מה קורה בעניין המצוות עם ישו? אף על פי שישו אומר בדרשת על ההר, לא באתי לשנות דברים בתורה, הסוגיה איך הוא מתייחס למצוות היא דבר מורכב. למרות הדברים שהוא אמר הם מקבלים עם הזמן תמונה אחרת. ישו עושה מספר מעשים שאינם מקובלים, וכאלו שנראים כאילו הוא אינו רואה חובה לקיים את המצוות.

שבת. מסופר בברית החדשה כאשר ישו עובר יחד עם תלמידיו על יד שדה שיבולים, מאשר ישו לתלמידים לקטוף שיבולים בשבת וגם לאכול אותם. היו כמה דעות באותה תקופה בין יהודי הגליל ואז ישו תופס דעה מסוימת, מקבל את דעתו של רבי יהודה בר אילי שגם הוא התיר מלילת שיבולים ביד ע"י מעיכתם ביד לעומת החכמים האחרים שהתירו לעשות זאת רק באצבעות.

23 בשבת עבר בשדות הקמה ותלמידיו החלו לקטף שבלים בדרך. 24 אמרו לו הפרושים: "ראה, מדוע הם עושים בשבת דבר שאסור לעשותו?" 25 השיב להם: "האם מעודכם לא קראתם מה שעשה דוד בהיותו במחסור וברעב הוא ואנשיו? 26 הרי נכנס לבית האלוהים בימי אביתר הכהן הגדול ואכל את לחם הפנים אשר אינו מתר לאכילה אלא לכוהנים, ונתן גם לאנשים אשר אתו." 27 הוסיף ואמר להם: "השבת נעשתה למען האדם ולא האדם למען השבת. 28 לכן בן-האדם אדון גם לשבת. (מרקוס ב: 23-28).

כאשר ישו מרפאה אדם משותק בידו בשבת אז גם הלכו הפרושים ושאלו אותו איך הוא מרשה לעשות דבר זה בשבת. ע"פ ישו ריפוי חולים בדיבור מותר לעשות בשבת לכל אחד, ריפוי במעשה רק במקרה של פיקוח נפש.

2 והם התבוננו בישו לראות אם ירפא אותו בשבת, כדי שיוכלו להאשים אותו. 3 אמר אל האיש אשר ידו יבשה: "עמד באמצע!" 4 פנה אליהם ושאל: "האם מתר להיטיב בשבת או לעשות רעה? להציל נפש או להרג?" אך הם שתקו. (מרקוס ג: 2-4).

מה ישו רוצה לומר: האדם המוסרי לא צריך לחכות את יום השבת על מנת לעשות את חשבון הנפש שלו. ניתן לראות גם כאן עניין החילופים, מי צריך לעשות מה ומתי.

העברת השבת ליום ראשון נעשתה מאוחר יותר, רק בתחילת המאה ה-2 וזאת כהתרסה כנגד היהודים. פולמוס כנגד אלה שדחו אותם. חיקוי יום המנוחה של הבורא. (קובעים שבעצם אלוהים החל את מלאכתו ביום שני ולכן ביום ראשון הוא שבת מכל מלאכתו ולא כפי שהיהודים אומרים שהחל מלאכתו ביום ראשון ושבת מכל מלאכתו ביום השביעי).

צום. הצום היחיד המוזכר בתנ"ך קשור ליום כיפור, "ועיניתם את נפשותיכם". זה הצום היחידי אך ישנם הרבה סיפורים בתנ"ך שכאשר ישנו איזשהו אירוע חריג או אסון אז עושים צום ויום תענית.

משפחה. באים תלמידים ואומרים לישו שאימו ואחיו מחכים לו מחוף לבית הכנסת בגליל.

31 אמו ואחיו באו. הם עמדו בחוץ ושלחו לקרא לו. 32 אותה שעה ישבו סביבו המון עם והם אמרו לו: "הנה אמך ואחיך ואחיותיך בחוץ. הם מבקשים אותך."

33 ענה ואמר להם: "מי הם אמי ואחי?" 34 הוא הביט כה וכה אל היושבים סביבו במעגל ואמר: "הנה אמי ואחי! 35 כל העושה את רצון אלוהים הוא אחי ואחותי ואמי." (מרקוס ג: 31-35).

ישו לוקח את המשפחה שהיא ערך עליון ביהדות ונותן תפישה אחרת. אדם לא בוחר באיזה משפחה הוא נולד, אדם בוחר את החברים שלו וכך ישו אומר להם: אתם אמי ואחי. המושג נקרא ecclesia, משהו קולקטיבי. כל העם משתתף באסיפת העם. מאוחר יותר המושג הפך להיות כנסייה, iglesia בספרדית. הכנסייה החברתית מחליפה את המושג המשפחה. לכן ישו לא יוצא נגד המשפחה אלא נותן חלופה שלה, המשפחה החברתית. מחליף את הראיון של הביולוגיה בבחירה.

בעניין הגירושין הולך ישו בדרכו של בית שמאי המחמירה יותר לטובתה של האישה שלא יוכלו לגרש אותה.כך נהגו גם האיסיים.

כשרות. זה קשור לנטילת ידיים. יצא לישו להתארח מספר פעמים בבתים לא יהודים, תמיד אכל אוכל כשר אבל התלמים לא מילאו את המצווה של נטילת ידיים.

נקהלו אליו הפרושים וכמה מן הסופרים אשר באו מירושלים. 2 כראותם שאחדים מתלמידיו אוכלים לחם בידיים טמאות (כלומר, בלא נטילת ידיים, 3 שכן הפרושים וכל היהודים מחזיקים במסורת הזקנים ואינם אוכלים ללא נטילת ידיים כהלכה, 4 ובשובם מן השוק אינם אוכלים ללא רחיצה. ועוד דברים רבים קבלו לשמר, כגון טבילת כוסות וכדים וכלי נחושת) 5 שאלו אותו הפרושים והסופרים: "מדוע אין תלמידיך נוהגים לפי מסרת הזקנים אלא אוכלים את הלחם בידיים טמאות?" .(מרקוס ז: 1-5).

אז הגיעו לישו ושאלו אותו על מעשים תלמידיו. והוא אמר להם: האם גם אתם חסרי הבנה? האם אתם חושבים שאם אוכלים אוכל כשר ומקיימים את המצוות באופן מלא אז זה הדברים שעושים לכם אדם מוסרי? עניין זה של החובה על נטילת ידיים לפני האוכל רק מתחיל להיכנס באותה תקופה.

18 אמר להם: "גם אתם חסרי הבנה כל כך? האם אינכם מבינים שכל הנכנס לתוך האדם מן החוץ אינו יכול לטמא אותו, 19 כי אינו נכנס אל לבו אלא לבטנו ויוצא אל המוצאות?" – בכך טהר את כל המאכלים. (מרקוס ז: 18-19).

ישו לא נותן תשובה אלא שעונה אותה עם עוד שאילה. מתוך השאילה אז פאולוס נתן את התשובה מאוחר יותר. ישו לא מתנגד למצוות, רק מתחיל לזעזע את העניין של מילוי המצוות. הוא מפריד בין קיום ומילוי המצוות. הקיום נראה לו כדבר מכני, המילוי זו המשמעות של המצווה. אף על פי שישו אומר שלא בא על מנת לשנות דבר אבל ניתן לראות שבפועל נכנס בתוך מחשבות האנשים, מפתח ראיונות ותפישה שאחר כך פרשניו של ישו לקחו אותם כלגיטימציה לביטול המצוות.

מלכות שמיים. כאשר שואלים לישו לגבי מלכות שמיים, למי נועדה? הוא מדבר בשני מובנים. עבור ישו היהדות היא הדת הבכורה, היהודים הם העם הנבחר.

5 את שנים-עשר אלה שלח ישו בצוותו עליהם את הדבר הזה: אל תלכו לדרך הגויים ואל תכנסו לעיר של שומרונים. , 6 אלא לכו אל הצאן האובדות אשר לבית ישראל. 7 ובלכתכם הכריזו: 'קרבה מלכות שמים!' (מתי י: 5-7).

הצאן שהלך לאיבוד וישו הוא הרועה צאן.

שייכות לעם היהודי. במקום אחר מסופר על אישה אשר מבקשת מישו להוציא את השד שנכנס בתוך בתה. ישו עונה לה שאינו מטפל בגויים אלא רק מטפל בעם היהודי.

26 והאישה נכריה ממוצא פניקי סורי. היא בקשה ממנו לגרש את השד מבתה. 27 אמר לה ישו: "הניחי קדם לבנים לשבע, כי לא נאה לקחת את לחם הבנים ולהשליך אותו לכלבים." 28 השיבה ואמרה אליו: "כן, אדוני, אבל גם הכלבים תחת השולחן אוכלים מפרורי הלחם של הבנים!" 29 אמר לה: "בגלל דברך זה לכי לדרכך; יצא השד מבתך." (מרקוס ז: 26-29).

ניתן להבין ע"פ הפסוק שהיהודים הם הבנים והגויים הם הכלבים. גם הכלבים אוכלים את פרורי הלחם של הבנים, ז"א שרק אחרי שהאישה קבלה את המצב שהיהודים הם האדונים והגויים הם הכלבים אז ישו טיפל בה והוציא את השד מבתה.

המצוות. כאשר שואלים לישו איך לחיות חיי נצח אז ישו מביא את ששת הצווים אשר נמצאים בעשרת הדברות

16 נגש אליו איש אחד ושאל:" רבי, איזה טוב עלי לעשות כדי להשיג חיי עולם?" 17 אמר אליו: "מדוע אתה שואל אותי בנוגע לטוב? אחד הוא הטוב, אבל אם רצונך לבוא לחיים, שמר את המצוות." 18 שאל האיש: "איזה?" השיב ישו: "לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא-תענה ברעך עד שקר, 19 כבד את-אביך ואת-אמך, ואהבת לרעך כמוך." (מתי יט: 16-19).

הצווים האלו מתייחסים לאדם וחברו ולא כולל את הצווים המתייחסים את האדם למקום. האם הכוונה שהתורה צריכה להיות בצד החברתי, הומאניסטי, מוסרי וסוקרטי שלה? ישו לא מוותר את מקום האל.

שואלים לישו מה הראשונה מבין המצוות? והוא ענה: "שמע ישראל, יהוה אלוהינו, יהוה אחד".

28 אחד הסופרים התקרב ושמע אותם מתוכחים. כראותו שישו השיב להם היטב, שאל אותו: "איזוהי המצווה הראשונה מכל?" 29 ענה ישו: "הראשונה היא 'שמע ישראל יהוה אלוהינו יהוה אחד, 30 ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל שכלך ובכל מאודך.' 31 והשניה היא 'ואהבת לרעך כמוך.' אין מצווה אחרת גדולה מאלה." (מרקוס יב: 28-31).

ישו חוזר ואומר שהאל הוא הדבר העיקרי. לאחר מכן שואלים לישו מה היא המצווה השניה? "אהבת לרעך כמוך". עבור ישו המצווה עומדת מול התורה כולה והמצוות כי במצווה הזו יש את הדבר הפנימי והמהותי ביותר.

אלוהות. לישו יש תפישה מאוד ברור מי זה אלוהים ואיך הוא נראה. לישו אין תפישה של השילוש הקדוש, זה מופיעה יותר מאוחר בנצרות. ישו מתייחס לאל ולאלוהות כדבר וישות אחד. הוא אומר

18 ויאמר לו ישו מדוע קראת לי טוב אין טוב כי אם אחד והוא האלוהים. (מרקוס י: 18).

כאן ניתנת את השאילה האם ישו ראה את עצמו כבן אלוהים? אולי ראה את עצמו כבן אלוהים מבחינת רוחני. הוא עדין לא בין אלוהים כפי שהנצרות עשתה מאוחר יותר. ישו לא ראה את עצמו כמקים דת חדשה אלא לעשות רפורמות בתוך היהדות.

ככל שקוראים יותר את הברית החדשה ניתן לחשוב שישו הינו רב (עד כמה שניתן להגדיר רב בתקופת בית שני) אשר בא לבצע תיקון בשורות היהדות ולהיאבק בממסד הצדוקי שהיה מושחת ברובו,  שהיה אחראי על עבודת המקדש והקורבנות. בעקשנות הפרושית מבחינה הלכתית וב"מכניזם" של ביצוע המצוות ללא כל פשרה.

כל וויכוחיו בנוגע לשבת כגון ריפוי אנשים וקטיפת שיבולים (מרקוס ב’, 23) או דברי התוכחה לפרושים אשר מצווים על העם מצוות ואינם מקיימים אותן כאשר לא נטל ידיים לפני הסעודה (מתי יט’, 16-30) כאשר אדם שואל את ישו מה עליו לעשות כדי להשיג חיי עולם וישו עונה לו את ששת הדיברות אשר מדברות על בין אדם לחברו, אין הוא מבטל את שאר הדיברות או שאר המצוות משום שהוא בעצמו ממשיך בביצוען עד יומו האחרון. לפי כך, ישו מצטייר כאדם הבא לבצע רפורמות אך ורק בממסד הדתי ולא בדת אליה הוא שייך, לא בתורה, לא במצוות ולא בדברי הנביאים אלא להמשיך אותם כיהודי מן המניין אך בצורה יותר נעימה תוך מתן דגש על אהבה בין אדם לחברו.

הוא בא ליצור דת חדשה אלא לשפר את הקיים תוך המשך קיום מצוות התורה ומנהגי האבות דאז. מה שקרה לאחר מותו זוהי שרשרת אירועים ארוכה שגרמה לפיצול בין הדתות עד לשיא לאחר מרד בר כוכבא (135 לספירה) בו הנצרתיים לא רצו ללכת בעקבותיו של "המשיח" החדש והיהדות הכריזה על "קבוצה" זו כמינות.

מדוע הקתולי הממוצע אינו חי כפי שחי משיחו, בן האלוהים, אלא על פי דרך החיים אותה התחיל פאולוס והאנשים אחריו עד לקביעת עקרונות הנצרות בועידת ניקיאה, קונסטנטינופוליס, כלקדון ועוד. עקרונות שנקבעו על פי החלטת הרוב ולעיתים ללא כל התבססות על חוקים או מקרים מהעבר.

 

מודעות פרסומת