התקופה היא אותה תקופה, ברזל א, אבל ארכיאולוגיה במכשור החוף היא שונה מאזור ההר. מי הם, איך ואלו נסיבות מגיעים לארץ ישראל, מתי זה קורה, מה אופן התיישבות, מה מאפיין את התרבות שלהם, מה דת, שפה ומה קרה להם?

הסיפור הפלשתי יותר פשוט מאשר הסיפור הישראלי כי עבור הפלשתים יש יותר מקורות. המקורות הן ממצרים ומאתרים אחרים בים התיכון. גם יש עדויות מן המקרא.

פלשתים

1 ) מקור השם

המקרא קורא לפלשתים בשמם מכיוון שהפלשתים, שהתגוררו בדרום מישור החוף, פלשו אל האזור. זוהי גם הסיבה ששטחם נקרא פלשת.

2 ) רקע היסטורי

אחל ממאה ה- XIV לפנה"ס תקופה הברונזה המאוחרת, מתחילים למצוא תעודות, בעיקר במצרים, שמספרות שבצבא המצרי יש גדודים של שכירי חרב שהם גויי הים. הביטוי של גויי הים הוא ביטוי מתורגם, בתעודות כתוב, האנשים של הירוק הגדול. במצרי אין מילה לים לכן אומרים ירוק הגדול. גויי = עם. מתחילים להופיע בשמות שונים כחלק מצבאות ולא רק של המצרים אלא גם של כל האויבים שלהם. רעמסס השני מספר שבצבא החיתי יש קבוצות של גויי הים. בשני הצבאות שנלחמים זה עם זה יש שכירי חרב מגויי ים. במקדשים גל רעמסס השני ניתן לראות כתובות. לוחמים עם מגן עגול ועל הראש וכסדק. אחת הקבוצות נקרא השרדנה (באים מאי סרדיניה).

יש תעודות מקפריסין, הוגרית. בסוף המאה ה- XIII ובתחילת המאה ה- XII יש סיפור ואומרים שגויי הים משנים את התפקיד שלהם, במקום להיות שכירי חרב באימפריות הגדולות באותה תקופה הם נהפכים לשודדי ים וגורמים לחורבן והרס בכל הצד המזרחי של ים התיכון. כנראה הם מחסלים את האימפריה המיקנית והם גם מחסלים את האימפריה החיתית. יש מכתב של מלך קפריסין שכותב למלך הונגרית, אני נתתי את האוניות שלי למלך הגדול (חיתים) ובאים גויי הים ונכנסים לנמל והורסים את הערים, נא לשלוח כמה אוניות. התעודה נמצא בהונגרית שגם היא נהרסה באותו זמן. סביב 1200 לפנה"ס יש משבר בכל ים התיכון, גויי הים הם הגורם וגם הקורבן שלו.

כאשר רעמסס השלישי עולה לשלטון במצרים, גויי הים מנסים לכבוש את מצרים. יש מקדש במצרים ובו מסופר על המאבק של המלך בגויי הים. קיר גדול מאוד שמחולק בשנים,  קרבות  ים ויבשה. הוא מספר אז ברור שהוא ניצח. בו נכתב שכל הארצות שהיו פעם בעלות משמעות אינם. בציור רואים אנשים עם כובע עם נוצוץ הם פלשתים. כל מי שהפוך, ראש למטה, זה אויב.מאוד מעניין את הדיוק של הציור, הציוד הצבאי, הרבה שפינות, הנשק, מגינים עגולים, חרבות קצרות. הקרב הימי התרחש באזור הדלתה. הקרב היבשתי היה כל הנראה בלבנון, כל הערים בסוריה וצפון לבנון נהרסו על ידי גויי הים לאומת זאת את הערכים בדרום לבנון וערי חוף של ארץ ישראל לא נהרסו. בציור של קרב יבשתי רואים מרכבות מלחמה, סוסים. המרכבות עם גלגלים מלאים, מושכים אותן שברים ועליהן נמצאים נשאים וילדים, כלומר, כאשר גויי הים פולשים לא רק באים הלוחמים אלא מבאים גם את כל משפחה.

ציור

 ציור

 ציור

רעמסס אחרי שהוא מביס אותם, יש פפירוס נוסף שכתב הבן שלו ובו מתאר:
אני הרחבתי את כל גבולות מצרים והכיתי המתקיפים…
נתפסו כולם והובלו בשבי למצרים כחול הים.
אני יישבתי אותם במדידות הגבול ממלכתי כשהם נשבעים בשמי.

לאחר המלחמה בונה ברית איתם ויושבים בגבול מצרים, כלומר, דרום ארץ כנען, וכך נכנסים גויי הים בערי הממלכה הכנעניות, עזה, אשקלון, גזר, אשדוד, עקרון וגת, חמש ערים אלה נשלטו על ידי חמשת סרני הפלשתים.

השמות שנזכרים בתעודות מצריות נזכרים גם בתעודות חיתיות. שמות ערים בטורקיה. שבט דן אולי הם אנשי דנינו של היום. קבוצה אחת הם הפלשתים שמתיישבים בדרום ארץ כנען, כאשר הסרדנים מתיישבים באזור הצפון, וודי ערה.

3 ) מה מוצאה של הפלשתיים?

כאשר שומעים עליהם בפעם הראשונה הם נמצאים באגם הים התיכון, יש קשר חומרי, בקרמיקה עם התרבות המיקנית. מקובל היה לחשוב שמקום מוצאה שלהם היה יוון. היום חושבים שבאים מאזור דרום אנטוליה. למה יש קושי בסוגי מאפה הם באים? מפי שלא יודעים באיזה שפה הם דיברו. בתנ"ך יש מספר מילים פלשתיות, ארגז, סרן, כובע, גוליאת, לכיש,… מה מאפיין אותם? הם באים לארץ כנען, כמה מקומות שהם ישבו אנו מכירים ע"פ התנ"ך. אתרים שיש בהם ממצאים פלשתיים. לפעמים מוצאים קרמיקה כמו בעיר בית שמש, האם זה אומר שישבו שם פלשתיים? או שאנשים מבית שמש הלכו לקנות קרמיקה בעקרון בגלל שהן יותר יפים או זול? אם מחזיקים ממצאים במקום אחד זה לא אומר ששייכים בו כמו היום קונים מכונית מיפן זה לא אומר שאנו יפנים. גם בעת העתיקה. לאומת זאת יש מקומות כמו בית שאן שאנו יודעים שישבו הפלשתיים אבל לא מוצאים חרסים תרבותם. יש קרמיקה ויש עם צריכים תמיד לבחון אותם באמצעים אחרים.

בתל קאסילה יש מקדש פלשתי עם הרבה קרמיקה פלשתי, עם דמויות בעלי חיים, ריטונים.

סגנון הקדרות הפלשתית הינו רבגוני למדי. צבעי כדים פלשתיים בסיסיים היו אדום ושחור (ה"ביכרום הפלשתי" – הכדים הדו-גווניים), בדומה לכלי בית ירח העתיקים, אפס כי להם נוספו מיני עיטורים צבעוניים, איורי בעלי חיים מפותחים (במיוחד ציפורים ודגים), צורות גאומטריות קוויות, נקודות, ועיגולים למיניהם. האזורים המעוטרים היו לרוב גוף ומצח הכלי.

מרבית העיטורים הפלשתיים שאובים מחיי היום-יום של תרבויות רבות במזרח התיכון הקדום. ישנה חשיבות רבה לקדרות הפלשתית בזיהוי ותיארוך תקופות שלטון פלשתיות בתלים ארכיאולוגיים בארץ ישראל, וקביעת תקופת הברזל המוקדמת באתרים דוגמת תל גזר. אם כי בשנים האחרונות (ישראל פינקלשטיין) התפתח דיון בדבר תיארוך הקדרות.

לטענת פינקלשטיין, יש בהיעדר כדי המונוכרום במעוזים מצריים מובהקים דוגמת לכיש, בשנים 1175-1150 לפנה"ס כדי להעיד על אי המצאות הפלשתים באזור, ואי בואה של תקופת הברזל. פינקלשטיין גרס כי יש להנמיך את התיארוך המקובל ל-1135-1100 לפנה"ס או מאוחר יותר כתאריך הנכון לבוא הפלשתים ותקופת הברזל, ונסיגת השושלת ה-20 המצרית.

האסכולה הנגדית, ובראשה ארכיאולוגים דוגמת עמיחי מזר, טוענת כי משמעות העדר החרסים היא שהפלשתים היו גרים בלתי מקובלים ודחויים בידי חברות כנעניות ומצריות כאחד, ולכן חרסיהם לא הגיעו לשטחי כנען שנשלטו בידי מצרים, ללא כל קשר לתאריך הגירתם.

 

פלשתים על גדות הירקון:
http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=2914

חל באותה תקופה שעם ישראל נכנס לארץ ישראל. לאומת לישראלים יש לפלשתיים הרבה תעודות, בעיקר מצריות שמתעדות את אירועים בסוף תקופת הברונזה כאשר גויי הים גורמים כנראה קטסטרופה בחלק המזרחי של הים התיכון. חלק גדול מהממלכות שהיו מאוד משמעותיות כמו האימפריה החיתים, מיקנית, ערי הממלכה הגדולות של סוריה, קפריסין נהרסת, מסתיימת. בחלק מן המקומות לקח הרבה זמן את ההתאוששות. ההתנגשות האלימה האחרונה של גויי הים עם המצרים בהגנתו של מלך רעמסס השלישי שבתעודות הוא מספר שמביס אותם ומיושבים בארץ כנען בתוך ערי הממלכה הכנעניות בבראשית המאה ה- 12 לפנה"ס.

4 ) מה מאפיינת את התרבות החומרית של הפלשתים?

הממצאים מאוד מבלבלים, למשל ממצא פולחני, פולחן מאפיין קבוצות אתניות שונות, נמצאו בתי מקדשים פלשתיים בתל קסילה ומה שמאפיין אותו הוא שהמבנה נראה כמו מקדשים כנענים, חדר קטן עם ספסלים מסביב, עמודים במרכז. מה שמעניין זה כלי הפולחן שנמצאו בו, לא דומים לכלים כנענים, ריטונים הם כלים גדולים לשתיה יין, עשויים בצורה של בעלי חיים, זואומורפי, שלא ניתן לראות אותם בתוך העם הכנעני. מקדש אחר, כלים שמכירים מהעולם היווני, מתרבות האגם האגאי מקנת, כרתין, קפריסין, על הקרמיקה הפלשתי אז חשבו שמוצאו של העם הפלשתי באגם אגאי אבל היום אנו יודעים שזה לא הכרחי מכיוון שאנשים הסתובבו ולקחו איתם כלים מקרמיקה. יש חפצים שלא יודעים במה הם שימשו.

אחד האתרים הכי חשובים שקשורים לתרבות הפלשתי, החפירות הפלשתיות נכון ליום לא בשאי מכמה סיבות. אם לוקחים את אתרים הפלשתים המפורסמים כמו למשל עזה שכמעט לא מספרה מכיוון שהישוב במשך כל הדורות יושב באותו תל פחות או יותר. אשקלון הוא תל ענק ושכבות פלשתיות כמעט לא נחפרו, אשדוד נחפרה בשנת 1950, יש מספר חפצים אבל אין תיכנון עירוני, שתי ערים עקרון וגת בהתחלה לא ידעו אפה נמצאות, בעיות זיהוי אתרים. עקרון נמצא בשדות של קיבוץ רבדים, תל מאוד שטוח. תל גת הוא תל אל צפית קרוב לכפר מנחם. נכון ליום התל עם הממצאים הפלשתיים הכי משמעותיים הוא תל קסילה ברמת אביב ולא יודעים איך נקרא את העיר בתקופה הפלשתי.

במרכז תל עקרון התגלה בית מקדש שיש לו כמה שכבות, למעלה מסוף מתקופת הישראלית ותחתיו נמצא מקדש מתקופת הפלשתית. בית המקש יש לו תוכנית מאוד מעניינת, עם חדר ארוך עם עמודים ובאמצע החדר יש מקום של שרפה. חדרים ארוכים כאלה אנו מכירים מהעולם האגאי במנה שנקרה מגרון.

מגרון היה מבנה בתרבות המינואית ובערים מיקניות ביוון העתיקה. המגרון היה אולם מלבני שבכניסה אליו ניצבה מבואה פתוחה בצידה האחד, ואשר נתמכה לעתים על ידי שני עמודים. המגרון נחשב למקור השראתו של המקדש היווני, והוא שימש כאולם מלוכה, כמקום פולחן, לשם עריכת חגיגות ומשתים, לשירה וכמקום כינוס לגברים בלבד. המגרון היה צבעוני בהתאם למקובל באדריכלות המינואית.

כלי נסך

כלי נסך מיוחד במינו המעוצב בדמות אישה נמצא בתוך בור גניזה בחצר המקדש בתל קסילה. גובהו 32.5 ס"מ, וקוטרו המרבי 13 ס"מ.

שני מקדשים שנמצאו בארץ, אחת יש לו תוכנית שמתאים לעולם האגאי והשני לעולם הכנעני. מה היתה הדת של הפלשתים? התנ"ך מזכיר שתי אלוהיות פלשתיות. אחד הוא דגון, אל חצי דג וחצי אדם, אל שמי שקיים במסופוטמיה, סוריה וכנענים בארץ ישראל, כלומר, הפלשתים כאשר מגיעים מאמצים את האלוהיות המקומיות והשני הוא בעל זבוב, אל שגם מלך ישראל, אחזיה, דרש בו כשהיה חולה. בעל הוא אל כנעני וזבוב כנראה הוא שיבוש של מילה אחרת. לכל מקום יש את אלוהות שלו.

אתר תל עקרון:
http://www.bibleage.com/site/miqne.html

אחד הממצאים שנמצאו בעקרון היו גלגלים קטנים מברונזה. הם מתאימים למתקנים שנמצאו בקפריסין עבור קערה של תורת, כד שנוסע על גלגלים.

במקדש נמצא סכין מברזל עם ידי משנהב. הברזל, לפלשתים היה את הסוג ייצור הברזל, מה שנתן להם יתרון בקרבות. בכל אופן עד היום לא נמצא באתרים פלשתים יותר ברזל מחומרים אחרים, יודעים להפיק ברזל אבל עדין הברונזה היא יותר יעילה.

באשדוד נמצאו הרבה חפצים פולחניים. כיסא אדודה, הוא כיסא מחרס עם צבר ארוך. לא יודעים לפולחן של מי או מה.

קנים שיש בו חלונות עם אנשים שמנגן כלי נגינה אחר, שמים למעלה גחלים. משהו בפולחן קשור למוסיקה.

כסא     פולחן

בחפירה של עקרון נמצא לוח אבן גדול עם כתובת שכתובה בכתב עברית עתיק.

הבית (אשר) בנה אכיש בן פדי בן יסד בן אדה בן יאיר שר עקרון לפתגיה גברתו תברכהו ותשמרהו ותאריך ימין ותברך ארצו

מי שבונה הוא שר עקרון או מלך המקומי, שמו הוא אכיש, חלק מהשמות הם כנעניות: פאדי, יסיד, עדה ויאיר. שם אחד הוא שם בעל אופי יווני: אכיש. הבית מוגש לפתגיה, אלה פלשתית לא ידועה. תברכהו ותשמרהו ותאריך ימין ותברך ארצו, זה נוסח שחוסר בכל תרבות במזרח הקדום. פעם הראשונה שיש אלוהות פלשתית ולא כנענית

קראמיקה דו-גונית: ידועה גם בשמה ביכרום או קראמיקה פלשתית. טיפוס זה הוא פלשתי מובהק עם השפעה כנענית מקומית (שימוש בשני צבעים, אדום ושחור). קראמיקה זו מאפיינת את השלב השני בתרבות גויי הים. הללו כלים יפים מחופים בצבע לבן ומצוירים בשני צבעים. בין הדגמים המצוירים צורות גיאומטריות ויצורים מעולם החי בניהם מוטיב הציפור השכיח.

כלי שנקרא פך בירה מכיוון שהפלשתים היו שותים הרבה בירה. לפכים היו מסננת.

כלי

צורות הכליים וכישותים באים מהעולם המיקנית אבל הם תוצרת מקומית. אפשר לראות את ההבדל בין כלים שנעשו במיקנת 100 שנים קודם וכלים שנעשו ע"פ מסורת מיקנית.

רואים או מוצאים הכלים הפלשתים האלו בטווח של 100 שנה, משנת 1150. אחר כך, רוב הכלים חוזרים להיות ע"פ מסורת כנענית. מה קרה? תמיד צריכים לזכור שהפלשתים נכנסים בתוך ערי הממלכה הכנענית. במשך 100 שנה הם מאבדים את תרבות המקומית שלהם, מאמצים את השפה, אלוהיות, תרבות החומרית, קרמיקה עד שאי אפשר היה להפריד ביניהם. יש תנועה של הפלשתים בתוך העולם הכנעני המקומי.

5 ) השפה.

הדבר הכי מסתורי בתרבות הפלשתי הוא מקור המוצא שלהם. מכירים אותם באגם האגאי אבל מפה הגיעו לשם? לו יודעים. למה לא יודעים? כי לא השאירו טסטים כתובים ולכן לא יודעים באיזו שפה הם דיברו. האם היתה תרבות לא כותבת באותה תקופה או פשוט טרם נמצאו כתובים. כאשר מתחילים למצוא כתובות כמו בית … מאה ה- 7 היא בשפה כנענית.

עד היום יש שתי כתובות קטנות, כנראה כתובות פלשתיות. אחת נמצאה באשדוד, חותם פלשתי עם סימני כתב קווי. השני הוא לוחות חרס, כתובת מתל דיר עלא בירדן, עליהם כתב אלפא – ביתי לא מפוענח.

כתב ליניארית אלף שמקורו בכריתין שגם לא מפוענח.

אילו הינו יודעים את השפה הינו יכולים לשייך אותה לקבוצות עמים שקיימות בעולם כמו עם שמי, שפות הודו או אירופאי, וכולי. כל המילים בפלשתית מקבלים דרך התנ"ך, ארגז, כובע, סרן, השמות אכיש וגולית. מילים שאין שורש, קשורים בארועים.

בגת התגלה חרס, חריטות כנעניות וכנראה גוליתה, אולי מקור השם גולית, כך החוקר חושב.

6 ) מנהגי קבורה של הפלשתים.

הקבורה בארונות קבורה בצורת אדם, אנתרופומורפיים. הארונות גליליים ומכסם עשוי בדמות ראש אדם שעליו מצויירות שתי ידיים. קבר פלשתי מכיל בדרך כלל את הארון, כלי חרס וכלי נשק שונים. ראש הארון יש איתור של כובע או קסדק עם נוצות בדומה לציורים של גויי הים במצרים. בעיירה דיר אל בלאח בעזה נמצא בית קברות עם הרבה ארונות קבורה, הם נמצאים היום במוזיאון ירושלים. משה דיין חפר שם, חלק מאותם ארונות היו אצלו ולאחר מותו המשפחה מכרה אותם למוזיאון. בבית שאן גם נמצאו ארונות קבורה דומים כאשר כל קרמיקה וחפצים שייכים לתקופה הברונזה המאוחרת אבל קדומים יותר להופעת הפלשתים, לכן נאמר שצורת הקבורה איננה אופיינית לפלשתים אלא צורה קבורה מצרית.

http://www.imj.org.il/images/archaeology/web.swf

7 ) ארגנום המדיני, חברתי, צבאי ודתי של הפלשתים.
א – הארגון המדיני של הפלשתים
הפלשתים היו מסודרים ב-5 ערים שנקראו ממלכות. 5 הערים הן:
עזה: הדרומית ביותר בערי הפלשתים, שימשה מרכז צבאי, ונזכרת כמרכז פלשתי חשוב בסיפורי שמשון.
אשקלון: באשקלון היה נמל מפותח וטוב. היא היתה עיר מדינה גדולה לפני הכיבוש
הפלשתי.
אשדוד: שכנה מצפון לאשקלון. במקרא מוזכרת אשדוד בעיקר בסיפורים על ארון הברית.
גת: זיהויה עדיין אינו ודאי. חשיבות גת רבה בעיקר בימי דויד.
עקרון: הצפונית בממלכות הפלשתים בקרבתה מרחשים הדברים המסופרים בסיפורי שמשון.
בראש כל אחת מן הערים עמד שליט שנקרא "סרן", מילה קרובה למילה היוונית "טיראנוס"- רודן. לעיתים כונה השליט מלך. שלטונו של הסרן לא היה מוחלט, כלומר, הוא שיתף יעצים בהחלטותיו. נראה כי השלטון עבר בירושה, אך האוכלוסייה יכלה להדיח את השליט.
ב – הארגון החברתי של הפלשתים
לפלשתים היה מבנה חברתי מלוכד וחזק מאוד. ארגונם היה מבוסס על אריסטוקרטיה צבאית. משום ארגונם החזק יכלו הפלשתים להשתלט על אוכלוסייה גדולה. נראה כי במשך תקופה ארוכה, ועד להתבוללותם באוכלוסיה היו הפלשתים השכבה השלטת על אוכלוסיות רבות.
ג – הארגון הדתי של הפלשתים
אלוהי הפלשתים השונים מוזכרים כמה פעמים במקרא. דגון (מלשון דגן) היה אל הפלשתים הראשי, ומקדשיו היו בעזה, אשדוד ובית שאן. במקדש באשדוד עמד פסלו של דגון. בעקרון, האמינו הפלשתים בבעל זבוב , אל פלשתי נוסף.
האלה הראשית של הפלשתים היתה עשתורת, שמקדשה "בית עשתורת" עמד בבית שאן. כוהני דגון מוזכרים המקרא בהקשר לארון הברית (שמואל א,ה).
ד – הארגון הצבאי של הפלשתים
במשטרם של הפלשתים שמשו ראשי ממלכות הפלשתים- הסרנים- כראשי צבא. השרים, היועצים לסרנים, שמשו כמפקדים בדרגה גבוהה. עיקר הצבא היה מורכב מחיל רגלים ומקשתים, וגם מפרשים ומרכבות. הצבא היה מחולק לאלפים ולמאות. שיטת מלחמה שהיתה מקובלות על הפלשתים היא: צבא הפלשתים ניצב כולו בקו החזית ויחידות קטנות היו נשלחות כחיל חלוץ לתקוף את האויב. שיטת לחימה אחרת, שהיתה זרה לבני ישראל, היא קרב ביניים בין שני נציגים משני הצבאות, שתוצאותיו מכריעות כתוצאות הקרבות בין שני הצבאות. דוגמה אחת לקרב זה הוא הקרב בין דויד לגוליית הפלשתי.
נשקם של הפלשתים, כפי שהוא תואר במקרא בסיפור גוליית היה קובע נחושת (במקום קובע נוצות), שריון קשקשים (במקום שריון רצועות), כידון נחושת וחנית שלהבה עשוי ברזל.
בלכתם למלחמה היו הפלשתים נושאים עמם את צלמי אליהם.

תקופת הברזל א כוללת שתי תרבויות, ישראלית באזור ההר ופלשתית במישור החוף. ערי הממלכה הכנעניות הגדולות עדין ממשיכות להתקיים כמו מגידו, בית שאן, לכיש. תקופה של ריבוי תרבויות.

 

בתל א-צאפי נמצאו כלי זין פלשתים

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3516988,00.html

 

מודעות פרסומת