31-12-2009

אין טיפול באסלאם בנושא שבויים. לאומת זאת ביהדות מטפלים בנושאים הקשורים לשבויים: הרוגים, עבדים, עגונות, זכויות. באסלאם אין התייחסות, מוחמד כתב את הקוראן וניתן לראות שברובו יש איסורים והיתרים אבל אין פסוק אחד על טיפול בשבויים אף על פי כן שמרבית ההיסטוריה המוסלמית היא מלחמות. למה? שבוי באסלאם זה לא העיקר, זה דבר משני. יש ללוחם משימות אחרות מאשר טיפול בשבויים למשל שליחות וניצחון של האסלאם. מה עדיף? האם למות ולהשיג את הניצחון או להישאר בחיים וניתן בספק את הניצחון? הנביא אומר באופן ברור עדיף למות ולהביא את הניצחון לאסלאם.

קיים הבדל עצום עם תפיסת היהדות. גם בנצרות יש התייחסות בטיפול השבויים.

באסלאם אין בתי עלמים, טיפול בגופות של החיילים. מה הסיבות? זה לא העיקר, צריכים לטפל בשליחות האסלאם.

לאמת זאת ניתן לראות ביהדות הרבה התייחסות לפדיון שבויים וטיפול בגופת המת. הערבים קוברים גופת המת בעומק של שבר ושימים אבן מעל ראשו כאשר פניו פונים למעבר מכה. אם יש רוחות וגשמים אז מוצאים אחרי שנה אוסף עצום של עצמות. אין יום זיכרון אצל הערבים למתים.

לא יכול להיות שאומה שעברה ניצחונות, הקימה אימפריה, טיפלה באזורים כבושים רבים אין לה בספרות טיפול בשבויים. מצד שני יש הרבה ויכוח מכיוון שמוחמד לא השאיר פסיקה ברורה בקוראן אז נוצרו עמדות שונות לגבי הטיפול. בכל ארבה האסכולות המוסלמיות יש עמדה או דעה אחרת. אסכולות: חנפיה, שפעיה, מאלכיה, חנבליה. השפעים אומרים שאם תופסים שבוי ולא צריכים אותו אז צריכים לשחרר אותו.

החנבלים אומרים שאם תופסים שבוי אז צריכים לאסלאם אותו אבל אם הוא לא רוצה אז צריכים להרוג אותו. במלחמה בין צ'צ'ניה  ורוסיה הצ'צ'נים הרגו שלושים אלף שבויים אבל הרוסים לא סיפרו. כאשר שאלו לצ'צ'נים מה הסיבה אז אמרו שזה בגלל שהרוסים הם פוליתאיסטים. זה נתן חרדה עמוקה ופחד בתוך הרוסים ליפול שבויים מידי הצ'צ'נים.

הסובייטים נחשבים כופרים כיוון שלא האמינו באלוהים כלל, ואילו האמריקאים לא מתנהגים על פי האסלאם.

לפי חסן נסראללה זה סוף הציונות כי הציונים הם פחדנים, עושים רש עולמי בשביל שבוי אחד לכן אין לה סיכוים להתקיים הרבה שנים. הם רואים כסימן של חולשה וחרדה. הציונים הם כמו שרץ.

ארגונים תת קונבנציונליים הם ארגונים לא צבאים, או במילים אחרות ארגוני טרור. שני הארגונים חמס וחיזבאללה הם ארגונים דתיים.

בעניין שליט שלושה ארגונים התאחדו על מנת לבצע את פעולה, חמס, ג'יהאד אסלאמית וקבוצה שלישית שנקראת למען מוחמד. שליט במקרה נשאר בחיים. יכלו לשאיר אותו בתוך הטנק הבוער ואז היה נשרף. בהתחלה היה נשמר בתוך חמולה בעזה אבל חמס שילם הרבה כסף ולקח אותו כי הבין שיש לו נכס. ישראל מבינה שמבצע שחרור יכול לעלות ביוקר ומכיוון שמצרים מבטיחה שהוא יישאר בחיים אז החליטו לא להפר את ההבנות איתה.

לגבי רון ארד יש עדויות שהוא מת בשבי, כלומר, נאמר על ידי ארגונים שונים אבל גם סוריה מעורבת. כאשר מדינה ריבונית מוסרת מידע יש להתייחס בצורה יותר אמינה.

המילה שבוי מופיעה בקוראן במספר פסוקים אבל בהתייחסות לפדיון שבויים. הטיפול אינה נמצא בידי השליט כי לא סמכו בו אלא במסגד. איך נקראת מדינה בערבית? דאולה, המשמעות היא לגלגל. כל פעם מישהו אחר שולט בה. המסגד הוא יציב והרבה אנשים נשמעים יותר למסגד מאשר לשליט.

דאולה = מדינה
מדינה = עיר
ראיס אל חוקומה = ראש ממשלה
ראיס אל דאולה = נשיא המדינה

נושא השבויים קשור למצווה הזכאת, סורה 9: פסוק 60. ביניהם גם פדיון שבויים. לפי דברי מוחמד להיות שבוי זה המצב הגרוע ביותר שאדם יכול להגיע. ניתן לומר שגדם (manco), עיוור, צולע ועני, כל הדברים האלו נמצאים בתוך השבוי כי ניתן לפגוע בו. ע"פ אותו פסוק ניתן להבין שהרבה שבויים מכרו אותם כעבדים.

במשך השנים חלו הבדלים בין שבוי ועבד. חלו החלטות בינלאומיות לגבי עבדים. בארצות הברית היו לה עבדים אבל הסכימה ללכת תחת סיסמה "כל בני אדם נולדו שווים ונשארו שווים" וכך אין יותר עבדות במדינה. אבל האסלאם לא מסכים אפילו שהיה בין הראשונים ששיחרר עבדים.

האסלאם שכנוע את העבדים שהיו אצל היהודים להיות מוסלמים והציע להם את כל הזכויות. בהמשך הפכו להיות לוחמים ונלחמו נגד היהודים ובמעשה הם רצחו כמעט את כל היהודים בחצי האי ערב.

מוסלמי אינו יכול להיות עבד לכן לא ניתן להפוך אדם מוסלמי לעבד. במילים אחרות האסלאם מאפר למוסלמי להשתחרר מעבדות. מצד שני מותר לקחת יהודים או נוצרים כעבדים כי הם לא קיבלו את האסלאם. במדינות המפרץ יכולים לראות עד היום הרבה עבדים, נוסעים לאפריקה וקונים אותם.

ארגון האומות היו צריכים להלחם נגד התופעה אבל הם אינם יכולים להתנגד לעקרונות של דת. מי שקונה אדם כעבד אז רק הוא יכול להחליט מתי לשחרר אותו. אחרי 30 שנה כבר אין לא מספיק כוח לעבודה אז גם יכול לאסלאם אותו.

"כאשר תיתקלו בכופרים, הכו בהם לפי חרב, ולאחר שתעשו בהם שפטים, כבלו בכבלים, ומעתה הברירה בידכם לחון או לחייב דמי כופר עד שוך המלחמה. אילו רצה אלוהים, היה גובר הוא עליהם, אך הוא חפץ להעמידכם במבחן זה מול זה. הנהרגים במלחמה למען אלוהים – הוא לעולם לא יוריד את מעשיהם לטמיון" ( סורה 47 פסוק 4 )

הכוונה היא שאם נפגשים עם כופרים אז צריכים להרוג אותם. להרוג את אויבי האסלאם, להכות בהם לפי חרב בהתאם לפסוק הקוראני.

אם מבקשים להתאסלאם לפני המלחמה אז יכול להיות שלא נעשה מתוך רצון אלא מתוך פחד של המלחמה אז לא ניתן לקבל אותם. אם פרצה המלחמה ומבקשים להיות מוסלמי אז לא ניתן לקבל אותם עד סוף המלחמה. אם בסוף המלחמה עדין מבקשים להיות מוסלמים או אחרי מכות אז ניתן לקבל אותם. חוקים נוקשים מאוד, לעמיד אותם למבחן.

שני שבטים יהודים רבו נלחמו ביניהם אז מגיע מוחמד ושואל אותם למה כל הזמן נלחמים אז אומר להם שלא כדי להמשיך באותה דרך ומציע להצטרף לאסלאם אבל היהודים לא יכלו לכן אומר ליהודים "אתם אשמים שהורגים אחד את השני, איש את אחיו". אנו רק יכולים לקחת אתכם כעבדים.

"מעולם לא הותר לנביא לקחת שבויים בטרם יעשה טבח בארץ, אתם חפצים להפיק רווח בעולם הזה ואילו אלוהים חפץ בעולם הבא ואלוהים אדיר וחכם" (סורה 8: פסוק 67)

לא היו לוקחים שבויים אלא היו הורגים את כולם אבל יש אלוהים בשמים והוא כנראה רצה לשאיר אותו חי ולכן המוסלמים מוכנים לקיים דיאלוג. בדרך כלל האסלאם מכר את השבויים כי הם הפכו לעבדים. מרבית היהודים שנשארו חיים נמכרו אחר כך באזורים באפריקה כעבדים וכך נגמרה ההיסטוריה של היהודים בחצי האי ערב. עד היום לא יודעים מי הם היו אותם היהודים.

= = = = =

יש לציין כי יש גם מסורות שלפיהן ציווה מוחמד את מאמיניו להעניק לאסירים יחס טוב. דוגמה לכך מהווים אסירי השבט היהודי בני קריט'ה שנכנעו למוסלמים שצרו עליהם והושלכו בעודם כבולים לשטח פתוח בצהרי יום לוהט תחת השמש הסעודית הקופחת. מוחמד הורה לסוהריהם שלא לחשוף אותם ללהט השמש וגם לא ללהט החרב אלא לתת להם מנוחה להשקותם ולצננם. בהיבט זה ישנו בקוראן אפילו ציווי למוסלמים שיהיו "חולקים ממזונם על אף אהבתם לו לאביון ליתום ולאסיר" (סורת "האדם" פסוק 8). נמסר כי השליח נהג לחון אסירים או לפדותם.

חרף זאת לא שפר גורלם של אסירי היהודים מקריט'ה שנשבו על ידי מוחמד ומאמיניו במאה השביעית. לאחר שהושקו – נטבחו בפקודת מוחמד ונקברו בקבר אחים באל-מדינה. גם ההיתר האסלאמי הנדיב לשעבד את האסירים לעבדות נפל בחלקם של ילדי ההרוגים היהודים ונשותיהם שנמכרו לעבדות תמורת נשק.

המאמץ העילאי של חמאס לשבות חייל או אזרח ישראלי נובע מהתחושה כי הם מחזיקים בידם פיקדון רב שלל. עצוב אך מגוחך להבין כי חייל ינוקא זה מצטייר בעיניהם כפיסגתו של הישג שכל גורלה של הבעיה הפלשתינית עומד עליו.

= = = = =

חוקים שהתקבלו באסלאם

א) עושים הבחנה בין שבוי מוסלמי ושבויים אחרים. אם מוסלמי תופס שבוי מוסלמי הוא יהיה חייב לשחרר אותו תמורת כסף או הסכם. אם מוסלמי תופס שבוי לא מוסלמי אז חייבים לתת כופר גדול. יש כמה שיטות: 1) לאפשר לשבוי לחזור לעירו כי יכול להיות שהוא יצליח לגייס את כספי הפדיון אבל אם הוא לא מצליח לגייס את הכסף אז הוא נדרש לחזור כי אחרת תגרום בעיה באמינות כלפי השבוי. 2) אם השבוי שוחרר על מנת לגייס כסף אז לא צריך לחזור כי בדרך יכול לפגוע בחיילים המוסלמים ולגרום נזקים.

ב) נשים. מותר לאסלאם לקחת נשים לשבי. הנושא הוא קצת יותר מורכב. למשל, שמים על ספינה שבויים וחיילים, כאשר בלב היום מתחיל סהרה וצריכם להוריד את המשקל שלה, אז את מי זורקים לים? קודם את השבויים הגברים, אם זה לא מספרי את השבויים הנשים אבל אם יש נשים בהריון אז צריכים להשאיר אותן אחרונות. למה משאירים בחיים את הנשים ההרות כי הילדים יגדלו כמוסלמים. חייל עובר להיות אפוטרופוס של האישה השבויה ולכן גם מותר לו לעשות בה מה שהוא רוצה. אם האישה בהריון אז לא ניתן לפגוע בה.

היו מוסלמים שנסעו ממרוקו לוונציה אבל באמצע הנסיעה נתפסה האוניה על ידי שודדי ים. עכשיו צריכים לטפל בפדיון שבויים אחרת לא ישוחררו. שולחים מכתב לקהילה ומבקשים עזרה.

ארבע דברים שהאסלאם לא כתב עליהם. ערכים באסלאם הנושאים אלו מאוד נמוכים.

קדושת המת. באסלאם לא נותנים הרבה חשיבות הם מעדיפים למות במלחמה קדושה. אנו רואים היום שקוראים למתאבדים שהידים.  

מאמר – חכמי האסלאם: מחבלים מתאבדים – לגיהינום

טיפול בעגונות. לא קיים באסלאם.

חללים שיעברו לקבורה. אם הוא מת אז סימן שמישהו רצה שהוא ימות. האסלאם יותר חשוב מאשר המת.

דבר אחד זה פשעים שמבצעים ארגוני טרור ודבר אחר זה כאשר מדינה ריבונית מבצעת פשעים. מנהיג סרביה ראדובן קארדז'יץ' נתפס והיה לו במשפט, הוא מואשם ב-11 סעיפי אישום על רצח עם, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. יחד עם זאת ניתן לעמיד לדין את המדינה על פשעים נגד האנושות.

הצ'צ'נים הגדירו חוקים לגבי שבויים: א) שבוי הוא פוליתיאיסט וחייבים להרוג אותו. האסלאם לא אפשר קיום של תרבויות פוליתיאיסטיות, דרש להתאסלאם ומי שלא קיבל את האסלאם הושמד. לא ניתן להניק חנינה לשבויים או לקבל תמורתו כופר נפש. ב) את כל הכופרים הפוליתיאיסטים ואנשי הספר יש להרוג, לא ניתן להניק חנינה או לקבל תמורתו כופר נפש. שונים את היהודים לכן עדיף להרוג אותם במקום לשחרר אותם. ג) חנינה או קבל כופר הן שתי הדרכים היחידות לנהוג בשבויים מוסלמים. ניתן לדבר על נושאים אלו רק כאשר גורמים לאויב נזק והרג רב. קודם צריכם לטפל בשליחות האסלאם ואחר כך בשבויים. ה) לאימאם יש אפשרות לבחור בין הריגה, חנינה, דרישה כופר או שיעבוד השבויים.

קיים איסור מוחלט בישראל לפגוע בשבויים. אף על פי כן יש פרשות קשות כמו קו 300. יחד עם זאת אחרי שחיילים ישראלים עברו עינויים קשים בשבי וחיילים שהתאבדו אז שינו את ההוראות "אם יש צורך מותר לדבר" כבכל זאת ברגע שהם נופלים כשבויים אז צהל משנה את כל הקודים.  

מה עושה האסלאם היום. פסק דין הלכתי אומר: חמש דרכים שבהן מציע האסלאם לנהוג בשבויים: א) שחרורם ללא כופר נפש. ב) קבלת כופר עבור שחרורם. ג) הריגתם. ניתן להרוג אותם. ד) שעבודם. אולי יכול להיות יותר טוב להפוך אותם לעבדים. ה) הפיכתם לבני חסות בתוך מדינה מוסלמית.

סיכוים לשחרר חיילים ויהודים הם מאוד קלושים. עושים ומדברים הרבה על הנושא על מנת להשפיל את ישראל. רואים בזה חולשה. להחזיק מדינה שלמה שעוד מעט הכול מסתיים אבל בפועל ממשיך. זה שובר את ההורים, התנועות החברתיות ואת האומה כולה. למרות שמדינת ישראל יודעת מה המטרות של הארגונים הפונדמנטליסטים מאפשרת המשך השיחות כי כל ישראל ערבים זה בזה.

בהתאם החוק הבינלאומית ישראל מאפשרת ביקורים בבתי הכלא, מדינת ישראל היא מדינה ריבונית.

ארגונים הפונדמנטליסטים מסכימים לפדיון שבוים כי יש להם ביטחונות שמדינת ישראל תסכים לדרישות שלהם. ע"פ חסן נסראללה, רואים מי הוא האויב, מדינת ישראל היא פחדנית ומאבדת את הראש בשביל חייל אחד. אם הם יותר עקשנים אז מדינת ישראל הולכת לקרתם ולמעשה רואים כדבר משפיל.

חמס משתף פעולה עם איראן כי מקבלים הרבה עזרה כספית מהם. המטרה של איראן היא להחזיק את מדינת ישראל כל הזמן על ידי מלחמות קטנות ולא תטפל בדבר העיקרית שזה איראן.

פרשת אלחנן טננבאום היתה הסקנדל, לא היו תנועות חברתיות ברחוב למען שחרורו.

רצוי לנהל שיחות ללא פרסום תקשורתי. זה מעשה אומלל ומדינת ישראל עומדת חסרת אונים.

 

 

מצוות פדיון שבויים במקורות היהודיים 

אתר לקסיקון לתרבות ישראל: פדיון שבויים

העשרה – קישורים

מאמר של מיכאל ויגודה, על פדיון שבויים – באתר משרד המשפטים, המחלקה למשפט עברי ומכללת שערי משפט.

מאמר של אהרן קליינשפיז, "פדיון שבויים תמורת שחרור מחבלים" – באתר דעת.

מאמר של שלמה פוקס, "פדיון שבויים"– באתר קולות.

מאמר של שמואל ספראי, "ארץ ישראל והתפוצה היהודית: פדיון שבויים" – באתר הספרייה הווירטואלית של מטח.

מאמר:  http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/60-2.htm

פדיון שבויים – Wikipedia

פרשת לך לך – פדיון שבויים

 

מודעות פרסומת