונרית.
שלילה של הממסד הדתי מביא לכך להפרדה בין דת ולמדינה.
11) עבודה. כל אדם מחויב לעבוד בעבודה פרודוקטיבית (יוצרת).
12) נאמנות מלאה למדינה. כל הבהאיים בכל מקום בעולם חייבים להיות כפופים לחוקים של המדינה שבה הם נמצאים, ואולם עליהם להיזהר שלא להיות קשורים בפעילות פוליטית או פעילות צבאית. לא מתייחסים למשטר, דמוקרטי או טוטליטרי.
שאיפת הבהאים היא הקמת גוף מחוקק ומבצע אוניברסאלי. לא יכול להיות שכל מדינה תחוקק חוקים שונים ולמנוע ממדינה חריגה מסדר היום. גוף מבצע על מנת לגונן על האדם. מערכת שיפוט אחת וזרע משטרתי אחד כך יהיה תיאום ולא שבכל מקום ההתנהגות תהיה שונה. כדי להשיג את המטרות אלו צריכים להכשיר אנשים אוניברסאליים שמביאים את האמונה ומסוגלים להעביר אותה לדורות הבאים.
13) אוכל. בהא אללה ביטל את המושג "מאכלות אסורים". מותר לאכול כל דבר, ובלבד שאיננו מזיק לגוף.
המאמינים נמנעים ממשקאות אלכוהוליים או סמים (אישורים מיוחדים ניתנים על ידי רופא במקרים רפואיים). אין הגבלות תזונתיות.
14) מדיטציה. צריך להקים בכל הערים החשובות בעולם מבנים שמגמתם לאפשר לאוכלוסייה לקיים מדיטציה, כלומר ריכוז המחשבה. בהתאם לכך אכן רכשו הבהאיים קרקעות בלמעלה ממאה ערים חשובות בעולם, ובשמונה ערים בנו מבנים יפהפיים המיועדים למדיטציה והן: חיפה (ישראל) ובה מקדש הבאב, שיקגו (ארצות הברית), ניו דלהי (הודו), פנמה, סידני (אוסטרליה), אוגנדה, פרנקפורט (גרמניה), איי סמואה. וכן מבנה שנהרס באשגבאט אוזבקיסטן.
15) שפה. בהא אללה דגל באחידות לשונית, ובזמנו קבע שהשפה הרשמית של הדת תהיה שפת האספרנטו, שחוברה על ידי אליעזר זמנהוף. בימינו השפה הבינלאומית של הבהאים כבר איננה שפת האספרנטו, אלא השפה האנגלית. השפה היא חלק מתרבות העמים שהאדם לא מוותר עליה. הם חשבו שניתן לקחת את השפה, להפיץ אותה בעולם ולהפוך אותה בשפה מדוברת הקהילה הבהאית.
16) חינוך. חינוך אוניברסאלי-חינוך חובה. תורמים הרבה כספים על מנת שהילדים שלהם והסביבה יקבלו חינוך מלא. עבור הבהאיים עניין החינוך הוא מאוד חשוב לכן נותנים מלגות לסטודנטים רבים ללא קשר אם שייכים או לא לקהילה ובלי שום התחייבות אבל לפעמים עוקבים אחרי אותם מועמדים למלגות שהם לא מסתובבים בברים וכולי.
המספר 19. במקביל ובהמשך למספר 19, קבע בהא אללה שלמספר 9 תהיה חשיבות משום ששמו, בהא, בגימטריה זה 9. שני מספרים אלה, 19 ו-9, באים לידי ביטוי בולט באורח חייהם של הבהאים.
קשה מאוד להבין שדת מודרנית שמציגה הג'נדה אוניברסאלית מאמינה בתורת המספרים והקבלה. בגימרריה 19 = ואחד = 4+8+1+6. הסבר נוסף הוא 18 מאמינים הראשונים + בהא הללה זה 19.
לוח השנה. ולכן בלוח שנה הבהאי, יש 19 חודשים בשנה – בכל חודש 19 יום. 4 ימי צדקה נוספים בין החודש ה-18 ל-19 כדי להשלים את שנת השמש.
כל ראש חודש הוא מעין חג בו מתכנסים בני הקהילה, משוחחים, מתפללים ואוכלים יחדיו. ראש השנה חל ב-21 מרץ. החודש שלפניו הוא חודש של צום ותפילה. במשך תקופה זו נמנעים הבהאים מאכילה ושתייה מזריחת החמה ועד לשקיעתה ומתפללים תפילות מיוחדות בבוקר ובערב.
בשנת 1844 שבה בישר הבאב את אמונתו, מתחילה השנה הבהאית.
חגים נוספים הם יום הולדתם ויום השנה למותם של הבאב ושל הבהא-אללה.
סמל הבהאי. החלק העליון בסמל זה האל, למטה זה האנושות ומה שמחבר ביניהם זה השליחים, הנביאים.
הבהאים בישראל
מאוזוליאום בחיפה. הבניין המפואר בכרמל שמזהים אותו בטעות כמקדש הוא למעשה מאוזוליאום, ולא מקום פולחן. אם כי בעתיד אמור להבנות מקדש עולמי בהר הכרמל במקום שכבר הוקצה מראש. מצוין ע"י האובליסק המוצב בכרמל הצרפתי.
בניית מבנה העל החלה בשנת 1948 והושלמה בשנת 1953 ע"י האדריכל ויליאם סותרלנד מקסוויל מקנדה בהתייעצות עם שוגי אפאנדי. הבניין, בעל כיפת הזהב ועמודי הגרניט הורודים, משלב סגנון בנייה אירופי עם עיצוב מזרחי. חומרים: המקדש הפנימי, אבן מקומית, מבנה העל, קירות שיש "קִיאַמְפּוֹ" ועמודים משיש "בַּבֵנוֹ" ורוד, נחצבו וגולפו באיטליה. אריחי הכיפה יוצרו והוזהבו בהולנד. למקדש תשע צלעות שהנו המספר המקודש לבהאים.
בניגוד למרכזים אחרים בעולם, המשמשים בעיקרם כבתי תפילה מפוארים, מקדש זה אינו משמש רק לצורך תפילה והתכנסות אלא נושא בעיקר אופי של עלייה לרגל.
המקדש מוקף גנים בסגנון מיוחד במינו, ומתוכננים כמסגרות יפות ורוגעות. האגרטלים, המנורות, הנשרים, הטווסים ושאר הקישוטים, שמייפים את הגנים, נבחרו בגלל צורתם האסתטית ואין להם כל משמעות דתית. הגנים מורחבים מידי פעם. לגנים הבהאים חשיבות בעיקר בראשוניותם ובצביונם האקזוטי והמיסטי, אשר משרה אווירה של התעלות.
בגנים רואים פסלים של טווס (pavo real). הבאים כותבים הרבה על בעלים חיים. הגנים מסמלים את הטבע ומשדרים את ההרמוניה בין תקופות השונות של השנה.
בית הצדק העולמי בחיפה. בבניין שש קומות גובה, כולל מרתף ותת-מרתף. סה"כ שטח הרצפות הפנימיות 11000 מ"ר לערך. הוא תוכנן ע"י האדריכל האיראני חוסין אמאנת. לב הבניין מבטון-ברזל, עמודים וציפוי משיש "פּנטליקון",
שנחצב ביוון וגולף באיטליה. אריחי הגג הירוקים יוצרו בארה"ב.
הארכיון הבהאי הבינלאומי. מבנה מרשים, סמוך למקדש הבאב, בנוי שיש לבן ומקורה בגג ירוק. הגנזך הנוכחי נחנך בשנת 1957, והוא איננו פתוח לציבור הרחב, אך הוא משמש חלק בלתי נפרד ממקומות הביקור של עולי הרגל הבהאים בארץ.
גנזך הבהאים אוצר מגילות וחפצים יקרי ערך הקשורים לראשית דברי ימי הבהאים ובעיקר למנהיגים הראשונים בהא-אללה ועבדול בהא.
שוגי אפנדי, תיאר בעצמו את אוצרות הגנזך: "פורטרטים של הבאב, ובהא-אללה, חפצים שנתקדשו, כגון שערות ובגדים של הבאב, כלי הכתיבה של בהא-אללה ובגדיו … שעונו והקוראן שלו … כתבים שכתב במו ידיו, עשרים ספרי תפילה שנכתבו ע"י מייסדי הדת".
קברו בהא אללה בעכו. על קברו בהא אללה הוקם מאוזוליאום, מבנה קבר מפואר, המעוטר בעושר רב. הכניסה לקבר מעוטרת בוילון מוזהב, אגרטלים וציפורי ברונזה הפזורים ברחבי הבית, אשר אין להם משמעות סמלית, אלא כדי להביע כבוד ויוקר למקום.
במקדש זה מוצגים כתרים, כתבי יד מקוריים רבים, ספרי הכת בשפות שונות וחפצים יקרי ערך נוספים. הביקור במוזולאום אינו רק לצורך תפילה והתכנסות, אלא גם כמוזיאון לדת הבהאית, וכמקום לעליה לרגל. התיירים המבקרים במקדש זה מחויבים בכיבוד המקום ע"י הסרת נעליהם בכניסה, הקפדה על לבוש צנוע ואיסור הצילום
רב היבטיים על ארץ ישראל 
