הדמויות בברית הישנה נתפסות כפרה-פיגורציה, פרה = לפני (טרום), פיגורציה = דמות. התפישה הנוצרית מניחה שבהיסטוריה יש רמזים, דמויות ואירועים מקדימים למשהו גדול שיהיה בהמשך. דמות מקדימה לדמויות בברית החדשה, כלומר, כאשר הנוצרים קוראים בתנ"ך כל אירוע וכל דמות רומזת להם משהו, שיתגשם אחר כך עם הופעתו של אלוהים עלי אדמות או אולי עוד קצת קודם לכך עם הבשורה.

דמות בתנ"ך שקוראים עליה היא אב טיפוס למה שיופיע אחר כך בימיו של ישו. הנצרות מאמינה שדמותו המקדימה של ישו הייתה דמותו של אדם. הרי שגם לדמויות המרכזיות האחרות היו דמויות-מקדימות (למשל חווה הייתה הדמות המקדימה למרים אם ישו). וכך כל סיפורי התנ"ך הינם פרוטו טיפוס לסיפורי הברית החדשה או במילים אחרות זוהי אמנות בפני עצמה לקרוא את סיפורי התנ"ך בצורה שתסביר את הברית החדשה. מבחינת הנוצרי, התנ"ך איננו עומד בפני עצמו אלא נועד לסייע להבנת סיפורי הברית החדשה.

טיפולוגיה: מושג בתיאולוגיה הנוצרית המתאר פירוש של דמויות וסיפורים מהתנ"ך כאלגוריות כמבשרות על דמויות מהברית החדשה.

 

האדם הראשון: אד"ר הנו פרה-פיגורציה לישו.

אדם הראשון

ישו

נולד מרוח אלוהים

מרים התעברה מרוח הקודש (השילוש הקדוש, מאלוהים היא התעברה)

בא ללא חטא, ללא רבב

מגיע ללא חטא, לא חטא

החטא הקדמון = הקילקול

כפרה על החטא הקדמון = התיקון

עונש המוות

הניצחון על המוות = התחייה

 

קין והבל: הבל דמות פרה-פיגורטיבית לישו ה"רועה הטוב" שהסתובב במדבר, המקריב שהפך לקרבן, המועדף (ביהדות וגם בנצרות תמיד המועדף היה הצעיר ולכן תמיד קינאו בו. לעיתים עד כדי ניסיונות להורגו).

הבל

מלמד על ההזדמנות לתיקון

קורבן לאלוהים, נהרג על לא עוול בכפו, מביא את המנחה המתקבלת לאלוהים (הרצח הראשון בהיסטוריה האנושית)

פרה-פיגורציה לישו שהוא קורבן לאלוהים

העדפת הבן הצעיר. המנחה של הבל המתקבלת

הבן הצעיר, הנצרות. הבן שחוזר אל האב, העולה השמיים ויושב לימינו

הבן הרצוי לאלוהיו = הבל

ישו מכונה בן האלוהים

הבל רועה צאן

ישו רועה רוחני (מושג מפתח אצל הפרוטסטנטים מנהיגם מכונה "פסטור = רועה)

קין הבן הבכור

טיפולוגיה של היהדות

כישלון האח הבכור, הרצח

הרוע האנושי כולו (לא מיוחס ליהדות)

קין הרג את הבל מתוך קנאה

היהדות צלבה את ישו מקנאה

 

נוח: הוא בבחינת איזשהו חלון שפותחת הכנסייה למאמינים, שמי שיגיע אליה יזכה להעשרה ולגאולה. נוח עצמו הוא טיפוס מקדים לבישוף ולכומר. המנהיגים של הקהילה. נוח מסמל בהיסטריה הנוצרית את הברית.

איש צדיק היה

ישו נולד ללא חטא

דהר בתיבה

ההבטחה לישו בכנסיה

תיבת נוח

היא בעצם הבסיליקה

נוח מוביל את האנושות המתחדשת לאחר המבול

ישו מוביל את האנושות לגאולה  

נוח נוטע גפן ומייצר יין

היין מופיע באירועים שונים בחייו של ישו

נוח כמגיש היין

הבישוף והכומר מגישים יין למאמינים. היין במיסה = הגשת דמו של ישו. סקרמנט

  

מגדל בבל: סיפור מגדל בבל מלמד אותנו על חטא הגאווה, היהירות של בני האדם רוצים לבנות מגדל שראשו בשמיים. מגדל בבל הוא למעשה פרוטו טיפוס, הסיפור הראשון המלמד אותנו שהאנושות לאורך כל הדרך מגיע לניסיון, לגאווה האומרת "אני יכול להבין את העולם ולמשול בעולם".

חטא הגאווה – המרידה והגאווה

הנפילה של האנושות וחסד האל אחריה

 

אברהם: המוכן להקריב את בנו מרוב אהבתו. פרה-פיגורציה לאל המוכן להקריב את בנו.  כמו כן הריבונות של האל לבני האדם דרך ישו בונה את האמונה המונותאיסטית. אברהם נחשב מאוד בנצרות, עד כדי כך שהוא מופיע גם בברית החדשה. מנקודת הראות הנוצרית, אברהם הוא המופת לצייתנותו של ישו! חלק מהנוצרים אפילו רואים בו את אחד מאבותיהם.

ברית אברהם עם אלוהים, עוזב את ארצו

סיפור מקדים לאינקרנציה (ההתגלמות בבשר) כפתח להכרת אלוהים

יצחק בן יחיד לאמו ואהוב

האב (אלוהים) – הבן היחיד (ישו = אלוהים)

אהבת אלוהים ללא תנאי (עקדת יצחק) מוכן לוות על הכול להוכיח אמונה לשמה

חסד ואהבה של האל לבני האדם

צייתנותו של אברהם ואהבת האל

ישו המקבל את הדין והולך למקום בו ימות

 

כאשר עוסקים בלילה האחרון של ישו, לפני שהוא מוסגר לסנהדרין ומובא אל השליט, ניתן יהיה לראות איך הפאן האנושי של ישו כל כך חזק, אומרים שם שישו מתפלל בפני האלוהים שיסיר מעליו את כוס היגון, ישו הוא למעשה קורבן הוא איננו מתאבד, על מנת להראות שהוא הקורבן צריך לחוש עד כמה אלוהים היה צריך להתאמץ בכדי למחוק את אותו חסד.

עקדת יצחק: בסיפור עקידת יצחק יש אב, בן, אל.

עקידת יצחק

צליבת ישו

האב אברהם, הבן יצחק המוקרב לפני האלוהים. אב מקריב את בנו לאלוהים. לכן אומרים שיצחק אינו הוקרב בסוף שכן הקורבן האולטימטיבי הוא האלוהים עצמו למען האנושות.

אב המקריב את הבן שהוא עצמו למען האנושות. (במקום שהאנושות תקריב עצמה למען האל, האלוהים עצמו מקריב את עצמו למען האנושות)

הר המוריה

הגולגותא

העצים לעולה

הצלב עליו נצלב ישו

האייל מסתבך בסבך השיחים

כתר הקוצים על ראשו של ישו

הקורבן לא הועלה, תחליף =אייל

ישו הוקרב לאנושות, הרצון האלוהי להורות לאנשים את הדרך לאלוהים

האייל

ישו הוא השה האלוהי

אמונה לשמה

אהבה בלתי תלויה, חסד

 

אל = אלוהים, אב = אברהם, בן  = יצחק. מרוב אהבת האל אברהם מוכן להקריב את בנו

אנושות, אב = אלוהים, בן  = ישו. מרוב אהבת האנושות, האל מוכן להקריב את בנו

 

משה: מהווה גם הוא פרוטו טיפוס לישו. הוא היה המתווך להוצאת את עם ישראל ממצרים (קורבן, דם, מוות וחרות הם ארבעת הסמלים של הפסח, ההופכים גם את הפסחא לאירוע כל כך חשוב בנצרות אבל באותה מידה גם ישו הוא הקורבן, הדם מתקשר לצליבתו, החטא הקדמון שהביא מוות, והחרות היא חירותו הרוחנית). משה היה גם המתווך במתן התורה וקיבל מאלוהים את ההנחיות הכתובות כיצד עם נבחר צריך לנהוג. הבא אשר הביא תורה יהיה ישו בדרשת ההר.

פסח

פסחא

משה ויציאת מצריים

ישו ויציאת מצרים רוחנית

דם השה מעניק חיים לבני ישראל

דמו של ישו מעניק חיים לבני אדם (כל נוצרי השותה את היין במיסה = כאילו שתה מדמו של ישו)

מעמד הר סיני

בדרשת ההר

חציית ים סוף

לטבילה

 

דוד המלך: גם הוא כמובן פרוטו טיפוס לישו. רועה, צעיר, נרדף. הוא שקשר את הקשר עם ירושלים. ירושלים הייתה המקום היחידי בו הקריבו קרבנות. והקורבן האחרון שאלוהים קיבל (ע"פ הנצרות) היה ישו.

ישו גם נחשב ע"פ הנצרות לנצר מבית דוד. נראה כי בעקבות הנביא מיכה שאמר כי הגואל יבוא מבית לחם אפרתה אז חשוב מאוד היה לנוצרים שישו נולד בבית לחם. ולכן יש סיפור שלם המטלטל את מרים ההרה מנצרת עד לבית לחם.

הנביאים: גם רבים מהנביאים שהיו רועים ובהרבה מקרים נרדפים, הם פרוטו טיפוס לישו. הפרשנות הנוצרית מייחסת דברים שנאמרו ע"י נביאים, לדוגמא ישעיהו נ"ג, 12 "לכן אחלק לו ברבים ואת העצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פושעים נמנה הוא חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע". והברית החדשה מייחסת את הדברים לישו: "המשיח יקריב נפשו למות בעד החוטאים והוא מחולל מפשענו מדכא מעוונותינו מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו; כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו ויהוה הפגיע בו את עון כלנו".

 

רשימת כללית של דמויות וסיפורים נוספים המביאים פרוטו טיפוס בברית החדשה:

בתנ"ך – פרוטו טיפוס / פרה פיגורציה

בברית החדשה

עשיו ויעקב

היהדות והנצרות

אליהו הנביא

יוחנן המטביל

חווה "הטהורה"

מרים

אברהם ושרה, באים בימים ועקרים.

זכריה ואלישבע

יוסף המועבר למצרים, לידת משה בסתר

רדיפת הורדוס, רצח התינוקות, בריחה למצרים

יוסף נבגד ע"י אחיו, מושלך לבור ונמכר למדיינים. מגיע למצרים והופך להיות משנה למלך. הוא זה שדואג בשנות הרעב שיהיה מזון לכולם, וכשאחיו מגיעים למצרים הוא סולח להם.

נבגד ע"י יהודה איש קריות וע"י כל השליחים, מושלך לבור ויש את הסיפור של הצליבה וההתעללות, ואז הוא עולה לשמים ויושב לימין האלוהים – האב – ומשם הוא נותר את לחם החיים – המיסה.

טהרה רוחנית מהחטא הקדמון / חזרה בתשובה

טבילה

חציית הירדן יהושע עם בני ישראל.

אלישע חוצה את מי הירדן עם אדרת אליהו

טבילת ישו בירדן

נוכחות האל בחתונה. נישואין בין האל לכנסייה

הנס 1 – בחתונה

שאול והאתונות

הפיכת 4 דייגים לתלמידיו

מתן תורה

הדרשה על ההר

יציאת מצרים, האכלת בני ישראל במן ובשלו

נס הלחם והדגים

משה ואליהו

ההשתנות

כניסת משיח בן דוד

כניסה מנצחת לירושלים + כפות תמרים על עיר

חזון ישעיהו על חורבן ירושלים

נבואה על חורבן ירושלים

תחייתו = גופו כבית מקדש

הבטחה לקומם בית המקדש תוך 3 ימים

2 המרגלים

שני תלמידים נשלחים למצוא עייר + איש עם כד מים

קורבן הפסח

גופו ודמו של ישו

דם הברית שהזליף משה סביב המזבח

דמו של ישו

יונה הנביא היה 3 ימים במעי הדג

ישו היה 3 ימים בקבר (מתי י"ב, 41-40)

עליית אליהו הנביא השמימה

העלייה השמימה

 

קורבן פרה אדומה: כאשר עומדים על הר הזיתים חשוב לציין את נושא הפרה האדומה, במדבר י"ט. ישנו טקס של העלאת אפר פרה אדומה המטהר מאבי אבות הטומאה שהיא טומאת המת. הטקס נעשה על הר הזיתים והכוונה ההיא לטהר את האדם מטומאת המת.

טקס הקרבת פרה אדומה

ישו נכנס לירושלים דרך הר הזיתים כדי לשחרר את האנושות ממכת מוות. מוביל לגאולה

פרה אדומה

פרה פיגורציה של ישו

 

רמזים מהתנ"ך לבואו של ישו

ישעיהו ז, 14: "לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה ויולדת בן וקראת שמו עמנו- אל"

מיכה ה, 1-4: "ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך יצא להיות מושל בישראל ומוצאותיו מקדם מימי עולם". מכאן שהמשיח יוולד בבית לחם. מכאן גם החלטת ועידת הכנסיה שישו היה קיים מעולם ועד.

ישעיהו י"א 10: "והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עומד ינס עמים אליו  גויים ידרשו והייתה מנחתו כבוד". מכאן שישו צריך להיות מבית דוד. אך הוא מתייחס לבית דוד מצד אביו הארצי-יוסף.

ישעיהו י"א, 1-2: "ויצא חוטר מבית ישי ונצר משורשיו יפרה, ונחה עליו רוח ה'". את המילה חוטר הם תרגמו ללטינית בתור VIRGA והיא מקושר לבתולה VIRGO.  לפי אוונגליון מתי ב, 23, ההסבר התיאולוגי שהנוצרים מקבלים אותו הוא שהוא נקרא נצרי לקיים את הפסוק "כי נצרי יקרא לו".

א. ירמיהו כ"ג, 5-6: "הנה ימים באים, נאום יהוה, והקימותי לדוד צמח צדיק, ומָלך מֶלך והשכיל, ועשה משפט וצדקה בארץ. בימיו תיוושע יהודה וישראל ישכון לבטח, וזה שמו אשר יקראוֹ – יהוה צִדקנו".

ב. ירמיהו ל"ג 14-16: "הנה ימים באים, נאום יהוה, והקימותי את הדבר הטוב אשר דיברתי אל בית ישראל ועל בית יהודה. בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה, ועשה משפט וצדקה בארץ. בימים ההם תיוושע יהודה וירושלים תשכון לבטח, וזה אשר יקרא לה – יהוה צִדקנו".

מהיכן יש אישוש לכך שגם מרים היא מבית דוד? בפרשת "בנות צלופחד" (במדבר, ל"ו, 8-9) ממליץ משה כי "כל בת יורשת נחלה" תיקח לה בעל "ממשפחת מטה אביה". (כדי שהנחלה לא תעבור: "ולא תיסוב נחלה ממטה למטה אחר"). ציטוט: "וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו: ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי איש  בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל: כאשר צוה יהוה  את משה  כן  עשו  בנות צלפחד". מכאן שיוסף לקח לו לאישה מישהי מבני מטהו: כלומר בני דוד. (דוגמאות לכך מביאים פרשנים נוצרים בפרשת נישואי יצחק ורבקה (בראשית כ"ד) יעקב עם בנות לבן (בראשית כ"ח) וכך גם זכריה ואלישבע ששניהם ממשפחות כוהנים (לוקאס א', 5).

"נצרי" המקור מהמילה "נזיר" או "נזר". בברית החדשה המילה נצרי מתייחסת לישו.  באנגלית או בצרפתית NAZARENE. המילה "נצרי" בעברית מודרנית, מגדירה אדם מאמין בהחלטות ניקיאה CHRISTIAN.

מניין "השילוש הקדוש": ספר ישעיהו פרק ו, 3: "קדוש, קדוש, קדוש ה' צבאות.."

ובנצרות: מתי, כ"ח, 19: "ואתם לכו אל כל הגויים ועשו תלמידים, וטבלתם אותם לשם האב,והבן ורוח הקודש".

אברהם רץ אחרי המלאכים "וישתחו ויאמר להם האם מצאתי חן בעיניך", הם שלושה אז מדוע הוא פונה אליהם בלשון יחיד "בעינך". ציטוט: בראשית י"ח, 1-3: "וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום: וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא  וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה: ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך: יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם". היהדות פרשה זאת כאילו הוא פונה רק למלאך האחרון. הנצרות אומרת ששלושת המלאכים הם האלוהות, השילוש הקדוש ולכן פונים ביחיד.

מניין "השילוש הקדוש": ספר ישעיהו פרק ו, 3: "קדוש, קדוש, קדוש ה' צבאות.."

ובנצרות: מתי, כ"ח, 19: "ואתם לכו אל כל הגויים ועשו תלמידים, וטבלתם אותם לשם האב,והבן ורוח הקודש".

כריסטולוגיה

מושג משיחיותו של ישו מבוססת במידה רבה על תיאור "עבד השם" הלקוח מישעיהו נ"ג. ישו הוא עבד אלוהים המובל כשה לטבח, והוא הקורבן המביא כפרת עוונות. הדמות של עבד אלוהים היא הבסיס האידאי לכריסטולוגיה (משיחיות); ישעיהו נ"ב, 15 נ"ג, 1-7: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד: כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם: כן יזה גוים רבים נגש והוא נענה ולא יפתח פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו".

ישו מבטיח לחזור ולהביא את הגאולה השלמה לפי ספר דניאל פרק ז.

בתנ"ך מוזכר המשיח גם בתהילים מזמור ב.

בפרק ז, ספר שמואל ב, נאום הנביא נתן לדוד אומר אלוהים: "אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן". הקבלה ברורה ליחסי אב ובן.

 

הדמויות בחייו של ישו

מרים – אמו. בקנה בגליל, הנס הראשון. אמו דוחפת אותו לעשות נס. בלעדיה לא היה מתחיל את השליחות בשלב הזה. החל מטקס זה מרים הופכת למעשה להיות המתווכת בין האדם לאלוהים. יורשת את הכתר של מתווכת בין האדם לאלוהים. מרים ויין, מוטיבים חשובים ביותר בברית החדשה.

יוסף הצדיק.

יוחנן המטביל.

שמעון וחנה.

התלמידים:

שמעון Peter – פטרוס. יד ימינו של ישו ומנהיגם של השליחים לאחר הצליבה. הוא הטיף ברומא ובה ניצלב במהופך בשנת 67 לספירה על ידי הקיסר נירון. במסורת הנוצרית הוא נחשב לאפיפיור הראשון.

 אנדרי Andrew – אחיו של פטרוס, שהפיץ את הנצרות באסיה הקטנה (טורקיה) וחופי הים השחור, פטרונם של סקוטלנד ורוסיה.

יעקב בן זבדי James – מנהיג הנוצרים בירושלים עד למותו ב-44 לספירה. פטרונה של ספרד.

יוחנן בן זבדי John – על פי המסורת כתב את הבשורה על פי יוחנן ואת ספר חזון יוחנן.

פיליפוס Philip – הטיף באסיה, סוריה ויוון.

בת תלמי Batholomew – מקים הכנסייה הארמנית.

מתי Matthew – כתב את הבשורה על פי מתי.

תומא Thomas הטיף בסוריה.

יעקב בן חלפי James – לא ידוע עליו דבר, משערים שהיה אחיו הצעיר של ישו.

שמעון Simon – נחשב לקנאי ביותר בין השליחים. הטיף בפרס ושם הוצא להורג. מזוהה עם אחד מאחיו של ישו.

יהודה Jude – גם הוא הטיף בפרס, קרוב רחוק של ישו.

יהודה איש קריות Judas Iscariot – בגד בישו ומסר אותו לרומאים. התאבד בתלייה.

פאולוס, אף שלא היה משנים עשר השליחים, עדיין נחשב לשליח, היות ולפי ספר מעשי שליחים קיבל את הבשורה ישירות מישו ובשל העובדה שעל כתביו בנויה כל התיאולוגיה הנוצרית

 

יהודה איש קריות. סוף בגידתו של יהודה בהתאבדותו. מתארים שהוא תלה עצמו על עץ כליל החורש. הוא מביע חרטה בבגידתו ומחזיר את 30 שקלי הכסף. אך חרטתו אינה מתקבלת ולכן הוא מתאבד.

חאקל דמה – שדה הדמים. במדרונות הדרומיים של כתף הנום מעל גיא בן הנום. ישנו שם מנזר יווני אורתודוקסי המוקדש לנזיר בשם אנופריוס .

מרים המגדלית. עדה לתחייתו של ישו. בפגישתה הראשונה עם ישו מסופר על כך שהוא הוציא ממנה שבעב שדים. השטן מכונן בתוכה. לימים תתלווה אליו ואף תכלכל אותו מנכסיה כנשים רבות אחרות. בהמשך תפגוש את ישו בתחייה.

 

Advertisements