63 לפנה"ס – 330 לספירה 

התחיל תקופה הרומאים, משנת 69 לפנה"ס עד שנת 330 לספירה. כאשר בשנת 70 לספירה קורה חורבן בית המקדש. אם בוחנים את כל ההיסטוריה של עם היהודי עד עכשיו, ניתן לראות שכאשר בני הארץ מחזיקים את הארץ, שולטים בה, הארץ פורחת. כאשר הארץ משמשת חלק מאימפריה גדולה, חשיבותה הולכת ויורדת. כאשר הרומאים שולטים בארץ היא ממשיכה בפריחתה ואפילו מגיע לשיא עד המרד הגדול. לאחר מכן מתחילה את הנטישה של הארץ. תפיסה העולם הרומאי איך לשלוט את העולם. הרומאים יותר מכל עם אחר חקרו את הנושא והאימפריה שלטה במשך 400 שנה. הרומאים לא התחילו עם האימפריה, היה להם 300 שנה של שלטון כרפובליקה. פונפיוס לא היה קיסר. השתלתו על חצי עולם בתוך רפובליקה. ע"פ המסורת רומא נוסדה בשנת 700 לפנה"ס. הרבה עמים למדו את השפה הלטינית על מנת ללמוד איך לשלוט בעולם עם אותו עיקרון של מעט אנשים. רק הרומאים אזרחי רומא היו להם זכויות. ברומא היו מיליון תושבים ושלטו על אימפריה של 30-40 מיליון אנשים.

בשביל מה לשלוט בעולם? כל הדרכים מובילות לרומא. כדי שכל המיסים מכל האימפריה יממנו את רומא,  לחם ושעשועים. הרומאים לא כבשו שטחים רק על מנת לשלוט בהם, גם היו צריכים להגן על כל השטחים. כאשר יוליוס קיסר נכנס באנגליה, הסתכל האזור ואמר שלא שווה לבזבז פה חיילים, הסתובב וחזר. 150 שנה אחר כך כשבו אנגליה. הרומאים ראו מה עשו היוונים ופיתחו שיטה איך להחזיק את המרחב, כמו כן הכירו טוב מאוד את כל ההיסטוריה של האזור והבינו של המרד של המכבים נגד היוונים יכול לחזור גם עליהם.

בחנוכה קרה משהו מעניין. לתנועה הציונית התחילה את הפעילות שלה, חיפשה אירועים מהעבר, בחג הפסח וחג החנוכה היתה בעיה, חג הפסח הוא יותר חג דתי ויש בו הרבה סימנים דתיים. התנועה הציונית בראשיתה לא היתה תנועה דתית. לכן התנועה חיפשה חג שמזוהה עם אלמנטים שיכולים להתאים לה. חג החנוכה יותר מתאים לה מכיוון שפרט מהדלקת הנרות אין יותר מדי סימנים דתיים, הפך לחג מרכזי וחשוב שהוא נותן את כל הסמלים של עצמאות. כאשר יצאו ממצרים לא קיבלו מיד עצמאות מדינית. בחנוכה מיד יצר מדינה יהודית עצמאית. כתוצאה מזה מרד החשמונאים לא נתפס כמרד דתית. יהודה המכבי אמר שניתן לחלל שבת על מנת לזכות בעצמאות.

שיטת הרומאים אומרת אנחנו לא נפגע בתרבות, יעשה כל אדם כרצונו, אנחנו רוצים לשלוט. כל מקום שהם כבשו הם הורידו את שכבת השלטת ומינו במקומו מישהו מקומי שקיבל תרבות רומי והוא מנהל את האזור למהנה. לאחר 2-3 דורות העם עצמו מבקש שאותו שליט לא יהיה. כל המקומות באימפריה הרומי החלו כמדינות חסות והם הופכים לפרובינציות רומיות. שנים אלו היו שנים סוערות באימפריה הרומית. רציחתו של יוליוס קיסר הביאה בעקבותיה זעזועים, מלחמות ומרידות. אויביה של האימפריה ניצלו שעת כושר זו, והפרתים התקדמו מערבה והגיעו עד לארץ ישראל. בשנת 40 לפנה"ס הגיע מתתיהו אנטיגונוס השני, בנו הצעיר של אריסטובולוס עם הפרתים לארץ, והכריז על עצמו כמלך. הורדוס הצליח להמלט, אך אחיו פצאל והורקנוס נפלו בשבי הפרתים. פצאל התאבד, ואילו הורקנוס הוגלה לבבל. על מנת שלא יוכל עוד לכהן ככוהן הגדול, קצץ אנטיגונוס את אוזניו, שכן אדם בעל מום פסול לכהונה הגדולה.

הרבה לא ידוע על מעשיו ומהלכיו של אנטיגונוס בתקופת שלטונו הקצרה (37-40 לפנה"ס).

בשנת 40 לפנה"ס הוכתר הורדוס למלך על יהודה באישור הטריאומווירטים אוקטביאנוס ומרקוס אנטוניוס והסנאט הרומי. הורדוס נלחם בגליל כנגד מתנגדיו, תומכי אנטיגונוס, ואנטיגונוס עצמו ישב בירושלים. אנטיגונוס זכה במספר קרבות, ובאחד מהם אף גרם למותו של יוסף, אחי הורדוס, אלא שמול הצבא הגדול הרומי כשל לחלוטין. הורדוס הפנה את כוחותיו לעבר יריחו, שם היה מרוכז עיקר צבאו של אנטיגונוס, ובין השניים התנהלה מלחמת שחיקה. הורדוס הביס את צבא אנטיגונוס בפיקודו של פאפוס, סמוך לבית אל, ובשנת 37 לפנה"ס כפה מצור על ירושלים. מקץ חמישים וחמישה ימי מצור נכנעה כל העיר, אנטיגונוס נפל בשבי והומת בפקודת מרקוס אנטוניוס.

לוקחים הרומאים יהודי מקומי בשם הורדוס שאביו היה בעצם ראש הממשלה של אריסטובולוס, מכיוון שהוא ראה קדימה שלח את בנו הורדוס לחנך ברומא. לאחר שהרומאיים שולטים ומסתדרים בשטח, מביאים את הורדוס וממליכים אותו על יהודה. העם לא כל כך רוצים לקבל אותו, החשמונאים נאבקים בו אבל הורדוס עושה את התרגיל ולוקח באישה את מרים החשמונאית (נכדה של הורקנוס, בת בתו אלכסנדרה), אחרי כמה שנים הוא הורג אותה ובוכה עליה עד סוף ימיו. בשנת 37 לפנה"ס עולה הורדוס כמלך יהודה עד שנת 4 לפנה"ס. הרומאים הם השליטים הגבוהים, הורדוס צריך לתת דין וחשבון לרומאים, יושב נציב רומאי באנטיוכיה. הוא משנה לחלוטין את כל המרחב, את כל ארץ ישראל. אפשר להגיד שארץ ישראל היתה קטנה על הורדוס. הוא היה יותר גדול מאשר משרדו ותפקידו. הוא לא היה יכול לעשות דבר ללא רשות הרומאים. חלקים מהשטחים החשמונאים עברו לידיים אחרות כמו יריחו עבר לרשות מצרים. מה חיפשו הרומאים במצרים, את קליאופטרה? במצרים יש לחם, מצרים לא תלויה במזג אוויר אלא בנילוס. היא שלכה לרומה ספינות מלאות סחיטה. מה היה בארץ ישראל שהיה שווה להחזיק בה? שמן זית ויין.

הורדוס לא היה יכול לכבוש שטחים, להשתלת וכלוי. הוא החליט לפתח את הארץ על מנת שתהיה חשובה. להורדוס היה כישרון דיפלומטי, היה אדומי בן המקום, עם קשר טוב עם כל העמים מסביב. מצד שני הוא היה רומאי נאמן. הוא הצליח להפוך את עצמו כצינור שדרכו מצד אחד הממשל הרומי, נכון שהיה נציב אבל לפעמים רוצים להעביר מסרים לא בדרך המקובלת, הוא היה בזכות השפות, מביא את הדברים של הרומאים אל העמים אחרים. מצד שני כולם יעדו שאם רוצים להעביר מסרים אל הרומאים אז כדי דרכו. מהרומאים קיבל הרבה פריבילגיות, מעמים באזור קיבל כסף. הוא השתמש בכסף הזה על מנת לרכוש במרחב עוד ידידים. הוא מימן את האולימפיאדה ביוון, בנה מקדשים אלילים באסיה הקטנה על מנת לבנות קשרים. מהרומאים קיבל את המונופול על המסחר, שיירות של בשים עברו דרך ארץ ישראל לרומא והיו צריכות לשלם דמי מעבר. הסוד של אפרסמון.

להורדוס אין הוצאה על צבא כי הרומאים הם אנשי ביטחון לכן יש לו הרבה כסף, כמו כן עומד ברשותו את כל הטכנולוגיה הידוע באותה תקופה. הרומאים פיתחו טכנולוגיות של בניה ודברים אחרים והורדוס ידע להמציא ולעשות שימוש בהרבה דברים. שלושה עקרונות: 1) המרחב הטופוגרפי איננו מגביל או מכשול אלא אתגר. בשוני לתקופות קודמות, האדם לא התאים את עצמו למרחב אלא התאים את המרחב לצרכים שלו. אם יש מקום שאין בו מים אז מחברים צינור עם מים. לדוגמה אקואדוקט שמגיע לקיסריה, אורכו עשרות קילומטר. היום אנו יודעים שאפשר לקחת מים תאום. הורדוס רוצה בקיסריה עיר ולכן בונה אקואדוקט. בעיות טופוגרפיות או מגבלות גיאוגרפיות לא קיימות בעולם הרומי. יש מקומות שעדין אותם אקואדוקטים פעילים. הרומאים בונים בהתאם במה שהם צריכים ולא מה שיש בשטח. 2) בניה מונומנטלית, לא בונים דברים קטנים. 3) בניה פונקציאונלית ולא מתחשבת בתנאי הסביבה.

הורדוס מחליט לבנות עבור קיסריה נמל אבל אין מפרץ טבעי על מנת להפוך אותו לנמל ולכן הוא בונה אותו. היום הנמל שלו או שובר הגלים נמצא תחת הים. היו ברומא בתי ספר של הנדסה. להורדוס היה לו הרבה כסף ולכן היה יכול להחזיק הרבה עובדים.

הבניה המרכזית שלו היתה בית המקדש. גם היהודית העריכו את השיפוץ שהורדוס עשה בו. בית המקדש היה בנוי בצורה מסורתית מאז שיבת ציון על הגבעה או הר הבית. הורדוס החליט לעשות בית מקדש רחב יותר אבל לא היה מספיק שטח. בדרך כלל עם יש גבעה ורוצים משטח אז מורידים את החלק העליון של הגבעה. הורדוס לאומת זאת בנה חומות עד גובה בית המקדש. הוא בנה קשתות כדי לבנות בסיס הרחבה. כל אזור הר הבית של היום בנוי על קשתות. כותל המערבי הוא חלק מאותה חומה המערבית של הרחבת הרחבה בית המקדש. ברחבה היו מספר מבנים נוספים. מבנה גדול סטואה הכפולה או מלכותית, הוא מבנה עם שורה כפולה של עמודים באורך כל הרחבה. בפינה בונה מצודה גדולה ונקרא אנטוניה על שם מרקוס אנטוניוס. פירק את בית המקדש הקודם ובנה חדש, לפי הגמרה בית המקדש נבנה כולו על ידי בני חורים שקיבלו משכורת. גם מספרת הגמרה שהגשמים ירדו רק בלילה כדי לא להפריע את העבודה בבית המקדש, בניה ללא הפסקה. בנה אותו כנראה במשך 7 שנים. הורדוס לא זכה לראות את כל השינויים. נכדו סיים את הבניה. מתתיהו מספר שאחרי שנגמרה את העבודה בבית המקדש היו אלפי מובטלים אז שמו אותם לרצף את כל רחובות ירושלים. היום בחללים מתחת הרחבה יש מסגד אבל עבור הורדוס היה שימוש פונקציונלי למאגרי מים. בית המקדש היה צריך הרבה מים בגלל הקורבנות, בית מטבחיים. גם בהרודיון עשה אותו דבר, הגבע לא היה מספיק גבוה אז הכפיל אותו ונתן לו צורה של הר געש. בונה כבישים, דרכים, ארמונות. המצודה היחידה שבונה, היום נמצא שם מגדל דוד. הם ידע לבנות את חומת בית המקדש עם אבנים מאוד גדולות, היו להם את הטכנולוגיה לעשות את זה.

באזור ההרודיון גם בנה עיר. בנו ערים נוספות כמו קיסריה, טבריה. איך הוא השיג אישור על מנת לבנות? מסופר בגמרה, שלח שליח לרומא, שנה הלוך, שנה ברומא, שנה חזרה, כלומר, לקח שלוש שנים. באישור נכתב: מה שבנוי להשאיר. בשלוש שנים הספיק לבנות את כל הדברים העיקריים.

הורדוס היה כל הזמן באימותים עם האוכלוסייה היהודית בגלל מוצא שלו, כמו כן בגלל שנקרא מלך אף על פי שהוא לא שייך לבית דוד, גם לא היה כוהן. הוא מתואר במקורות כשליט אכזר וכרוצח. למרות הכול הארץ פרחה מאוד בעיקר כי לא היה צורך להוציא כספים למערכת הביטחון. הרומאים ביקשו מכל אזור לשלם מיסים וכתמורה הם נתנו את השלום הנדרש. הרומאים שומרים את האזור מאויבים מבחוץ, שודדים, פירטים, מפירי סדר הציבורי ותמורה זה ביקשו לשלם מיסים. חיו במחרב בערך מיליון אנשים. "איש תחת גפנו ותחת תאנתו". שגשוג כלכלי, דרכים, קשרי מסחר עם כל העולם, פריחה גדולה מאוד ודפקה תחת שלטון הרומאי. הכול נגמר כאשר הורדוס נפטר בשנת 4 לפנה"ס. לפני כן הוא מחסל כמעט את כל הילדים שלו, אריסטובולוס, אלכסנדר ואנטיפטרוס באשמת קשירת קשר לרציחתו.

מאמר הורדוס ויחסיו עם היהודים
http://www.mkm-haifa.co.il/schools/yavnieli/limudim/history/hordus/hordus3.htm

הממלכה שלו מתחלקת בין שלושה ילדיו, 1) הורדוס אנטיפס, מקבל את הגליל, בונה את העיר טבריה לכבוד טיבריוס. 2) ארכילאיוס מקבל את יהודה. 3) פיליפוס מקבל את מחוז הבשן, הגולן. אחרי 5-6 שנים כל המערכת השלטונית מתפרקת, הממלכה היהודית נעלמת. יורשיו של הורדוס מאבדים את הממלכה והרומיים מביאים נציב על ארץ. הנציב יושב בקיסריה שהוא כפוך לנציב הרומי היושב באנטיוכיה. שורה פקידותית שמנהלים את העסק. ארץ ישראל ממשיכה את חיה ולא קשור האם יש מלך או לא. בירושלים עדין יש מקדש, עדין יש כוהן גדול ויש יהודים בארץ ישראל. הרומאים הם פקידים.

באותה תקופה מתחיל להסתובב בארץ הרבה אנשים שמחפשים את ביאת המשיח, את הגאולה. ביניהם נמצא יהושע (ישו) שנולד פחות או יותר בשנת 4 לפנה"ס. הוא הסתובב בכמה מקומות ועוצרים אותו בירושלים לאחר שהוא אורך את הסעודה האחרונה שהיא סדר פסח, נשפט ונצלב. מי עושה את זה? הנציב הרומי פונטיוס פילטוס, הוא נועץ עם הכוהן הגדול ולכן משימים את היהודים שדחפו את פומטיוס פילטוס להוציא אותו להורג.

קיסריה – ירושלים. אם קיסריה עלתה אז ירושלים ירדה בחשיבותה. המאבק בין קיסריה וירושלים. הרומיים לא פוגעים למערכת הדתית להמשיך לפעול. ברומא גדל בינתיים נכדו של הורדוס. הקיסר קלאודיוס נותן לו את האפשרות לחזור ליהודה ולקבל את המלוכה. לאחר 30 שנה אגריפס הראשון חוזר לירושלים בתוך מלך היהודים עם פחות השפעה ומשמעות.שני מקרים במקורות היהודים. 1) עולה לתורה ואז אומרים לו אתה אחינו, אבל הוא ממוצא אדומים. 2) מנסה לבנות חומה חדשה לירושלים כי העיר גדלה. הרומיים לא אפשרו. לפי מתתיהו אם היו נותנים לו את האפשרות לבנות את החומה כפי שהוא תיכנן אולי לא היתה אפשרות לכבוש את ירושלים.

אחרי שאגריפס הראשון נפטר אז בנו ממשיך אגריפס השני, הוא היה יותר חלש מאגריפס הראשון. בינתיים הולכת וגוברת את הבסיס בארץ כנגד השלטון הרומי על ענייני מיסים ועל מה שלוקחים הרומאים לעצמם. בארץ גרים כל סוג של אנשים, גויים ויהודים, והיו אנשים שמאוד הפריעה שהארץ מפסיקה להיות ארץ קדושה, כתוצאה מכך ועוד הרבה גורמים אחרים בשנת 66 לספירה פורץ המרד הגדול שזכה שיש היסטוריון, יוסף בין מתתיהו, עמד בהגנת היהודית ותיאר את כל תולדות המרד וכתב את הספר מלחמות היהודים.

יוסף בין מתתיהו, (נולד בשנת 38 – נפטר בשנת 100 לערך) נודע גם בשם יוספוס פלביוס ( Josephus Flavius). הוא היה כוהן, כאשר מארגנים את המלחמה תפקידו היה אחראי על כל הגנת הגליל. המרד מתחיל בירושלים, הורגים את החיילים הרומים, כאשר עולים כוחות מקיסריה עושים מערב ומחסלים את הצבא הרומי. כמעט לא היו חיילים רומי כי הארץ היתה שקטה. כתוצאה מכך הרומים מתחילים לארגן צבא מכל האימפריה, ברשותו של מפקד אספסיאנוס. מגיע מאזור הצפון מנכנס לגליל. עיר אחרי עיר הם כובשים את הגליל. עד שמגיעים לעיר יודפת, מצליח לכבוש אותה ויוסף בין מתתיהו בורח ממנה עם קבוצת חיילים ומסתתר במערה. הרומאים תופסים ולוקחים אותו אל אספסיאנוס. במפגש איתו מספר יוסף בין מתתיהו לאספסיאנוס שהוא יהיה קיסר ברומא. לאחר בכמה שבועות כך זה קרה, הקיסר נרו מת ואספסיאנוס עלה לקיסרות. משחררים את יוסף בין מתתיהו מהכלא, הוא מלווה את כוחות הרומיים ומדווח על המלחמות. הוא ממשיך את חיו ברומא וקיבל את השם יוספוס פלביוס.

מחסלים את ההתנגדות בגליל, עוברים לגולן, באתר גמלא. לעט לעט יורדים דרומה. כאשר אספסיאנוס חוזר לרומא בנו טיטוס נשאר בארץ. לוקח 4 שנים ומגיעים לירושלים בשנת 70 מתחיל את המצור על ירושלים. בסופו של דבר, ע"פ המסורת, ב- 9 באב בשנת 70 מצליחים הרומאים לפרוץ בתוך העיר ולהגיע להר הבית, שורפים את בית המקדש. לוקח עוד חודש עד שכובשים את כל העיר. כך נגמרת תקופת בית השני, המלחמה עדין נמשכת. בדרום נמצאת מצדה. לוקח לרומיים עוד 3 שנים עד שבונים את הסוללה ומצליחים לכבוש גם את מצדה. בשנת 73 הסתיים המרד הגדול. ארץ ישראל נכבש מחדש על ידי הרומאים. העצמאות של 4 שנים בירושלים ועוד 3 שנים במצדה נגמרת. מכאן, פרט מרד בר כוכבא, אין שליטה יהודית על ארץ ישראל עד מלחמת העצמאות.

בני דורו היהודים התעלמו מפלביוס וראו בו בוגד בעמו, אולם הכנסייה הנוצרית שימרה את כתביו. ממצאים שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות במאה העשרים תומכים ברבות מהעובדות ההיסטוריות שתיאר פלביוס בכתביו – בנוגע למרד הגדול, לחורבן הארץ, לחורבן ירושלים ומְצָדָה ועוד. שני ספרים: תולדות היהודים (עד המלחמה) ומלחמות היהודים.בית המקדש השני עמד על תילו כ-585 שנים (לשיטת חז"ל – רק 420 שנה), ולא הוקם בשלישית

בית המקדש השני:  http://www.knesset.gov.il/library/heb/docs/sif029.htm 

סיום המלחמה לא מביא את הרס הארץ. מסתבר שבמשך המלחמות היו ישובים שפתחו את הדלתות לרומאים, כדי לא להלחם ולהיפגע, כמו טבריה, ציפורי. טיטוס והרומאים לוקחים איתם אלפי יהודים לרומה, בונים שם שער גדול, ניתן לראות בו חיילים רומיים שלוקחים את המנורה, היום סמל של מדינת ישראל. לא בטוח אם זה היה המודל אמיתי כי בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו דוגמאות אחרות. כל שאר היהודים נשארים בארץ ישראל. נכון שחלק מהקרקעות של היהודים נלקחות ונותנים אותם לרומאים אבל אין פגיעה במערכת הדתית.

הגמרה מספרת שבאת מצור על ירושלים, אחד מחכמי ירושלים מצליח לצאת ממנה באמצעות ארון מתים, יוחנן בן זכאי, והוא מבקש מטיטוס את יבנה וחכמיה, כלומר, אני מבטל על ירושלים אבל תן לי את האפשרות להמשיך את החינוך. טיטוס נותן לו. יש הרס של העצמאות היהודית בארץ ישראל אבל אין הרס של החיים היהודית בארץ ישראל.

ברגע שנגמרת המלחמה הרומאים מחזרים את הסדר, שמים נציג רומי בארץ, הצבא הרומי בחלקו עובר, הלגיון הרומי ה- 10 לעיר שנבנה עבורו ונקרה לגיו.
יש אירוע אבל לא מחסל את המערכת. כל מה שהיה קודם ממשיך. יש שני הזכורים מאותה תקופה. כת האיסיים ואת המגילות הגנוזות שהיו באזור קומראן, נזירים או לא שמשאירים כתבי מקורות, כתיבה הראשונה של התנ"ך שקיים. בתקופה הזאת אין עדין תורה שבעל פה כתובה, עדין היא נלמדת אבל מתחילה שרשרת של חכמים כמו הילל, יש את הפריחה התרבותית הגדולה שנמצאת בארץ ישראל. מאותם אירועים הקורים בחייו של ישו מתחילה ומפורחת דת שאחר כך משתלטת על כל העולם. באותה תקופה אין שום בעיה בעולם הרומי עם היהדות, נוצרים. חיים בארץ ישראל פגאנים, יוונים, רומאיים ועוד כמה דתות, פלורליזם טוטלי תחת שלטון רומאי.

כמה מסורות נוצריות שואבות מתוך התרבות היהודית. אפה נולד? בית לחם וגדל בנצרת. למה נצרת? הכול סמלי, (ישעהו י"א 1-5) ויצא  חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה. למה בית לחם? הוא חי בנצרת למה בבית לחם? הסיפור שהרומאים עם מסודר ועושה מפקד אוכלוסין, המטרה של המפקדים הרומיים היה לבדוק כמה מס ניתן לקחת מכל אחד אבל דבר שרומאיים לא עשו זה לבקש שכל אחד צריך להיפקד במקום שממנו בא משפחתו. זה היה גורם מעבר של כל האוכלוסייה. לפי המסורת ישו הוא מצאצאי בית דוד, אבל מי היה צאצאיו של בית דוד? יוסף, ומי היה אביו של ישו? אלוהים, אז הוא לא צאצאיו של בית דוד. למה הוא צריך להיות בית דוד? כי המשיח הוא בית דוד. אפה נולד בית לחם? באבוס, בתוך מערה, למה? בכל התמונות ניתן לראות שור בצד אחד וחמור בצד השני. שוב חוזרים לספר ישעהו, יש בו את הפסוק שהוא המרכז של תודעה הנוצרית, (ישיעהו א:ג) ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע, עמי לא התבונן. ע"פ התודעה הנוצרית, השור והחמור הכיר אותו, לכן בכל התמונות ניתן לראות את החמור ואת השור ועם ישראל לא הכיר אותו. (ישעיהו ז 14) הנה העלמה הרה ויולדת בן, וקראת שמו עמנו אל. בשביל הנוצרים שחיים בארץ הכינוי של ישו הוא עמנואל. העלמה היא אשתו של ישעיהו הנביא אבל כתוב עלמה ומכאן כל סיפור של בתולה. הוא נולד בבית לחם כי מננה בא בית ישי. כל זאת משום שכותבי הבשורות רצו להוכיח כי ישו מגשים נבואה לפיה יבוא המשיח מבית לחם. אין עדויות אחרות שהאירוע היה קיים. הברית החדשה נכתבה כ- 100 שנים מאוחר יותר. אצל יוסף בן מתתיהו יש קטע שמדבר על זה אבל היום יודעים שזה קטע שבמאה ה- 8 הוסיפו לספרו. בעולם הרומי היו ספריות ציבוריות והעתיקו את הספרים, אחר כך הנזירים שמרו אותם.

היו באותה תקופה אנשים ממשיחים, חיפשו את גאולה וכולי. גם ע"פ הרומאים כתבו עליו. במה אשמו  את ישו? בהפרת הסדר הציבורית. הוא מכונן מהומות, אפה שהוא הולך יש מהומות. הרומאים רצו לשמור על שקט ועל סדר. לכן מחליטים לחסל אותו, שיהיה יותר שקט. פעולה הצליבה עשו לכולם, כנראה לא בצורה T אלא X. האירועים האלו לא הפריעו למהלך תקין של העניינים בתוך ארץ ישראל. יש מרידות קטנות אבל עד שמגיע את המרד הגדול, הארץ ממשיכה לחיות כפי שהיתה. הרומיים למדו עוד אלמנת מהיוונים, למדו לבנות ערים, הם למדו את הרעיון ששליטה על המרחב אפשר לעשות בצורה הטובה ביותר על ידי כך שלבנות ערים. הרומאים היו בנונים ערים הגדולים ביותר בעולם עד המאה העשרים. בעיקר בנו ערים באירופה, רוב ערי אירופה שנמצאת מדרום לנהר ריין ודנובה התחילו כערים רומיות, אפילו בודפסט.

כאשר הרומאים בנו ערים בשלושה מקומות. 1) מכיוון שמטרתם היה למשוך או לשלוח דברים לרומא אז ברחו מקום שאפשר או מתאים לבצע. כל העולם סיפק את הצרכים של רומא. במצרים חיטה, בארץ ישראל שמן וזית, עבדים, פרוות וכולי. בנו רשת של ערים שקטנות שולחות לערים גדולות, מהם לעיר המרכזית וממנה לים. מערכת היררכי של ערים. 2) באורך הגבולות. ערים שלא משם נלחמו, הן היו בסיסי צבא. המילה הרומי למבצר? קסטל, Castillo, Castle. כל הערים באנגליה שהסיומת הוא chester הן ערים רומיות Manchester, Binchester. 3) מקום שהיו מרידות. כדי לשמור על השקט באוכלוסייה הרומאים בונים ערים. הערים הן מאוד מסודרות, ושונות ממחנות צבאים.

התרבות הרומית היתה מבוססת על איסוף מידע, כל אחד היה יכול לגשת לספריה ולהוציא את הספר, כל המידע על כל נושא. אם רוצים להיות חקלאי אז הולכים לספריה ולוקחים את הספרים Agricultura. הרומאים לימדו אותנו על המערכות הצבאיות, תרגילי הסדר, אחד עושה סימן וכולם עושים אותו דבר, חייל לא צריך לחשוב, הכול כתוב. אחד הרומאים ריכז את כל המידע איך בונים ויצר 32 קרחים, ספרים  Arquitectura, איך בונים עיר, גשר. כמו כן נוהלים, קבלן שמאחר במסירה חייב לשלם קנס. בדיקת כיווני אוויר. המבנה הרומי היה מאוד פשוט.

הרומאים כבשו את העולם אבל חייל רומאי לא יושן בשדה. בכל יחידה רומי יש פלוגה שבונה את גשרים ואת המחנה כמו כן בונה את המכונות מלחמה. המחנה תמיד הוא בצורה ריבוע, הוא בפועל מבצר לכן שמים אותו על הדרכים, במרכז המחנה נמצא מפקדה, לפני המפקדה יש רחבה, מסביב את כל האוהלים. כל יחידה מורכבת מיחידות קטנות יותר. כיתה, מחלקה, פלוגה, גדוד, חטיבה. היחידה הבסיסית של הרומיים כוללת 100 אנשים. כיתה = 10. מי עומד בראש יחידה של 100 אנשים, סנט Cent, אז בראש נמצא הסנטוריון Centurion. כל מחנה יכול להתחלק במחנות משנה. ניתן לראות במצדה שרידים של מחנות רומיות, כולם אותו דבר רק משתנה בגודל. כאשר בונים עיר אז משתמשים אותו דגם.

ערים בנויות ב- 4 שערים, רחוב ראשי צפון דרום שנקרא קרדו ורחוב מערב מזרח שנקרא דקומאנוס, הרחוב המקביל לקרדו נקרה קרדו סקונדוס,… החלק האמצעי נקרה פורום, כל המבנה הציבור נמצאים בו. ירושלים בנויה באותה צורה, שער שכם, יפו, ציון, אריות. היא ממשיכה את קיומה כעיר רומי 2000 שנה אחרי שהם לא נמצאים בה. בכל העולם הרחובות ממוספרים לפי השיטה הרומי וכך ניתן לדעת מה המרחק בין רחוב לרחוב ובין כתובת לכתובת.

יהודים

אריות

ערבים

ציון

 

שכם

ארמנים

יפו

נוצרים

כאשר המרד היהודי נגמר והרומיים שולטים בארץ ממשיכים את הפעילות ואירועים באופן רגיל עד אשר מתחילת שנת 132 לספירה עולה לרומא לשלטון אדריאנוס והוא מתחיל את עליה לשלטון במסע בכל המזרח, מגיע לירושלים ומחליט לבנות אותה מחדש אבל לא כעיר יהודית אלא רומאית, הלניסטית אלילית, בשם איליה קפיטולינה, ולאסור על כניסת היהודים בשעריה. בארצות הברית יש את קפיטול. את הדבר הזה גרם למציתת המרד הבא שמצטרפים אליו קבוצות נוספות. ארץ ישראל מתפרדת מחדש נגד הרומאים, יש ליהודים מנהיג רוחני, רבי עקיבא, שלפי המסופר הסתובב בכל הקהילות היהודיות בעולם כדי להשיג תמיכה, מגיע גם לפרתית שמפתיחים עזרה. המרד גם יש לו מנהיג גיבור צבאי שמעון בר כוכבא. פורץ המרד השני הגדול שהוא מצד אחד מצומם בהיקפו הטריטוריאלי, רק באזור יהודה, הגליל לא משתתף. היהודים היו מאורגנים. הרומאים מביאים מאנגליה את המפקד הצבא. לוקח לו שלוש שנים לרומאים עד שמצליחים להתגבר על המרד. בירת המרד היתה ביתר. ירושלים הרוסה ולא היה אפשרי לבנות אותה מחדש כדי שתעמוד במרד. הפעם המרד הזה מביא לכך שאזור הדום של ארץ ישראל מתרוקן מיהודים, ע"פ המסופר מאות אלפי חללים, הרס של כל האוכלוסייה היהודית. הגלול לא נפגע, גם לא השומרונים. העולם היהודי מתחיל לעזוב את ארץ ישראל כי החיים בארץ מתחילים להיות יותר ויותר קשים. לתקופה מסוימת הרומאים גם לוחמים בדת היהודית, ביום כיפור יש תפילה עשרה הרוגי מלכות כי ממשיכים לטפח את היהודים (הקדושים שנזכרו הם:  רבי ישמעאל כוהן גדול, רבן שמעון בן גמליאל, רבי עקיבא, רבי חנינא בן תרדיון, רבי חוצפית המתורגמן, רבי אלעזר בן שמוע, רבי חנינא בן חכינאי, רבי "שבב הסופר, רבי יהודה בן דמה ורבי יהודה בן בבא).

עשרה הרוגי מלכות: http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1113

ניסיון רומי להילחם במערכת הדתית כי הם מבינים שכל פעם לא מפסיקים את הפעילות הדתית הצטרכו שוב לפעול. 20 שנה קודם היה מרד נגד הרומאים באזור צפון אפריקה. מרד התפוצות הוא הכינוי למרד שבו התקוממו היהודים בקירנאיקה, בקפריסין ובאלכסנדריה נגד הקיסר הרומי טריאנוס, בעת שזה היה עסוק במסע מלחמה נגד הפרתים. המרד אירע בין השנים 115 עד 117 לספירת הנוצרים.

המרידה הייתה ליהודי התפוצות מה שהמרד הגדול, ומרד בר כוכבא היו ליהודי הארץ. הקהילה העשירה והמשגשגת ביותר בתפוצות, קהילת אלכסנדריה, חרבה, ובית הכנסת המפואר שהיה בה הושמד. רבים מאוד נהרגו, והקהילה לא שבה לעולם למצבה הקודם. גם קהילת קפריסין חרבה, וכן חרבו קהילות נוספות, מארם נהריים ועד לוב.

המרד הפחית מאוד את עוצמתה והשפעתה של הדת היהודית. רבים המירו את דתם, וייתכן שרבים הצטרפו לראשוני הנוצרים. מאורעות "מרד התפוצות" נמצאים בנקודה על הרצף ההיסטורי בין ראיית הנצרות ככת יהודית, אחת מרבות בימי הבית השני, ובין ההתנתקות המלאה מן היהדות, אשר אפשרה את פריצתה של הנצרות והפיכתה לדת המדינה ברומא בימי הקיסר קונסטנטינוס ולדת עולמית לאחר מכן. נראה כי לאירועים אלו הייתה השפעה על הנצרות המוקדמת בכיוון זה של התנתקות ופרישה מן היהדות.

נצרות:  http://elirozner.tripod.com/info/cristianity/cristianity1.http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3485816,00.html

שלוש מרידות גדולות של היהודים בשלטונות התקיימו בטווח כ-50 שנה:

המרד הגדול, 66 – 73.
מרד התפוצות, 115 – 117.
מרד בר כוכבא, 132135.

מתיישבים באזור יהודה אנשים מכל מזרח התיכון בחסות הרומאים, נבנת איליה קפיטולינה, עיר אלילית עם מקדשים. איסור ליהודים להגיע לאזור ירושלים. ארץ ישראל בעצם עד אותה תקופה השם יהודה היה נהוג אבל הרומאים אחרי המרד מוחקים את השם יהודה ונותנים לארץ את השם של האויבים מתקופת בית ראשון, הפלשתים וכך מתחילים לקרא לארץ בשם פלסטין Palestine. מחלקים את האזור בשלוש יחידות פלסטינה פרימה (ראשית) מעמק יזרעאל ועד הנגב: ירושלים, קיסריה – בירה, יהודה. פלסטינה סקונדה (שניה) אזור הגליל והגולן: בית שאן "סקיטופולוס"- בירה. פלסטינה טרטיה (שלישית) עבר הירדן: חלוצה – בירה. מכאן והלך ארץ ישראל נקראת פלסטינה. השם הזה יותר משם אחר נדבק ונשאר עדין לארץ ישראל. התוצאה של מרד בר כוכבא הרומאים ניסו למחוק את כל ההיסטוריה היהודית של האזור ולתת לו את המאפיין הרומי בסופו של דבר נשאר הרבה.

ההבדל בין יהודה המכבי לבר כוכבא הוא שיהודה המכבי הצליח ובר כוכבא לא אחרת הוא היה יכול להיות גיבור לאומי. יהודה המכבי יצא כקבוצה קטנה נגד האימפריה היוונית על רקע דתית ובר כוכבא על רקע אזרחי-מדיני. יהודה המכבי נלחם מול אימפריה שהיתה בנסיגה לאומת זאת האימפריה הרומית היתה בשיאה. אנו משתמשים בהרבה סמלים האותה תקופה על מנת לקדם את העצמאות שלנו. מרד בר כוכבא הוא נקודה שבר מרכזי של הארץ שגורם לאבד את שמה ואת אוכלוסייתה למאת בגליל שעדין יש פריחה יהודית.  

moneda.JPG

מטבע מתקופת מרד בר כוכבא, עליו מוטבע איור של בית המקדש  

שיחזור בית המקדש השני

שיחזור של בית המקדש השני.

חז"ל: המלך שלמה בונה את בית המקדש הראשון. הבניה נמשכה 7 שנים ונסתיימה בשנת ב'תתקכ"ג – 2923 לבריאת העולם.
בית המקדש הראשון נחרב בידי נבוכדנצר, מלך בבל בט' באב בשנת ג'של"ח – 3338 לבריאת העולם, והעם הוגלה לבבל.
בשנת 3408 לבריאת העולם החלה בניית בית המקדש השני, בדיוק 70 שנה לאחר חורבן בית המקדש הראשון.
לאחר 334 שנה, בשנת 3742 לבריאת העולם, החל הורדוס בשיפוץ המקדש. מלאכת השיפוצים ארכה 8 שנים.
חנוכת בית המקדש נערכה ביום י"ב אדר בשנת 3750 לבריאת העולם..
על בניין בית המקדש השני אמרו חז"ל: "מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו".
בית המקדש השני נחרב בידי טיטוס הרומי בט' באב שנת ג'תת"ל – 3830 לבריאת העולם.
בית המקדש השני עמד על תילו 420 שנה. 
 


 אחרי מרד בר כוכבא בשנת 135 לספירה ארץ ישראל הופכת להיות פרובינציה רומית כפי שהיתה קודם עם הבדל אחד, הרומים משנים את השם של המרחב, שם הרשמי של ממלכת החשמונאים היתה יהודה, ואחרי המרד קיבל את השם הפרובינציה סוריה פלסטינה. היתה מתחלקת בכמה יחידות משנה, פרימה, סקונדה וטרטיה. כמה שנים מאוחר יותר פלסטינה טרטיה מקבלת שם חדש, פרובינציה ערביה, על שם השבטים הערבים שישבו במדבר. רק היהודים ממשיכים להשתמש בשם ארץ ישראל. אותו שם פלסטין ממשיך עד היום.
מרד בר כוכבא לא כלל את הישובים היהודים בגליל. בסופו של דבר נהרסו את הישובים היהודים באזור יהודה. היהודים שנשארו באזור יהודה עוזבים את השטח, הרומאים בונים בירושלים את העיר הרומי שמקבלת את השם איליה קפיטולינה. עד מאה ה- XIX אין יהודים בירושלים או הם מעוט לאומת אוכלוסיות אחרות, ערבים שהפכו לרומאים, יוונים, חיילים רומים משוחררים. כמו כן עובר לאזור ירושלים לגיון רומי ה- 10. באזור מגידו עובר את הלגיון ה- 4. ארץ ישראל מאבד חשיבות. הרומים מתחילים לסלול דרכים כי היו בעיות להביא צבא לאזור, לכן הדרכים לא בנו על מנת לפתח את הארץ אלא על מנת אפשר תנועה נוכה של הצבא. חלק מהם אנו מכירים כמו עליה לירושלים דרך מוצא. בהרמה מקומות רואים אבן מיל, יש מאוד בארץ.ארץ ישראל רק מספקת שמן ויין לרומא. עת המרידות נגמרה, מתחילים קשרים טובים מאוד בין האוכלוסייה והשלטון הרומי. בתקופה מתחילה הפריחה הרוחנית הגדולה, תקופה המשנה והתלמוד, תקופה שבה מרכזים את תורה שבעל פה ועולים לכתב, ספר המשנה, בערך בשנת 205 רבי יהודה הנשיא, שחי בציפורי ונקבר בבית בשערים. ניתן לראות את הבתים היפים של אנשי ציפורי. היתה מערכת קשרים בין קיסר אמטונינוס ורבי יהודה הנשיא.

יהודה הנשיא והקיסר אנטונינוס:
http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=939

לאחר מרד בר כוכבא או אחרי שנת 150, אין דברים מיוחדים שקורה בארץ ישראל במשך הרבה זמן. האימפריה הרומית נמצאות בעליות וירידות ולא משפיעה בצורה משמעותית לארץ ישראל.

בתקופה של קיסר דיוקלטיאנוס, מנסה לארגן מחדש את כל האימפריה, מבצע שני שינויים הקשורים לארץ ישראל, מוציא את הלגיון ה- 10 מירושלים, מכיוון שאין כבר צורך להחזיק אותו ירושלים ושם אותו במקום שאולי יהיו בעיות, בגבול המדבר, בקמפוס אילת. הרומים בונים רצף של מצודות באורך המדבר. הדבר השני, הוא מבטל את החלוקה בין פלסטינה פרימה ופלסטינה סקומדה ויוצר יחידה אחת סוריה פלסטינה.

בראשית מאה ה- 4 האימפריה הרומי עוברת שיוניים תרבותיים מאוד מעוטים ומביא אותה בסוף הדרך לקבל את הנצרות. אחרי שדיוקלטיאנוס מת, מתחיל מאבק בין טעני לכתר, כל מיני אנשים שחושבים שהם יכולים וצריכים להיות קיסרים. אחד הטוענים לכתר היה קונסטנטין, עושה צד דיפלומטי והתחבר עם הנוצרים. הנוצרות התפשטה בתוך המערכת החברתית הרומית שהיתה במשבר. חלקים גדולים מאוכלוסיית הרומית התנצרו וקיבלו את חוכמות המזרח, מצב שקורה מאיבוד דרך כאשר התרבות לא מסתדרת. הנצרות בעצם בא או מגיע עם שני רעיונות מאוד מעניינים. הראשון: דבר שהיה ונוסחה בצורה בברית החדשה בצורה יותר טובה, תן לאלוהים את אשר לאלוהים ולקיסר את אשר לקיסר. ז"א תן לנו לקיים את הפולחן שלנו ואנו לא יוצאים כנגד השלטון. התוצאה היא שכנראה שכל מה שראינו בקולנוע, נוצרים שנלחמים בתיאטרון, לא היה. אין עדויות שהיו קרבות מסוג זה מהצד השני. יכול להיות שהיתה תעמולה של הנוצרים על מנת להראות את עצמם כמרטיר, קדוש. ידוע שדיוקלטיאנוס עצר את הפולחן הנוצרי אבל לא יותר מדי. הדבר השני: הנוצרים הציעו את העולם הבא. לפני הנוצרים לא היה בדתות אחרות את האלמנט הזה. היהודים לקחו מהם, כמו כן גם המוסלמים. עד התקופה הזאת אין ביהדות עולם הבא, לא מופיע בתנ"ך התייחסות לעולם הבא. לפני הנוצרים אתה עושים מעשים טובים כאן באדמה ואז במשים יהיה לך טוב. משלמים כאן באדמה ומקבלים את המוצר בשמים. אף אחד לא חזר על מנת לספר. רעיון של הגהנום וגן עדן. הרעיון שהצרות penas, desgracias של העולם הזה לא כל כך חשובות מכיוון שמה שחשוב זה העולם הבא, הביאו לכך ההמונים באימפריה הרומית התחילו להמשך אל הדת שהבטיחה משהו, פיתרון למצב היום יומי הבעייתי. במשך 300 שנה חלק לא קטן של האימפריה הרומית, בעיקר אלו משכבות נמוכות, המסכנים, קיבלו את הנוצרות. האימפרטור קונסטנטין הבין וראה את הרעיון הזה ומחליט לאמץ את הנצרות, כנראה על מנת למשוך אליו את כל הכוחות החברתיים בתוך המאבק שלו על הקיסרות. אחרי שהצליח לנצח את כל אויביו ולזכות בכתר הקיסר, הוא מוציא שני צווים. הראשון: הדת הנוצרית היא דת חוקית. השני: הנוצרות היא דת מדינה. האימפריה הרומית האלילית בשנת 331 לספירה הופכת הנצרות לדת המדינה של האימפריה.

שינוי הדת גרם או יצר שינוי עצום כלפי ארץ ישראל כי קונסטנטין לא רק שינה את הדת אלא גם מוציא את הבירה מרומא, רומא היא האלילית למרות שברומא נמצא היורש של ישו או פטרוס, ראשון תלמידיו של ישו, היום קוראים לו האפיפיור. רומא לא מתאימה לצרכיו של הקיסר ובגלל סיבות פוליטיות בונה עיר חדשה בשנת 330 לספירה שנקרא על שמו, קונסטנטינופוליס, עירו של קונסטנטין. שמה המקורי של העיר היה רומא החדשה (Nova Roma) אך היא נקראה בפי כל בשם קונסטנטינופוליס. הוא בוחר במקום שהיתה עיר יוונית קטנה שנקראת ביזנטיון. העיר ממוקמת בנקודה אסטרטגית שבה יבשת אירופה ואסיה נפגשות, על גדות מיצר הבוספורוס, והתפרנסה מהסחר בין הים השחור והים התיכון ומדיג. ביזנטיון נוסדה על ידי מתישבים יוונים מן העיר מגארה ב-667 לפנה"ס, ואשר נקראה על שם מלכם, ביזנטס. בלאטינית נכתב השם: Byzantium. היום נקראת איסטנבול.

מודעות פרסומת