28-1-10

בעולים הערבי כמעט לא מודגש ומורגש טיפול במיעוטים כי אין מדינות דמוקרטיות ממש. גם בטורקיה יש בעיות של מיעוטים כמו הקורדים ואחרים

רוב כלפי מיעוט

בינוי אומה

פלורליזם

שליטה

רצון

כור היתוך

כוח

 

כלכלי

פוליטי

 

באוניברסיטאות בישראל בודקים מצבם של ערבי ישראל.

במשטרים טוטליטריים אין בעיות כי עושים גירוש, שינוי אוכלוסים וכולי. במדינות דמוקרטיות המיעוט יכולה להיות אתנית או דתית.

קיימות שלוש אפשרויות: א) בינוי אומה. יש רצון לשלב את המיעוט מוקדם שכל האפשר. כמו כן המיעוט מעוניינת להשתלב. השיטה היא מאוד מצומצמת אבל בתחילת המאה ה-20 היתה מאוד מקובלת. שפה אחת, התגרים ומשימות משותפות, בתי ספר משותפים, שיקום מעורב. הרוב עושה את הכול על מנת לשלב את המיעוט בתוכו בצורה מודע. דוגמה, היהודים בארצות הברית. צורה אחרת היא מתוך כוח כמו בטורקיה למשל, דיכוי של דור אחד על מנת להרוויח את הדור השני (1). טורקיה פיזרה את הקורדים בכפרים מתוך תפיסה שאחרי שמונים שנה יהיו טורקים. בישראל לא פיזרו את האוכלוסייה הערבית, כמו כן היהדות לא הסכימה כי התהליך יכול להוביל שחלק מהערבים יהיו יהודים בסופו של דבר. קיים מצב נוסף והוא כור היתוך שבו לא יכולים לדעת מי משפיע על מי. לפעמים המיעוט לרוב ולעמים הרוב למיעוט. נותנים לה חופש להתפתח. דוגמה מקסיקו שבו חיים תרבויות שונות. בארצות הברית התרבות האנגלו-סקסית היתה מאוד דומיננטי ולא נתנה אפשרות להתפתחות תרבויות אחרות. דוגמה בולטת היא מדינה אוואי. מדינת ישראל אינה כור היתוך. ארצות הברית כבר לא פתוחה לקבלת מאגרים. בגרמניה עם היהודים חל תהליך אחר, העת עליה הנאצים לשלטון היו יחסית מעט יהודים. בפולין היו הרבה יהודים והמשטר לא היה דמוקרטי לכן היהודים נפגעו.

ב) פלורליזם. הרוב מודע בכך שבתוכו יש מיעוט, והוא עושה את הכול כדי לעזור בהם. לכן גם ניתן להגן בחוק וקולטים אותם בהתאם לזכויותיו. נותנים אפשרויות בהתאם לאחוזים, כלומר, מתחשב בו. לא נוגעים בו ולמאפשרים לו להתפתח, אוטונומיה, מערכת חינוך עצמית. יש הצלחות וכישלונות. דוגמה להצלחה היא שוויץ. אחרי ארבע מאות שנה יש חמש שפות, שתי דתות. דוגנה נוספת היא הולנד. קיימת בה מיעוט פריזית בחלק הצפוני אבל מאז איחוד אירופה חל שיפור באיזור. פחות הצלחה רואים בקנדה. בין התרבות האנגלו-סקסית והצרפתית. דוברי צרפתית הם 20% מהאוכלוסייה. היתה הצבעה האם איזור קוויבק הצרפתי פורש מהמדינה. בסופו של דבר נשארו ביחד. שתי שפות רשמיות. לקחו סטודנטים צרפתיים והעבירו אותם לאזורים דוברי אנגלית. לאחר מכן חזרו לקוויבק על מנת ללמד אנגלית לאוכלוסייה. בבלגיה עדין לא הצליחו להתגבר על הבעיות. בלגיה מחולקת לשלוש קהילות עיקריות: הקהילה הפלמית, הקהילה הולונית והקהילה דוברת הגרמנית. אין תערובת באוכלוסייה. יש מדינות שהתחלקו כמו צ'כוסלובקיה אבל קיימות מדינות שלא ניתן כמו בלגיה. גם קפריסין ולבנון נכשלו. בקפריסין רצו לבנות מדינה פלורליסטית, אבל היום היא מחולקת בין החלק הטורקית והיוונית, גם חלוקת דתית בין נוצרים ומוסלמים. שתי מדינות לכל דבר. לבנון לעולם לא תחזור לעצמה. היום היא תלויה ב חיזבאללה. כל שינוי תגרום מלחמת אזרחים. לכן לא מפריעים לו כי פוחדים יותר מה יכול ליקרו על לבנון. תנאים ל פלורליזם זה רק מודעות, רמת חיים, השכלה. המדינה צריכה להיות עשירה כדי לטפל בבעיות באופן אפקטיבי.

מה עושים עם מיעוט שכן רוצה להתחבר עם הרוב?

נושא אגירה. זה תלוי במדינה. אנשים לא מקבלים את התנאים הקיימים במדינה אחת ועוברים למדינה אחרת. הבורגנות במדינות חדשות מנצלת כל מה שאפשר וכל מה שניתן. אף מדינה לא סובלת או אוהבת מיעוטים. כל הזמן האדם מאבק כדי לשנות את המצב כמו השחורים בארצות הברית.

על רקע דתית, אזרחית או כלכלית האנושות לא התגברה על ניצול. האדם מצא שיטת העבדות. הרבה מדינות עושים את הכול על מנת לייצר מיעוט בגלל סוגי תפקידים, מעמד האנשים. אדונים ומשרתים. בקובה גם לוקחים את כפרים ולא נותנים להם זכויות.

כל בני אדם נולדו שווים ונשארו שווים.

הניצול היום הוא על פי השכלה, מוצא אתני או דת. מבנה האדם הוא בעייתי.

במדינת ישראל בשנות החמישים ניצלו את העולים ממדינות ערב, עדות המזרח. בשנות השישים את הערבי ישראל. הצבא ארגנה את ההסעות מהכפרים וחזרה. בשנות השבעים-שמונים את הערבים מהשטחים. היום יש עובדים זרים מכמה מדינות.

מיעוט חסר זכויות. לפעמים המיעוט מנצלת את הרוב. קהילת עלאווית נאבקה על זכויותן והאימפריה העותומאנית דיכה אותה.

ג) שליטה. הרוב שולט במיעוט ודוחה אותה לפינה. שליטה כלכלית ופוליטית וכך לא נותנים למיעוט אמצעים כלכליים ועצמאות פוליטית. למשל לא לאפשר להשיג הרבה אדמות. בלבנון אסור לפלסטינים לרכוש אדמות, להיות עובדי בנקים ורק יכולים להישאר בתוך מחנות הפליטים מאז שנת 1948. הכול בתוך מדינות דמוקרטיות.

הדת לא עוזרת בתחום זה. היא דומה לשליטה כלכלית. הוותיקן שולט בארבע בנקים ומרוויחה הון.

הדרוזים לא רוצים להתחתן עם אחרים לכן נשארו קהילה נפרדת. הם שרדו לאורך השנים אבל אין להם עתיד. הצעירים מתחילים לצאת מהמסגרת. יתכן שהדרוזים יפתחו את עצמם וישנו חלק מהמצב, נשואי תערובת, השתלבות החברה, בתי ספר וכולי.

בהאים. אומרים שיש בערך חמישה מליון. מה יקרה איתם בעתיד לא ניתן לדעת. באיראן פגעו בהם קשות.

עלאווים נחשבים כמוסלמים. שמים יותר חשיבות על עלי אבל לא צפוי שינויים גדולים.

בסה"כ שאילה המיעוטים במזרח התיכון היא מאוד בעייתית כי לערבים אין להם הקישורים כדי לקלוט ולטפל מיעוטים. מיעוט אשורית (2) נרדפה בעיראק ובאיראן. במהלך 1915, "שנת החרב" (שתו ד'סייפו), נהרגו כשבעת מאות חמישים אלף אשורים, שהיו כשלושה רבעים מהאוכלוסייה האשורית באזור. הטורקים גם הרגו הרבה ארמנים, אולי מיליון וחצי. לקחו אותם למדבר ועזבו אותם שם. יש היום איומים גדולים על הקופטים במצרים (3). חיים במצרים קרוב לשמונה מליון קופטים. מצרים לא מוכנה למסור פרטים ולא נותנת זכויות לקופטים על מנת למנוע במקביל עליה של קבוצות השייכות לאחים המוסלמים (4). אסור להם לבנות כנסיות חדשות, לדבר במיסה בקול גבוה. גם הירדנים לא אומרים כמה פלסטינאים נמצאים במדינה. המזרח התיכון עוד לא יצרה מסגרת של אומה.

במדינת ישראל יש משטר דמוקרטי אחרת לא היו מקבלים את המדינה בארגון המדינות המאוחדות והיא מתנהגת לפי החוקים. קיים במספר נושאים שליטה, למשל כלכלית, לא מאפשרים להגיע לעוצמה כלכלית. 87% הקרקעות בארץ שייכות למדינה ולא ניתן למכור אותן לשוק. רק פעם אחד המדינה הציע למכירה שני אזורים, בתבור ובזיכרון. הקונים הרציניים ביותר היותר היו נוצרים גרמנים. היום הרוסים מבקשים לקבל את האדמות שרכשו. לצ'רקסים היו עוד יותר כפרים וחלקות אדנות. הרצל אמר: אם הסוחרים יגיעו לפנינו אז היהודים לא יכלו להגיע לארץ ישראל. הערבים רוצים שהאדמה תצא לשוק וכך הם יכלו לקנות אותן ולצאת ממסגרת הכפרים. היו אדמות מבעלות ערבית שנמכרו ליהודים אבל הן נכנסו לקופה ולא חזרו לשוק. כך נעשה על מנת לפתור את הבעיה של העם היהודי כי לא היה פיתרון טוב יותר. רק בשנת 1936 הערבים הבינו את השיטה היהודית. אין לערבים אדמה פרטית שבה יכולים לקים עיר. ניתן לראות שמשנת 1948 לא קמה עיר אחת ערבית. אף על פי כן יש כפרים שגדלו והפכו לעיר. הערבים טובעים כשני מליון דונם ממלחמת העצמאות. כמו כן טובעים לקבל את הרכוש או ערך הרכוש ופיצויים על סבל שנגרו לפליטים במשך השנים.

 

1 – דיכוי הוא הפעלה של כוח שרירותי ואכזרי על אדם או על קבוצה של בני אדם. המונח משמש בעיקר לתאר דיכוי של קבוצה מסוימת באמצעות אלימות, סמכות או נורמות חברתיות. דיכוי יכול, אך אינו חייב, להיות ממוסד באופן רשמי, ולעתים רחוקות הוא מוגבל לפעילות ממשלתית.

2 – אשורים – Wikipedia

3 – נצרות קופטית – Wikipedia

4 – האחים המוסלמים – Wikipedia

 

מודעות פרסומת