25-6-09

היתה אפשרות תיאורטית שבעת האירועים העת החדשה, עם ישראל עבר אירוע טראומטית ותהליך מודרניזציה, לאומת דת התחברה עם הפוליטיקה, גל של עולים שלא דפקה היו מחוברים לציונות. ברגע שהעולים בארץ אז הופכים להיות ציונים בלי קשר לנסיבות.

מבחינת טריטוריאלית ופוליטית עם ישראל מתחלק בשניים: יהדות מזרח אירופה היתה גדולה כי רוב העם היה עם אירופאי והרוב היו בחלק המזרחי של אירופה. רוב העם הזה נספו בשואה. רוב היהודים ברוסיה לא נספו בשואה ועל כך צריכים להגיד תודה לרוסים. היתה הזדמנות לרוסים להפטר מהיהודים אבל בפועל הציל אותם. הרוסים לא היו יכולים להתעסק בהשמדה. בכול אופן זה לא פוטר את הרוסים בעניין האנטישמיות. לא היתה השמדה ברוסיה. הגרמנים נכנסו ברוסיה באמצע שנת 1941. הגרמנים ציפו ליותר שיתוף פעולה באזורים של מדינות הבלטיות, ליטא, לטביה, אסטוניה אבל היה חלקי ועשו באתיות. חצי שנה אחרי הפלישה מתחילה את ההשמדה ההמונית כמיליון יהודים נספו בפעולות הרג. אחד מהסיבות שמתחיל הרג שיטתי היא בגלל תלונות של אותם קצינים גרמנים.

היתה סכנה פילוג כי רוב היהודים שעזבו מזרח אירופה אחרי הפוגרומים הלכו לכיוון מערב ולא לארץ ישראל. אחרי מלחמת העולם הראשונה כבר רואים ריכוז הגדול של יהודים  בארצות הברית. היהודים מוצאים מקלט במערב. היהודים בארצות הברית התארגנו לפי מקום מוצא. היהודים הגרמנים או דוברי גרמנית תפסו עמדו כלכליות. יש שכבה מבוססת. אף על פי שאותה יהדות אירופה שהביא זיכרונות לא נעימים. בהתחלה היהודים לא רצו להבלט ואז הם מחזרים אל הגלגל אחורה.

הקהילה הגרמנית בארצות הברית יצרה את הקשר בין יהדות המערב והציונות. הם היו מוטרדים בשאילה איזה עתיד יש ליהדות בחברה אזרחית, עולם פתוח? ברגע ביהודי שחי בגטו ועובר אמנציפציה אז הוא יכול להשתחרר מן הקהילה. ההבדל הגדול בין קהילות באירופה וארצות הברית רואים ביהודים יסוד זר, לא על רקע דתי, כמו שהיטלר אמר פעם שהוא אינו שונא יהודים על קרע דתי כי הוא לא דתי אלא על בסיס לאומני. מדינות אירופה מתארגנות על בסיס לאומי שדוחפות זרים.

בעת החדשה כל התארגנויות ומהפכות נעשו על ידי שכבות של אנשים בורגנים. כאשר שואלים מה הסיכוי שיקרה שינוי בחברה אז בודקים את השתתפות של אותה שכבת הבורגנים. אם אין מספיק אנשים אז אין סיכוי למהפכה. באיראן עדין אין מספיק השתתפות של בורגנים לכן שלטון האייטולות ממשיך. דוגמה נוספת טורקיה עשו מהפכה על מנת להפריד דת ומדינה. באיראן הבורגנים תמכו באייטולות נגד השאה בשנת 1979. ברוסיה המהפכה היתה של הפרולטרים, האיכרים ולא של הבורגנים.

המנהיגות הגרמנית בארצות הברית מבינה שצריכה לתת הגנה להמשך הקיום היהודים בחרבה אזרחית. הבסיס יכול להיות רק דתי ולא לאומי מכיוון שעל בסיס לאומי אינם יכולים להיות אזרחים בארצות הברית. לכן מדברים על היהדות במונחים של תרבות שבסיסה דתי אבל לא הדת ישנה אלא שיעשו רפורמה. רוב היהודים שהגיעו מאירופה היו אורתודוקסים אבל עוברים תהליך של מודרניזציה ומפסיקים או משנים הרבה נורמות דתיות. הם מביאים הרבה מסורת. בתחילת המאה ה-20 קם דור מנהיגות על בסיס התרבות היהודית הישנה וכך במשך 20-30 שנה מצליחה להתמודד עם הכור היתוך (1) בחברה האמריקאית.

בשנת 1924 נסגרים שערי ארצות הברית למהגרים אז התחילו המנהיגות האינטלקטואלית ופוליטית של יהודי אמריקה עם השאילה מה יהיה אלה? היה ויכוח גדול עם הציונות. יהדות הארצות הברית כבר לא יהדות אורתודוקסית אלא רפורמית. היא מתנגדת לציונות מכיוון שהבסיס של הציונות אינה דתי. דתי זה לא פוליטי. הציונים הולכים על בסיס לאומי אז עבורם זה לא בסדר. לכן קל מאוד היה למנהיגים בארצות הברית לתקוף את הציונות ולומר שהציונות הולכת לגמור את היהדות כי לא ממשיכים את הבסיס הדתי. מה התרבות שיהיה בארץ ישראל שאלו אותם מנהיגים, מה זה תרבות חילונית?

היום גם באותו אופן יכולים לראות איך הציונים מסתכלים ליהודים המערבים. מי מייצג היותר אמיתי של היהדות? האורתודוקסיה או הרפורמים? ניתן לראות שמדינת ישראל נותנת יותר גיבוי לאורתודוקסיה מאשר לרפורמים. מצד אחד מתווכחים בין יהדות אורתודוקסית ורפורמית יש מצד שני הרבה אנשים שאינם דתיים. היתה סכנה פילוג ביהדות. אם היה קרח של ממש אז לא ארץ ישראל לא היתה יכולה לעזר מן היהדות העשירה ביותר והנדיבה ביותר כי התרומות הן חלק מתרבותה.

מזל הבריטים נכנסו לארץ ישראל ולא הצרפתים. בין השנים 1918 ו- 1921 היה ריב בין אנגליה וצרפת על השטח. באותם שנים נאלצו לפנות את הישובים היהודים באצבע הגליל תל חי, מטולה, כפר גלעדי וחמרה. הצרפתים לא הצליחו להשתלט באזור. אנגליה הבטיח להקים ממלכה בסוריה כאשר פייסל יהיה המלך (2). ב-7/3/1920 הוא הוכתר למלך סוריה הגדולה על ידי הקונגרס הסורי הלאומי אבל באפריל 1920, ועידת סן רמו נתנה לצרפת את המנדט על סוריה. פייסל גורש מסוריה על ידי הצרפתים ועבר לגור בבריטניה. הממשלה הבריטית, שהחזיקה בשלטון מנדטורי בעיראק, הייתה מודאגת מחוסר היציבות במדינה החדשה. הוחלט שהבריטים יסוגו משלטון ישיר על המדינה ועל יצירת מלוכה שתשלוט עליה בזמן שהם ישמרו על זכויתיהם המנדטוריות. לאחר משאל עם שלא היה אותנטי, ואורגן על מנת שפייסל יזכה ללגיטימציה בקרב המיעוטים הרבים בעיראק. פייסל הסכים להפוך למלך עיראק הראשון בשנת 1921.

ע"פ הסכם סייקס-פיקו ארץ ישראל נועדה לפי ההסכם להתחלק לאזורים שבשליטה בריטית ישירה והם: עבר הירדן המזרחי, הנגב ומובלעת באזור חיפה. הגליל העליון נועד לשליטה צרפתית, ואילו יתר אזורי הארץ יהיו תחת שלטון בינלאומי. הבריטים רוצו להפטר מנוכחות צרפתית בארץ ישראל. בסוף הגיעו להסכמה שכוללה לשנות את הגבול שהיה אז עד קו עכו חולה ועבר יותר צפונה לראש הנקרה וכולל אצבע הגליל.

עד שלא ניכתם הסכם לא היתה אפשרות לעשות דבר. הבריטים מביאים נציב הרברט סמואל Herbert Louis Samuel שגם היה יהודי.

הבריטים סילקו מהאזור את השליטה הטורקית, יכלו לעשות למען מישהו אחר כמו האוכלוסייה המקומית או ערבית אבל הם חתמו על הצהרת בלפור וכל דבר שמעצמה חותמת זה מאוד משמעותי עבורה. ע"פ הערבים הבריטים לא מילאו את ההסכמים, עובדה הפרץ את המרד הערבי. הוסכם שתקום ממלכה השמית והיה וויכוח על גבול המערבי. הערבים רצו קו החוף אבל הבריטי לא הסכימו. הערבים עזרו ותמכו במלחה נגד הטורקים. לקח הרבה זמן עד שמגדירו נוסחה שמקובלת לכל הצדדים.  

לפני שהתחיל את המאמץ על ארץ ישראל האנגלים רק רצו לשלוט בתעלת סואץ וקו הגנה עליו. כל פעם עוד קצת אז הגיעו לאל עריש, עיר מצרית בחצי האי סיני לחוף הים התיכון, כ-47 ק"מ מערבית לעיר רפיח, ו-344 ק"מ צפונית-מזרחית לקהיר. משם כבר הסתכלו על עזה כאיום. תקפו את עזה בפעם הראשונה ונכשלו, בפעם השניה ריכזו יותר כוחות וגם נכשלו. ברגע שהחליטו להיכנס לכל ארץ ישראל אז מתחילים מגעים עם המנהיגות הציונית ובעזר ויצמן בראשה. המנהיגות הציונית מעלה את התביעות היהודיות על ארץ ישראל. כאשר התותחים רותחים אז הדיפלומטיה צריכה לשתוק. היה מאוד חשוב לבריטים להכניס את היהודים לתמונה. לא היו הרבה תושבים בארץ ישראל באותה תקופה, בין 80 ל- 90 אלף יהודים כאשר כל האוכלוסייה היתה בערך 700 אלף. בסוף מלחמת העולם הראשונה נשארו בערך 60 אלף יהודים כלומר 1/10 ביחס לערבים. הבריטים לקחו על עצמם התחיבות ועמדו בה. כאשר הבינו לקשיים שהם נכנסו…

בין שתי מלחמות עולם המשטר הבריטי היה פרו ציוני. בין שנת 1919 ו- 1939 עלו לארץ ישראל אלפי יהודים. בערב הקמת מדינת ישראל היו בארץ 600 אלף יהודים. אוכלוסיית היהודית עלתה פי 10. במשך 20 שנות מנדט נכנסו לארץ ישראל 320 אלף יהודים באופן חוקי. זה יצרה את המסה הקריטית שאפשרה את הקמת מדינת ישראל. בשנת 1935 גל העלייה הגיע לשיא 62 אלף יהודים. אם היה משטר הבריטי מחליט להקפיא כניסת היהודים מהתחלה אז לא היו ערב הקמת מדינת ישראל 600 אלף יהודים.

באותה תקלה לא היתה הגירה ערבית ורק נכנסו כ- 30 אלף לא יהודים. היתה מדיניות של הפליה. מה קרה בשנת 1939? צריכים להבין אין מעצמות על פועלות ואלו אינטרסים יש להן. ככול שיורד את מעמדה והשפעתה של אנגליה כמעצמה על כך גורמת לשינויים במדיניות הפוליטית שלה.

היטלר לא היה יכול לקום אם שני מרכזי הכוח ברית המועצות וארצות הברית היו מתנגדים. רק מעצמות על פוטרות את הבעיות של העולם. ברית המועצות היתה יכולה לעצור את היטלר בתחילת דרכו. למה החברה האמריקאי שולחת חיילים למדינות העולם להלחם למען עולם חופשי או ערכים אחרים.

לאנגליה נגמר לה את הכוח ויש בה סימנים של עייפות. באנגליה יש 50 מיליון תושבים ובארצות הברית יש בה יותר מ- 300 מיליון. כמה מדענים יש באמריקה? לפני 200 שנה ארצות הברית היתה מדינה חדשה שמתחילה את דרכיה.

היתה חלוקת עבודה בין ארצות הברית וברית המעצות דפקה ברגיי משבר…

הרוסים תמכו בהקמת מדינת ישראל אף על פי שהמדיניות שלהם היא אנטי ציונית. מספיק שאחד מהם לא היה תומך בהקמת המדינה אז לא היה אפשר לקבל רוב בהצבעת על חלוקת ארץ ישראל בשנת 1947.

במבצע קדש שנעשה עם צרפת ואנגליה ואז באו האמריקאים ודרשו מכל הכוחות לסגת מסיני בתקופה של שיא מלחמת הקרה בין המעצמות.

אחרי הקמת מדינת ישראל ארצות הברית החליף את אנגליה כמעצמה על באזור. אחרי מלחמת העולם השניה ארצות הברית וברית המועצות לא נתנו לאף אחד לקבוע עמדות כוח בלי לקבל רשות.

בעזרת הבריטים הציונות הצליח לבנות בית לאומי בארץ ישראל. ללא עזרתם לא היה סיכוי. אז למה הבריטי שינו את דעתם בשנת 1939? כי כוחם והשפעתם הצטמצם ויש פחות התערבות במקומות בעולם. הם עושים הסכמים עם גורמי כוח כמו הודו. אנגליה יצא מוכה ממלחמת העולם הראשונה, אבדה את מיטב הנוער שלה. אנגליה היתה המדינה האחרונה המחליטה גיוס חובה, במקרה של מלחמה אז השכבה האצולה מתנדבת. באנגליה השכבה האצולה היא מאוד פעילה וגם יש בה שכבה בורגנית רצינית לכן המצב היה כך שתמיד יש לה כוח אדם מספיק. הטראומה מהמלחמה היתה מאוד קשה. שיטות מלחמה וציוד שלהם היו קצת ישנים ולכן נהרגו הרבה חיילים. לא הצליחה להתאושש כלכלית.

מאז המאורעות בשנת 1929 נפתח ויכוח בין המנהיגות הציונית והנציגים הבריטים. הבריטים רוצים לסיים את המנדט. שלושה גורמים קיימים בארץ ישראל: יהודים, ערבים ובריטים. הערבים רוצים עצמאות, הבריטים מתחילים לדבר מתי מסיימים את המנדט והיהודים שאומרים שאין סיום למנדט והוא צריך להמשיך, עד מתי? אין נקודה סיום אבל בפועל רצו שהמנדט תמשיך עד שיהיה רוב יהודי בארץ ישראל. היהודים היו רק שליש מהאוכלוסייה בעת הקמת מדינת ישראל. הציונות גם לא רצתה לשלם מחיר טריטוריאלית בגלל הבעיה הדמוגרפית.

בכל השנים האלו ממשיכה את העלית היהודים לארץ ישראל. בשנת 1935 מגיעה לשיא של 62 אלף עולים לכן הערבים פרצו במרד. בשנת 1932 מתחילה את העלייה ה-5, קודם לא היתה עליה במשך 4-5 שנים מכיוון שאת העלייה ה-4 קרסה בגלל חוסר תשתית כלכלית. בנק הפועלים, המשביר לצרחן, סולל בונה וכולי פשטו רגל. כאשר בעולם נקלט במשבר התחיל התאוששות בארץ ישראל. הנאצים עולים לשלטון וגם יש עליה של אנטישמיות במדינות מזרח אירופה. עלית ה-5 שינתה את המצב הדמוגרפית בארץ ישראל. היהודים לא הקימו מוסדות פרלמנטרים מכיוון שהערבים יהיו הרוב ולא ניתן היה לקדם את עליה.

הארגונים היהודים בשנות 1940, הגנה, אצל ולחי. בין השלושה לחי היה הכי נמרץ נגד הבריטים. ארגון ההגנה לא היתה מחתרת אלא ארגון הכוח של הישוב היהודי. לא היה מורכב מאנשים אידיאליסטים. הישוב היהודי היה ישוב מאורגן שתמיד היו מוסדות נבחרים. ניתן לראות שתמיד הלכו בבוחרים ועד והיא קובעת תקנון.

ארגון הגנה לא סלח את אנשי נילי שניהלו מגעים עם הבריטים לפני כניסתם לארץ ישראל כי על דעת עצמם סיכנו את הישוב היהודי.

יש מלחמת שחרור, מאבק. הקבוצה הלוחמת תופסת את השלטון והופכת להיות מפלגה. הציבור נותן תמיכה לארגונים. היחסים בין הגנה, אצל ולחי היו 1/10, כלומר, הגנה 30 אלף, אצל 3000 ולחי 300 אנשים. לא היה שום סיכוי לארגונים הקטנים להשתלט בישוב לכן ארגון ההגנה הפכה להיות צבא הגנת לישראל. ההבדל הגדול בין ההגנה וארגוני מחתרת אחרים זה ארגון שלא קבע מדיניות, הוא לא ניהל את המדיניות הגנת הישוב על דעת עצמו, לכן הפך להיות מכשיר של הישוב. עמדו לרשותו אמצעים.

'אסון פטריה'- בנובמבר 1940 הגיעה לארץ ספינת המעפילים פטריה ועגנה בנמל חיפה. ההגנה החליטה שיש למנוע את גירוש המעפילים והצליחה להעביר מוקש ימי לסיפונה. כמות הנפץ של המוקש הייתה גדולה האונייה שקעה במהירות מאות קפצו למים ונצלו , 276 איש טבעו. מי נתן את ההוראה?

בשנת 1944 מבקשים אנשי הגנה מאנשי המחתרות להפסיק את פעילותם, שיחות בין סנה ובגין. 

ספר הלבן הוא תוכנית לעצמאות ארץ ישראל ואין צורך לגרש אתם כי בספר בשנת 1939 הבריטים חתמו על יציאתם. כולם אהבו לשנאות את הבריטים ועוד יותר אחרי מלחמת העולם השניה וכל מה שקרה ליהודים באירופה. בשנת 1939 יש יותר מגבלות לכמות העולים. המנדט הוא הסכם בין לאומי שנתן מסגרת חוקית לישוב היהודי. המנדט הוא אפוי כוח שאנגליה קיבלה בתנאי שהתקבל הצהרת בלפור והקמת בית לאומי לעם היהודי. בחזות המנדט היה אפשר להביא יהודים.

גם כמה מדינות ערב לא קמו מכוח עצמה אלא ע"פ יוזמת הבריטים ומדינות אחרות.

בן גוריון התנגד לפעולות ההפעלה כי חשש שתפגע את העלייה החוקית אבל שינה את דעתו בשנים האחרונות כאשר ראה שבריטים לא מאפשרים כניסה גדולה של יהודים.

היה ישוב בדרך ופעלנו כמדינה כי היה ישוב מאורגן.

מי הגיבורים, פורצי דרך של הציונות? פעם היו החלוצים היום זה העולים האלה שעל גבם הציונות מתגשמת. הסיפור הציוני הוא סיפור של עליות ועולים חדשים.

 

1. כור היתוך – Wikipedia

2. פייסל איבן חוסיין – Wikipedia

3. הסכם  "סייקס – פיקו "
הסכם בריטי צרפתי לחלוקת אזורי שליטה במזרח התיכון, לאחר שתתמוטט האימפריה העותמאנית התורכית. ההסכם נחתם על ידי מארק סייקס, הנציג מטעם משרד החוץ הבריטי וז'ורז' פיקו נציג משרד החוץ של צרפת. לפי הסכם זה תחולק ארץ ישראל לאזור שליטה בריטי ולאזור שליטה צרפתי, והמקומות הקדושים יהיו בשליטה משותפת של בריטניה, צרפת ורוסיה. בתום המלחמה הוחלט, שסוריה  ולבנון יהיו בשליטת  צרפת, ואילו עיראק, ארץ ישראל וירדן  בשליטת בריטניה.
מנהיגי היישוב היהודי בארץ ישראל התנגדו להסכמים אלה , כי רצו בארץ ישראל מאוחדת ובלתי מחולקת, וראו בעבר הירדן חלק ממנה.

הסכם סייקס פיקו – Wikipedia

מודעות פרסומת